חלומות חיוניים לנו
האם אתה חולם? סביר להניח שכן, מאחר שכולנו חולמים בשנתנו, גם אם אנו מכחישים זאת. על־פי אומדנים, יותר מ־95 אחוז מכל החלומות נשכחים. אילו חלומות אתה זוכר? לאמיתו של דבר, בדרך־כלל אנו זוכרים את החלומות שקדמו ליקיצה.
חוקרי חלומות גילו כי שינה היא תהליך הדרגתי. היא עמוקה ביותר בשעות הראשונות ולאחר מכן היא נעשית קלה יותר. חלומות פוקדים את האדם בעיקר במהלך שנת ”תנועת עיניים מהירה” או ”שנת תע”מ”. שינה זו מופסקת על־ידי שינה נטולת תע”מ. כל מחזור של ”שנת תע”מ” ו”שינה נטולת תע”מ” נמשך כ־90 דקות, ומחזורים אלה חוזרים ונישנים חמש או שש פעמים בלילה, כשהאחרון ביניהם מתרחש ממש לפני יקיצתנו.
טעות היא לחשוב שמוחך נמצא בדרגת פעילות נמוכה תוך־כדי שינה. חוקרים גילו כי המוח פעיל בחלומות יותר מבמצבי עֵרות אחדים, למעט נוירונים מסוימים בגזע המוח הקשורים לתשומת־הלב ולזיכרון. נראה כי הללו נמצאים במצב של מנוחה במהלך שנת תע”מ. אך ככלל, בין תאי העצב במוח קיימת תקשורת בין־תאית בלתי פוסקת.
מוחנו הוא חלק מורכב להפליא של הגוף, ובו מיליוני מרכיבים השולחים אותות בתדירות של מאה, מאתיים ואף שלוש מאות אותות לשנייה. מספר המרכיבים במוחו של אדם אחד גדול ממספר האנשים עלי־אדמות. חוקרים מעריכים כי המוח מכיל בין 20 ל־50 מיליארד מרכיבים ויותר. מורכבותו מאשרת את דברי דוד, אחד מכותבי המקרא, על גוף האדם: ”אודך על כי נוראות נפליתי. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד” (תהלים קל״ט:14).
עולם החלומות
בהקיץ, חמשת חושינו מוסרים ללא הרף מידע ומראות למוח, אך לא כן הדבר בשעת השינה. המוח יוצר מראות משל עצמו ללא כל קֶלֶט חיצוני מהחושים. לפיכך, מה שאנו רואים בחלומותינו והפעילויות המתרחשות בהם, דומים לפעמים להזיות. כך נראה שאנו מסוגלים לפעול בניגוד לחוקי הטבע, למשל לעוף כפיטר־פן או ליפול מִצוק מבלי להיפצע. מושג הזמן עשוי להשתבש כך שהעבר נראה כהווה. אם אנו מנסים להימלט, נראה כי אין לנו שליטה על תנועותינו — רגלינו מאובנות. רשמים עזים וחוויות שאפשר שהתנסינו בהם בשעת עֵרות יכולים, כמובן, להשפיע על חלומותינו. רבים שחוו במלחמה מעשי זוועה מחרידים אינם מסוגלים לשכוח אותם בנקל, כשם שאחרים אינם יכולים לשכוח את שחשו כשהותקפו על־ידי פושע. החוויות המטרידות שאנו חווים בהקיץ עלולות להגיח בחלומותינו, לגרום לנו סיוטים. דברים שגרתיים שאנו מהרהרים בהם יכולים לצוף ולעלות בשנתנו בחלומות.
יש שאנו מנסים לפתור בעיה, ומוצאים את הפתרון בשנתנו. הדבר עשוי להצביע על כך שאין השינה כולה רצופת חלומות. יש בשינה גם חשיבה.
ספר בנושא חלומות ומוחנו מציין: ”הפעילות המוחית השכיחה ביותר בשינה אינה חלימה אלא חשיבה. חשיבה בשעת השינה אינה מלוּוה בהזיות תחושתיות ואינה מוזרה. היא נוטה להיות שגרתית, ופעמים רבות מתמקדת במאורעות מציאותיים מיום אתמול או הקשורים למחר, ובדרך־כלל היא נדושה, בלתי יצירתית וחוזרת על עצמה”.
יש הסבורים שבנושאי חלומותיהם טמונים מסרים מיוחדים עבורם. כדי להבין את פשר החלומות, הם מניחים מחברת לצד מיטתם כדי להעלותם על הכתב לכשיקיצו. באשר ליעילותם של ספרים המנסים לפרש סמלים בחלומות, אומר הספר The Dream Game (מְשחקים בְּחלומות) מאת אן פַרַדֵי: ”ספרים בנושא החלומות, שבהם אתה בודק מה פירוש נושאי החלום וסמליו הם חסרי ערך, בין שהם מסורתיים ובין שהם מבוססים על תיאוריה פסיכולוגית חדשנית כלשהי”.
מאחר שנראה כי מקור החלומות הוא בעיקר המוח, אין זה הגיוני לחשוב שהם טעונים מסרים מיוחדים עבורנו. עלינו לראות בהם פעולה מוחית שגרתית העוזרת לשמור על בריאות תקינה.
אך, מה באשר לאלה הטוענים שחלמו על מותו של שאר־בשר או של ידיד, ובבוקר המחרת נוכחו כי האדם אכן מת? האין הדבר מעיד על כך שחלומות יכולים לחזות את העתיד? במאמר הבא נבחן מה מסתתר מאחורי החלומות הנבואיים.