הוקר את מקומך בקהילה
”אלוהים שם את האיברים בגוף, כל אחד ואחד מהם על־פי רצון אלוהים” (קור״א י״ב:18).
1, 2. (א) מניין לנו שלכל אחד בקהילה יש מקום שאותו הוא יכול להוקיר? (ב) באילו שאלות ידון המאמר?
מאז ימי עם ישראל הקדום, מהווה הקהילה את האמצעי שדרכו מזין יהוה את משרתיו מבחינה רוחנית ומעניק להם הדרכה. לדוגמה, אחרי שכבשו בני ישראל את העיר עַי, נאמר כי יהושע ”קרא את כל דברי התורה, הברכה והקללה, ככל הכתוב בספר התורה... נגד כל קהל ישראל” (יהו׳ ח׳:34, 35).
2 במאה הראשונה לספירה אמר השליח פאולוס לזקן־הקהילה טימותיאוס כי הקהילה המשיחית היא ”בית אלוהים” ו”עמוד האמת ויסודה” (טימ״א ג׳:15). כיום ”בית” אלוהים הוא אגודת האחים הכלל עולמית של המשיחיים האמיתיים. בפרק י״ב באיגרתו הראשונה אל הקורינתים מדמה פאולוס את הקהילה לגוף האדם. הוא אומר שאף שכל איבר ממלא תפקיד שונה, כל האיברים חיוניים. ”אלוהים שם את האיברים בגוף”, כותב פאולוס, ”כל אחד ואחד מהם על־פי רצון אלוהים”. הוא אף מציין כי ”איברי הגוף הנראים לנו נקלים, אותם אנו עוטרים ביתר כבוד” (קור״א י״ב:18, 23). מכאן שתפקידו של אדם נאמן אחד בבית אלוהים אינו טוב יותר או פחות טוב מזה של משיחי נאמן אחר. הוא פשוט שונה. אם כן, כיצד נוכל למצוא ולהוקיר את מקומנו במערך שיצר אלוהים? אילו גורמים משפיעים על מקומנו בקהילה? ומה נוכל לעשות כדי ש’התקדמותנו תיראה לכול’? (טימ״א ד׳:15).
להוקיר את מקומנו — כיצד?
3. מהי אחת הדרכים שבהן אנו מוצאים את מקומנו בקהילה ומוכיחים שאנו מוקירים את מקומנו?
3 אחת הדרכים למצוא את מקומנו בקהילה ולהוכיח שאנו מוקירים אותו היא לשתף פעולה בצורה מלאה עם ”העבד הנאמן” והנבון ועם נציגו הגוף המנהל. (קרא מתי כ״ד:45–47.) עלינו לבחון את תגובתנו להדרכה שאנו מקבלים מכיתת העבד. לדוגמה, לאורך השנים קיבלנו הדרכות ברורות לגבי לבוש והופעה חיצונית, בידור ושימוש באינטרנט. האם אנו מקפידים להישמע לעצות הטובות כדי להיות מוגנים מבחינה רוחנית? מה לגבי העצה לסגל לעצמנו שגרה קבועה של תוכנית רוחנית משפחתית? האם הפנמנו את העצה ואנו מקצים לשם כך ערב אחד בשבוע? אם אנו רווקים, האם אנו מקדישים זמן ללימוד אישי של כתבי־הקודש? יהוה יברך אותנו כיחידים וכמשפחות אם נישמע להדרכתה של כיתת העבד.
4. מה עלינו להביא בחשבון בבואנו להחליט החלטות בנושאים אישיים?
4 יש הטוענים כי תחומים שונים כמו בידור, לבוש והופעה חיצונית הם נושאים אישיים. ואולם, עבור משיחי מוקדש המוקיר את מקומו בקהילה, העדפות אישיות אינן הגורם המכריע הבלעדי בקבלת החלטות. יש לתת את הדעת בראש ובראשונה לעמדתו של יהוה כפי שהיא מתגלה בדברו, המקרא. המסר הטמון בו צריך להיות כ’נר לרגלנו ואור לנתיבתנו’ (תהל׳ קי״ט:105). כמו כן, יהיה זה מן התבונה אם נשקול כיצד הבחירות שאנו עושים בעניינים אישיים משפיעות על שירותנו ועל אנשים אחרים, בתוך הקהילה ומחוצה לה (קרא קורינתים ב׳. ו׳:3, 4).
5. מדוע עלינו להישמר מפני רוח של עצמאות?
5 ”הרוח הפועלת עתה בבני המרי” כה נפוצה שדומה היא לאוויר שאנו נושמים (אפ׳ ב׳:2). רוח זו עלולה לגרום לנו לחשוב שאין אנו זקוקים להדרכה מטעם ארגון יהוה. בשום פנים ואופן לא נרצה להיות כמו דיוטרפס שלא היה מוכן לקבל דבר מהשליח יוחנן (יוח״ג 9, 10). עלינו להישמר מפני פיתוח רוח של עצמאות. בל נתריס, אם במילים או במעשים, כנגד אפיק התקשורת שבו משתמש כיום יהוה (במ׳ ט״ז:1–3). נהפוך הוא, עלינו להוקיר את הזכות שיש לנו לשתף פעולה עם כיתת העבד. עלינו גם לעשות מאמץ להישמע ולהיכנע למובילי הדרך בקהילתנו המקומית (קרא עברים י״ג:7, 17).
6. מדוע עלינו לבחון את נסיבותינו האישיות?
6 דרך נוספת להראות שאנו מוקירים את מקומנו בקהילה היא שנבחן היטב את נסיבותינו האישיות ונעשה כל שביכולתנו כדי ’לכבד את שירותנו’ ולהסב כבוד ליהוה (רומ׳ י״א:13). יש שיכולים לשרת כחלוצים רגילים. אחרים משרתים בשירות מורחב מיוחד כשליחים, כמשגיחים נודדים וכחברי משפחת בית־אל ברחבי העולם כולו. אחים ואחיות רבים מסייעים בבניית אולמי מלכות. רובם המכריע של משרתי יהוה עושים את מיטבם כדי לדאוג לצרכים הרוחניים של משפחותיהם ולהשתתף במלוא המרץ בשירות השדה מדי שבוע. (קרא קולוסים ג׳:23, 24.) אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שכל עוד ניתן מעצמנו בנפש חפצה בשירות אלוהים ונעשה כמיטב יכולתנו על מנת לעובדו בלב ונפש, יהיה לנו תמיד מקום בקהילתו.
גורמים בעלי השפעה מכרעת
7. הסבר כיצד הנסיבות שלנו יכולות להשפיע על מקומנו בקהילה.
7 הכרח הוא שנבחן לעומק את נסיבותינו מפני שבמידה מסוימת מקומנו בקהילה תלוי במה שאנו יכולים לעשות. למשל, המקום שאח תופס בקהילה שונה במובנים מסוימים מזה של אחות. גיל, בריאות וגורמים אחרים משפיעים אף הם על מה שביכולתנו לעשות בשירות יהוה. ”תפארת בחורים כוחם”, נאמר במשלי כ׳:29, ”והדר זקנים שיבה”. חברי קהילה צעירים יכולים לעשות יותר מבחינה פיזית בזכות מרצם הרב, ואילו המבוגרים תורמים לקהילה במידה רבה בזכות חוכמתם ונסיונם. עלינו גם לזכור שכל מה שאנו יכולים לעשות בארגון יהוה תלוי בחסדו של אלוהים (מה״ש י״ד:26; רומ׳ י״ב:6–8).
8. עד כמה משפיע הרצון האישי על מידת העשייה שלנו בקהילה?
8 קיים גורם נוסף הממלא תפקיד בקביעת מקומנו בקהילה. לשם המחשה, ראה דוגמה של שתי אחיות ביולוגיות צעירות. שתיהן בוגרות תיכון, ונסיבותיהן דומות. הוריהן עשו כל שאפשר כדי לעודד את שתיהן לחתור לחלוציות רגילה אחרי גמר הלימודים. בסיום הלימודים האחת מצטרפת לשורות החלוצים ואילו האחרת מתחילה לעבוד במשרה מלאה. מה גרם להבדל? הרצון האישי. בסופו של דבר, כל אחת עשתה את מה שהיא רצתה לעשות. והרי כך זה לגבי רובנו. עלינו לשקול ברצינות מה אנחנו רוצים לעשות בשירות אלוהים. הנוכל להגביר את חלקנו בשירותו, גם אם נידרש לשם כך לעשות שינוי בנסיבות חיינו? (קור״ב ט׳:7).
9, 10. מה עלינו לעשות אם חסרה לנו המוטיבציה לתרום יותר בשירות יהוה?
9 אך מה עלינו לעשות אם חסרה לנו המוטיבציה לתרום יותר בשירות יהוה ואנו נוטים לבצע אך ורק את המינימום הדרוש? באיגרתו אל הפיליפים כתב פאולוס: ”אלוהים הוא הנותן לכם כוח לחפוץ וגם לעשות כחפצו”. כן, יהוה יכול לפעול בנו ולהשפיע על הרצון שלנו ועל מאוויי ליבנו (פיל׳ ב׳:13, גינ׳; ד׳:13).
10 הנוכל לבקש מיהוה לעורר בנו את הרצון לשמח את ליבו? כך עשה דוד המלך. הוא התפלל: ”דרכיך, יהוה, הודיעני, אורחותיך למדני. הדריכני באמיתך ולמדני, כי אתה אלוהי ישעי, אותך קיוויתי כל היום” (תהל׳ כ״ה:4, 5). נוכל לעשות כמוהו ולהתפלל ליהוה שיעורר בנו את הרצון לנהוג כרצוי בעיניו. כשאנו חושבים על מה שיהוה ובנו חשים לגבי פעילותנו לקידום ענייניהם, מתמלאים ליבותינו ברחשי הוקרה כלפיהם (מתי כ״ו:6–10; לוקס כ״א:1–4). תחושת הוקרה זו יכולה להניע אותנו להתחנן ליהוה שיגרום לנו לרצות להתקדם מבחינה רוחנית. הנביא ישעיהו מראה לנו איזו גישה עלינו לאמץ. לשאלת יהוה: ”את מי אשלח, ומי ילך לנו?” הגיב הנביא ואמר: ”הנני! שלחני” (יש׳ ו׳:8).
כיצד תוכל להתקדם?
11. (א) באיזו מידה יש צורך באחים שיישאו בתפקידי אחריות בקהילה? (ב) כיצד יכולים האחים לחתור לזכויות שירות?
11 בהתחשב בעובדה ש־678,289 איש ברחבי תבל נטבלו בשנת השירות 2008, קיים ללא ספק צורך רב באחים שיישאו בתפקידי אחריות. כיצד צריכים האחים להגיב לצורך הזה? עליהם לעשות מאמץ לעמוד בקריטריונים שכתבי־הקודש מציבים למשרתים עוזרים ולזקני־הקהילה (טימ״א ג׳:1–10, 12, 13; טיט׳ א׳:5–9). כיצד יכולים האחים לעמוד בדרישות מקראיות אלה? עליהם ליטול חלק פעיל בשירות, למלא את תפקידיהם הקהילתיים בחריצות, לעבוד קשה לשיפור איכות תשובותיהם באסיפות הקהילה ולגלות עניין אישי באחיהם לאמונה. כך יוכיחו שהם מוקירים את מקומם בקהילה.
12. כיצד יכולים בני העשרה להפגין את קנאותם לאמת?
12 מה יכולים לעשות אחים צעירים, בייחוד בני עשרה, כדי להתקדם בקהילה? הם יכולים לעשות מאמץ לגדול ב’חוכמה ובתבונה רוחנית’ על־ידי רכישת ידע מתוך כתבי־הקודש (קול׳ א׳:9). שקדנות בלימוד דבר־אלוהים והשתתפות פעילה באסיפות הקהילה יתרמו ללא ספק למימוש מטרה זו. בנוסף, בחורים צעירים יכולים להתקדם אם יעשו את המאמץ להיות ראויים להיכנס מבעד ל׳פתח הרחב לפעולה’ בצדדים שונים של השירות המורחב (קור״א ט״ז:9). בניית קריירה בשירות יהוה היא באמת דרך חיים מספקת אשר מובילה לברכות עד בלי די (קרא קהלת י״ב:1).
13, 14. באילו דרכים יכולות האחיות לגלות שהן מוקירות את מקומן בקהילה?
13 האחיות יכולות להראות שהן מוקירות את הזכות להשתתף אישית בהתגשמות הכתוב בתהלים ס״ח:12. שם נאמר: ”אדני ייתן אומר; המבשרות צבא רב”. אחת הדרכים המצוינות שבהן יכולות האחיות להראות את הערכתן כלפי מקומן בקהילה היא להשתתף במלאכת עשיית התלמידים (מתי כ״ח:19, 20). מכאן שבהשתתפותן המלאה בשירות ובנכונותן לבצע הקרבות למען פעילות זו, מוכיחות האחיות כי הן מוקירות את תפקידן בקהילה.
14 באיגרתו אל טיטוס אמר פאולוס: ”וכן גם הזקנות שתתנהגנה בקדושה... תהיינה מלמדות את הטוב, כדי שתחנכנה את הנשים הצעירות לאהוב את בעליהן וילדיהן, ולהיות צנועות, טהורות, משגיחות על ביתן, טובות, נשמעות לבעליהן; זאת למען לא ינואץ דבר האלוהים” (טיט׳ ב׳:3–5). האחיות הבוגרות בקהילה בהחלט יכולות להוות גורם השפעה חיובי רב עוצמה. אם יכבדו את מובילי הדרך על־ידי כך שיחליטו החלטות נבונות בתחומים שונים כגון לבוש, הופעה חיצונית ובידור, הן יציבו דוגמה טובה ויראו שהן מוקירות את מקומן בקהילה.
15. מה יכולה אחות רווקה לעשות כדי להתמודד עם הבדידות?
15 לעיתים האחיות הלא־נשואות מתקשות למצוא את מקומן בקהילה. אחות אחת החווה זאת אמרה: ”חיי רווקות הם לפעמים חיים של בדידות”. כשנשאלה כיצד היא מתמודדת עם המצב, השיבה: ”התפילות והלימוד עוזרים לי למצוא שוב את מקומי. אני לומדת איך יהוה רואה אותי, ואז אני עושה מאמץ לעזור לאחרים בקהילה. זה עוזר לי לא להתמקד בעצמי”. על־פי תהלים ל״ב:8, יהוה אמר לדוד: ”אִיעֲצָה עליך עיני”. כן, יהוה מקדיש תשומת לב אישית לכל משרתיו, כולל אחיות רווקות, והוא יעזור לכולם למצוא את מקומם בקהילה.
שמור על מקומך!
16, 17. (א) מדוע ההחלטה להיענות לידו המושטת של יהוה ולהצטרף לארגונו היא ההחלטה הטובה ביותר שקיבלנו? (ב) כיצד נוכל לשמור על מקומנו בארגון יהוה?
16 באהבה משך אליו יהוה כל אחד ממשרתיו ורקם עימו יחסים אישיים. ישוע אמר: ”אין איש יכול לבוא אליי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני” (יוח׳ ו׳:44). מתוך מיליארדי יושבי כדור־הארץ משך אותנו יהוה וצירף אותנו אל קהילתו. ההיענות לידו המושטת של יהוה היא ההחלטה הטובה ביותר שקיבלנו. כך נוצקו לחיינו תוכן ומשמעות. יש לנו מקום בקהילה, והדבר מסב לנו הרבה מאוד שמחה וסיפוק.
17 ”יהוה, אהבתי מעון ביתך”, אמר מחבר התהלים, והוסיף: ”רגלי עמדה במישור; במַקהלים אברך יהוה” (תהל׳ כ״ו:8, 12). אלוהי האמת מוצא מקום לכל אחד מאיתנו בארגונו. אם נמשיך להישמע להדרכה התיאוקרטית ולא נחדל להיות עתירי פועל בשירות אלוהים, נוכל לשמור על מקומנו היקר בקהילת יהוה.
האם אתה זוכר?
• מדוע ההיגיון אומר שלכל המשיחיים יש מקום בקהילה?
• כיצד נוכל להראות שאנו מוקירים את מקומנו בארגון אלוהים?
• אילו גורמים משפיעים על מקומנו בקהילה?
• כיצד יכולים בני נוער ומבוגרים משיחיים להראות שהם מוקירים את מקומם בקהילת אלוהים?
[תמונות בעמוד 16]
כיצד יכולים אחים לחתור לזכויות שירות בקהילה?
[תמונה בעמוד 17]
כיצד יכולות אחיות להראות שהן מוקירות את מקומן בקהילה?