יהוה חלקי

‏”‏אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל”‏ (‏במ׳ י״ח:‏20‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה היה מצבם של הלוויים בכל הקשור לקבלת נחלה בארץ?‏ (‏ב)‏ איזו הבטחה העניק יהוה ללוויים?‏

לאחר שכבשו בני ישראל חלק ניכר מהארץ המובטחת,‏ נפנה יהושע לחלוקת הארץ בהטלת גורל.‏ הוא עשה זאת ביחד עם הכוהן הגדול אלעזר וראשי השבטים (‏במ׳ ל״ד:‏13–29‏)‏.‏ בניגוד לשאר השבטים,‏ לא קיבלו בני שבט לוי נחלה בארץ (‏יהו׳ י״ד:‏1–5‏)‏.‏ מדוע לא הייתה ללוויים נחלה שבטית,‏ או חלק,‏ בארץ המובטחת?‏ האם הם נזנחו?‏

² את התשובה אנו מוצאים בדברים שאמר יהוה ללוויים.‏ יהוה הדגיש בפניהם את העובדה שהם לא נזנחו ואמר להם:‏ ”‏אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל”‏ (‏במ׳ י״ח:‏20‏)‏.‏ ”‏אני חלקך”‏ — איזו הבטחה מעודדת!‏ כיצד היית מרגיש אילו יהוה היה אומר לך את המילים הללו?‏ אולי תגובתך הראשונה הייתה:‏ ’‏האם אני ראוי להבטחה כזו מהאל הכול יכול?‏’‏ כמו כן,‏ אולי היית תוהה:‏ ’‏האם יהוה באמת יכול להיות כיום חלקו של משיחי בלתי מושלם?‏’‏ שאלות אלו נוגעות לך וליקיריך.‏ אם כן,‏ הבה נראה למה התכוון אלוהים באומרו מילים אלו.‏ הדבר יעזור לנו להבין כיצד יהוה יכול להיות חלקם של משיחיים כיום.‏ למעשה,‏ הוא יכול להיות חלקך,‏ בין אם תקוותך לחיות בשמיים ובין אם תקוותך לחיות בגן עדן עלי אדמות.‏

יהוה דואג לצורכי הלוויים

3.‏ כיצד ייחד אלוהים את הלוויים לשירותו?‏

³ לפני שנתן יהוה את התורה לבני ישראל,‏ שימשו ראשי המשפחות ככוהנים בקרבם.‏ כשהעניק אלוהים לעם את התורה,‏ הוא דאג שיהיו משבט לוי אשר ישרתו ככוהנים במלוא זמנם או כעוזרי כוהנים.‏ כיצד עשה כן?‏ כאשר המית אלוהים את בכורות מצרים,‏ הוא קידש את בכורי ישראל,‏ כלומר ייחד אותם כמי ששייכים לו.‏ אחרי כן חולל את השינוי המשמעותי הבא:‏ ”‏לקחתי את הלוויים.‏.‏.‏ תחת כל בכור בבני ישראל”‏.‏ לאחר שנפקדו בני לוי ובכורי בני ישראל,‏ התברר שמספר הבכורים עלה על מספר הלוויים,‏ ולכן שולמו דמי פדיון על מנת לפדות את הבכורים העודפים (‏במ׳ ג׳:‏11–13,‏ 41,‏ 46,‏ 47‏)‏.‏ כך יכלו הלוויים למלא את תפקידם בעבודת אלוהי ישראל.‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ באיזה מובן היה אלוהים חלקם של הלוויים?‏ (‏ב)‏ כיצד דאג אלוהים לצורכי הלוויים?‏

⁴ מה הייתה משמעות התפקיד עבור הלוויים?‏ יהוה אמר שהוא יהיה חלקם.‏ פירוש הדבר שלא תינתן להם נחלה בארץ,‏ אלא שתופקד בידם זכות שירות יקרה לאין ערוך.‏ ”‏כהונת יהוה”‏ הייתה נחלתם (‏יהו׳ י״ח:‏7‏)‏.‏ מהקשר הכתוב בבמדבר י״ח:‏20 עולה כי הם לא נותרו חסרי כול.‏ ‏(‏קרא במדבר י״ח:‏19,‏ 21,‏ 24‏.‏‏)‏ הלוויים צריכים היו לקבל ”‏כל מעשר בישראל לנחלה,‏ חֵלֶף עבודתם”‏,‏ כלומר בתמורה לעבודתם.‏ יינתנו להם 10 אחוזים מתנובת הארץ ומהריבוי הטבעי של הצאן והבקר.‏ ממה שקיבלו צריכים היו הלוויים לתרום עשירית לטובת הכוהנים,‏ והיה עליהם לתת ”‏מכל חלבו”‏,‏ כלומר מהמיטב (‏במ׳ י״ח:‏25–29‏)‏.‏a הכוהנים גם קיבלו את ”‏כל תרומות הקודשים”‏ אשר נתנו בני ישראל לאלוהים במקום שיוחד לעבודתו.‏ לכוהנים היו אפוא סיבות טובות להאמין שיהוה ידאג לצורכיהם.‏

⁵ נראה כי תורת משה דרשה להפריש מעשר שני,‏ אשר שימש לכלכלת בני הבית ולהנאתם במהלך מועדי ישראל (‏דב׳ י״ד:‏22–27‏)‏.‏ אולם בסוף השנה השלישית והשישית בכל מחזור של שבע שנים שהסתיים בשנת שבתון,‏ היה על בני ישראל להשאיר מעשר זה בשעריהם למען העניים והלוויים.‏ מדוע ניתן מעשר זה גם ללוויים?‏ כיוון שלא היו להם ”‏חלק ונחלה”‏ בישראל (‏דב׳ י״ד:‏28,‏ 29‏)‏.‏

6.‏ היכן התגוררו הלוויים בהתחשב בעובדה שלא הייתה להם נחלה שבטית בישראל?‏

⁶ בהתחשב בעובדה שהלוויים לא קיבלו חלקת אדמה,‏ אולי אתה תוהה:‏ ’‏היכן הם התגוררו?‏’‏ אלוהים דאג לצורכיהם.‏ הוא נתן להם 48 ערים ואת שטחי המרעה שמסביבן.‏ בין הערים הללו נמנו גם שש ערי המקלט (‏במ׳ ל״ה:‏6–8‏)‏.‏ כך היה ללוויים מקום לגור בו כאשר לא שירתו במקדש אלוהים.‏ יהוה דאג ברוחב לב למי שנתנו מעצמם בשירותו.‏ כדי להראות שיהוה חלקם,‏ היה על הלוויים להאמין באמונה שלמה שאלוהים רוצה ויכול לספק את צורכיהם.‏

7.‏ מה נדרש מהלוויים כדי שיהוה יהיה חלקם?‏

⁷ התורה לא השיתה עונשים על מי שלא הפריש מעשרות.‏ כאשר התרשלו בני ישראל במתן מעשרות,‏ נפגעו מכך הכוהנים והלוויים.‏ זה מה שאירע בימי נחמיה.‏ בעקבות זאת נאלצו הלוויים לעבוד בשדותיהם ובשל כך הזניחו את שירותם.‏ ‏(‏קרא נחמיה י״ג:‏10‏.‏‏)‏ ברור אפוא שכלכלת שבט לוי הייתה תלויה במצבו הרוחני של העם.‏ בנוסף,‏ הכוהנים והלוויים היו זקוקים לאמונה ביהוה ובאמצעים ששימשו בידו לפרנסתם.‏

אנשי קדם שיהוה היה חלקם

8.‏ עם איזה קושי התמודד אסף הלוי?‏

⁸ יהוה היה חלקם של הלוויים כשבט.‏ אך מעניין לציין שגם יחידים מבני לוי השתמשו במילים ”‏חלקי יהוה”‏ כדי להביע את מסירותם לאלוהים ואת בטחונם בו (‏איכה ג׳:‏24‏)‏.‏ אחד הלוויים האלה היה משורר ומלחין.‏ הוא נקרא אסף,‏ אם כי יכול להיות שהוא היה אחד מבני ביתו של אסף,‏ לוי שהיה ממונה על המשוררים בימי דוד (‏דה״א ו׳:‏16–28‏)‏.‏ בתהלים ע״ג אנו קוראים שנתבלבלה דעתו של אסף (‏או אחד מצאצאיו)‏,‏ והוא החל לקנא ברשעים שנהנו מחיי שגשוג עד כדי כך שאמר:‏ ”‏אך ריק [‏לשווא]‏ זיכיתי לבבי וארחץ בניקיון כפיי”‏.‏ הוא ככל הנראה שכח את זכות השירות שהייתה לו;‏ הוא לא העריך את העובדה שיהוה חלקו.‏ הוא היה נתון במצוקה רוחנית,‏ ’‏עד שבא אל מקדשי אל’‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏2,‏ 3,‏ 12,‏ 13,‏ 17‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ מדוע יכול היה אסף לומר שאלוהים ’‏חלקו לעולם’‏?‏

⁹ בַּמקדש החל אסף לראות את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים.‏ אולי כך קרה גם לך.‏ ייתכן כי בשלב מסוים שכחת במידת מה את זכויותיך הרוחניות והתחלת להתמקד במה שחסר לך מבחינה חומרית.‏ אך בעזרת לימוד דבר־אלוהים ונוכחות באסיפות המשיחיות,‏ התחלת לראות את הדברים כפי שיהוה רואה אותם.‏ אסף הבין מה תהיה אחריתם של הרשעים.‏ הוא הרהר במה שיש לו והבין שיהוה יאחוז ביד ימינו וינחה אותו.‏ לכן אמר ליהוה בלב שלם:‏ ”‏עימך לא חפצתי בארץ”‏,‏ כלומר מלבדך שום דבר עלי אדמות אינו מסב לי הנאה (‏תהל׳ ע״ג:‏23,‏ 25‏)‏.‏ לאחר מכן אמר שאלוהים חלקו.‏ ‏(‏קרא תהלים ע״ג:‏26‏.‏‏)‏ גם אם ’‏יִכלו שארו [‏בשרו]‏ ולבבו’‏,‏ יהיה אלוהים ’‏חלקו לעולם’‏.‏ הוא היה משוכנע שיהוה יזכור אותו כידידו.‏ שירותו הנאמן לא יישכח (‏קהלת ז׳:‏1‏)‏.‏ אין ספק שהדבר חיזק עד מאוד את אסף.‏ הוא שר:‏ ”‏אני קִרבת אלוהים לי טוב.‏ שַתי באדני יהוה מחסי”‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏28‏)‏.‏

¹⁰ העובדה שאלוהים היה חלקו הייתה חשובה לאסף יותר מהתמיכה החומרית שקיבל בתור לוי.‏ הוא דיבר בעיקר על זכות השירות שהייתה לו ועל יחסיו עם יהוה — הידידות שרקם עם האל העליון (‏יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏ כדי לשמור על יחסים אלה,‏ היה עליו להמשיך להאמין ביהוה ולבטוח בו.‏ אסף צריך היה להיות סמוך ובטוח שחייו יהיו בסופו של דבר מבורכים אם יחיה על־פי אמות המידה של אלוהים.‏ גם אתה יכול לפתח ביטחון כזה באל הכול יכול.‏

11.‏ איזו שאלה הטרידה את ירמיהו,‏ וכיצד היא נענתה?‏

¹¹ הנביא ירמיהו היה לוי נוסף אשר ראה ביהוה חלקו.‏ הבה נראה למה התכוון כשאמר מילים אלה.‏ הוא התגורר בענתות,‏ אחת מערי הלוויים ששכנה בקרבת ירושלים (‏יר׳ א׳:‏1‏)‏.‏ בשלב מסוים החל להיות טרוד בשאלה:‏ מדוע הרשעים משגשגים בשעה שהצדיקים סובלים?‏ (‏יר׳ י״ב:‏1‏)‏ לאחר שבחן את הנעשה בירושלים וביהודה,‏ חש צורך ’‏לריב’‏,‏ כלומר להתלונן,‏ על מה שראה.‏ ירמיהו ידע שיהוה צדיק.‏ הדברים שניבא בהשראתו והתגשמות הנבואות סיפקו מענה חד־משמעי לשאלתו של הנביא.‏ כפי שניבא אלוהים,‏ מי שצייתו להדרכתו קיבלו את ’‏נפשם כשלל’‏,‏ ואילו הרשעים ששגשגו מבחינה חומרית התעלמו מן האזהרה ואיבדו את חייהם (‏יר׳ כ״א:‏9‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מה הניע את ירמיהו לומר ”‏חלקי יהוה”‏,‏ ואיזו גישה הייתה לו?‏ (‏ב)‏ מדוע היה על כל שבטי ישראל להוחיל ליהוה?‏

¹² כשראה ירמיהו את מולדתו החרבה,‏ הוא חש כמי שמתהלך בחשיכה.‏ היה זה כאילו יהוה ’‏הושיבו כמתי עולם’‏,‏ כלומר כמי שמתו זה מכבר (‏איכה א׳:‏1,‏ 16;‏ ג׳:‏6‏)‏.‏ ירמיהו קרא לעם הסורר לשוב לאביהם השמימי,‏ אך רעתם גברה עד כדי כך שאלוהים נאלץ להניח לירושלים וליהודה להיחרב.‏ הדבר הכאיב לירמיהו,‏ אף כי לא הייתה בו כל אשמה.‏ בשעה שסבל זכר הנביא את רחמי אלוהים.‏ ”‏לא תָמנו [‏נכחדנו]‏”‏,‏ הוא אמר.‏ רחמי יהוה מתחדשים מדי בוקר!‏ על רקע זה הכריז ירמיהו:‏ ”‏חלקי יהוה”‏.‏ הוא המשיך להחזיק בזכות לשרת את יהוה כנביאו ‏(‏קרא איכה ג׳:‏22–24‏)‏.‏

¹³ במשך 70 שנה יהיו בני ישראל ללא מולדת.‏ היא תעמוד שוממה (‏יר׳ כ״ה:‏11‏)‏.‏ אבל דבריו של ירמיהו,‏ ”‏חלקי יהוה”‏,‏ הראו את בטחונו ברחמי אלוהים,‏ ובזכות ביטחון זה הוא ’‏הוחיל’‏ ליהוה.‏ כל שבטי ישראל איבדו את נחלתם,‏ ולכן היה עליהם לפתח את אותה הגישה שהייתה לנביא.‏ יהוה היה תקוותם היחידה.‏ אחרי 70 שנה שב העם למולדתו וניתנה לו הזכות לעבוד שם את אלוהים (‏דה״ב ל״ו:‏20–23‏)‏.‏

יהוה לא היה חלקם של הלוויים בלבד

14,‏ 15.‏ מי מלבד הלוויים ראה ביהוה חלקו,‏ ומדוע?‏

¹⁴ הן אסף והן ירמיהו היו משבט לוי,‏ אך האם הזכות לשרת את יהוה הייתה שמורה ללוויים בלבד?‏ לא ולא.‏ דוד,‏ אשר לימים היה מלך ישראל,‏ כינה בצעירותו את אלוהים ”‏חלקי בארץ החיים”‏.‏ ‏(‏קרא תהלים קמ״ב:‏2,‏ 6‏.‏‏)‏ כאשר חיבר דוד את המזמור הזה,‏ הוא לא התגורר בארמון ואפילו לא בבית.‏ הוא שהה במערה והסתתר מפני אויביו.‏ בשני מקרים לפחות מצא דוד מחסה במערות — אחת בקרבת עדולם והשנייה במדבר עין־גדי.‏ ייתכן מאוד כי חיבר את מזמור קמ״ב באחת ממערות אלו.‏

¹⁵ אם כך הדבר,‏ אזי היה זה שאול המלך שרדף אחר דוד וביקש את נפשו.‏ דוד נמלט למערה קשה לגישה (‏שמ״א כ״ב:‏1,‏ 4‏)‏.‏ באזור נידח זה אולי נדמה היה לדוד שאין שום חבר לימינו שיעניק לו תמיכה והגנה (‏תהל׳ קמ״ב:‏5‏)‏.‏ בנסיבות אלו זעק דוד לאלוהים.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מאילו סיבות יכול היה דוד לחוש חסר אונים?‏ (‏ב)‏ למי יכול היה דוד לפנות לעזרה?‏

¹⁶ ייתכן שלפני שחיבר את מזמור קמ״ב‏,‏ שמע דוד מה אירע לכוהן הגדול אחימלך,‏ אשר עזר לו מבלי לדעת שהוא נמלט מפני שאול.‏ המלך שאול אחוז הקנאה הביא למותם של אחימלך ושל בני ביתו (‏שמ״א כ״ב:‏11,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ דוד חש אחראי למותם.‏ הוא הרגיש כאילו הוא עצמו הרג את הכוהן שעזר לו.‏ אילו היית במקומו של דוד,‏ האם היית חש אחראי למותם?‏ מה שהחמיר את מצוקתו של דוד היא העובדה שלא היה לו מנוח,‏ כיוון ששאול רדף אחריו ללא הפסק.‏

¹⁷ כעבור זמן קצר מת שמואל הנביא,‏ אשר משח את דוד למלך (‏שמ״א כ״ה:‏1‏)‏.‏ מותו יכול היה להוסיף לתחושת חוסר האונים שאחזה בדוד.‏ אולם הוא ידע למי הוא יכול לפנות לעזרה — ליהוה.‏ דוד אומנם לא קיבל את זכות השירות שהייתה ללוויים,‏ אך הוא נמשח לשרת בתפקיד אחר — למלוך על עם אלוהים (‏שמ״א ט״ז:‏1,‏ 13‏)‏.‏ על כן,‏ דוד שפך את ליבו בפני יהוה והמשיך לבקש את הדרכתו.‏ גם אתה יכול וצריך לראות באלוהים חלקך ומחסך ובד בבד להמשיך לעשות את מרב המאמצים בשירותו.‏

18.‏ כיצד הוכיחו הדמויות שנידונו במאמר זה כי יהוה היה חלקן?‏

¹⁸ הדמויות שנידונו הן אנשים שיהוה היה חלקם במובן זה שהם קיבלו תפקיד בשירותו.‏ בשעה ששירתו את אלוהים,‏ הם סמכו עליו שידאג לצורכיהם.‏ הן הלוויים והן אנשים משבטים אחרים,‏ כגון דוד,‏ יכלו לראות באלוהים חלקם.‏ מה עליך לעשות כדי שיהוה יהיה חלקך?‏ בכך נדון במאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

השב על השאלות

‏• באיזה מובן היה יהוה חלקם של הלוויים?‏

‏• כיצד הוכיחו אסף,‏ ירמיהו ודוד שיהוה היה חלקם?‏

‏• איזו תכונה נחוצה לך כדי שיהוה יהיה חלקך?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 8]‏

הלוויים לא קיבלו נחלה בארץ.‏ תחת זאת,‏ יהוה היה חלקם,‏ שכן הייתה להם הזכות הנפלאה לשרתו

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

באיזה מובן היה יהוה חלקם של הכוהנים והלוויים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

מה עזר לאסף להמשיך לראות ביהוה חלקו?‏