הייה נאמן בלב שלם
”אהלך באמיתך. יַחֵד לבבי ליראה שמך” (תהל׳ פ״ו:11).
1, 2. (א) מה יעזור לנו, על־פי תהלים פ״ו:2, 11, לשמור אמונים ליהוה נוכח מבחנים או פיתויים? (ב) מתי צריך לפתח נאמנות בלב ונפש ליהוה?
מדוע משיחיים שנותרו נאמנים במשך שנים במאסר או ברדיפות, נפלו מאוחר יותר במלכודת החומרנות? התשובה קשורה לליבנו הסמלי — האדם הפנימי שבנו. מזמור פ״ו קושר בין נאמנות לבין לב שלם, כלומר, לב שאינו חצוי. ”שמרה נפשי כי חסיד אני”, התפלל המשורר דוד. ”הושע עבדך — אתה אלוהיי — הבוטח אליך”. עוד התפלל: ”הוריני יהוה דרכך. אהלך באמיתך. יַחֵד לבבי ליראה שמך” (תהל׳ פ״ו:2, 11).
2 אם לא נבטח ביהוה בלב שלם, תתערער נאמנותנו לאלוהי האמת בגין עניינים אחרים ומאווי לב שונים. תאוות אנוכיות הן כמוקשים החבויים מתחת לקרקע שעליה אנו פוסעים. גם אם שמרנו אמונים ליהוה בנסיבות קשות, אנו עלולים ליפול במלכודות השטן. עד כמה חשוב לפתח כעת נאמנות בלב ונפש ליהוה, בטרם יפקדו אותנו מבחנים ופיתויים! ”מכל משמר נצור ליבך”, אומר המקרא (מש׳ ד׳:23). בעניין זה נוכל ללמוד לקחים חשובים ממה שעבר על נביא מיהודה שנשלח על־ידי יהוה אל ירבעם מלך ישראל.
”אתנה לך מתת”
3. כיצד הגיב ירבעם למשפט שמסר לו נביא האלוהים?
3 דמיין לעצמך את התמונה. איש האלוהים מוסר מסר נוקב למלך ירבעם, אשר כונן את פולחן העגל בממלכת ישראל הצפונית בת עשרת השבטים. המלך מתמלא חימה ומצווה על אנשיו לתפוס את הנביא. אך יהוה עומד לצד משרתו. ידו של המלך שאותה הושיט בזעם מתייבשת באחת, והמזבח המשמש לפולחן כזב נקרע ונהרס. לפתע פתאום מתנהג ירבעם בצורה שונה. הוא מתחנן בפני איש האלוהים ואומר: ”חל נא את פני יהוה אלוהיך, והתפלל בעדי ותשוב ידי אליי”. הנביא מתפלל, ויד המלך נרפאת (מל״א י״ג:1–6).
4. (א) מדוע הזמנת המלך העמידה למבחן את נאמנות הנביא? (ב) מה הייתה תשובת הנביא?
4 בהמשך אומר ירבעם לאיש האלוהים: ”בואה איתי הביתה וסעדה, ואתנה לך מתת” (מל״א י״ג:7). מה יעשה הנביא? האם ייענה להזמנת המלך לאחר שמסר לו מסר של גינוי? (תהל׳ קי״ט:113) או שמא עליו לדחות את הזמנת המלך גם אם הלה הראה סימני חרטה? ירבעם בהחלט יכול להרשות לעצמו להרעיף מתנות יקרות על חבריו. אם מקננת בנביא אלוהים תאווה סמויה לדברים חומריים, הרי שהצעת המלך היא פיתוי גדול עבורו. אך יהוה ציווה על הנביא: ”לא תאכל לחם ולא תשתה מים, ולא תשוב בדרך אשר הלכת”. משום כך משיב לו הנביא תשובה נחרצת: ”אם תיתן לי את חצי ביתך לא אבוא עימך ולא אוכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה”. אחר כך עוזב הנביא את בית־אל בדרך אחרת (מל״א י״ג:8–10). מה אנו למדים מהחלטת הנביא לגבי נאמנות בלב ונפש? (רומ׳ ט״ו:4).
’הסתפק’ במה שיש
5. באיזה מובן מהווה החומרנות מבחן נאמנות?
5 גם אם נדמה שלא כך הדבר, חומרנות היא מבחן נאמנות. האם אנו מאמינים שיהוה יקיים את הבטחתו ויספק לנו את מה שבאמת נחוץ לנו? (מתי ו׳:33; עב׳ י״ג:5) במקום לנסות להשיג בכל מחיר כמה מהדברים ”הטובים יותר” של החיים שכעת אינם בהישג ידנו, הנוכל להסתדר בלעדיהם? (קרא פיליפים ד׳:11–13.) האם אנו מתפתים לוותר על זכויות שירות תיאוקרטיות על מנת להשיג כיום את מה שליבנו חפץ בו? האם הנאמנות ליהוה היא בעדיפות עליונה בחיינו? תשובותינו תלויות במידה רבה בשאלה אם אנו משרתים את אלוהים בלב ונפש אם לאו. ”חיי חסידות המלווים הסתפקות עצמית רווח גדול הם”, כתב השליח פאולוס. ”שהרי מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה. וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם” (טימ״א ו׳:6–8).
6. אילו ’מתנות’ אולי יציעו לנו, ומה יעזור לנו להחליט אם לקבלן?
6 לדוגמה, המעסיק מציע לנו קידום עם שכר גבוה יותר והטבות נוספות. או מתברר לנו שאם נעבור לארץ אחרת או לאזור אחר נמצא עבודה שלצידה יתרונות כספיים רבים יותר. הזדמנויות אלו אולי ייראו לנו בתחילה ברכה מיהוה. אך לפני שנקבל החלטה, כדאי שנשקול מה המניעים שלנו. השאלה העיקרית שעלינו לשאול את עצמנו היא, ”כיצד החלטתי תשפיע על יחסיי עם יהוה?”
7. מדוע חשוב לעקור מן הלב תשוקות חומרניות?
7 עולם השטן מטיף ללא הרף לחומרנות. (קרא יוחנן א׳. ב׳:15, 16.) מטרת השטן היא להשחית את לבבנו. על כן, עלינו לעמוד על המשמר ולראות אם מקננת בנו תשוקה חומרנית כלשהי, ואם כן לעקור אותה מן השורש (ההת׳ ג׳:15–17). השטן הציע לישוע את כל ממלכות תבל, וישוע לא התקשה לדחות את הצעתו (מתי ד׳:8–10). הוא הזהיר: ”שימו לב והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). הנאמנות תסייע לנו להישען על יהוה ולא על עצמנו.
נביא זקן ”כיחש לו”
8. כיצד הועמדה נאמנותו של נביא אלוהים למבחן?
8 שום רעה לא הייתה צפויה לנביא אלוהים, אילו המשיך בדרכו חזרה הביתה. אבל בתוך זמן קצר נתקל במבחן נוסף. ”ונביא אחד זקן יושב בבית־אל”, מספר המקרא, ”ויבוא בנו ויספר לו” את כל אשר אירע באותו יום. לשמע הדבר מבקש הנביא הזקן מבניו לחבוש לו חמור כדי לרכוב עליו ולהגיע אל נביא האלוהים. לא חולף זמן רב והוא מוצא את הנביא יושב תחת עץ גדול. אומר לו הזקן: ”לך איתי הביתה ואכול לחם”. נביא האלוהים דוחה את ההזמנה, ובתגובה אומר הזקן: ”גם אני נביא כמוך, ומלאך דיבר אליי בדבר יהוה לאמור, ’השיבהו איתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים’”. אלא שבהמשך מוסר לנו המקרא שהוא ”כיחש לו” (מל״א י״ג:11–18).
9. מה אומר המקרא על אנשי רמייה, ובמי הם פוגעים?
9 אין אנו יודעים מאילו מניעים שיקר הנביא הזקן. גם אם בעברו היה נביא נאמן של יהוה, הפעם הזאת נהג במרמה, וכתבי־הקודש מוקיעים התנהגות זו. (קרא משלי ג׳:32.) אנשי רמייה פוגעים בעצמם מבחינה רוחנית ולא אחת מזיקים לזולתם.
”וישוב” עם האיש הזקן
10. כיצד הגיב נביא אלוהים להזמנת האיש הזקן, ומה אירע בעקבות זאת?
10 הנביא מיהודה צריך היה לזהות את התחבולה שנקט הנביא הזקן. הוא יכול היה לשאול את עצמו: ’מדוע ישלח יהוה מלאך לאיש אחר כדי למסור לי הוראות חדשות?’ הנביא יכול היה לבקש מיהוה שיבהיר לו את הדבר, אבל כתבי־הקודש אינם אומרים שהוא עשה כן. ”וישוב איתו [עם האיש הזקן] ויאכל לחם בביתו וישת מים”. הדבר עורר את כעסו של יהוה, ובדרכו חזרה ליהודה, הותקף הנביא המרומה בידי אריה ונהרג. איזה סוף טרגי לשירותו כנביא! (מל״א י״ג:19–25).a
11. איזו דוגמה טובה הציב אחיה?
11 לעומת זאת, אֲחִיָה הנביא שנשלח למשוח את ירבעם למלך, נותר נאמן לאלוהים עד גיל שיבה. בהיות אחיה זקן ועיוור, שלח אליו ירבעם את אשתו כדי לברר מה יעלה בגורל בנם החולה. באומץ לב ניבא הנביא שבן ירבעם ימות (מל״א י״ד:1–18). מבין הברכות הרבות שהתברך בהן אחיה נמנית הזכות לתרום לכתיבת המקרא. באיזה מובן? לימים שימשו כתביו את עזרא הכוהן כמקורות מידע (דה״ב ט׳:29).
12–14. (א) איזה לקח ניתן ללמוד מסיפורו של הנביא הצעיר? (ב) הבא דוגמאות הממחישות עד כמה חשוב לשקול בכובד ראש ובליווי תפילות עצות מקראיות מפי זקני־הקהילה.
12 המקרא אינו מוסר מדוע הנביא הצעיר לא נועץ ביהוה לפני שחזר עם האיש הזקן ואכל ושתה עימו. שמא אמר לו הזקן את מה שאוזניו רצו לשמוע? מה הלקח שאנו למדים מכך? עלינו להיות משוכנעים לחלוטין שדרישות יהוה צודקות ולנהוג על־פיהן בנחישות, ויהי מה.
13 יש ששומעים את מה שהם רוצים לשמוע בהקשר לעצות והדרכות. למשל, מבשר מקבל הצעה למשרה שתנגוס מן הזמן שבאפשרותו להקדיש למשפחתו ולפעילויות תיאוקרטיות. המבשר מתייעץ עם זקן־קהילה. הזקן מקדים ואומר שאין זה מתפקידו לומר לאח כיצד לפרנס את משפחתו. אחר כך מדבר הזקן עם האח על הסכנות הרוחניות הטמונות בקבלת המשרה המוצעת. האם יזכור האח רק את דבריו הראשונים של הזקן או האם ישקול בכובד ראש גם את מה שנאמר אחרי כן? האח צריך, כמובן, לבדוק מה יפעל לטובתו המרבית מבחינה רוחנית.
14 הנה תרחיש אפשרי נוסף. אחות שואלת זקן־קהילה אם עליה להיפרד מבעלה הלא־מאמין. הזקן ודאי יבהיר לה שהחלטה זו נתונה בידה ואחר כך ידון עימה בעצות מקראיות הנוגעות לנושא (קור״א ז׳:10–16). האם האחות תבחן לעומק את דברי הזקן? או שמא כבר גמלה בליבה ההחלטה לעזוב את בעלה? בקבלת החלטה מוטב לה לשקול את העצות המקראיות בליווי תפילות.
הייה צנוע
15. מה אנו למדים מטעותו של נביא האלוהים?
15 מה עוד אפשר ללמוד מהטעות שעשה הנביא מיהודה? במשלי ג׳:5 נאמר: ”בטח אל יהוה בכל ליבך ואל בינתך אל תישען”. הנביא מיהודה לא נשען על יהוה כפי שעשה קודם לכן, אלא סמך על כושר השיפוט שלו. בגין טעותו איבד את חייו ואת השם הטוב שעשה לעצמו אצל אלוהים. פרשה זו מדגישה בעוצמה רבה עד כמה חשוב להיות צנועים ולשרת את יהוה בנאמנות.
16, 17. מה יעזור לנו לשמור אמונים ליהוה?
16 הנטייה לאנוכיות המקננת בליבנו עלולה להטעות אותנו. ”עָקֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוש הוא” (יר׳ י״ז:9). כדי לשמור אמונים ליהוה, עלינו להמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לפשוט מעלינו את האדם הישן, כולל הנטייה לעזות מצח ולעצמאות, וללבוש את האדם החדש ”הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (קרא אפסים ד׳:22–24).
17 ”את צנועים חוכמה”, אומר משלי י״א:2. אם נישען על יהוה בצניעות יעזור לנו הדבר להימנע מטעויות שיגבו מאיתנו מחיר כבד. לדוגמה, רפיון ידיים עלול בנקל לשבש את כושר השיפוט שלנו (מש׳ כ״ד:10). אולי עייפנו מביצוע פעילות כלשהי במסגרת עבודת אלוהים, ואנו מתחילים לחוש שכבר עשינו את שלנו לאורך השנים, ושהגיע הזמן לתת לאחרים למשוך בעול. או אולי אנו מייחלים לחיים ”נורמליים” יותר. אך אם ’נתאמץ’ ו’נהיה תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון’, ינצור הדבר את לבבנו (לוקס י״ג:24; קור״א ט״ו:58).
18. מה נוכל לעשות אם לא נדע איזו החלטה לקבל?
18 לעיתים אנו נדרשים לקבל החלטות קשות, והבחירה הנכונה לא תמיד ברורה. האם נתפתה לפעול כראות עינינו? בכל פעם שניקלע למצב כזה, מוטב שנבקש עזרה מיהוה. ”איש מכם אם יחסר חוכמה”, אומר יעקב א׳:5, ”יבקש מאלוהים הנותן לכול בנדיבות”. אבינו שבשמיים ייתן לנו את רוח הקודש כפי הצורך למען נקבל החלטות נבונות (קרא לוקס י״א:9, 13).
הייה נחוש להישאר נאמן
19, 20. מה עלינו להיות נחושים לעשות?
19 השנים הסוערות שבאו אחרי שסטה שלמה מעבודת אלוהים האמיתית, העמידו למבחן קשה את נאמנותם של משרתי אלוהים. רבים אומנם התפשרו בדרך זו או אחרת, אך על אף זאת, היו שנותרו נאמנים ליהוה.
20 מדי יום אנו ניצבים בפני ברירות והחלטות הבוחנות את נאמנותנו. גם אנו יכולים להוכיח נאמנות. הבה נאחד לבבנו ונשמור אמונים ליהוה תוך ביטחון מלא שהוא יוסיף לברך את חסידיו (שמ״ב כ״ב:26).
[הערת שוליים]
a המקרא אינו אומר אם הנביא הזקן הומת בידי יהוה.
השב על השאלות
• מדוע עלינו לעשות מאמץ לעקור מליבנו תאוות חומרניות?
• מה יעזור לנו לשמור אמונים ליהוה?
• מה בין צניעות לבין נאמנות ליהוה?
[תמונות בעמוד 9]
האם אתה מתקשה לעמוד בפני פיתויים?
[תמונות בעמוד 10]
האם תשקול בליווי תפילות עצות מקראיות?