עדר אחד ורועה אחד
’אתם ההולכים אחריי, תשבו על שנים עשר כיסאות לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל’ (מתי י״ט:28).
1. איזה יחס העניק יהוה לצאצאי אברהם, ומניין לנו שהוא לא התעלם כליל מבני עמים אחרים?
יהוה אהב את אברהם ולכן עשה חסד עם צאצאיו. במשך למעלה מ־500,1 שנה היה עם ישראל, יוצאי חלציו של אברהם, עמו הנבחר — ”עם סגולה”. (קרא דברים ז׳:6.) האם משתמע מכך שיהוה התעלם כליל מבני עמים אחרים? לא. בכל אותה תקופה הורשו נוכרים שרצו לעבוד את יהוה להצטרף אל עמו הנבחר. גרים אלה נחשבו לחלק מהעם. היה על בני ישראל להתייחס אליהם כאל אחים (וי׳ י״ט:33, 34). והם נדרשו לשמור את כל חוקי יהוה (וי׳ כ״ד:22).
2. איזו הצהרה מפתיעה הצהיר ישוע, ואילו שאלות מתעוררות עקב כך?
2 אך ישוע הצהיר הצהרה מפתיעה ליהודים בימיו: ”תילקח מכם מלכות האלוהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פרייה” (מתי כ״א:43). מי עתידים היו להרכיב עם חדש זה, וכיצד שינוי זה משפיע עלינו?
עם חדש
3, 4. (א) מיהו העם החדש שעליו הצביע השליח פטרוס? (ב) מי מרכיבים את העם החדש?
3 השליח פטרוס הצביע על העם החדש. הוא כתב לאחיו המשיחיים: ”אתם עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה, למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא” (פט״א ב׳:9). כפי שנובא, יהודים מלידה שקיבלו את ישוע כמשיח היו מראשוני החברים בעם חדש זה (דנ׳ ט׳:27א; מתי י׳:6). מאוחר יותר הצטרפו נוכרים רבים לאותו עם, שכן פטרוס הוסיף: ”אתם אשר לפנים לא עם הייתם, אך כעת עם אלוהים אתם” (פט״א ב׳:10).
4 אל מי כתב פטרוס? בתחילת איגרתו ציין: ”[אלוהים] הוליד אותנו מחדש לתקווה חיה בתחיית ישוע המשיח מן המתים, לנחלה אשר לא תישחת, לא תיטמא ולא תיבול, הצפונה לכם בשמיים” (פט״א א׳:3, 4). מכאן שעם חדש זה מורכב ממשיחיים משוחים בעלי תקווה שמימית — ”ישראל השייכים לאלוהים” (גל׳ ו׳:16). השליח יוחנן ראה בחזון ש”ישראל השייכים לאלוהים” מונים 000,144. הם ”נפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה” למען ישרתו כ”כוהנים” ו”ימלכו [עם ישוע] אלף שנים” (ההת׳ ה׳:10; ז׳:4; י״ד:1, 4; כ׳:6; יעקב א׳:18).
האם עם ישראל מסמל אך ורק את המשוחים?
5. (א) למי מתייחס המושג ”ישראל השייכים לאלוהים”? (ב) מניין לנו ש”ישראל” אינו מסמל אך ורק את המשיחיים המשוחים?
5 ברור, אם כן, שהמושג ”ישראל השייכים לאלוהים” בגלטים ו׳:16 מתייחס אך ורק למשיחיים המשוחים. אולם היש מקרים בדברו של יהוה שבהם מסמל עם ישראל לא רק את המשיחיים המשוחים? אנו מוצאים את התשובה במילים הבאות שאמר ישוע לשליחיו הנאמנים: ”אני כורת לכם ברית כמו שכרת לי אבי — את המלכות, למען תאכלו ותשתו על שולחני במלכותי ותשבו על כיסאות לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל” (לוקס כ״ב:28–30, הערת שוליים). מילים אלה יתגשמו כאשר ”תתחדש הבריאה” במהלך אלף שנות שלטון המשיח (קרא מתי י״ט:28).
6, 7. את מי מסמלים ”שנים עשר שבטי ישראל” במתי י״ט:28 ובלוקס כ״ב:30?
6 ה־000,144 ישרתו בשמיים כמלכים, ככוהנים וכשופטים במהלך שלטון אלף השנים (ההת׳ כ׳:4). את מי ישפטו, ועל מי ימלכו? אנו קוראים במתי י״ט:28 ובלוקס כ״ב:30 שהם ישפטו את ”שנים עשר שבטי ישראל”. את מי מסמלים ”שנים עשר שבטי ישראל” במקרה זה? הם מסמלים את כל בעלי התקווה הארצית המאמינים בקורבן ישוע ושאינם מהווים חלק מכיתת המלכים והכוהנים. (שבט לוי לא נכלל בין 12 השבטים של עם ישראל הגשמי.) ”שנים עשר שבטי ישראל” מסמלים בהקשר זה את מי שיפיקו יתרונות רוחניים משירותם של 000,144 הכוהנים. גם המשיחיים שאינם מכיתת הכהונה מהווים חלק מעמו של אלוהים, והוא אוהב אותם ומקבל אותם. אם כן, עמו הקדום של אלוהים מסמל אותם היטב.
7 לאחר שראה השליח יוחנן את 000,144 בני עם ישראל הרוחני נחתמים סופית לפני פרוץ הצרה הגדולה, הוא הבחין ב”המון רב... מכל האומות” אשר לא ניתן למנותו (ההת׳ ז׳:9). חברי ההמון הרב יעברו את הצרה הגדולה ויחיו תחת שלטון המשיח בן אלף השנים. אז יצטרפו אליהם מיליארדים שיוקמו לתחייה (יוח׳ ה׳:28, 29; ההת׳ כ׳:13). ההמון הרב והמוקמים לתחייה יהוו את ”שנים עשר שבטי ישראל” הסמליים, אשר יישפטו על־ידי ישוע ו־000,144 שותפיו לשלטון (מה״ש י״ז:31; כ״ד:15; ההת׳ כ׳:12).
8. כיצד הצביעו הפעולות שבוצעו ביום הכיפורים על הקשר השורר בין ה־000,144 לשאר האנושות?
8 הפעולות שבוצעו ביום הכיפורים הצביעו מראש על קשר זה השורר בין ה־000,144 לשאר האנושות (וי׳ ט״ז:6–10). ראשית היה על הכוהן הגדול להקריב פר כקורבן חטאת ”בעדו ובעד ביתו”. באותו אופן קורבנו של ישוע מכפר תחילה על בני ביתו — כוהני המשנה שישרתו לצידו בשמיים. לאחר מכן הוקרבו שני שעירים לכפרת חטאיהם של שאר בני ישראל. שבט הכהונה מסמל כאן את ה־000,144, ומכאן שיתר בני ישראל מסמלים את בעלי התקווה הארצית. לפיכך, המושג ”שנים עשר שבטי ישראל” במתי י״ט:28 אינו מתייחס לכוהני המשנה ילודי הרוח שישרתו לצידו של ישוע, אלא לכל המשיחיים האחרים המאמינים בקורבנו.a
9. את מי מסמלים הכוהנים בחזון המקדש שנגלה ליחזקאל, ואת מי מסמלים שאר בני ישראל?
9 תן דעתך לדוגמה נוספת. לעיני הנביא יחזקאל נגלה חזון מפורט של מקדש יהוה (יח׳ מ׳ עד מ״ח). בחזונו עבדו הכוהנים בבית המקדש, הדריכו את העם וקיבלו מיהוה דברי מוסר ותיקון (יח׳ מ״ד:23–31). עוד ראה יחזקאל את בני השבטים השונים באים למקדש כדי לעבוד את אלוהים ולהקריב קורבנות (יח׳ מ״ה:16, 17). אם כן, במקרה זה מסמלים בני שבט הכהונה את המשוחים, ושאר שבטי ישראל את בעלי התקווה הארצית. בחזון נראה בבירור ששתי הקבוצות פועלות בהרמוניה, בעוד כיתת הכהונה עומדת בראש עבודת אלוהים הטהורה.
10, 11. (א) איזו התגשמות מחזקת אמונה יש לדברי ישוע? (ב) איזו שאלה מתעוררת באשר לצאן האחרות?
10 ישוע דיבר על ”צאן אחרות” שאינן מן ”המכלא” של ’העדר הקטן’, תלמידיו המשוחים (יוח׳ י׳:16; לוקס י״ב:32). הוא אמר: ”עליי להנהיג גם אותן. הן את קולי תשמענה ויהיה עדר אחד ורועה אחד”. עד כמה מתחזקת אמונתנו לנוכח התגשמות מילים אלה! שתי קבוצות חברו יחדיו — קבוצת המשוחים שמספרם קטן יחסית וקבוצת ההמון הרב מן הצאן האחרות. (קרא זכריה ח׳:23.) הצאן האחרות אינן משרתות בחצר הפנימית של המקדש הרוחני, אלא בחצר החיצונה.
11 כאמור, יהוה משתמש לעיתים בבני ישראל שלא משבט הכהונה כסמל לצאן האחרות. האם בשל עובדה זו צריכים בעלי התקווה הארצית ליטול מן הסמלים בערב הזיכרון? נראה כעת את התשובה לשאלה זו.
הברית החדשה
12. על איזו מסגרת חדשה ניבא יהוה?
12 יהוה ניבא על מסגרת חדשה שבה יוכל עמו לשרתו. הוא אמר: ”זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם... נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם” (יר׳ ל״א:31–33). באמצעות ברית חדשה זו, תתגשם הבטחת יהוה לאברהם בצורה מזהירה ונצחית (קרא בראשית כ״ב:18).
13, 14. (א) מי מהווים צד בברית החדשה? (ב) מי נהנים מברכותיה של הברית החדשה, ובאיזה מובן הם ”מחזיקים” בה?
13 בלילה שלפני מותו התייחס ישוע לברית חדשה זו כשאמר: ”הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם” (לוקס כ״ב:20; קור״א י״א:25). האם כל המשיחיים באים בברית חדשה זו? לא. חלקם — למשל השליחים ששתו באותו ערב מן הכוס — מהווים צד בברית החדשה.b ישוע כרת עימם ברית נוספת אשר בעקבותיה הם ימלכו עימו במלכותו (לוקס כ״ב:28–30). הם יהיו שותפים במלכותו של ישוע (לוקס כ״ב:15, 16).
14 ומה באשר למי שיחיו בכדור־הארץ תחת שלטון מלכותו? הם נהנים מברכותיה של הברית החדשה (גל׳ ג׳:8, 9). אין הם אומנם צד בברית, אך הם נכנעים לתנאיה, ובזאת ”מחזיקים” בה, ממש כשם שניבא ישעיהו: ”בני הניכר הנלווים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה, להיות לו לעבדים, כל שומר שבת מֵחַללו, ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי”. עוד אומר יהוה: ”כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים” (יש׳ נ״ו:6, 7).
מי צריכים ליטול מן הסמלים?
15, 16. (א) לאיזו זכות זוכים המשיחיים המהווים צד בברית החדשה, לדברי השליח פאולוס? (ב) מדוע אל לבעלי התקווה הארצית ליטול מן הסמלים בערב הזיכרון?
15 למשיחיים המהווים צד בברית החדשה ’יש ביטחון להיכנס אל הקודש’. (קרא עברים י׳:15–20.) הם יקבלו ”מלכות אשר לא תימוט” (עב׳ י״ב:28). היות שכך, רק המשיחיים העתידים למלוך ולכהן לצד ישוע המשיח בשמיים צריכים לשתות מן ”הכוס” המסמלת את הברית החדשה. משיחיים אלה מאורסים לשה (קור״ב י״א:2; ההת׳ כ״א:2, 9). כל שאר הנוכחים בערב הזיכרון צופים בטקס בכבוד, אך אינם נוטלים מן הסמלים.
16 בנוסף לכך, דבריו הבאים של פאולוס אל המשיחיים המשוחים עוזרים לנו להבין מדוע אַל לבעלי התקווה הארצית ליטול מן הסמלים בערב הזיכרון. הוא כתב: ”הן בכל עת שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מן הכוס הזאת, אתם מזכירים את מות אדוננו, עד שיבוא” (קור״א י״א:26). מתי ”יבוא” האדון? כאשר הוא ייקח את אחרון המשוחים בני כיתת הכלה למשכנם השמימי (יוח׳ י״ד:2, 3). ברור אפוא שהטקס השנתי של סעודת האדון לא נועד להתקיים עד אין סוף. המשוחים החיים עדיין על הארץ, המהווים את ”שאר” זרעה של האישה, צריכים ליטול מן הסמלים בסעודה זו עד אשר יקבלו כולם את גמולם השמימי (ההת׳ י״ב:17). אם המשיחיים שיחיו לנצח עלי אדמות היו רשאים ליטול מן הסמלים, הייתה סעודת זיכרון זו מתקיימת לעד.
”והיו לי לעם”
17, 18. כיצד מתגשמת הנבואה ביחזקאל ל״ז:26, 27?
17 יהוה ניבא שתשרור אחדות בעמו: ”כרתי להם ברית שלום; ברית עולם יהיה אותם. ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. והיה משכני עליהם, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם” (יח׳ ל״ז:26, 27).
18 כל משרתיו של אלוהים זוכים ליהנות מהתגשמות הבטחתו הנפלאה באשר לברית שלום זו. יהוה דואג לכך שתמיד ישרור שלום בין כל עובדיו הנאמנים. הם מגלים את פרי הרוח. מקדשו, המסמל בפסוקים אלה את עבודת אלוהים הטהורה, שוכן בתוכם. הם הפכו לעמו במלוא מובן המילה, שכן הם נטשו את עבודת האלילים על כל צורותיה והם עובדים את יהוה אלוהים לבדו.
19, 20. במי רואה יהוה חלק מ’עמו’, ומה מתאפשר באמצעות הברית החדשה?
19 עד כמה אנו מתרגשים לראות את האחדות השוררת כיום בין שתי הקבוצות! אף־על־פי שחברי ההמון הרב שמספרם הולך וגדל אינם בעלי תקווה שמימית, הם רואים לעצמם זכות להילוות למשוחים. הם מצטרפים לישראל השייכים לאלוהים. בעשותם כן, יהוה רואה בהם חלק מ’עמו’. בהם מתגשמת הנבואה: ”ונילוו גויים רבים אל יהוה ביום ההוא, והיו לי לעם; ושכנתי בתוכך” (זכ׳ ב׳:15; ח׳:21; קרא ישעיהו ס״ה:22; ההתגלות כ״א:3, 4).
20 יהוה דאג שכל זה יתאפשר באמצעות הברית החדשה. מיליוני בני ניכר מבחינה רוחנית הצטרפו לעמו הנבחר (מיכה ד׳:1–5). הם נחושים להמשיך להחזיק בברית, ועל כן הם מתאמצים לעמוד בתנאיה ולציית לדרישות הכלולות בה (יש׳ נ״ו:6, 7). כך, לצד עם ישראל השייכים לאלוהים, הם זוכים לשלום בר־קיימא ולשפע הברכות הנובעות ממנו. מי ייתן וזו תהיה מנת חלקך — עכשיו ולעולמי עולמים!
[הערות שוליים]
a באופן דומה המונח ’קהילה’ מתייחס בראש ובראשונה למשוחים (עב׳ י״ב:23). אבל למונח זה יש משמעות רחבה יותר, הכוללת בתוכה את כל המשיחיים, ללא תלות בתקוותם (ראה המצפה מ־15 באפריל 2007, עמודים 21–23).
b ישוע הוא מתווך הברית, ולא צד בה, ועל כן הוא לא נטל מן הסמלים.
האם אתה זוכר?
• מי הם ”שנים עשר שבטי ישראל” שיישפטו על־ידי ה־000,144?
• כיצד נוגעת הברית החדשה למשוחים, וכיצד היא נוגעת לצאן האחרות?
• האם על כל המשיחיים ליטול מן הסמלים בערב הזיכרון?
• על איזו אחדות השוררת בימינו נובא במקרא?
[גרף/תמונות בעמוד 25]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
רבים משרתים כיום לצד ישראל השייכים לאלוהים
1950 | 173,313,7
1970 | 213,017,4
1990 | 430,483,1
2009 | 430,373