כיצד מותו של ישוע יכול להושיעך?
לפני קרוב ל־000,2 שנה, בחג הפסח שנת 33 לספירה, מת אדם חף מפשע כדי שאחרים יוכלו לחיות. מי היה האיש? היה זה ישוע מנצרת. מי יכולים להפיק תועלת ממעשה נאצל זה? כל בני האדם. פסוק מוכר במקרא מתאר בתמציתיות מעשה הקרבה זה הנועד להציל חיים: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
הפסוק מוכר לרבים, אך מעטים באמת מבינים את משמעותו. הם תוהים: ’מדוע אנו זקוקים לקורבן המשיח? כיצד מותו של אדם אחד יכול להציל את המין האנושי ממוות נצחי?’ המקרא מספק תשובות ברורות ומספקות לשאלות אלו.
כיצד קנה המוות שליטה על כל בני האדם
יש המאמינים כי בני האדם נבראו כדי לחיות עלי אדמות למשך תקופה קצרה, להתנסות בקשיים, ליהנות ממידה מסוימת של אושר, ואחר כך למות ולעבור למקום טוב יותר. לפי חשיבה זו, המוות הוא חלק ממטרת אלוהים. אולם המקרא מראה שבני האדם מתים מסיבה שונה. הכתוב אומר: ”על־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12). פסוק זה מראה שהחטא הוא הגורם למוות. מיהו, אם כן, אותו ”אדם אחד” שבגללו סובל המין האנושי מהשלכותיו הקטלניות של החטא?
אנציקלופדיית וורלד בּוּק (אנג׳) מציינת שרוב המדענים סבורים שמוצא כל בני האדם מאב משותף אחד, והמקרא מצביע עליו בבירור — אותו ”אדם אחד”. בבראשית א׳:27 אנו קוראים: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם”. במילים אלו מציין המקרא שהזוג הראשון היה נזר הבריאה של האל הכול יכול.
סיפור בראשית מוסר לנו פרטים נוספים לגבי החיים שהיו לאדם לאחר שיהוה אלוהים ברא אותו. חשוב לציין שבבראשית הוזכר המוות בפי אלוהים אך ורק כפועל יוצא של אי־ציות (בראשית ב׳:16, 17). אלוהים רצה שבני האדם יחיו בגן עדן יפהפה עלי אדמות וייהנו מאושר ובריאות לנצח נצחים. הוא לא רצה שהם יסבלו מנזקי הזקנה ובסופו של דבר ימותו. אם כן, כיצד קנה המוות שליטה על כל בני האדם?
בבראשית פרק ג׳ מסופר שהזוג הראשון המרה ביודעין את פי בוראו, יהוה אלוהים. כתוצאה מכך העניש אותם אלוהים כפי שהזהיר אותם מראש. הוא אמר לאדם הראשון: ”עפר אתה ואל עפר תשוב” (בראשית ג׳:19). ואכן, בסופו של דבר מתו זוג המורדים.
אולם לא רק הזוג הראשון ניזוק מכך. אי־ציותם ניפץ את התוחלת לחיי שלמות שהיו אמורים להיות נחלתם של יוצאי חלציהם. יהוה הראה שמטרתו נוגעת גם לאלו שעדיין לא באו לעולם באומרו לאדם וחוה: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28). ברבות הימים נועדה המשפחה האנושית למלא את הארץ וליהנות מחיים מאושרים לאין שיעור וללא מוות. אבל אביהם הקדום, אדם — אותו ”אדם אחד” — מכר אותם לעבדות לחטא, כשהמוות הוא גורלם הבלתי נמנע. השליח פאולוס כתב בתור אחד מצאצאיו של אדם הראשון: ”הנני בשר ודם ומכור לחטא” (רומים ז׳:14).
כשם שבשנים האחרונות הושחתו יצירות אומנות יקרות לאין ערוך בידי ונדלים, בחטאו פגע אדם הראשון קשות ביצירה הנפלאה מעשה ידי אלוהים — המין האנושי. לילדיו של אדם הראשון נולדו ילדים משלהם ואחר כך נכדים וכן הלאה. כל דור בזה אחר זה, נולד, גדל, הביא לעולם ילדים ובסופו של דבר גווע ומת. מדוע איבדו את חייהם? מכיוון שהם כולם צאצאיו של אדם הראשון. המקרא מציין: ”בגלל העבירה של אחד מתו הרבים” (רומים ה׳:15). מחלות, זקנה, הנטייה לעשות מעשים פסולים, והמוות עצמו הם השלכות מצערות הנובעות מבגידתו של אדם הראשון בבני משפחתו, ובכלל זה אנו.
באיגרתו אל המשיחיים ברומא כתב השליח פאולוס על מצבם מעורר הרחמים של בני האדם הלא־מושלמים, והוא ביניהם, ועל המאבק המייאש נגד פגעי החטא. הוא זעק: ”אדם אומלל שכמותי, מי יצילני מגוף זה שהמוות בו?” שאלה טובה, הלוא כן? מי יציל את פאולוס, ואת כל האחרים המשוועים לכך, מן השעבוד לחטא ולמוות? פאולוס עצמו סיפק את התשובה: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” (רומים ז׳:14–25) בוראנו דאג להצלתנו באמצעות בנו, ישוע המשיח.
תפקיד ישוע בהצלת המין האנושי
ישוע תיאר את תפקידו בהצלת המין האנושי מהשעבוד הקטלני לחטא. הוא אמר שבן האדם בא כדי ”לתת את נפשו [חייו] כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). כיצד חייו של ישוע משמשים ככופר? במה מועיל לנו מותו?
המקרא מתאר את ישוע כמי שאין בו חטא וכ”נבדל מחוטאים”. במשך כל חייו ציית ישוע ללא דופי לתורת אלוהים (עברים ד׳:15; ז׳:26). מכאן שמותו של ישוע לא נבע מחטא ומאי־ציות כמו במקרה של אדם הראשון (יחזקאל י״ח:4). למעשה, ישוע היה מוכן למות על לא עוול בכפו כדי לעשות את רצון אביו, כלומר, להציל את בני האדם מהחטא והמוות. כאמור, ישוע בא בחפץ לב כדי ”לתת את נפשו כופר”. מתוך אהבה שלא היה לה אח ורע בהיסטוריה כולה הסכים ישוע ’לטעום מוות בעד הכול’ (עברים ב׳:9).
החיים שהקריב ישוע היו שווים בערכם בדיוק לחיים שאיבד אדם הראשון כשחטא. מה קרה בעקבות מותו של ישוע? יהוה קיבל את קורבנו כ”כופר [”שווה ערך”, ע״ח] בעד הכול” (טימותיאוס א׳. ב׳:6). למעשה, במחיר חייו של ישוע פדה אלוהים, או קנה בחזרה, את המין האנושי מן העבדות לחטא ולמוות.
המקרא שב ומזכיר את ביטוי האהבה הנפלא הזה של בורא האדם. פאולוס הזכיר למשיחיים שהם ’נקנו במחיר’ (קורינתים א׳. ו׳:20; ז׳:23). פטרוס כתב שאלוהים השתמש לא בזהב או בכסף אלא בדמו של בנו כדי לפדות את המשיחיים מחיים שסופם מוות (פטרוס א׳. א׳:18, 19). באמצעות קורבן הכופר של ישוע, דאג יהוה להושיע את בני האדם מאבדון עולם.
האם תפיק תועלת מקורבן הכופר של ישוע?
בנוגע לתועלת הרבה הנובעת מקורבנו של ישוע, כתב השליח יוחנן: ”[ישוע המשיח] הוא כפרה על חטאינו, ולא על חטאינו בלבד, אלא גם על חטאי כל העולם” (יוחנן א׳. ב׳:2). כל בני האדם יכולים להפיק תועלת מקורבן הכופר של ישוע. האם זה אומר שכולם ייהנו באופן אוטומטי ממתנה יקרת ערך זו? לא. היזכר במבצע ההצלה שהוזכר במאמר הקודם. צוותי ההצלה שחילצו את הכורים הלכודים הורידו אליהם כלוב, אבל כל אחד מהלכודים היה צריך להיכנס לתוכו. באותו אופן, אלו החפצים להפיק תועלת מקורבן הכופר של המשיח, אינם יכולים להמתין בחיבוק ידיים לברכת אלוהים. עליהם לנקוט פעולה.
מה אלוהים דורש מהם לעשות? יוחנן ג׳:36 אומר לנו כי ”המאמין בבן יש לו חיי עולם, אך המסרב להאמין בבן לא יראה חיים, אלא חרון אלוהים חל עליו”. אלוהים דורש שנאמין בקורבן הכופר של המשיח. אך זה לא הכול. ”בזה נדע שהכרנו אותו [את ישוע] — אם נשמור את מצוותיו” (יוחנן א׳. ב׳:3). אם כן, ברור שהמפתח להינצלות מהחטא והמוות הוא אמונה בקורבן הכופר של ישוע וציות למצוותיו.
אחת הדרכים החשובות להביע אמונה בקורבן הכופר של ישוע היא לגלות הערכה למותו על־ידי קיום טקס הזיכרון למותו, וזאת כמצוותו. לפני מותו ערך ישוע סעודה בעלת משמעות סמלית עם שליחיו הנאמנים, ואמר להם: ”זאת עשו לזכרי” (לוקס כ״ב:19). עדי־יהוה מוקירים מאוד את ידידותם עם בן האלוהים ומצייתים למצווה זו. השנה ייערך טקס הזיכרון למותו של ישוע ביום שבת 22 במרס, לאחר שקיעת החמה. הנך מוזמן בחום לנכוח באסיפה מיוחדת זו וכך לציית למצוות ישוע. עדי־יהוה באזור מגוריך יוכלו לומר לך מתי והיכן יתקיים האירוע. בערב הזיכרון תקבל מידע נוסף לגבי מה שעליך לעשות כדי שקורבן הכופר של ישוע ישחרר אותך מהשלכותיו הקטלניות של חטאו של אדם הראשון.
מעטים כיום מבינים ומעריכים לעומק את גודל ההקרבה שהקריבו הבורא ובנו כדי להושיעם מאבדון. המאמינים בקורבן הכופר נהנים משמחה מיוחדת. השליח פטרוס כתב בנוגע לאחיו לאמונה: ”מאמינים אתם בו [בישוע] וששים בשמחה מפוארה ועצומה מסַפֵּר, בהשיגכם את תכלית אמונתכם, את ישועת נפשותיכם” (פטרוס א׳. א׳:8, 9). אם תפתח אהבה לישוע המשיח ותגלה אמונה בקורבן הכופר שסיפק, תוכל למלא כעת את חייך בשמחה ולצפות לישועה מהחטא והמוות.