קבל מתוך הכרת טובה — תן בלב שלם
ליהוה, אבינו האוהב שבשמיים, אכפת מכל אחד מאיתנו. דבר־אלוהים נוטע בנו את הביטחון שהוא חש דאגה רבה לכל משרתיו (פט״א ה׳:7). אחת הדרכים שבהן ממחיש יהוה את דאגתו היא בכך שהוא עוזר לנו בצורות שונות למען נעבוד אותו בנאמנות (יש׳ מ״ח:17). יהוה חפץ שנעזר באמצעים שהוא מעמיד לרשותנו, בייחוד כשאנו מתמודדים עם בעיות שמעיקות עלינו. תורת משה ממחישה אמת זו.
יהוה דאג באהבתו להגיש באמצעות חוקי התורה עזרה ל’עניים’, כלומר לסובלים. ביניהם נמנים היתומים, האלמנות והגרים (וי׳ י״ט:9, 10; דב׳ י״ד:29). הוא יודע שיש מקרב עובדיו הזקוקים לעזרת אחיהם לאמונה (יעקב א׳:27). לפיכך, אין כל סיבה שאיש ממשרתיו יירתע מלקבל את העזרה שמושיטים האחים המשמשים ביד יהוה לעשות כן. אך יחד עם זאת, כשנותנים לנו עזרה עלינו לקבלה ברוח הנכונה.
בד בבד דבר־אלוהים מדגיש כי יש למשרתי אלוהים ההזדמנות גם לתת. זכור את המקרה של ’האלמנה הענייה’ שבה התבונן ישוע בבית המקדש שבירושלים (לוקס כ״א:1–4). קרוב לוודאי שנהנתה מהאמצעים המוזכרים בתורה, אותם סיפק יהוה באהבתו לטובת האלמנות. ואולם, אף שהיתה ענייה, האלמנה אינה מוזכרת כמי שקיבלה אלא כמי שנתנה. רוח הנתינה שהפגינה בוודאי הסבה לה שמחה, מפני שכפי שישוע אמר: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מה״ש כ׳:35, ע״ח). כשמילים אלה לנגד עיניך, חשוֹב כיצד תוכל ’לתת’ ולחוות את השמחה שבנתינה (לוקס ו׳:38).
”מה אשיב ליהוה?”
”מה אשיב ליהוה, כל תגמולוהי עליי?”, תהה מחבר התהלים (תהל׳ קט״ז:12). כיצד גמל לו יהוה חסד? הוא כלכל אותו בימי ”צרה ויגון”. בנוסף על כך, יהוה ’חילץ את נפשו ממוות’. כעת רצה המחבר ’להשיב’ ליהוה בדרך כלשהי. מה יכול היה לעשות? מחבר המזמור אמר: ”נדריי ליהוה אשלם” (תהל׳ קט״ז:3, 4, 8, 10–14). הוא היה נחוש בדעתו למלא את כל הנדרים שנדר ליהוה ולקיים את כל חובותיו כלפיו.
אתה יכול לנהוג כמותו. כיצד? בכך שתתהלך בדרך העולה תמיד בקנה אחד עם חוקיו של אלוהים ועקרונותיו. לפיכך, ודא שעבודתך את יהוה תהיה תמיד הדבר החשוב ביותר בחייך, וכן שאתה מאפשר לרוח אלוהים להדריכך על כל צעד ושעל שלך (קהל׳ י״ב:13; גל׳ ה׳:16–18). כמובן, לעולם לא תוכל באמת ’להשיב’ ליהוה כליל על כל מה שהוא עשה ועושה למענך. למרות זאת, יהוה רואה שאתה משרתו בכל ליבך והדבר ’משמח את ליבו’ (מש׳ כ״ז:11). איזו זכות אדירה להסב ליהוה קורת רוח בדרך זו!
תרום לרווחתה של הקהילה
ודאי תסכים כי תודות לקהילה המשיחית אתה מתברך בדרכים רבות. באמצעות הקהילה, מספק יהוה שפע של מזון רוחני. אימצת את האמת אשר שיחררה אותך מתורות כזב ומחשיכה רוחנית (יוח׳ ח׳:32). באסיפות הקהילה ובכינוסים שאותם מארגן העבד הנאמן והנבון אתה רוכש דעת שתובילך לחיי נצח בגן עדן עלי אדמות, בו הכאב והסבל יהיו כלא היו (מתי כ״ד:45–47). סביר להניח שאינך אפילו יכול להתחיל למנות את כל הברכות שקיבלת, ושעוד תקבל, באמצעות קהילת אלוהים. מה ביכולתך לתת לקהילה בחזרה?
השליח פאולוס כתב: ”כל הגוף מורכב ומתחבר באמצעות כל קשר מסייע, בהתאם לפעולה המיועדת לכל איבר ואיבר, כדי שיגדל הגוף וייבנה באהבה” (אפ׳ ד׳:15, 16). הפסוק מתייחס אומנם בראש ובראשונה לקהילת המשיחיים המשוחים, אך ניתן לייחס את העיקרון שהוא מקפל בתוכו לכל המשיחיים בני ימינו. כל חבר וחבר בקהילה יכול לתרום לרווחתה ולצמיחתה של הקהילה. באילו דרכים?
נוכל לעשות כן אם לא נחסוך במאמצים להיות תמיד מקור עידוד ורענון רוחני לזולת (רומ׳ י״ד:19). דרך נוספת שבה אנו יכולים לתרום ’לגדילת הגוף’ היא לטפח את פרי רוח אלוהים בכל מגעינו עם אחינו לאמונה (גל׳ ה׳:22, 23). כמו כן, ביכולתנו לחפש הזדמנויות ’לגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו’ (גל׳ ו׳:10; עב׳ י״ג:16). הכול בקהילה — אחים ואחיות, צעירים ומבוגרים — יכולים לעזור ’לבנייתו של הגוף באהבה’.
זאת ועוד, ביכולתנו להשתמש בכישורינו, מרצנו ומשאבינו כדי להשתתף בפעילות מצילת החיים שאותה מבצעת הקהילה. ישוע המשיח אמר: ”חינם קיבלתם”. כיצד עלינו להגיב? ”חינם תיתנו”, הוא הוסיף (מתי י׳:8). לפיכך, השתתף ככל יכולתך בפעילות החשובה של הכרזת בשורת המלכות ועשיית התלמידים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). האם בשל נסיבות אישיות אינך יכול לעשות רבות? זכור את האלמנה הענייה שתיאר ישוע. מה שנתנה היה מוגבל מאוד. אולם, ישוע אמר שעשתה יותר מכל האחרים. היא נתנה כל מה שהיה בידה לתת במגבלות נסיבותיה (קור״ב ח׳:1–5, 12).
קבל ברוח הנכונה
אבל, ייתכן כי יהיו זמנים שתצטרך לקבל תמיכה מהקהילה. לעולם אל תהסס לקבל עזרה זו או אחרת מצד הקהילה כשקשה לך להתמודד עם הלחצים שמציב העולם הזה. יהוה דאג שיהיו גברים מוכשרים ואכפתיים ’שירעו את הקהילה’ — שיתמכו בך בעת ניסיונות וצרות (מה״ש כ׳:28). זקני־קהילה ואחים אחרים רוצים לעודד אותך, לתמוך בך ולהגן עליך בימים קשים (גל׳ ו׳:2; תסל״א ה׳:14).
אולם, הקפד לגלות רוח נכונה כשאתה מקבל את העזרה הדרושה לך. גלה תמיד הערכה כלפי התמיכה שקיבלת. התייחס לעזרה שמאת אחיך לאמונה כביטוי לחסדו של אלוהים (פט״א ד׳:10). מדוע זה חשוב? מפני שאיננו רוצים לקבל כדרך שבה רבים בעולם מקבלים — ללא שמץ של הכרת טובה.
הייה מאוזן וסביר
באיגרתו אל קהילת פיליפי, כתב פאולוס באשר לטימותיאוס: ”אין לי איש תמים דעים עימי כמוהו, אשר בלב שלם ידאג לענייניכם”. מכל מקום, לאחר מכן הוסיף פאולוס: ”הכול דואגים לענייניהם, לא לדברים אשר למשיח ישוע” (פיל׳ ב׳:20, 21). אם כן, לאור דבריו הנוקבים של פאולוס, כיצד נימנע מלשקוע ’בעניינינו’?
אל לנו לעולם להיות תובעניים כאשר אנו מבקשים מאחים בקהילה להקדיש לנו מזמנם ומתשומת ליבם כדי לעזור לנו להתמודד עם בעיות. מדוע לא? צא וחשוב: אין ספק שנכיר תודה מעומק הלב אם בשעת חירום אחד האחים יעזור לנו מבחינה חומרית. אבל האם יעלה בדעתנו לתבוע ממנו עזרה חומרית? מובן שלא. באופן דומה, הגם שאחינו האוהבים שמחים בכל עת לעזור לנו, עלינו להיות מאוזנים וסבירים באשר למה שאנו מצפים מהם ביחס לזמן שביכולתם להקדיש לנו. אחרי הכול, תהא אשר תהא העזרה שמגישים לנו אחינו לאמונה כדי לעזור לנו להתמודד בעת זמנים קשים, ברצוננו שהם יעשו כן בנפש חפצה.
אין ספק שאחיך ואחיותיך לאמונה תמיד יהיו מוכנים ומזומנים לעזור לך. אבל לעיתים פשוט לא יתאפשר להם לתת מענה לכל צרכיך. במקרה כזה, הייה סמוך ובטוח שיהוה יתמוך בך, כפי שתמך במחבר התהלים, ללא תלות בניסיונות שאולי עוברים עליך (תהל׳ קט״ז:1, 2; פיל׳ ד׳:10–13).
לפיכך, אל תהסס לקבל בהכרת טובה כל עזרה שמושיט לך יהוה — בייחוד בזמנים של צרות ומצוקות (תהל׳ נ״ה:23). הוא רוצה שתעשה כן. אבל הוא גם רוצה ’שתיתן בשמחה’. לכן, ככל שנסיבותיך מאפשרות לך, הייה נחוש לתת למען עבודת האלוהים האמיתית (קור״ב ט׳:6, 7). כך תוכל לעשות את שני הדברים — לקבל מתוך הכרת טובה ולתת בלב שלם.
[תיבה/תמונות בעמוד 31]
”מה אשיב ליהוה, כל תגמולוהי עליי?” (תהל׳ קט״ז:12)
▪ צור הזדמנויות ’לגמול טוב לכל אדם’
▪ הייה מקור של עידוד ורענון רוחני לזולת
▪ ככל שנסיבותיך מאפשרות לך, השתתף כמיטב יכולתך בפעילות עשיית התלמידים