עמך נדבות — במקסיקו

מחמם את הלב לראות מספר הולך וגדל של עדים צעירים המפשטים את סגנון חייהם על מנת שיוכלו להרחיב את שירותם המשיחי (‏מתי ו׳:‏22‏)‏.‏ אילו שינויים הם עורכים בחייהם?‏ אילו מכשולים ניצבים בפניהם?‏ כדי לענות על שאלות אלו,‏ הבה נכיר כמה אחים ואחיות המשרתים כעת במקסיקו.‏

‏”‏עלינו לערוך שינוי”‏

דסטין וג׳סה מארצות הברית נישאו בינואר 2007.‏ זמן קצר לאחר מכן התאפשר להם להגשים חלום ישן — לרכוש סירת מפרש ולגור בה במשך שנה שלמה.‏ סירתם עגנה ליד אסטוריה שבאורגון,‏ ארה״ב,‏ עיירה ציורית המוקפת גבעות מיוערות ופסגות הרים מושלגות וממוקמת לא הרחק מהאוקיינוס השקט.‏ ”‏לכל מקום שהסתכלת”‏,‏ אומר דסטין,‏ ”‏הנופים היו עוצרי נשימה!‏”‏ בני הזוג סברו שחייהם פשוטים ושהם נשענים על יהוה.‏ ’‏אחרי הכול’‏,‏ הם חשבו,‏ ’‏אנחנו חיים בסירה שאורכה 8 מטרים,‏ עובדים במשרה חלקית,‏ משתייכים לקהילה דוברת שפה זרה ומשרתים מדי פעם כחלוצים עוזרים’‏.‏ אולם כעבור זמן מה הם הגיעו למסקנה שהם מרמים את עצמם.‏ ”‏במקום לתמוך בקהילה,‏ רוב הזמן היינו עסוקים בתיקון הסירה”‏,‏ מספר דסטין.‏ ”‏ידענו שאם אנחנו באמת רוצים לשים את יהוה במקום הראשון בחיינו,‏ עלינו לערוך שינוי”‏.‏

ג׳סה מוסיפה:‏ ”‏לפני שהתחתנתי גרתי במקסיקו ושירתי בקהילה דוברת אנגלית.‏ נהניתי לשרת שם ורציתי לחזור ולעשות זאת שוב”‏.‏ כדי להגביר את רצונם לשרת במדינה זרה,‏ החלו דסטין וג׳סה לקרוא במהלך התוכנית הרוחנית המשפחתית שלהם סיפורי חיים של אחים ואחיות שעברו לארצות שבהן השדות היו בשלים לקציר (‏יוח׳ ד׳:‏35‏)‏.‏ ”‏רצינו לחוש את אותה השמחה”‏,‏ אומר דסטין.‏ כאשר שמעו מחברים במקסיקו שנוסדה שם קבוצה חדשה הזקוקה לעזרה,‏ הגיעו דסטין וג׳סה להחלטה.‏ הם התפטרו מעבודתם,‏ מכרו את סירת המפרש שלהם ועברו למקסיקו.‏

‏”‏הדבר הטוב ביותר שקרה לנו”‏

דסטין וג׳סה התיישבו בעיירה טקומן,‏ עדיין בקרבת האוקיינוס השקט אך במרחק של כ־350,‏4 קילומטר דרומית לאסטוריה.‏ ”‏את הבריזה הנעימה ואת נופי ההרים החליפו חום כבד ומטעים של עצי לימון שניתן היה להבחין בהם מכל עבר”‏,‏ אומר דסטין.‏ בהתחלה הם לא יכלו למצוא עבודה.‏ כיוון שהיה להם מחסור בכסף,‏ הם אכלו אורז וקטניות פעמיים ביום,‏ שבוע אחר שבוע.‏ ”‏אבל כשהגענו למצב שכמעט נמאס לנו לאכול את האוכל הזה”‏,‏ אומרת ג׳סה,‏ ”‏נתנו לנו תלמידי המקרא שלנו מנגו,‏ בננות,‏ פפאיה וכמובן שקים מלאים בלימונים!‏”‏ כעבור זמן מה מצאו בני הזוג עבודה בבית־ספר מקוון ללימוד שפות הממוקם בטייוון.‏ כעת הכסף שהם מרווחים מעבודה זו מאפשר להם לדאוג די והותר לצורכיהם היומיומיים.‏

מה חשים דסטין וג׳סה באשר לסגנון חייהם החדש?‏ ”‏המעבר הזה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו”‏,‏ הם אומרים.‏ ”‏מעולם לא תיארנו לעצמנו שנוכל לרקום יחסים כה הדוקים עם יהוה וזה עם זה.‏ מדי יום אנחנו עושים המון דברים ביחד — למשל,‏ אנו יוצאים לשירות השדה,‏ משוחחים כיצד לעזור לתלמידי המקרא שלנו ומתכוננים לאסיפות.‏ ואנחנו כבר לא נאלצים להתמודד עם אותם הלחצים שהיו לנו בעבר”‏.‏ הם מוסיפים:‏ ”‏כעת אנו מבינים משהו שמעולם לא הבנו במלואו קודם לכן — את אמיתות ההבטחה שבתהלים ל״ד:‏9‏:‏ ’‏טעמו וראו כי טוב יהוה’‏”‏.‏

מדוע הם עושים כן?‏

למעלה מ־900,‏2 אחים ואחיות נשואים ורווקים — רבים מהם בשנות ה־20 וה־30 לחייהם — עברו לשרת באזורים במקסיקו שבהם קיים עדיין צורך רב במבשרי מלכות.‏ מדוע כל העדים האלה החליטו לבצע מלאכה מאתגרת זו?‏ כששאלו חלק מהם שאלה זו,‏ הם ציינו שלוש סיבות עיקריות.‏ מה הן?‏

אהבה ליהוה ולזולת.‏ לטיסיה נטבלה בגיל 18.‏ היא אומרת:‏ ”‏כאשר הקדשתי את חיי ליהוה,‏ הבנתי שמשמע הדבר שעליי לשרת אותו בכל לבי ובכל נפשי.‏ לכן כדי להוכיח ליהוה שאני אוהבת אותו מכל הלב,‏ רציתי להקדיש יותר זמן וכוחות כדי לשרתו”‏ (‏מר׳ י״ב:‏30‏)‏.‏ הרמילו,‏ כעת נשוי ללטיסיה,‏ היה בשנות ה־20 המוקדמות לחייו כשעבר לשרת היכן שקיים צורך רב יותר במבשרי מלכות.‏ הוא אומר:‏ ”‏הבנתי שהדרך הטובה ביותר להראות אהבה לרֵע היא לעזור לאנשים למלא את צורכם הרוחני”‏ (‏מר׳ י״ב:‏31‏)‏.‏ לפיכך הוא עזב את העיר מונטרי המשגשגת שבה עבד בבנק ונהנה מחיי נוחות ועבר לעיירה קטנה.‏

לחוות שמחה אמיתית ומתמשכת.‏ זמן קצר לאחר טבילתה התלוותה לטיסיה לחלוצה מנוסה,‏ והן בישרו במשך חודש בעיירה מבודדת.‏ לטיסיה נזכרת:‏ ”‏כשראיתי את תגובתם החיובית של האנשים למסר המלכות שחלקנו עמם,‏ זה הדהים אותי ושימח אותי מאוד.‏ בסוף החודש אמרתי לעצמי:‏ ’‏כך אני רוצה לחיות את חיי!‏’‏”‏ גם אֶסלי,‏ אחות רווקה בשנות ה־20 המוקדמות לחייה,‏ נמשכה לתחום זה של שירות מכיוון שראתה איזו שמחה אחרים שואבים מכך.‏ כשהייתה בתיכון היא פגשה כמה עדים נלהבים ששירתו היכן שקיים צורך רב יותר.‏ היא אומרת:‏ ”‏כשראיתי את הפנים השמחות של אותם אחים ואחיות זה גרם לי לרצות לחיות כמוהם”‏.‏ בדומה לאסלי,‏ אחיות רבות עשו זאת.‏ למעשה,‏ במקסיקו למעלה מ־680 אחיות רווקות משרתות היכן שקיים צורך רב יותר.‏ איזו דוגמה טובה הן מציבות לצעירים ומבוגרים כאחד!‏

לחיות חיים תכליתיים ומספקים.‏ לקראת סיום לימודיה בתיכון הוצעה לאסלי מלגה באוניברסיטה.‏ בני גילה עודדו אותה להיענות להצעה ולחיות ”‏חיים נורמליים”‏ — להשיג תואר,‏ לבנות קריירה,‏ לקנות רכב ולטייל בעולם.‏ אך היא לא פעלה על־פי עצתם.‏ אסלי אומרת:‏ ”‏כמה מחבריי המשיחיים ניסו להשיג מטרות אלה,‏ ושמתי לב שמטרות רוחניות כבר לא היו בראש סולם עדיפויותיהם.‏ גם ראיתי שככל שהם היו מעורבים יותר בענייני העולם,‏ הם נתקלו ביותר בעיות ונותרו מתוסכלים.‏ רציתי לנצל את שנות צעירותי כדי לשרת את יהוה כמיטב יכולתי”‏.‏

אסלי נרשמה למספר קורסים,‏ וכך התאפשר לה למצוא עבודה ולפרנס את עצמה בזמן ששירתה כחלוצה.‏ לאחר מכן היא עברה לשרת היכן שיש צורך דחוף במבשרי מלכות.‏ היא אפילו נרתמה למשימה ללמוד את שפות הילידים המדוברות בפי אנשי אוטומי וטלפאנקו.‏ במבט לאחור על שלוש השנים שבהן בישרה באזורים מבודדים,‏ היא אומרת:‏ ”‏כאשר שירתי היכן שקיים צורך רב יותר,‏ הדבר גרם לי לחוש סיפוק ונתן משמעות אמיתית לחיי וחשוב מכך,‏ יחסיי עם יהוה התהדקו”‏.‏ גם פיליפ ורקל,‏ זוג מארצות הברית בשנות ה־30 המוקדמות לחייהם,‏ חשים כך.‏ ”‏העולם משתנה כה מהר,‏ ורבים חשים חוסר יציבות בחייהם.‏ אבל כאשר אנו משרתים היכן שעוד יש רבים המוכנים להקשיב למסר המקראי,‏ חיינו מקבלים תכלית אמיתית.‏ זה מאוד מספק!‏”‏

כיצד להתמודד עם קשיים?‏

מטבע הדברים,‏ מי שמשרתים היכן שקיים צורך רב יותר במבשרי מלכות מתמודדים עם קשיים.‏ אחד הקשיים הוא כיצד לפרנס את עצמך.‏ על מנת לעשות כן,‏ עליך להיות מוכן להתאים את עצמך לנסיבות המקומיות.‏ ורוניקה,‏ חלוצה מנוסה,‏ מסבירה:‏ ”‏במקום אחד שבו שירתי הכנתי מזון מהיר וזול ומכרתי אותו.‏ במקום אחר מכרתי בגדים וסיפרתי אנשים.‏ כעת אני עובדת בניקיון בית וגם מעבירה קורסים להורים טריים ומלמדת אותם לתקשר עם ילדיהם”‏.‏

קשה להתאים את עצמך לתרבות אחרת ולמנהגים שונים,‏ בייחוד כאשר אתה מתגורר באזור מבודד בקרב אוכלוסייה של ילידים.‏ כך היה במקרה של פיליפ ורקל כאשר שירתו בשטח של דוברי שפת נהואטל.‏ ”‏הפערים התרבותיים היו עצומים”‏,‏ אומר פיליפ.‏ מה עזר להם להתאקלם?‏ ”‏התמקדנו בדברים החיוביים שמאפיינים את אנשי הנהואטל — הקרבה שיש בין בני המשפחה והכנות והנדיבות שלהם”‏.‏ רקל מוסיפה:‏ ”‏למדנו המון כשגרנו שם וכאשר שירתנו לצד אחינו ואחיותינו מקרב הילידים”‏.‏

כיצד תוכל להיערך?‏

אם אתה רוצה לשרת באזורים מבודדים שבהם דרושה עזרה,‏ מה תוכל לעשות כעת כדי להיערך לכך?‏ אחים ואחיות שהתנסו בתחום שירות זה מייעצים:‏ לפני שתעבור,‏ התחל לפשט את סגנון חייך ולמד להסתפק במה שיש לך (‏פיל׳ ד׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מה עוד תוכל לעשות?‏ לטיסיה מספרת:‏ ”‏לא חיפשתי עבודות שידרשו ממני להתחייב להישאר זמן רב באותו המקום.‏ רציתי שתהיה לי אפשרות לעבור בכל רגע — מתי ולאן שיהיה צורך”‏.‏ הרמילו אומר:‏ ”‏למדתי לבשל,‏ לכבס ולגהץ”‏.‏ ורוניקה מספרת:‏ ”‏בזמן שגרתי בבית הוריי,‏ עזרתי בניקיון ולמדתי להכין ארוחות מזינות ולא־יקרות.‏ למדתי גם לחסוך”‏.‏

לוי ואמליה מארצות הברית,‏ הנשואים שמונה שנים,‏ מספרים כיצד תפילות ספציפיות עזרו להם להיערך לשירות במקסיקו.‏ לוי מספר:‏ ”‏חישבנו כמה כסף נצטרך כדי לשרת במשך שנה במדינה אחרת ואז התפללנו ליהוה שיעזור לנו להשיג את הסכום המדויק הזה”‏.‏ תוך מספר חודשים הם הצליחו לחסוך את הסכום שהזכירו בתפילתם ועברו למקסיקו ללא דיחוי.‏ לוי אומר:‏ ”‏יהוה נענה לבקשתנו הספציפית,‏ ועכשיו הגיע תורנו למלא את חלקנו”‏.‏ אמליה מוסיפה:‏ ”‏חשבנו שנוכל להישאר רק שנה אחת,‏ אבל אנחנו כאן כבר שבע שנים ואנחנו בכלל לא חושבים לעזוב!‏ החיים כאן מאפשרים לנו להתנסות באופן אישי בעזרתו של יהוה.‏ מדי יום אנחנו רואים הוכחות לטובו”‏.‏

התפילות מילאו תפקיד חשוב גם עבור אדם וג׳ניפר,‏ זוג מארצות הברית המשרת בשטח דוברי אנגלית במקסיקו.‏ הם ממליצים:‏ ”‏אל תחכה לנסיבות המושלמות.‏ אם אתה רוצה לשרת במדינה אחרת,‏ התפלל על כך,‏ ואז פעל בהתאם לתפילותיך.‏ פשט את סגנון חייך;‏ כתוב לסניף בארץ שבה אתה רוצה לשרת,‏ ואחרי שתחשב את המחיר עבור לשם!‏”‏a אם תעשה כן,‏ מצפים לך חיים מרגשים ועשירים מבחינה רוחנית.‏