מנקודת המבט המקראית
חלומות מאת אלוהים
האם אלוהים תקשר עם אנשים דרך חלומות?
”ראה דניאל [נביא אלוהים] חלום... בהיותו על משכבו. אז כתב את החלום, ואת ראשי הדברים סיפר” (דניאל ז׳:1).
מה אומר המקרא?
אלוהים העביר לאנשים מסרים חשובים במגוון דרכים. בימי המקרא הוא עשה כן במספר מקרים דרך חלומות. אולם אלה לא היו חלומות שגרתיים, מעורפלים ולא־הגיוניים. חלומות שנבעו מאלוהים היו מוחשיים וברורים, והם הכילו מסר מוגדר. לדוגמה, דניאל הנביא ראה בחלום מספר חיות המסמלות מעצמות פוליטיות, החל מבבל ועד המעצמה השלטת בימינו (דניאל ז׳:1–3, 17). אלוהים הורה בחלום ליוסף מנצרת, אביו המאמץ של ישוע, להימלט למצרים יחד עם אשתו ובנו. כתוצאה מכך ניצל ישוע ממוות בידי המלך המרושע הורדוס. לאחר שמת הורדוס, אלוהים הודיע על כך ליוסף בחלום והורה לו לשוב עם משפחתו לארץ מולדתם (מתי ב׳:13–15, 19–23).
האם אלוהים מתקשר אתנו כיום דרך חלומות?
”אין לחרוג מן הכתוב” (קורינתים א׳. ד׳:6).
מה אומר המקרא?
החלומות המתועדים במקרא מהווים חלק מההתגלות הכתובה שהעניק אלוהים לבני האדם. באשר להתגלות זו נאמר בטימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17: ”כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, להטלת מוסר בצדקה, למען יהיה איש האלוהים כשיר לחלוטין ומצויד לגמרי לכל מעשה טוב”.
המקרא ’מצייד אותנו לגמרי’ על־ידי כך שהוא חושף בפנינו את כל מה שאנו צריכים לדעת על אלוהים, על תכונותיו, על אמות המידה שלו ועל החלק שלנו במטרתו כלפי כדור הארץ. מכאן שאלוהים כבר אינו מעביר מסרים לבני אדם דרך חלומות. אם ברצוננו ללמוד על הטמון בחיק העתיד ועל רצונו של אלוהים לגבינו, אל לנו ”לחרוג מן הכתוב”, כלומר מן הכתוב במקרא. בנוסף, המקרא נגיש כמעט לכל אדם וניתן ללמוד ממנו על ההתגלויות של אלוהים לאנושות, שנמסרו בין היתר באמצעות חלומות.
מדוע ניתן לבטוח בחלומות ובחזונות המתועדים במקרא?
”בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהנחתה אותם רוח הקודש” (פטרוס ב׳. א׳:21).
מה אומר המקרא?
רבים מן החלומות והחזונות המתועדים במקרא הכילו מסר נבואי. היות שכותבי המקרא העלו את הנבואות הללו על הכתב, אחרים יכולים לבחון הן את אמינות הכותבים והן את מהימנות כתבי־הקודש. האם כתביהם הוכחו כמדויקים? תן דעתך, למשל, לחזון המתועד בדניאל ח׳:1–7 שנכתב בשלהי ימיה של המעצמה הבבלית.
הנבואה כתובה בלשון סמלית, ומסופר בה על צפיר עזים אשר נוגח באייל, משליך אותו ארצה ורומס אותו. דניאל לא היה צריך לנחש את פשר החזון. המלאך שנשלח מאת אלוהים הסביר לו את החזון: ”האייל... בעל הקרניים [הוא] מלכי מדי ופרס. והצפיר השעיר [הוא] מלך יוון” (דניאל ח׳:20, 21). ההיסטוריה מאשרת שמדי ופרס הייתה מעצמת העולם ששלטה לאחר בבל. כמאתיים שנה לאחר מכן הפיל אלכסנדר הגדול מיוון את מדי ופרס. כפי שממחישה דוגמה זו, נבואות המקרא, הכוללות גם חלומות נבואיים, מתאפיינות בדייקנות מופלאה. עובדה זו כשלעצמה מבדילה את המקרא מכל ספר דת אחר והופכת אותו לספר הראוי לאמוננו.