קרב אל אלוהים
”ממלכתך עד עולם”
במהלך ההיסטוריה איבדו שליטים רבים את תפקידם. חלקם הפסידו בבחירות ואחרים הודחו בכוח. אך מה באשר לישוע המשיח, המלך של מלכות אלוהים השמימית? היש דבר כלשהו היכול למנוע ממנו מלכהן כמלך מטעם אלוהים? את התשובה לכך ניתן למצוא בדברים שאמר יהוה לדוד המלך, ככתוב בשמואל ב׳ פרק ז׳.
בתחילת הפרק אנו קוראים כי חרה לדוד שהוא, מלך בשר ודם, גר בארמון יפהפה בעוד שארון אלוהים שוכן באוהל פשוט.a דוד מביע רצון לבנות בית, או מקדש, שיהיה ראוי ליהוה (פסוק 2). אך דוד לא יהיה זה שיקים את הבית. ביד הנביא נתן אומר יהוה לדוד שאחד מבניו יבנה את המקדש (פסוקים 4, 5, 12, 13).
רצונו העז של דוד לבנות בית לאלוהים הסב ליהוה קורת רוח. לאור המסירות שגילה דוד, כורת עימו אלוהים ברית העולה בקנה אחד עם מטרתו. הוא מבטיח לדוד שהוא יקים משושלתו צאצא שימלוך לעד. נתן הנביא מוסר לדוד את הבטחתו החגיגית של אלוהים: ”נאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך. כסאך יהיה נכון עד עולם” (פסוק 16). מי הוא אותו יורש אשר ימלוך לנצח? (תהלים פ״ט:21, 30, 35–37).
ישוע מנצרת היה נצר לבית דוד. המלאך אשר הודיע על לידתו של ישוע אמר: ”יהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו; וימלוך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:32, 33). הברית שנכרתה עם דוד מתממשת בישוע המשיח. לפיכך, ישוע לא נבחר למלך על־ידי בני אדם, אלא הוא מולך כיוון שהבטחת אלוהים מקנה לו את הזכות למלוך לנצח. לעולם אל נשכח שהבטחות אלוהים תמיד מתגשמות (ישעיהו נ״ה:10, 11).
ישנם שני לקחים חשובים שניתן ללמוד מן הכתוב בשמואל ב׳ פרק ז׳. ראשית, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שאין משהו או מישהו היכולים למנוע מישוע המשיח מלמלוך. לכן יש לנו כל סיבה שבעולם להאמין שישוע יגשים את מטרתו המוצהרת של שלטונו — להביא לכך שרצון אלוהים ייעשה במלואו כבשמיים כן בארץ (מתי ו׳:9, 10).
שנית, פסוקים אלה מלמדים אותנו עובדה מרגשת על אודות יהוה. זכור כי יהוה ראה והעריך את כוונות ליבו של דוד. מעודד לדעת כי יהוה מעריך את המסירות שאנו מגלים כלפיו. במקרים מסוימים, בשל נסיבות שלא בשליטתנו, כגון בריאות לקויה או גיל מתקדם, ייתכן כי ייבצר מאיתנו לבצע את כל מה שאנו נכספים לעשות בשירות אלוהים. אם אנו מרגישים כך, נוכל לשאוב נחמה מן העובדה שיהוה רואה את כוונות ליבנו השופע מסירות לעבודת אלוהים.
[הערת שוליים]
a ארון הברית, או ארון הקודש, הוכן על־פי בקשתו והכוונתו של יהוה. הוא סימל את נוכחותו של יהוה בקרב עם ישראל הקדום (שמות כ״ה:22).