לקחים מתפילה ערוכה היטב
”ויברכו שם כבודך” (נחמ׳ ט׳:5).
1. באיזו עצרת שקיים עַם אלוהים נדון, ואילו שאלות עולות מכך?
”קומו, ברכו את יהוה אלוהיכם מן העולם עד העולם”. במילים מעודדות אלו הוזמן עַם אלוהים להתכנס ולשאת יחדיו תפילה שהיא מן הארוכות ביותר במקרא (נחמ׳ ט׳:4, 5). עצרת זו התקיימה בירושלים ב־כ”ד בתשרי, החודש השביעי, שנת 455 לפה״ס. כשנדון כעת באירועים שקדמו לאותו יום מיוחד, שאל את עצמך: ’איזה הרגל טוב תרם להצלחת המאורע? אילו לקחים נוספים אוכל ללמוד מן התפילה הערוכה היטב שנאמרה במעמד זה?’ (תהל׳ קמ״א:2).
חודש מיוחד
2. איזו דוגמה טובה הציבו לנו בני ישראל בעצרת שנערכה אחרי שיקום חומות ירושלים?
2 חודש לפני העצרת השלימו היהודים את שיקום חומות ירושלים (נחמ׳ ו׳:15). עַם אלוהים ביצעו את המלאכה בתוך 52 יום בלבד, ואחר כך הקדישו תשומת לב מיוחדת לצורכיהם הרוחניים. לכן בראשון לחודש הבא, חודש תשרי, הם התכנסו בכיכר העיר כדי לשמוע את הקראת תורת אלוהים ואת ביאורה מפי עזרא ולוויים אחרים . משפחות שלמות, כולל ”כל מבין לשמוע”, כלומר, כל מי שמסוגל להבין את הנשמע, עמדו והקשיבו ”מן האור [השחר] עד מחצית היום”. איזו דוגמה טובה הם הציבו לנו כמי שנוכחים באסיפות באולמי מלכות נוחים! אך האם קורה לך לפעמים באסיפות שמחשבותיך נודדות, ואתה מתחיל לחשוב על עניינים פחות חשובים? אם כן, שים לב שוב לדוגמתם של אותם בני ישראל — הם לא רק הקשיבו אלא גם נתנו לדברים לחדור עמוק ללבם עד כדי כך שבכו כשהבינו כי כאומה הם לא קיימו את תורת אלוהים (נחמ׳ ח׳:1–9).
3. איזו הנחיה קיימו בני ישראל בצייתנות?
3 עם זאת, לא הייתה זו העת לווידוי פומבי על חטאים. הואיל והיה זה יום חג היה עליהם לשמוח בו בעבודת יהוה (במ׳ כ״ט:1). לכן נחמיה אמר לעם: ”לכו, אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לו; כי קדוש היום לאדונינו, ואל תֵעצבו, כי חדוות יהוה היא מעוזכם”. לשבחו של העם ייאמר שהם צייתו, והיום הפך ליום של ”שמחה גדולה” (נחמ׳ ח׳:10–12).
4. מה עשו ראשי המשפחות, ומה היה אחד ההיבטים הראויים לציון באותו חג סוכות?
4 למחרת התכנסו ראשי המשפחות כדי לבדוק כיצד יוכל העם לקיים טוב יותר את תורת אלוהים . הם חקרו בכתובים ונוכחו שבחודש השביעי עליהם לחגוג את חג הסוכות, כולל עצרת חגיגית בסיומו, מ־ט״ו עד כ״ב בתשרי, ולאור זאת החלו בהכנות לחג . היה זה חג הסוכות המוצלח ביותר מאז ימי יהושע, ובקרב העם שררה ”שמחה גדולה מאוד”. אחד ההיבטים החשובים של החג היה הקראת תורת אלוהים בציבור, ”יום ביום, מן היום הראשון עד היום האחרון” (נחמ׳ ח׳:13–18).
יום וידוי
5. מה עשה עם אלוהים לפני שייצגו אותו הלוויים בתפילה ליהוה?
5 כעבור יומיים בשלה העת לווידוי פומבי מצד עם ישראל על הפרת תורת אלוהים. לא היה זה יום חג של אכילה ושתייה. תחת זאת, עם אלוהים צמו ולבשו שקים לאות אבלות. שוב הוקראה תורת אלוהים באוזני העם, והפעם נמשכה הקריאה כשלוש שעות בבוקר. אחר הצהריים הם ’התוודו והשתחוו ליהוה אלוהיהם’ . אחר כך ייצגו הלוויים את העם בתפילתם הערוכה היטב (נחמ׳ ט׳:1–4).
6. מה סייע ללוויים לשאת תפילה משמעותית, ואיזה לקח אנו לומדים מכך?
6 אין ספק שקריאתם התכופה של הלוויים בתורת אלוהים סייעה להם להכין תפילה משמעותית זו. עשרת הפסוקים הראשונים מתמקדים אך ורק בפעלי יהוה ובתכונותיו. בשאר התפילה מודגשים שוב ושוב ’רחמיו הרבים’ לצד הודאה ברורה בכך שבני ישראל לא היו ראויים ליחס כזה מצדו (נחמ׳ ט׳:19, 27, 28, 31). גם תפילותינו ליהוה יהיו מלאות תוכן ומשמעותיות אם יום יום, כדוגמת אותם לוויים, נהרהר בדבר־אלוהים ובכך ניתן ליהוה לדבר אלינו לפני שנתפלל אליו באריכות (תהל׳ א׳:1, 2).
7. מה ביקשו הלוויים מאלוהים, ומה אנו לומדים מכך?
7 התפילה מכילה אך ורק בקשה צנועה אחת. אנו מוצאים אותה בחלקו השני של פסוק 32: ”ועתה, אלוהינו האל הגדול, הגיבור והנורא, שומר הברית והחסד, אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו, לשרינו ולכוהנינו ולנביאינו ולאבותינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה”. הלוויים הציבו לנו בזאת דוגמה טובה: עלינו תחילה להלל את יהוה ולהודות לו ורק אחר כך לבקש בתפילותינו בקשות אישיות.
הלל את שמו המפואר של אלוהים
8, 9. (א) באיזו אמירה צנועה פתחו הלוויים את תפילתם? (ב) לאילו שני צבאות שמימיים התייחסו הלוויים?
8 אף שתפילתם הייתה ערוכה היטב, חשו הלוויים בענוותם שאין די במילותיהם כדי לבטא לגמרי את ההלל שראוי להעניק ליהוה. על כן התפילה נפתחת בתחינה צנועה באשר לעם אלוהים: ”יברכו שם כבודך, ומרומם על כל ברכה ותהילה” (נחמ׳ ט׳:5).
9 בהמשך התפילה אמרו: ”אתה הוא יהוה לבדך; אתה עשית את השמיים, שמֵי השמיים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם; ואתה מְחיה את כולם; וצבא השמיים לך משתחווים” (נחמ׳ ט׳:6). כן, יהוה אלוהים ברא את היקום כולו הבנוי מאינספור גלקסיות וכוכבים. לא פחות מרשימה היא העובדה שהוא ברא את כל אשר מצוי בכדור הארץ היפהפה, כולל יכולתו המדהימה לכלכל מגוון עצום של צורות חיים שונות המוסיפות להתרבות למיניהן. עדים לכל פעלי הבריאה האלה היו מלאכיו הקדושים של אלוהים, המתוארים גם כ”צבא השמיים” (מל״א כ״ב:19; איוב ל״ח:4, 7). זאת ועוד, המלאכים מבצעים בענווה את רצון אלוהים וכדוגמה לכך הם משרתים בני אדם חוטאים ”העתידים לרשת ישועה” (עב׳ א׳:14). איזה מופת נפלא מציבים לנו המלאכים בשעה שאנו משרתים את יהוה באחדות כצבא מאומן! (קור״א י״ד:33, 40).
10. מה אנו לומדים ממגעיו של אלוהים עם אברהם?
10 בהמשך התמקדו הלוויים במגעיו של אלוהים עם אברם, אשר עד גיל 99 לא זכה להוליד ולוּ צאצא אחד מאשתו העקרה, שרי. אז שינה יהוה את שמו לאברהם שפירושו ”אב המון” (בר׳ י״ז:1–6, 15, 16). כמו כן, אלוהים הבטיח לאברהם שזרעו יירש את ארץ כנען. בני אדם נוטים לשכוח את מה שהם מבטיחים, אך לא כן יהוה. כנאמר בתפילת הלוויים: ”אתה הוא יהוה האלוהים, אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם. ומצאת את לבבו נאמן לפניך; וכרות עימו הברית לתת את ארץ הכנעני, ... לתת לזרעו; וַתָּקֶם את דבריך, כי צדיק אתה” (נחמ׳ ט׳:7, 8). הבה נחקה את אלוהינו הצדיק ונשתדל תמיד לעמוד בדיבורנו (מתי ה׳:37).
תיאור נפלאות יהוה
11, 12. הסבר את משמעות השם יהוה והראה כיצד בא הדבר לידי ביטוי במגעיו של אלוהים עם צאצאי אברהם.
11 השם יהוה משמעו ”גורם לדברים להתהוות”. הדבר מלמד שאלוהים, בצעדים הדרגתיים, גורם להבטחותיו להתקיים. דוגמה מרשימה לכך היא מגעיו של אלוהים עם צאצאי אברהם בשנות עבדותם במצרים. בימים ההם נדמה היה שאין זה אפשרי שהאומה כולה תצא לחופשי ותתיישב בארץ המובטחת. ואולם, על־ידי שורה של צעדים הדרגתיים גרם אלוהים להבטחתו להתגשם ובזאת הוכיח כי הוא ראוי להיקרא יהוה, השם הייחודי והמהולל.
12 בתפילה שתיעד נחמיה נאמר על אודות יהוה: ”וַתֵּרֶא את עוני אבותינו במצרים, ואת זעקתם שמעת על ים סוף. ותיתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו, כי ידעת כי הזידו עליהם; ותעש לך שם כהיום הזה. והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך הים ביבשה; ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן במים עזים”. אחר כך מציגה התפילה דבר נוסף שעשה יהוה למען עמו: ”וַתַּכְנַע לפניהם את יושבי הארץ, הכנענים... וילכדו ערים בצורות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב, בורות חצובים, כרמים וזיתים ועץ מאכל לרוב, ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול” (נחמ׳ ט׳:9–11, 24, 25).
13. כיצד דאג יהוה לצורכיהם הרוחניים של בני ישראל, אך כיצד הגיב העם?
13 היו עוד הרבה צעדים הדרגתיים שנקט אלוהים לביצוע מטרתו. למשל, זמן קצר לאחר יציאת מצרים דאג יהוה לצורכיהם הרוחניים של בני ישראל. בתפילתם הזכירו הלוויים: ”על הר סיני ירדת ודיברת עמהם משמיים ותיתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצוות טובים” (נחמ׳ ט׳:13). יהוה הדריך את עמו כדי שיהיו ראויים לשאת את שמו הקדוש כיורשי ארץ ההבטחה, אך הם זנחו את הדברים הטובים שלמדו (קרא נחמיה ט׳:16–18).
הצורך במוסר
14, 15. (א) כיצד דאג יהוה ברוב רחמיו לעמו החוטא? (ב) מה אנו לומדים ממגעיו של אלוהים עם עמו הנבחר?
14 בתפילתם התייחסו הלוויים לשני חטאים שביצעו בני ישראל זמן קצר לאחר שהבטיחו במעמד הר סיני לקיים את תורת אלוהים. מן הדין היה לעזוב אותם ולהניח להם למות. אבל הלוויים היללו את יהוה ואמרו: ”ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר. ... ארבעים שנה כִּלְכַּלְתָּם. ... לא חָסֵרוּ. שַׂלְמֹתֵיהֶם לא בלו, ורגליהם לא בָצֵקוּ” (נחמ׳ ט׳:19, 21). גם כיום מספק לנו יהוה את כל מה שנחוץ לנו כדי שנוכל לשרתו בנאמנות. בל נהיה כמו אותם אלפי בני ישראל שמצאו את מותם במדבר בשל אי־ציותם וחוסר אמונתם. למעשה, דברים אלה ”נכתבו כדי להזהיר אותנו, אנחנו אשר קצי העולמות הגיעו אלינו” (קור״א י׳:1–11).
15 למרבה הצער, אחרי שירשו את הארץ המובטחת אימצו בני ישראל את פולחנם הלא־מוסרי והרצחני של אלילי הכנענים. משום כך הניח יהוה לעמי הסביבה לדכא את עמו הנבחר. כאשר התחרטו סלח להם יהוה ברוב רחמיו והציל אותם מיד אויביהם. כך קרה ”רבות עתים”, כלומר פעמים רבות. (קרא נחמיה ט׳:26–28, 31.) הלוויים הודו: ”ותמשוך [הארכת אפך] עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך, ולא האזינו. ותיתנם ביד עמי הארצות” (נחמ׳ ט׳:30).
16, 17. (א) במה היה שונה מצבם של בני ישראל אחרי הגלות מזה של אבותיהם אשר ירשו את ארץ ההבטחה? (ב) במה הודו בני ישראל, ומה הבטיחו לעשות?
16 גם לאחר ששבו מהגלות חזרו בני ישראל לסורם והמרו את פי אלוהים כמנהגם. ולמה הוביל הדבר? הלוויים הוסיפו ואמרו בתפילתם: ”הנה אנחנו היום עבדים; והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה, הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו, ... ובצרה גדולה אנחנו” (נחמ׳ ט׳:36, 37).
17 האם רמזו הלוויים שהיה זה לא־צודק מצד אלוהים להניח להם להיות בצרה גדולה? ודאי שלא! הם הודו: ”אתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו” (נחמ׳ ט׳:33). בהמשך ננעלה תפילה לא־אנוכית זו בהבטחה חגיגית שמאותו יום והלאה ישמור העם את תורת אלוהים. (קרא נחמיה י׳:1, 30.) לשם כך נכתב מסמך שנחתם על־ידי 84 איש מראשי העם (נחמיה י׳:2–28).
18, 19. (א) לְמה אנו זקוקים כדי להינצל ולרשת את העולם החדש שיביא אלוהים? (ב) מה אל לנו לחדול לבקש בתפילה, ומדוע?
18 כדי שנהיה ראויים להינצל ולרשת את העולם החדש רב הצדק, אנו זקוקים למוסר מאת יהוה. ”מיהו הבן שאביו אינו מטיל עליו מוסר?” שאל השליח פאולוס (עב׳ י״ב:7). כל עוד נתמיד בנאמנות בעבודת אלוהים ונניח לרוחו לצרוף אותנו, נַראה את כניעתנו להדרכתו. ואם נחטא חטא חמור, אנו סמוכים ובטוחים שיהוה יסלח לנו בתנאי שנתחרט מעומק הלב ונקבל בענווה את המוסר שיוטל עלינו.
19 בקרוב יאדיר יהוה את שמו בצורה מרשימה בהרבה ממה שעשה כאשר שחרר את בני ישראל ממצרים (יח׳ ל״ח:23). וכפי שעמו הקדום ירש את ארץ ההבטחה, כך גם כל המשיחיים המחזיקים מעמד כעובדי יהוה נאמנים יירשו חיים בעולם החדש רב הצדק שיכונן אלוהים (פט״ב ג׳:13). בציפייה לעתיד נפלא זה בל נחדל להתפלל ששמו המפואר של אלוהים יקודש. במאמר הבא נדון בתפילה נוספת שעלינו לפעול על־פיה על מנת ליהנות מברכת אלוהים כיום ולנצח נצחים.