חיי נצח עלי אדמות — תקווה שנתגלתה מחדש
”דניאל, סתום הדברים... עד עת קץ. ישוטטו רבים ותִרבה הדעת” (דנ׳ י״ב:4).
1, 2. באילו שאלות נדון במאמר זה?
מיליוני אנשים כיום מבינים בבירור את הבסיס המקראי לתקוות חיי נצח בגן עדן עלי אדמות (ההת׳ ז׳:9, 17). בשחר תולדות האנושות גילה אלוהים כי האדם נברא לא כדי לחיות מספר שנים ולמות, אלא כדי לחיות לנצח (בר׳ א׳:26–28).
2 העלאת המין האנושי אל מדרגת השלמות שאיבד אדם הראשון הייתה חלק מתקוותו של עם ישראל. כתבי־הקודש המשיחיים מסבירים באילו אמצעים יאפשר אלוהים לבני אדם לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות. אם כן, מדוע תקוות האנושות צריכה הייתה להתגלות מחדש? כיצד היא נחשפה והובאה לידיעתם של מיליוני בני אדם?
התקווה מיטשטשת
3. מדוע אין זה מפתיע שהתקווה לחיי נצח עלי אדמות ניטשטשה?
3 ישוע ניבא שנביאי שקר יסלפו את תורותיו ושהרוב יותעו (מתי כ״ד:11). השליח פטרוס הזהיר את המשיחיים: ”גם ביניכם יהיו מורי שקר” (פט״ב ב׳:1). השליח פאולוס דיבר על הזמן שבו אנשים ”לא יסבלו את הלקח הבריא, אלא יאספו להם מורים לפי מאווייהם לשם שעשועי אוזניים” (טימ״ב ד׳:3, 4). השטן מעורב בהתעיית בני האדם, והוא נעזר בנצרות על מנת לטשטש את האמת מחממת הלב לגבי מטרת אלוהים ביחס לאדם וכדור־הארץ (קרא קורינתים ב׳. ד׳:3, 4).
4. איזו תקווה נדחתה על־ידי מנהיגי דת כופרים?
4 כתבי־הקודש מסבירים כי מלכות אלוהים היא ממשלה שמימית אשר תפורר את כל שלטונות האדם ותשים להם קץ (דנ׳ ב׳:44). במרוצת אלף שנות שלטון המשיח יהיה השטן כלוא בתהום, המתים יוקמו לתחייה ובני האדם ירוממו אל מדרגת השלמות כאן עלי אדמות (ההת׳ כ׳:1–3, 6, 12; כ״א:1–4). ואולם, מנהיגי הדת הכופרים של הנצרות אימצו אמונות אחרות. לדוגמה, אוריגנס מאלכסנדריה, שהיה מאבות הכנסייה במאה השלישית לספירה, הוקיע את מי שהאמינו כי המילניום (אלף שנות שלטון המשיח) יביא עימו ברכות ארציות על בני האדם. התיאולוג הקתולי אוֹגוּסטינוּס מֵהִיפּוֹ (354–430 לספירה) ”החזיק באמונה שלא יהיה מילניום”, מוסרת האנציקלופדיה הקתולית.a
5, 6. מדוע התנגדו אוריגנס ואוגוסטינוס למילנריאניזם?
5 מדוע התנגדו אוריגנס ואוגוסטינוס למילֶנַרְיַאנִיזם (האמונה בשלטון אלף השנים של המשיח)? אוריגנס היה תלמידו של קְלֶמֶנְס מאלכסנדריה, ששאב את מושג הנפש האלמותית מן המסורת היוונית. אוריגנס הושפע מאוד מרעיונותיו של אפלטון בנושא הנפש, וכתוצאה מכך ”שיבץ בתוך הדוקטרינה הנוצרית את כל הדרמה הקוסמית של הנפש, שאותה ינק מאפלטון”, אומר התיאולוג ורנר ייגר. בעקבות זאת, העביר אוריגנס את הברכות הארציות שיביא עימו המילניום אל התחום הרוחני.
6 לפני התנצרותו בגיל 33 הפך אוגוסטינוס לניאו־אפלטוניסט — מחסידי התורה הפילוסופית שפיתח פּלוֹטינוּס במאה השלישית לספירה על בסיס הפילוסופיה האפלטונית. גם לאחר התנצרותו, המשיך אוגוסטינוס להיות ניאו־אפלטוניסט בהגותו. ”מוחו היה כור ההיתוך שבו הדת של הברית החדשה התמזגה לחלוטין עם המסורת האפלטונית של הפילוסופיה היוונית”, אומרת האנציקלופדיה בריטניקה החדשה (אנג׳). האנציקלופדיה הקתולית מציינת כי אוגוסטינוס הציג ”פירוש אלגורי” לשלטון אלף השנים המתואר בההתגלות פרק כ׳. עוד נאמר בה: ”פירוש זה... אוּמץ על־ידי תיאולוגים מערביים שבאו אחריו, והמילנריאניזם בצורתו הקודמת כבר לא זכה לתמיכה”.
7. איזו אמונה כוזבת ערערה את התקווה לחיי נצח עלי אדמות, וכיצד קרה הדבר?
7 התקווה האנושית לחיי נצח עלי אדמות נתערערה על־ידי מושג שרווח בבבל הקדומה ונפוץ על פני כל תבל — הרעיון שלאדם נפש, או רוח, בת אלמוות השוכנת בגוף הפיזי אך אינה מהווה חלק ממנו. כאשר אימצה הנצרות את האמונה הזו, סילפו התיאולוגים את כתבי־הקודש כדי ליצור את הרושם שפסוקים המדברים על התקווה השמימית בעצם מלמדים שכל האנשים הטובים עולים השמיימה. על־פי תפיסה זו, חיי האדם על פני האדמה נועדו להיות זמניים ולשמש כתקופת מבחן שלפיה ייקבע אם הוא ראוי לחיות בשמיים. דבר דומה אירע לתקווה היהודית הקדומה לחיי נצח עלי אדמות. אט אט אימצו היהודים את האמונה היוונית שטבועה באדם נפש בת אלמוות, ובתוך כך דעכה תקוותם המקורית לחיי נצח עלי אדמות. עד כמה שונה הדבר מן האופן שבו מציג המקרא את האדם! האדם הוא בשר ודם, ולא רוח. יהוה אמר לאדם הראשון: ”עפר אתה” (בר׳ ג׳:19). הארץ, ולא השמיים, היא מעונו הנצחי של האדם (קרא תהלים ק״ד:5; קט״ו:16).
הבזקי אמת בחשיכה
8. מה אמרו מספר חוקרים מן המאה ה־17 על תקוות האדם?
8 אף שרוב הזרמים הדתיים המציגים את עצמם כתלמידי ישוע מתכחשים לתקווה לחיי נצח עלי אדמות, לא תמיד עלה בידי השטן לטשטש את האמת. לאורך הדורות היו קוראי מקרא שקדניים שראו הבזקי אמת והבינו היבטים מסוימים לגבי האופן שבו יחזיר אלוהים את המין האנושי למצב של שלמות (תהל׳ צ״ז:11; מתי ז׳:13, 14; י״ג:37–39). לא יאוחר מן המאה ה־17 כבר נתאפשרה הפצה נרחבת יותר של כתבי־הקודש בזכות תרגום המקרא והתפתחות הדפוס. בשנת 1651 כתב חוקר אחד כי מאחר שעל־ידי אדם הראשון ”איבדו [בני אדם] את גן העדן ואת חיי הנצח עלי אדמות”, כך במשיח ”יוכלו כל בני האדם לחיות עלי אדמות; שאם לא כן ההשוואה לא הייתה במקומה”. (קרא קורינתים א׳. ט״ו:21, 22.) ג׳ון מילטון (1608–1674), מן המשוררים הנודעים במדינות דוברות אנגלית, חיבר את הפואמה גן־העדן האבוד ואת המשכה השיבה לגן־עדן. ביצירותיו דיבר מילטון על השכר שיקבלו הנאמנים בגן עדן עלי אדמות. אף שהקדיש חלק ניכר מחייו לחקר המקרא, הבין כי עד לנוכחות המשיח לא תתגבש האמת המקראית לכדי תמונה ברורה.
9, 10. (א) מה כתב אייזק ניוטון על תקוות האדם? (ב) מדוע נוכחות המשיח נראתה רחוקה לניוטון?
9 המתמטיקאי הנודע סר אייזק ניוטון (1642–1727) מצא אף הוא עניין רב במקרא. הוא הבין שהקדושים יוקמו לחיים שמימיים וימלכו באופן סמוי מן העין עם המשיח (ההת׳ ה׳:9, 10). אשר לנתיני המלכות כתב: ”הארץ תמשיך להיות מאוכלסת בבני תמותה אחרי יום הדין, ולא רק ל־000,1 שנה אלא לנצח נצחים”.
10 ניוטון האמין שיחלפו עוד מאות שנים מימיו עד לנוכחות המשיח. ”אחד הטעמים לכך שניוטון ראה את מלכות אלוהים אי שם בעתיד הרחוק היא הפסימיות הרבה שאחזה בו לנוכח השורשים העמוקים שהיכתה סביבו תורת השילוש כתורת כפירה”, אומר ההיסטוריון סטיבן סנובלן. הבשורה הטובה עדיין הייתה נסתרת, וניוטון לא ראה כל תנועה משיחית שיכולה הייתה להכריז את הבשורה. הוא כתב: ”נבואות דניאל ויוחנן [נבואות יוחנן שבספר ההתגלות] לא יפוענחו עד עת קץ”. ניוטון הסביר: ”אז, אמר דניאל, ישוטטו רבים ותִרבה הדעת. הבשורה חייבת להיות מוכרזת לכל הגויים לפני הצרה הגדולה וקץ העולם. ההמון נושאי כפות התמרים, שיבוא מן הצרה הגדולה, לא יוכל להיות רב מספור ומקרב כל הגויים, זולתי אם יהפוך לכזה על־ידי הכרזת הבשורה קודם לצרה הגדולה” (דנ׳ י״ב:4; מתי כ״ד:14; ההת׳ ז׳:9, 10).
11. מדוע נותרה תקוות האנושות מעורפלת בעיני מרבית בני האדם בימי מילטון וניוטון?
11 בימי מילטון וניוטון, מסוכן היה להשמיע דעות המנוגדות לדוקטרינה הרשמית של הכנסייה. משום כך, חלק ניכר מכתבי מחקריהם במקרא לא ראו אור אלא רק אחרי מותם. הרפורמציה של המאה ה־16 לא חוללה רפורמה ברעיון שטבועה באדם נפש בת אלמוות, והכנסיות הפרוטסטנטיות העיקריות המשיכו ללמד את משנתו של אוגוסטינוס, לפיה המילניום חלף עבר לו ולא יבוא בעתיד. האם רבתה הדעת בעת הקץ?
”תִרבה הדעת”
12. מתי נועדה דעת האמת לִרְבּוֹת?
12 באשר ל’עת הקץ’ ניבא דניאל על התפתחות חיובית מאוד. (קרא דניאל י״ב:3, 4, 9, 10.) ”אז יזהירו הצדיקים כשמש”, אמר ישוע (מתי י״ג:43). כיצד רבתה דעת האמת בעת הקץ? תן דעתך למספר התפתחויות היסטוריות בעשורים שקדמו ל־1914, השנה שבה החלה עת הקץ.
13. מה כתב צ׳ארלס טייז ראסל אחרי שבחן את נושא השבת הכול לתיקונו?
13 בשלהי המאה ה־19 היו מספר אנשים כנים שניסו להבין את ”מתכונת הדברים הבריאים” (טימ״ב א׳:13). אחד מהם היה צ׳ארלס טייז ראסל. בשנת 1870 הקימו הוא ושוחרי אמת נוספים קבוצה לחקר המקרא. בשנת 1872 בחנו את נושא השבת הכול לתיקונו. לימים כתב ראסל: ”עד אז לא ראינו בבירור את ההבדל הגדול בין שכרה של [קהילת המשיחיים המשוחים] הנבחנת כעת לבין שכרם של הנאמנים מקרב העולם”. שכרם של האחרונים יהיה ”שיבה אל שלמות הטבע האנושי שממנה נהנה בעבר בגן עדן אביהם, ... אדם הראשון”. ראסל הודה שהוא נסתייע באנשים אחרים בחקר המקרא. למי הוא התכוון?
14. (א) כיצד הבין הנרי דאן את הכתוב במעשי השליחים ג׳:21? (ב) מי יחיו לנצח על פני האדמה לדעת דאן?
14 אחד מהם היה הנרי דאן. הוא כתב על ”עת השבת הכול לתיקונו, דבר שאלוהים דיבר מעולם בפי נביאיו הקדושים” (מה״ש ג׳:21). דאן ידע כי השבה זו תכלול את העלאתו של המין האנושי אל מדרגת השלמות עלי אדמות במהלך שלטון אלף השנים של המשיח. דאן בחן גם שאלה שניקרה בראשם של רבים: מי יחיו לנצח על פני האדמה? הוא הסביר כי מיליונים יוקמו לתחייה, יִלְמדו את האמת ויזכו להזדמנות להאמין במשיח.
15. מה הבין ג׳ורג׳ סטורז לגבי תחיית המתים?
15 בשנת 1870 הגיע ג׳ורג׳ סטורז אף הוא למסקנה שהלא־צדיקים יוקמו לתחייה ויזכו להזדמנות לחיות לעולם. עוד הבין מכתבי־הקודש כי מי שיוקם לתחייה ולא יגיב בחיוב להזדמנות זו ”יומת, אף אם יהיה ’החוטא בן מאה שנה’” (יש׳ ס״ה:20). סטורז התגורר בברוקלין, ניו יורק, והיה עורכו של כתב עת שנקרא בייבל אקזמינר (Bible Examiner).
16. במה נבדלו תלמידי המקרא מן הנצרות?
16 ראסל הבין מתוך כתבי־הקודש שהגיעה העת להכריז ברבים את הבשורה הטובה. ולכן בשנת 1879 הֵחל בהוצאתו לאור של כתב העת המצפה של ציון ומבשר נוכחות המשיח, הקרוי כיום המצפה מכריז על מלכות יהוה. קודם לכן הבינו מתי מעט את האמת על אודות תקוות האנושות, והנה עתה קבוצות של תלמידי המקרא בארצות רבות קיבלו ולמדו את המצפה. האמונה שרק מעטים יעלו השמיימה ושמיליונים יזכו לחיי אנוש מושלמים עלי אדמות, הבדילה את תלמידי המקרא ממרבית כנסיות הנצרות.
17. כיצד רבתה דעת האמת?
17 ’עת הקץ’ שנחזתה מראש החלה ב־1914. האם רבתה דעת האמת לגבי תקוות האנושות? (דנ׳ י״ב:4) עד לשנת 1913 כבר הודפסו דרשותיו של ראסל ב־000,2 עיתונים שציבור קוראיהם מנה 000,000,15 איש. עד לסוף 1914 צפו יותר מ־000,000,9 איש בשלוש יבשות ב”פוטו־דרמה של הבריאה” — תוכנית שכללה תמונות נעות ושקופיות ושהסבירה את שלטון אלף השנים של המשיח. בין השנים 1918–1925 נאמו משרתי יהוה את הנאום ”מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם” ביותר מ־30 שפות ברחבי תבל. הנאום הבהיר את תקוות חיי הנצח עלי אדמות. ב־1934 הבינו עדי־יהוה שבעלי התקווה לחיות לנצח עלי אדמות צריכים להיטבל. הבנה זו מילאה אותם בהתלהבות מחודשת לבשר את בשורת המלכות. כיום, התקווה לחיות לנצח עלי אדמות מציפה את ליבותיהם של מיליוני בני אדם ברגשי תודה כלפי יהוה.
בעתיד ’חירות וכבוד’!
18, 19. מה יהיה טיב החיים בעתיד לפי ישעיהו ס״ה:21–25?
18 ברוח הקודש כתב הנביא ישעיהו על טיב החיים שיהיו למשרתי אלוהים עלי אדמות. (קרא ישעיהו ס״ה:21–25.) בימינו עדיין חיים ככל הנראה עצים מסוימים שחיו לפני כ־700,2 שנה, בזמן שכתב ישעיהו את המילים הללו. התוכל לדמיין את עצמך חי כל כך הרבה שנים במלוא חיוניותך ובבריאות תקינה?
19 החיים לא יהיו הליכה קצרה מן העריסה אל הקבר אלא יזמנו לך אינספור הזדמנויות לבנות, לטעת וללמוד. חשוב על קשרי הידידות שתוכל לרקום. קשרים אוהבים אלה ילכו ויצמחו לנצח נצחים. מה גדולה תהיה אז ’חירותם’ ומה רב יהיה ’כבודם’ של ’בני אלוהים’ עלי אדמות! (רומ׳ ח׳:21).
[הערת שוליים]
a אוגוסטינוס טען כי שלטון אלף השנים של מלכות אלוהים לא יבוא בעתיד, אלא החל כבר עם הקמת הכנסייה.
התוכל להסביר?
• כיצד ניטשטשה תקוות האנושות לחיי נצח עלי אדמות?
• לאיזו הבנה הגיעו כמה קוראי מקרא במאה ה־17?
• כיצד נתבהרה התקווה האמיתית של האנושות בהתקרב שנת 1914?
• כיצד רבתה הדעת ביחס לתקווה הארצית?
[תמונות בעמוד 13]
התקווה לחיי נצח עלי אדמות הייתה ידועה למשורר ג׳ון מילטון (משמאל) ולמתמטיקאי אייזק ניוטון (מימין)
[תמונות בעמוד 15]
תלמידי המקרא הקדומים הבינו על סמך כתבי־הקודש שהגיעה העת להכריז ברחבי תבל על תקוות האמת של האנושות