עמך נדבות — באקוודור
אח צעיר באיטליה היה נתון ללחצים. הוא סיים את לימודיו בתיכון עם הציונים הגבוהים ביותר בכיתתו, וקרובי משפחתו ומוריו ניסו לשכנעו לרדוף אחר השכלה גבוהה. אולם כמה שנים לפני כן, הקדיש ברונו את חייו ליהוה והבטיח לו להציב את רצונו במקום הראשון בחייו. מה הייתה בחירתו? הוא מסביר: ”אמרתי ליהוה בתפילה שאקיים את הקדשתי ואשים אותו במקום הראשון בחיי. אך הוספתי בכנות שאני לא רוצה שיהיו לי חיים משעממים, אלא חיים מלאים במגוון פעילויות בשירותו”.
כעבור מספר שנים, מצא עצמו ברונו באקוודור שבדרום אמריקה. הוא מספר: ”יהוה ענה לתפילתי הרבה מעבר לציפיותיי”. להפתעתו, כאשר הגיע לאקוודור פגש בחורים ובחורות רבים שעברו לשם גם הם במטרה להרחיב את שירותם ליהוה.
צעירים ה’בוחנים את יהוה’
ברונו, בדומה לאלפי צעירים אחרים ברחבי העולם, נענה להזמנתו הבאה של יהוה: ”בחנוני נא... אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די” (מל׳ ג׳:10). מתוך אהבה לאלוהים, החליטו ’לבחון את יהוה’ ולנדב את זמנם, כוחם ומשאביהם כדי לתמוך בענייניו בארצות שבהן יש צורך גדול יותר במבשרי מלכות.
זמן קצר לאחר שפועלים אלה המגלים רוח התנדבות מגיעים לשטח משימתם החדשה, הם רואים במו עיניהם ש”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים” (מתי ט׳:37). למשל, יקלין מגרמניה כתבה בהתלהבות לסניף באקוודור: ”אני משרתת רק קצת יותר משנתיים באקוודור וכבר יש לי 13 תוכניות לשיעורי מקרא, ו־4 מתלמידיי נוכחים בקביעות באסיפות. זה פשוט נפלא!” שנטל מקנדה מספרת: ”ב־2008 עברתי לאזור בחופה של אקוודור שהייתה בו רק קהילה אחת. כעת יש באזור שלוש קהילות ויותר מ־30 חלוצים. מדהים לראות כל כך הרבה חדשים מתקדמים. אין דבר שישווה לכך!” היא מוסיפה: ”לאחרונה עברתי לעיר בגובה 743,2 מטר בהרי האנדים. בעיר יש מעל ל־000,75 תושבים אך רק קהילה אחת. זה שטח כל כך פורה! אני נהנית מאוד משירותי”.
הקשיים
השירות במדינה זרה כרוך מן הסתם בקשיים רציניים. למעשה כמה צעירים נתקלו במכשולים עוד לפני המעבר. קיילה מארצות־הברית כתבה: ”תגובתם השלילית של כמה אחים בעלי כוונות טובות בארץ מולדתי הייתה מייאשת. הם לא הבינו למה רציתי להיות חלוצה במדינה זרה. לפעמים זה גרם לי לחשוב, ’האם אני עושה את ההחלטה הנכונה?’” למרות זאת, החליטה קיילה לעבור. היא מסבירה: ”תפילות רבות ליהוה ושיחות ארוכות עם אחים ואחיות בוגרים עזרו לי לראות שיהוה מברך רוח נדיבה”.
לימוד שפה חדשה מהווה עבור רבים מכשול. שאבון מאירלנד נזכרת: ”היה לי קשה כשלא יכולתי לבטא את עצמי. הייתי צריכה לפתח סבלנות, ללמוד את השפה בשקדנות וללמוד לצחוק על עצמי כשעשיתי טעויות”. אנה מאסטוניה מוסיפה: ”להתרגל לחום הטרופי, לאבק הרב ולמקלחות הקרות היה כאין וכאפס לעומת לימוד השפה הספרדית. לפעמים חשבתי להרים ידיים. הייתי צריכה ללמוד להתמקד בהתקדמותי ולא בטעויותיי”.
קושי נוסף שאין להקל בו ראש הוא הגעגועים הביתה. ג׳ונתן מארצות־הברית מודה: ”זמן קצר אחרי שהגעתי חשתי רפיון ידיים כי הייתי רחוק מחבריי וממשפחתי. אך התמקדתי בלימוד האישי שלי ובשירות וזה מה שעזר לי להתגבר על רגשות אלו. תוך זמן קצר החוויות המרגשות שהיו לי בשירות והחברים החדשים שרכשתי בקהילה סייעו לי להתמלא שוב בשמחה”.
קושי נוסף קשור לתנאי המחיה. קרוב לוודאי שהם יהיו שונים מאלה שהתרגלת אליהם. בו מקנדה אומר לנו: ”בארץ מולדתך, אתה לוקח כמובן מאליו שירותים בסיסיים, כגון חשמל ומים זורמים. אך כאן, אין לדעת מה יהיה. לפעמים הם זמינים ולפעמים לא”. עוני, אמצעי תחבורה לא־נוחים ואנאלפביתיות שכיחים גם הם בארצות מתפתחות רבות. כדי להתמודד עם התנאים הללו, אינס מאוסטריה מתמקדת בתכונות החיוביות של המקומיים. ”הם באמת מכניסי אורחים, עדינים, אוהבים לעזור וענווים”, היא אומרת. ”יותר מכול, יש להם רצון עז ללמוד יותר על אלוהים”.
”ברכה עד בלי די”
בחורים ובחורות אלה המשרתים באקוודור אומנם עושים הקרבות למען יהוה, אך הוא נותן להם יותר מכפי שאי פעם העלו על דעתם (אפ׳ ג׳:20). הם מרגישים שהם זכו ל”ברכה עד בלי די” (מל׳ ג׳:10). הנה מה שהם מספרים באשר לשירותם:
ברונו: ”התחלתי את שירותי כאן באקוודור באזור האמזונס המרתק. מאוחר יותר, עזרתי בהרחבת משרד הסניף באקוודור. וכעת אני משרת בבית־אל. עוד באיטליה בחרתי לשים את יהוה במקום הראשון בחיי, והוא הגשים את רצוני לחיות חיים מרגשים ומגוונים בשירותו”.
בו: ”אני מרגיש הרבה יותר קרוב ליהוה כיוון שכאן באקוודור אני יכול להקדיש את כל זמני לפעילויות רוחניות. גם התברכתי בזכות לבקר במקומות מקסימים — משהו שתמיד רציתי לעשות”.
אנה: ”לא חשבתי שבתור אחות רווקה אוכל לנהל אורח חיים הדומה לזה של שליחה. אבל כעת אני יודעת שזה אכן אפשרי. בזכות ברכת יהוה, מתאפשר לי לעשות תלמידים, לבנות אולמי מלכות ולרקום קשרי ידידות חדשים, וזה מביא לי שמחה רבה”.
אלקה: ”בארץ מולדתי, אוסטריה, התפללתי לעיתים קרובות ליהוה שתהיה לי לפחות תוכנית אחת לשיעורי מקרא. וכאן יש לי 15! אני מרגישה סיפוק עצום כשאני רואה את פניהם המאושרות של התלמידים המתקדמים”.
ג׳ואל: ”זו חוויה נהדרת להגיע למקום לא־מוכר כדי לשרת את יהוה. אתה לומד להישען עליו הרבה יותר, וזה מרגש לראות איך הוא מברך את מאמציך. הגעתי מארצות־הברית, ובשנה הראשונה שלי כאן גדלה הקבוצה שבה אני משרת מ־6 ל־21 מבשרים. בערב הזיכרון היו 110 נוכחים”.
מה לגביך?
אחים ואחיות צעירים, האם נסיבותיכם מאפשרות לכם לשרת בארץ שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות? כמובן, יידרש תכנון קפדני על מנת להגיע להחלטה רצינית מעין זו. מעל הכול, מעבר כזה מצריך אהבה חזקה ליהוה ולרע. אם מקננת בליבך אהבה כזו ואתה כשיר לזכות שירות זו, התפלל מעומק הלב ליהוה בנושא השירות במדינה זרה. בנוסף, דבר על כך עם הוריך המשיחיים ועם זקני־הקהילה. אולי תגיע למסקנה שגם אתה יכול ליטול חלק בצורת שירות מרגשת ומספקת זו.
[קטע מוגדל בעמוד 3]
”תפילות רבות ליהוה ושיחות ארוכות עם אחים ואחיות בוגרים עזרו לי לראות שיהוה מברך רוח נדיבה”. (קיילה מארצות־הברית)
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
כיצד להתכונן לשירות במדינה זרה:
• הקפד על הרגלי לימוד טובים
• עבור על החומר שבעמודים 111, 112 בספר מאורגנים לעשיית רצון יהוה
• דבר עם אחרים ששירתו במדינה זרה
• ערוך מחקר על התרבות וההיסטוריה של המדינה
• השתתף בקורס בסיסי ללימוד שפה
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
כך מממנים את עצמם כמה המשרתים במדינה זרה:
• הם עובדים מספר חודשים מדי שנה בארץ מולדתם
• הם משכירים את ביתם, את דירתם או את העסק שלהם
• הם עובדים דרך האינטרנט
[תמונות בעמודים 4, 5]
1 יקלין מגרמניה
2 ברונו מאיטליה
3 בו מקנדה
4 שאבון מאירלנד
5 ג׳ואל מארצות־הברית
6 ג׳ונתן מארצות־הברית
7 אנה מאסטוניה
8 אלקה מאוסטריה
9 שנטל מקנדה
10 אינס מאוסטריה