מי יכול לפרש נבואות?‏

הקשר הגורדי נחשב לתעלומה הגדולה ביותר בימיו של אלכסנדר הגדול.‏ נטען כי רבה חוכמתו ונרחבים יהיו כיבושיו של האיש אשר יצליח להתיר את הקשר הסבוך.‏a האגדה מספרת שאלכסנדר פתר את התעלומה באבחת חרב אחת.‏

במהלך הדורות ניסו חכמי העם לא רק להתיר קשרים מורכבים אלא גם לפתור חידות,‏ לפרש נבואות ואף לחזות את העתיד.‏

עם זאת,‏ ברוב המקרים היה הדבר נשגב מבינתם.‏ לדוגמה,‏ חכמי בבל לא היו מסוגלים לפרש את הכתובת שהופיעה באורח פלא על קיר ארמונו של המלך בלשאצר במהלך משתה הוללות.‏ רק דניאל — נביאו הקשיש של יהוה אלוהים,‏ אשר היה ידוע ביכולתו ”‏להתיר קשרים”‏ — התגלה כמי שיכול היה לפרש את המסר הנבואי (‏דניאל ה׳:‏12‏,‏ תרגום ש.‏ ל.‏ גורדון‏)‏.‏ נבואה זו,‏ שחזתה את נפילתה של המעצמה הבבלית,‏ התגשמה עוד באותו הלילה!‏ (‏דניאל ה׳:‏1,‏ 4–8,‏ 25–30‏)‏.‏

מהי נבואה?‏

נבואה מוגדרת כחיזוי העתיד;‏ תיעוד מאורעות טרם התרחשותם.‏ נבואת אמת היא מסר שנמסר בהשראת אלוהים בכתב או בעל־פה — התגלות של רצון אלוהים ומטרתו.‏ במקרא ישנן נבואות לגבי ביאתו וזהותו של המשיח ולגבי ”‏סיום הסדר העולמי”‏,‏ וכן הכרזות על משפטי אלוהים (‏מתי כ״ד:‏3,‏ ע״ח;‏ דניאל ט׳:‏25‏)‏.‏

האנשים ’‏החכמים’‏ של ימינו — מומחים בתחומי המדע,‏ הכלכלה,‏ הבריאות,‏ הפוליטיקה,‏ הסביבה ובתחומים רבים אחרים — מנסים לחזות את העתיד.‏ אף־על־פי שתחזיות כאלה זוכות לפרסום נרחב בכלי התקשורת ומתקבלות בחפץ לב על־ידי הציבור,‏ הן לכל היותר בגדר ניחושים מושכלים ודעות אישיות.‏ בנוסף לכך,‏ על כל דעה יש אינספור דעות סותרות וטיעוני נגד.‏ חיזוי העתיד הוא אכן עניין מאוד בעייתי.‏

המקור של נבואות אמת

אם כן,‏ מה מקורן של נבואות אמת,‏ ומי יכול לפרש אותן?‏ השליח פטרוס כתב:‏ ”‏כל נבואת המקרא אינה עניין של פירוש אישי”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏20‏)‏.‏ עניינה של המילה היוונית שתורגמה כאן ל”‏פירוש”‏ הוא ”‏פתרון,‏ חשיפה”‏,‏ והיא טומנת בחובה את הרעיון ש”‏מה ששוחרר או הותר היה קשור קודם לכן”‏.‏ אי לכך,‏ אחד התרגומים לאנגלית (‏The Amplified New Testament)‏ מנסח כך את דברי פטרוס:‏ ”‏כל נבואת המקרא אינה [‏עניין של]‏ התרה אישית”‏.‏

תאר לעצמך ימאי הקושר במיומנות קשר מסובך בחבל.‏ בתום הקשירה,‏ אדם מן השורה רואה את קטעי החבל המשתלבים זה בזה בתוך הקשר,‏ אך הוא אינו יודע בדיוק כיצד להתירו.‏ בדומה לכך,‏ אנשים יכולים להבחין במגמות עכשוויות שיובילו לבעיות סבוכות בעתיד,‏ אך הם אינם יודעים כיצד בדיוק יתפתחו הדברים.‏

נביאים בימי קדם,‏ כגון דניאל,‏ שכתבו בהשראת אלוהים,‏ לא ניתחו באופן אישי את המגמות שרווחו בימיהם ואז הגו נבואות בניסיון לגלות את צפונות העתיד הסבוך.‏ אילו היו מנסים לכוון את המאורעות בהתאם לתחזיותיהם,‏ אזי נבואותיהם היו פרי דמיונם ותו לא — תחזיות אנוש הנשענות על יסוד לא־מושלם.‏ אך פטרוס הסביר בהמשך דבריו:‏ ”‏מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם,‏ אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏

‏”‏לאלוהים פתרונים”‏

לפני כ־700,‏3 שנה ישבו שני אנשים בבית סוהר במצרים,‏ וכל אחד מהם חלם חלום מסקרן.‏ הואיל ולא היה באפשרותם להיעזר בחכמי הארץ,‏ הם פנו לאחד האסירים שהיה איתם,‏ יוסף שמו,‏ ושיתפו אותו בתסכולם:‏ ”‏חלום חלמנו,‏ ופותר אין אותו”‏.‏ אותו משרת אלוהים עודד אותם לספר לו את חלומותיהם ושאל:‏ ”‏הלוא לאלוהים פתרונים?‏”‏ (‏בראשית מ׳:‏8‏)‏ רק יהוה אלוהים יכול לפתור נבואות,‏ כשם שימאי מנוסה יכול להתיר קשרים סבוכים.‏ אחרי הכול,‏ אלוהים הוא שהגה או ”‏קשר”‏ נבואות אלו מלכתחילה,‏ ולכן ההיגיון מחייב שנפנה אליו כדי ”‏להתירן”‏.‏ אכן,‏ בצדק זקף יוסף לזכות אלוהים את היכולת לפתור נבואות.‏

אם כן,‏ באילו מובנים ”‏לאלוהים פתרונים”‏?‏ ישנם כמה היבטים לכך.‏ למשל,‏ חלק מנבואות המקרא מוזכרות יחד עם התגשמותן.‏ לכן קל יחסית ”‏להתירן”‏,‏ כשם שקל לפתוח קשרים שהימאי מסביר בפשטות כיצד להתירם (‏בראשית י״ח:‏14;‏ כ״א:‏2‏)‏.‏

נבואות אחרות ניתן להסביר ולפתור על־ידי בחינת הקשרן.‏ הנביא דניאל ראה בחזון נבואי ’‏אַיִל בעל [‏שתי]‏ קרניים’‏ אשר הושלך ארצה על־ידי ’‏צפיר שעיר’‏,‏ שהייתה לו ”‏קרן חזות [‏בולטת]‏ בין עיניו”‏.‏ מן ההקשר עולה שהאיל בעל שתי הקרניים סימל את ”‏מלכי מדי ופרס”‏ והצפיר השעיר סימל את ”‏מלך יוון”‏ (‏דניאל ח׳:‏3–8,‏ 20–22‏)‏.‏ כעבור למעלה מ־200 שנה,‏ יצא אלכסנדר הגדול — ”‏הקרן הגדולה”‏ — לכבוש את פרס.‏ ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו ציין כי במהלך מסעו הצבאי של אלכסנדר באזור ירושלים הראו לו נבואה זו,‏ והוא האמין שהיא הצביעה עליו.‏

‏”‏לאלוהים פתרונים”‏ במובן נוסף.‏ בעזרת רוח הקודש,‏ יוסף,‏ שהיה משרת נאמן של יהוה אלוהים,‏ יכול היה להבין את משמעות החלומות התמוהים שסיפרו לו חבריו למאסר (‏בראשית מ״א:‏38‏)‏.‏ כאשר משרתי אלוהים בני זמננו אינם בטוחים לגבי המשמעות של נבואה מסוימת,‏ הם מבקשים בתפילה את רוח אלוהים ואז לומדים וחוקרים בשקידה את דבר־אלוהים שנכתב בהשראתו.‏ תודות להדרכתו של אלוהים הם יכולים לאתר פסוקים השופכים אור על נבואות מסוימות.‏ הפירוש אינו נובע באורח נס מאדם כלשהו.‏ אלוהים הוא מקורו,‏ כיוון שהמשמעות מתבהרת תודות לרוחו ולדברו.‏ הפירוש אינו מסתמך על תחזיות אנוש לא־מקראיות (‏מעשי השליחים ט״ו:‏12–21‏)‏.‏

‏”‏לאלוהים פתרונים”‏ גם במובן זה שהוא מחליט מתי להבהיר למשרתיו עלי אדמות נבואה כלשהי,‏ והוא מכוון את העניינים בהתאם לכך.‏ משמעות הנבואה יכולה להתברר לפני התגשמותה,‏ במהלך התגשמותה או רק לאחר מכן.‏ מאחר שאלוהים ”‏קשר”‏ את הנבואות,‏ הוא ”‏יתיר”‏ אותן בזמן הנכון — בזמן שלו.‏

במקרה של יוסף ושני האסירים,‏ הוא פירש את החלומות שלושה ימים לפני התגשמותם (‏בראשית מ׳:‏13,‏ 19‏)‏.‏ מאוחר יותר הובא יוסף לפני המלך פרעה כדי לבאר את חלומותיו — היה זה בפתחן של שבע שנות שובע.‏ בעזרת רוח אלוהים פתר יוסף את חלומותיו של פרעה,‏ ותודות לכך התאפשר לערוך את הסידורים הדרושים כדי לאגור את שפע היבול שנחזה (‏בראשית מ״א:‏29,‏ 39,‏ 40‏)‏.‏

נבואות אחרות מתבהרות במלואן למשרתי אלוהים רק אחרי התגשמותן.‏ מאורעות רבים בחייו של ישוע נובאו מאות שנים לפני לידתו,‏ אך תלמידיו הבינו נבואות אלו במלואן רק לאחר תחייתו (‏תהלים כ״ב:‏19;‏ ל״ד:‏21;‏ יוחנן י״ט:‏24,‏ 36‏)‏.‏ כמו כן,‏ בהתאם לדניאל י״ב:‏4‏,‏ נבואות מסוימות נועדו להיות ’‏חתומות’‏ ”‏עד עת קץ”‏,‏ אשר במהלכה,‏ לדברי דניאל,‏ ”‏תרבה הדעת”‏.‏ אנו חיים כיום בתקופה שבה מתגשמות נבואות אלו.‏b

נבואות המקרא והשפעתן עליך

יוסף ודניאל ניצבו לפני המלכים ששלטו בתקופתם ומסרו להם מסרים נבואיים שהשפיעו על אומות וממלכות.‏ המשיחיים במאה הראשונה ניצבו בפני אנשי דורם כדובריו של יהוה,‏ אלוהי הנבואות,‏ ודבריהם הצמיחו תועלת רבה למי שנענו למסרים שבפיהם.‏

עדי־יהוה מכריזים כיום ברחבי העולם מסר נבואי — הבשורה על מלכות אלוהים — ואומרים לאנשים שנבואתו של ישוע על ”‏סיום הסדר העולמי”‏ מתגשמת כבר עכשיו (‏מתי כ״ד:‏3,‏ ע״ח,‏ 14‏)‏.‏ האם אתה מכיר את הנבואה הזו ויודע כיצד היא תשפיע עליך?‏ נבואה זו היא ללא ספק אחת הנבואות המרשימות ביותר במקרא.‏ עדי־יהוה ישמחו לעזור לך להבין אותה ולהפיק ממנה תועלת.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 22,‏ 23]‏

הן יוסף והן דניאל זקפו לזכות אלוהים את יכולתם לבאר נבואות