בשורה טובה לעניים
דבר־אלוהים מבטיח לנו: ”לא לנצח יישכח אביון” (תהלים ט׳:19). במקרא גם נאמר אודות בוראנו: ”פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון” (תהלים קמ״ה:16). תקווה זו המופיעה בדבר־אלוהים אינה בגדר חלום. האל הכול יכול מסוגל לספק את מה שדרוש על מנת לשים קץ לעוני. אם כן, למה זקוקים העניים?
כלכלן אפריקאי ציין שמה שמדינות עניות באמת צריכות זה ”דיקטטור בעל לב רחב”. משתמע מכך שכדי לשים סוף לעוני דרוש מנהיג טוב לב שיש לו הכוח והרצון לפעול לתיקון המצב. ניתן להוסיף גם שכדי ששליט כלשהו יהיה מסוגל למגר לחלוטין את תופעת העוני הוא חייב להיות שליט עולמי, כיוון שעוני קיצוני הוא לרוב תולדה של חוסר שוויון בין מדינות. כמו כן, כדי ששליט זה יוכל לשים קץ לעוני הוא צריך שתהיה לו היכולת לעשות משהו בנוגע לגורם לעוני — הטבע האנושי האנוכיי שלנו. היכן ניתן למצוא שליט אידיאלי שכזה?
כשישוע בא לכדור־הארץ הייתה בפיו בשורה טובה לעניים (מתי י״א:5). כאשר הוא קם לקרוא נבואה המתייחסת לתפקיד שהוטל עליו מאת אלוהים, הוא ציין: ”רוח אדני עליי, יען משח אותי לבשר” (לוקס ד׳:16–18; ישעיהו ס״א:1). מה הייתה אותה בשורה טובה שבישר ישוע?
מהי הבשורה הטובה?
אלוהים מינה את ישוע למלך. זוהי ללא ספק בשורה טובה. הוא השליט המתאים ביותר כדי למגר את העוני, וזאת מהסיבות הבאות: (1) הוא עתיד לשלוט על כל האנושות ויש לו הסמכות לפעול לתיקון המצב; (2) הוא מגלה חמלה כלפי העניים ומלמד את תלמידיו לדאוג להם; ו־(3) הוא מסוגל להעלים את הגורם השורשי לעוני, נטייתנו המולדת להתנהג באנוכיות. נבחן כעת שלושה היבטים הנוגעים לבשורה הטובה.
1. סמכותו של ישוע על כל העמים. בדבר־אלוהים כתוב בנוגע לישוע: ’שלטון ניתן לו, וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו’ (דניאל ז׳:14). תאר לעצמך כמה יתרונות יהיו לכך אם רק ממשלה אחת תשלוט על כל האנושות. לא יהיו עוד מריבות ומאבקים על משאבי כדור־הארץ. כל אחד יוכל ליהנות מהם בצורה שווה. ישוע עצמו הבטיח שהוא עתיד להיות שליט עולמי ושיהיה לו הסמכות לפעול כדי לתקן את המצב. הוא הצהיר: ”ניתנה לי כל סמכות בשמיים ובארץ” (מתי כ״ח:18).
2. חמלתו של ישוע כלפי העניים. במשך כל תקופת שירותו עלי אדמות גילה ישוע חמלה כלפי העניים. למשל, אישה שהוציאה את כל רכושה כדי לשלם עבור טיפולים רפואיים נגעה בבגדו של ישוע בתקווה להירפא. היא הייתה זבת דם במשך 12 שנה וללא ספק סבלה מאנמיה קשה. על־פי חוקי התורה כל מי שנגע בה הפך להיות טמא. אך ישוע נהג בה בטוב לב. הוא אמר: ”בתי, אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום והירפאי ממחלתך” (מרקוס ה׳:25–34).
לתורתו של ישוע יש הכוח לשנות את נטיית ליבם של האנשים כך שגם הם יוכלו לנהוג בחמלה. לדוגמה, שים לב מה ענה ישוע לאדם שרצה לדעת איך ניתן לשאת חן בעיני אלוהים. הלה ידע שאלוהים חפץ שנאהב את רענו, אך הוא שאל את ישוע: ”מי הוא רעי?”
בתגובה סיפר ישוע את אחד המשלים המוכרים ביותר שלו בנוגע לאדם שעשה דרכו מירושלים ליריחו ונפל בידי שודדים שהשאירו אותו ”מוטל בין מוות לחיים”. כוהן שחלף במקום עבר לצידה השני של הדרך. איש לוי שעבר שם עשה את אותו הדבר. אבל ”שומרוני אחד, שעבר בדרך, הגיע אליו, וכשראה אותו נתמלא רחמים”. הוא ניקה את פצעיו של האיש, לקח אותו לפונדק ושילם לבעל הפונדק כדי שידאג לאיש הפצוע. ”מי... היה רֵע לנופל בידי השודדים?” שאל ישוע. ”זה שעשה עימו חסד”, ענה לו האדם. בתגובה אמר לו ישוע: ”לך ועשה כן גם אתה” (לוקס י׳:25–37).
מי שהופכים להיות עדי־יהוה לומדים את תורתו של ישוע ומשנים את גישתם בנוגע למתן עזרה לנזקקים. למשל, בספרה נשים בבתי סוהר סובייטיים (Women in Soviet Prisons) כתבה סופרת לטבית אודות המחלה שממנה סבלה כשעבדה במחנה העונשין פוֹטמה באמצע שנות השישים. ”לאורך כל תקופת מחלתי טיפלו בי [עדות־יהוה] במסירות. לא יכולתי לבקש טיפול טוב יותר”. עוד אמרה: ”עדי־יהוה רואים חובה לעצמם לעזור לכל אדם, בלי תלות בדת או בלאום”.
כאשר מספר עדי־יהוה בעיירה אנקון שבאקוודור נותרו ללא עבודה או הכנסה בעקבות משבר כלכלי, חשבו אחיהם לאמונה על דרך שבה יוכלו לגייס עבורם כסף. הם הכינו אוכל ומכרו אותו לדייגים שחזרו מליל דיג (תמונה בצד שמאל). כל חברי הקהילה נרתמו לכך, כולל הילדים. מדי יום הם התחילו לעבוד באחת בלילה כדי שהאוכל יהיה מוכן כשהסירות יגיעו בארבע לפנות בוקר. הכסף שגויס על־ידי העדים חולק לכל איש לפי צורכו.
חוויות כאלה ממחישות שלדוגמתו ולתורתו של ישוע אכן יש כוח לשנות את גישתם של אנשים בנוגע למתן עזרה לנזקקים.
3. יכולתו של ישוע לשנות את טבע האדם. נטיית האדם להתנהג בצורה אנוכית היא עובדה המוכרת היטב לכול. המקרא מכנה זאת חטא. השליח פאולוס כתב: ”לפיכך אני מוצא את החוק הזה: רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפניי”. הוא הוסיף ואמר: ”מי יצילני מגוף זה שהמוות בו? תודה לאלוהים על ישוע המשיח” (רומים ז׳:21–25). פאולוס התייחס כאן לכך שאלוהים יחלץ, באמצעות ישוע, את משרתיו האמיתיים מנטיות החטא התורשתיות, וביניהן אנוכיות — הגורם השורשי לעוני. כיצד יקרה הדבר?
זמן מה לאחר טבילתו של ישוע, הציג אותו יוחנן המטביל ואמר: ”הנה שה האלוהים הנושא חטאת העולם” (יוחנן א׳:29). בקרוב יתמלא כדור־הארץ באנשים ששוחררו מהחטא התורשתי, לרבות הנטייה לחשוב קודם כול על עצמם (ישעיהו י״א:9). בזכות ישוע יבוא סוף לגורם השורשי לעוני.
עד כמה משמח לדמיין בעיני רוחנו את התקופה שבה איש לא יהיה שרוי במחסור! דבר־אלוהים אומר: ”וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד” (מיכה ד׳:4). מילים אלו מתארות בלשון פיוטית תקופה שבה הכול ייהנו מעבודה מספקת ומביטחון ויוכלו לחיות בעולם ללא עוני, לתהילת יהוה.