רדוף שלום
”נחתור נא אל דברים שמביאים לידי שלום” (רומ׳ י״ד:19).
1, 2. מדוע שורר שלום בקרב עדי־יהוה?
בימינו קשה למצוא שלום אמת. גם בין בני אותו לאום ואותה שפה קיימים פילוגים רבים על רקע דתי, פוליטי וחברתי. לעומת זאת, משרתי יהוה מאוחדים על אף העובדה שהם באים ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” (ההת׳ ז׳:9).
2 לרוב שורר בינינו שלום, ואין זה דבר מקרי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא ש”יש לנו שלום עם אלוהים”, וזאת הודות לאמונתנו בבנו, אשר דמו השפוך מכסה על חטאינו (רומ׳ ה׳:1; אפ׳ א׳:7). נוסף על כך, אלוהי האמת מעניק את רוח הקודש למשרתיו הנאמנים, ואחד המאפיינים של פרי הרוח הוא שלום (גל׳ ה׳:22). סיבה נוספת לכך שאנחנו מאוחדים בשלום היא שאיננו חלק מן העולם (יוח׳ ט״ו:19). במקום לנקוט עמדה פוליטית כלשהי, אנחנו נשארים ניטרליים. מאחר ש’כיתתנו חרבותינו לאיתים’, אין אנו מעורבים במלחמות אזרחים או במלחמות בין מדינות (יש׳ ב׳:4).
3. מה מתאפשר לנו לעשות בזכות השלום השורר בקרבנו, ובמה ידון המאמר?
3 כדי לשמור על השלום הקיים בקרבנו, אין די בכך שנימנע מלפגוע באחינו. על אף העובדה שאנו חלק מקהילת עדי־יהוה המורכבת מאנשים מתרבויות ומקבוצות אתניות רבות ומגוונות, אנחנו ’אוהבים זה את זה’ (יוח׳ ט״ו:17). השלום השורר בקרבנו מאפשר לנו ’לגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו’ (גל׳ ו׳:10). עלינו להוקיר את השלום המאפיין את גן העדן הרוחני שלנו ולשמור עליו. אם כן, הבה נבחן כיצד נוכל לרדוף שלום בתוך הקהילה.
כאשר אנו נכשלים
4. כיצד נוכל לשמור על השלום אם פגענו במישהו?
4 ”כולנו מרבים להיכשל”, כתב יעקב. ”מי שאינו נכשל בדיבור, איש מושלם הוא” (יעקב ג׳:2). אין זה אלא טבעי אפוא שיתעוררו חילוקי דעות ואי־הבנות בין אחים לאמונה (פיל׳ ד׳:2, 3). אולם ניתן לפתור בעיות בין אחים מבלי להפר את השלום בקהילה. לדוגמה, תן דעתך לעצה שעלינו ליישם אם אנו חושבים שאולי פגענו במישהו (קרא מתי ה׳:23, 24).
5. כיצד נוכל לשמור על השלום אם פגעו בנו?
5 מה אם מישהו פגע בנו במידה מסוימת? האם עלינו לצפות ממנו לגשת אלינו ולהתנצל? ”[האהבה] לא תמנה את הרעות”, כתוב בקורינתים א׳. י״ג:5 (ע״ח). כאשר מישהו פוגע בנו, אנחנו מראים שאנו רודפי שלום על־ידי כך שאנו סולחים ושוכחים, כלומר ’לא מונים את הרעות’. (קרא קולוסים ג׳:13.) זוהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פגיעות קטנות שהן חלק מחיי היומיום, מפני שהדבר תורם ליחסי שלום בין אחינו לאמונה ומקנה לנו שלוות נפש. הנה עצה נבונה: ’תפארת אדם עבוֹר על פשע’ (מש׳ י״ט:11).
6. מה עלינו לעשות אם נפגענו קשות ממישהו ואיננו מצליחים להבליג על כך?
6 אך מה אם נפגענו קשות ממישהו ואיננו מצליחים להבליג על כך? זה בהחלט לא יהיה מעשה נבון להפיץ את העניין ולחלוק זאת עם כל אחד שמוכן להקשיב לנו. רכילות כזו רק מפרה את השלום בקהילה. מה יש לעשות כדי לפתור את העניין בדרכי שלום? במתי י״ח:15 נאמר: ”אם יחטא לך אחיך, לך והוכח אותו בינך ובינו לבד. אם ישמע לך, קנית לך את אחיך”. הכתוב במתי י״ח:15–17 אומנם מתייחס לחטאים חמורים, אך על בסיס העיקרון המותווה בפסוק 15 עלינו לפנות באופן אישי ובצורה אדיבה למי שפגע בנו ולנסות לשקם את יחסי השלום עימו.a
7. מדוע עלינו למהר ליישב סכסוכים?
7 השליח פאולוס כתב: ”ריגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תיתנו מקום לשטן” (אפ׳ ד׳:26, 27). ”מהר להתפייס עם איש ריבך”, אמר ישוע (מתי ה׳:25). אם כן, לרדוף שלום משמעו למהר ליישב חילוקי דעות. מדוע? מפני שכך לא ניתן לחילוקי הדעות להחמיר ולהיות כפצע מוגלתי שאינו מטופל. גאווה, קנאה או ייחוס חשיבות רבה מדי לדברים חומריים עלולים למנוע בעדנו מליישב סכסוכים ללא דיחוי. אל ניתן לדבר כזה לקרות (יעקב ד׳:1–6).
כאשר רבים מעורבים במחלוקת כלשהי
8, 9. (א) אילו השקפות שונות היו קיימות בקהילת רומא במאה הראשונה לספירה? (ב) אילו עצות השיא פאולוס למשיחיים ברומא בנוגע למחלוקת שהייתה ביניהם?
8 לעיתים בחילוקי דעות המתעוררים בקהילה מעורבים רבים ולא רק שני אנשים. זה היה המצב בקרב המשיחיים ברומא, אשר אליהם כתב השליח פאולוס את איגרתו שנכתבה ברוח הקודש. חילוקי דעות התעוררו בין משיחיים מרקע יהודי לבין משיחיים מרקע נוכרי. כמה אחים בקהילה זו התייחסו בבוז לאחיהם שמצפונם היה חלש, כלומר מחמיר מדי. הם שפטו אחרים בצורה לא־ראויה בעניינים אישיים לחלוטין. איזו עצה השיא פאולוס לקהילה? (רומ׳ י״ד:1–6).
9 פאולוס יעץ לאחים שהיו מעורבים במחלוקת. הוא אמר למי שהבינו שהם אינם כפופים לתורת משה שלא לבוז לאחיהם (רומ׳ י״ד:2, 10). גישה כזו עלולה הייתה להכשיל את המאמינים שעדיין ראו באכילת מאכלים שהיו אסורים בתורה דבר טמא. ”אל תהרוס את מלאכת אלוהים בגלל מאכל”, הפציר פאולוס. ”מוטב שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ולהימנע מכל מה שיש בו כדי להכשיל את אחיך” (רומ׳ י״ד:14, 15, 20, 21). מצד שני, פאולוס יעץ למשיחיים שהיו בעלי מצפון מחמיר יותר שלא לשפוט את מי שהייתה להם השקפה רחבה יותר ולא לראות בהם אחים לא־נאמנים (רומ׳ י״ד:13). הוא אמר ’לכל אחד מהם לא לחשוב את עצמו ליותר משהיה ראוי לו לחשוב’ (רומ׳ י״ב:3). לאחר שנתן עצות לשני הצדדים שהיו מעורבים במחלוקת, כתב פאולוס: ”לכן נחתור נא אל דברים שמביאים לידי שלום, ואל דברים שבאמצעותם יבנה איש את רעהו” (רומ׳ י״ד:19).
10. בדומה לקהילה ברומא במאה הראשונה, מה נדרש כדי ליישב חילוקי דעות כיום?
10 אנו יכולים להיות בטוחים שהקהילה ברומא נשמעה לעצותיו של פאולוס וערכה את השינויים הנחוצים. בדומה לכך, כיום כאשר מתעוררים חילוקי דעות בין משיחיים, יהא זה הולם אם ניישב מחלוקות בצורה נעימה, בכך שנחפש בענווה הדרכה מקראית וניישמה. כפי שהיה נכון לגבי האחים ברומא, גם כיום שני הצדדים החלוקים ביניהם צריכים לערוך את השינויים הנחוצים כדי ’להיות בשלום זה עם זה’ (מר׳ ט׳:50).
כאשר נקראים לעזור
11. כיצד צריך לפעול זקן־קהילה במקרה שמשיחי רוצה לשוחח עימו על סכסוך הקיים בינו לבין אח לאמונה?
11 מה אם משיחי רוצה לשוחח עם זקן־קהילה על בעיה שיש לו עם קרוב משפחה או עם אח לאמונה? הכתוב במשלי כ״א:13 מציין: ”אוטם אוזנו מזעקת דל, גם הוא יקרא ולא ייענה”. זקן־קהילה ודאי לא ’יאטום אוזנו’. אולם הכתוב גם מזהיר: ”צדיק הראשון בריבו; ובא רעהו וַחֲקָרוֹ” (מש׳ י״ח:17). על זקן־הקהילה להקשיב באדיבות, אך עליו להיזהר שלא לצדד במי שסיפר לו את פרטי המקרה. לאחר שיקשיב לדבריו של הצד הנפגע, יהיה עליו לשאול אותו אם הוא כבר דיבר עם מי שפגע בו. בנוסף, זקן־הקהילה יוכל לעבור עם הצד הנפגע על צעדים מקראיים שהוא יוכל לנקוט כדי לשמור על השלום.
12. הבא דוגמאות הממחישות עד כמה מסוכן לנהוג בפזיזות לאחר ששומעים טענה כלשהי.
12 להלן שלוש דוגמאות מקראיות הממחישות עד כמה מסוכן לנהוג בפזיזות לאחר ששומעים רק צד אחד במקרה כלשהו. פוטיפר האמין לאשתו כשסיפרה לו שיוסף ניסה לאנוס אותה. פוטיפר כעס שלא בצדק והורה להשליך את יוסף לבית הסוהר (בר׳ ל״ט:19, 20). המלך דוד האמין לציבא, שטען שאדונו מפיבושת תמך באויביו של דוד. ”הנה לך כל אשר למפיבושת”, הגיב דוד בפזיזות (שמ״ב ט״ז:4; י״ט:26–28). המלך ארתחשסתא שמע שהיהודים בונים מחדש את חומות ירושלים ומתכננים למרוד באימפריה הפרסית. הוא האמין לדיווח הכוזב והורה להפסיק את כל עבודות הבנייה בירושלים. בשל כך חדלו היהודים לבנות את מקדש אלוהים (עז׳ ד׳:11–13, 23, 24). זקני־קהילה משיחיים נוהגים בחוכמה ושועים לעצתו של פאולוס אל טימותיאוס לא לחרוץ משפט מראש (קרא טימותיאוס א׳. ה׳:21).
13, 14. (א) אילו מגבלות יש לכולנו בכל הנוגע ליישוב מחלוקות בין אחרים? (ב) איזו עזרה עומדת לרשות זקני־הקהילה על מנת שיוכלו לשפוט נכונה בעניינים הנוגעים לאחים לאמונה?
13 גם אם נדמה לנו שאנו יודעים את כל העובדות הנוגעות לסכסוך כלשהו, חשוב שנזכור ש”מי שסבור כי הוא יודע דבר מה, עדיין אינו יודע כפי שצריך לדעת” (קור״א ח׳:2). האם אנו באמת יודעים את כל הפרטים שגרמו לסכסוך? האם אנו מבינים לגמרי את הרקע של הצדדים המעורבים? כאשר זקני־קהילה מתבקשים לשפוט במקרה כלשהו, עד כמה חיוני שהם לא ייתנו לשקרים, לתכסיסים מחוכמים או לשמועות להתעותם! ישוע המשיח, השופט שמינה אלוהים, שופט בצדק. הוא ’אינו שופט למראה עיניו, ואינו מוכיח למשמע אוזניו’ (יש׳ י״א:3, 4). תחת זאת, רוח יהוה מנחה אותו. בדומה לכך, רוח קודשו של אלוהים מנחה גם את זקני־הקהילה המשיחיים.
14 לפני שהם שופטים בעניינים הנוגעים לאחים לאמונה, על זקני־הקהילה לבקש בתפילה את עזרתה של רוח יהוה ולהישען על הדרכתה על־ידי כך שייוועצו בדבר־אלוהים ובפרסומים מטעם כיתת העבד הנאמן והנבון (מתי כ״ד:45).
שלום בכל מחיר?
15. אם גילינו שאח לאמונה ביצע חטא חמור, מתי עלינו לדווח על כך?
15 בתור משיחיים אנו נקראים לרדוף שלום. עם זאת, המקרא גם מציין: ”החוכמה אשר ממעל, ראשית טהורה היא; לאחר זאת אוהבת שלום” (יעקב ג׳:17). הטוהר קודם לאהבת שלום. כדי להיות טהורים עלינו לדבוק בעקרונות המוסר הזכים של אלוהים ולעמוד בדרישותיו הצודקות. אם משיחי מגלה שאחיו לאמונה ביצע חטא חמור, עליו לעודד אותו להתוודות על חטאו בפני זקני־הקהילה (קור״א ו׳:9, 10; יעקב ה׳:14–16). אם החוטא אינו עושה זאת, האח שיודע על החטא צריך לדווח לזקנים. מי שאינו פועל כך מתוך ניסיון מוטעה לשמור על יחסי שלום עם החוטא הופך להיות שותף לעבירה (וי׳ ה׳:1; קרא משלי כ״ט:24).
16. מה נוכל ללמוד מהמקרה של יהוא והמלך יהורם?
16 פרשה מסוימת הקשורה ליהוא מראה שצדקת אלוהים קודמת לרדיפת שלום. אלוהים שלח את יהוא כדי להוציא לפועל את משפטו על ביתו של המלך אחאב. המלך המרושע יהורם, בנם של אחאב ואיזבל, רכב במרכבתו כדי לפגוש את יהוא. הוא אמר: ”השלום, יהוא?” כיצד הגיב יהוא? הוא השיב: ”מה השלום עד [כל עוד ישנם] זנוני איזבל אימך וכשפיה הרבים?” (מל״ב ט׳:22) אחרי כן משך יהוא את קשתו וירה חץ שפילח את ליבו של יהורם. יהוא נקט פעולה. בדומה לכך, אל לזקנים לנהוג גישה פשרנית כלפי חוטאים עיקשים שאינם מתחרטים על חטאיהם רק כדי לשמור על השלום. הם מסלקים מן הקהילה חוטאים שאינם מגלים חרטה, כדי שהקהילה תוכל להמשיך ליהנות מיחסי שלום עם אלוהים (קור״א ה׳:1, 2, 11–13).
17. כיצד יכולים כל המשיחיים לתרום לשלום בקהילה?
17 רוב המחלוקות בין האחים אינן נוגעות לחטאים חמורים המצריכים נקיטת צעדים שיפוטיים. לכן טוב נעשה אם נכסה באהבה על טעויותיהם של אחרים. ”מכסה פשע מבקש אהבה”, נאמר בדבר־אלוהים, ”ושונֶה בדבר מפריד אלוף”, כלומר מי ששב ומדבר על כך מפריד בין חברים (מש׳ י״ז:9). יישום הכתוב יעזור לנו לשמור על השלום בקהילה ועל יחסים טובים עם יהוה (מתי ו׳:14, 15).
רדיפת שלום מעניקה ברכות
18, 19. מה התועלת הצומחת לנו מרדיפת שלום?
18 הרדיפה אחר ”דברים שמביאים לידי שלום” מביאה עלינו שפע ברכות. אנחנו נהנים מיחסי קרבה עם יהוה כל עוד אנו הולכים בדרכיו, וגם תורמים לשלום ולאחדות בגן העדן הרוחני שלנו. בנוסף, רדיפת שלום בקהילה עוזרת לנו למצוא דרכים לרדוף שלום במגעינו עם מי שלהם אנו מבשרים את ”בשורת השלום” (אפ׳ ו׳:15). הדבר מסייע לנו ’להיות נוחים לכול וסבלנים’ (טימ״ב ב׳:24).
19 זכור גם שתהיה ”תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מה״ש כ״ד:15). כאשר תתממש תקווה זו עלי אדמות, יוקמו לתחייה מיליוני אנשים ממגוון רקעים ובעלי אופי ואישיות שונים. יהיו אלה אנשים שחיו בזמנים שונים לאורך ההיסטוריה, ”מאז היווסד תבל” (לוקס י״א:50, 51). איזו זכות נפלאה תהיה זו ללמד את המוקמים לתחייה את דרכי השלום. אין ספק שההדרכה שאנו מקבלים כיום תעזור לנו לרדוף שלום גם בעת ההיא!
[הערת שוליים]
a לקבלת הדרכה מקראית בנוגע לאופן שבו יש להתמודד עם חטאים חמורים כמו הוצאת דיבה ומרמה, ראה המצפה מ־15 באוקטובר 1999, עמודים 17–22.
מה למדת?
• כיצד נוכל לשמור על השלום אם פגענו במישהו?
• כיצד נוכל לשמור על השלום אם פגעו בנו?
• מדוע לא יהיה זה נבון לנקוט עמדה במחלוקת בין אחרים?
• הסבר מדוע אין לרדוף שלום בכל מחיר.
[תמונות בעמוד 29]
יהוה אוהב את מי שמרבים לסלוח לאחרים