קרב אל אלוהים
אל המבין את כאבנו
”אמפתיה היא הכאב שלך בלב שלי”. כך הגדיר את התכונה היקרה הזו עד־יהוה קשיש המשרת כשליח בארץ זרה. יהוה אלוהים הציב את הדוגמה הנעלה מכול בגילוי אמפתיה. הוא חש את כאבם של משרתיו. מניין לנו שזה אכן כך? האמפתיה והחמלה של יהוה השתקפו באופן מושלם בדבריו ובמעשיו של ישוע בתקופת חייו עלי אדמות (יוחנן ה׳:19). בחן לדוגמה את המקרה המתואר ביוחנן י״א:33–35.
לאחר מותו בטרם עת של חברו אלעזר, הלך ישוע לכפר שבו התגורר אלעזר. אחיותיו של אלעזר, מרים ומרתא, היו הלומות צער. ישוע אהב עד מאוד את המשפחה הזו (יוחנן י״א:5). כיצד יגיב? הכתוב אומר: ”כראותו אותה [את מרים] בוכייה, והאנשים שבאו איתה בוכים גם הם, נסערה רוחו של ישוע והוא הזדעזע. הוא שאל: ’איפה הנחתם אותו?’ השיבו לו: ’אדון, בוא וראה’. בכה ישוע” (יוחנן י״א:33–35). מדוע בכה ישוע? מן הסתם מותו של חברו היקר העציב את ליבו. אך הוא ידע שהוא עומד להקימו לתחייה (יוחנן י״א:41–44). האם גם מסיבה אחרת הגיב כך?
עיין שוב בפסוקים המצוטטים לעיל. שים לב שכאשר ראה ישוע את מרים בוכה ואת האבלים שהתלוו אליה בוכים גם הם, ”נסערה רוחו... והוא הזדעזע”. המילים בשפת המקור מורות על רגשות עזים.a ישוע התרגש עד עמקי נשמתו ממה שראה. הדמעות שנקוו בעיניו העידו על סערת הרגשות שהתחוללה בקרבו. ברור אפוא שכאבם של אחרים נגע לליבו של ישוע. האם אי פעם בכית למראה אחד מיקיריך בוכה? (רומים י״ב:15).
האמפתיה שהפגין ישוע מאפשרת לנו להכיר טוב יותר את תכונותיו ודרכיו של יהוה אביו. זכור שישוע חיקה את תכונות אביו בשלמות, ולכן יכול היה לומר: ”הרואה אותי ראה את האב” (יוחנן י״ד:9). על כן, כשאנו קוראים ש’ישוע בכה’, גובר בטחוננו שיהוה חש את כאבם של עובדיו. למעשה, כותבי מקרא אחרים מאשרים זאת (ישעיהו ס״ג:9; זכריה ב׳:12). יהוה הוא אכן אל מלא חמלה!
אמפתיה היא תכונה שובת לב. בעיתות ייאוש או דיכאון אנו חפצים בקרבתו של אדם המבין את מצבנו וכואב את כאבנו. על אחת כמה וכמה חפצים אנו בקרבתו של יהוה, אל רחום וחנון החש את כאבנו ומבין מדוע אנו בוכים (תהלים נ״ו:9).
[הערת שוליים]
a המילה היוונית שתורגמה כ”בכה” לרוב מצביעה על ”בכי חרישי”, בעוד שהמילה המתארת את הבכי של מרים ושל האנשים שהתלוו אליה עשויה להורות על ”בכי גדול, בכי תמרורים”.