היא נצר למשפחת קיפא
מערת קבורה טיפוסית שהונחו בה גלוסקמות
לעיתים תגלית ארכיאולוגית מאשרת באופן ישיר או עקיף את קיומה של דמות מקראית כלשהי. לדוגמה, בשנת 2011 פרסמו חוקרים ישראלים ידיעה לגבי ממצא כזה. זוהי גלוסקמת קבורה בת 000,2 שנה — תיבה מעוטרת העשויה אבן גיר שלתוכה הוכנסו עצמות הנפטר לאחר שהבשר נרקב.
גלוסקמה זו נושאת את הכתובת: ”מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי”. הכוהן הגדול שהיה מעורב במשפט ובהוצאה להורג של ישוע היה קיפא (יוח׳ י״א:48–50). ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו קרא לו ”יוסף הקרוי כיפא”. גלוסקמה זו מיוחסת ככל הנראה לאחד מקרובי משפחתו. עוד קודם לכן נתגלתה הגלוסקמה שהשתייכה, על־פי ההשערות, לכוהן הגדול עצמו ובה חרותה הכתובת יהוסף בר קיפא, כלומר יוסף בנו של קיפא.a מכאן שמרים הייתה מקורבת בדרך כלשהי לקיפא.
מרשות העתיקות דווח כי גלוסקמת מרים נלקחה מידי גנבים שבזזו קבר עתיק. ניתוח הגלוסקמה והכתובת החרותה עליה אישש את אותנטיות הממצא.
מן הגלוסקמה ניתן גם ללמוד דבר חדש. היא מזכירה את ”מעזיה” (מעזיהו), האחרון מבין 24 מחלקות, כלומר משמרות, כהונה ששירתו בתורנות במקדש שבירושלים (דה״א כ״ד:18). הכתובת החרותה על גלוסקמה זו חושפת ש”משפחת קיפא השתייכה למשמר מעזיה”, נמסר מרשות העתיקות.
הכתובת גם מזכירה את בית אמרי. ניתן לפרש בשתי דרכים את החלק הזה בכתובת. ”האפשרות הראשונה היא שבית אמרי היא שמה של משפחת כוהנים — בני אמר (עזרא ב, לו־לז; נחמיה ז, לט־מב) שעל צאצאיהם נמנו אנשי משמר מעזיה”, מציינת רשות העתיקות. ”האפשרות השנייה היא [שבית אמרי הוא] מקום מוצאה של הנקברת או של המשפחה כולה”. בכל אופן, גלוסקמת מרים מהווה עדות לכך שהמקרא מזכיר אנשים אמיתיים שהשתייכו למשפחות אמיתיות.
a למידע נוסף לגבי הגלוסקמה של קיפא, ראה המאמר ”הכהן הגדול שהרשיע את ישוע”, מהוצאת המצפה מ־15 בינואר 2006, עמודים 10–13.