‏”‏משגיח נפלא וידיד יקר”‏

ג׳ון (‏ג׳ק)‏ בר,‏ ששירת בגוף המנהל של עדי־יהוה,‏ סיים את חייו הארציים ביום שבת בבוקר ב־4 בדצמבר 2010.‏ בן 97 היה במותו.‏ הוא זכור כ”‏משגיח נפלא וידיד יקר”‏.‏

אח ג׳ק בר נולד באברדין,‏ סקוטלנד,‏ והיה הצעיר מבין שלושה ילדים.‏ הוריו היו משוחים.‏ לעיתים קרובות היה מספר בחיוך על ילדותו בחיק משפחתו.‏ הוא היה אסיר תודה להוריו האהובים על הדוגמה המעולה שהציבו לו.‏

כשהגיע לגיל ההתבגרות היה לו קשה מאוד לדבר עם זרים.‏ אולם הוא השקיע מאמצים רבים במטרה להתגבר על הבעיה,‏ וביום ראשון אחד אחר הצהריים בשנת 1927,‏ כשהיה בן 14,‏ אמר לאביו שהוא מוכן ללכת לבשר איתו מבית לבית.‏ זו הייתה ההתחלה.‏ מאז ועד יום מותו,‏ היה אח בר מבשר חדור קנאות.‏

אימו היקרה עברה תאונה טראגית שכמעט הביאה למותה.‏ האירוע גרם לו לחשוב ברצינות על משמעות החיים,‏ וב־1929 הוא הקדיש את עצמו ליהוה ובהזדמנות הראשונה שהייתה לו,‏ ב־1934,‏ סימל את הקדשתו בטבילה.‏ בשנת 1939 הצטרף למשפחת בית־אל בלונדון.‏ זו הייתה תחילתה של קריירה בת 71 שנים בשירות המורחב.‏

ב־29 באוקטובר 1960 נכנס לקשר שהוא כינה ”‏קשר יקר מאין כמוהו”‏ כאשר נשא לאישה את מילדרד ווילט,‏ חלוצה ותיקה ונלהבת שהייתה גם שליחה.‏ אח ואחות בר היו זוג מופתי ומסור עד שמילדרד סיימה את חייה הארציים באוקטובר 2004.‏ מאז שנישאו לא חלף יום אחד מבלי שקראו יחד במקרא.‏

כל מי שהכירו את אח בר יוכלו להיזכר בעצותיו הנבונות,‏ שהיו תמיד מאוזנות,‏ אדיבות ומעוגנות במקרא.‏ הוא עבד בחריצות ונודע כמשגיח מתחשב ואוהב וכידיד נאמן.‏ דבריו,‏ נאומיו ותפילותיו העידו על עומק רוחניותו ועל יחסיו הקרובים עם יהוה.‏

אחינו היקר יחסר לנו מאוד.‏ עם זאת,‏ אנו גם שמחים בשמחתו,‏ שהרי הוא קיבל את מתת חיי האלמוות,‏ זכות שהוא ציפה למימושה ודיבר עליה תכופות.‏ הזכות הזו הייתה יקרה לו יותר מכול (‏קור״א ט״ו:‏53,‏ 54‏)‏.‏a

‏[‏הערת שוליים]‏