האם אתה יכול לשרת היכן שיש צורך גדול יותר במבשרי מלכות?
”חיינו חיי נוחות בארצות־הברית, אבל חששנו שסגנון החיים החומרני השורר שם ישפיע לרעה עלינו ועל שני בנינו. לפני כן שירתנו אשתי ואני כשליחים, ורצינו ליהנות שוב מחיים כאלה — חיים פשוטים אך מאושרים”.
בעקבות זאת, החליטו ראלף ופאם ב־1991 לכתוב למספר משרדי סניף כדי להביע את נכונותם לשרת היכן שיש צורך רב יותר במבשרי מלכות. משרד הסניף במקסיקו ענה להם ואמר שיש צורך דחוף במבשרי מלכות שיוכלו לבשר לאוכלוסייה הדוברת אנגלית שבמדינה. למעשה, שטח ההטפה הזה, כתב הסניף, ’לבן ובשל לקציר’ (יוח׳ ד׳:35). לא חלף זמן רב וראלף ופאם, יחד עם בניהם שהיו אז בני 8 ו־12, נענו להזמנה והחלו לערוך את ההכנות למעבר לחוץ לארץ.
שטח נרחב
ראלף מספר: ”לפני שעזבנו את ארצות־הברית, כמה אחים ואחיות בעלי כוונות טובות אמרו לנו: ’זה יותר מדי מסוכן לעבור לחוץ לארץ!’ ’מה יקרה אם מישהו מכם יחלה?’ ’למה לכם לעבור למדינה אחרת כדי לבשר בשטח של דוברי אנגלית? דוברי האנגלית שם לא יהיו מעוניינים בָּאמת!’ אבל אנחנו כבר החלטנו. אחרי הכול, לא פעלנו מתוך דחף רגעי. תכננּו את זה במשך שנים. נמנענו מחובות לטווח ארוך, חסכנו כסף וניהלנו שיחות משפחתיות רבות באשר לקשיים שבהם אנו עלולים להיתקל”.
בתור התחלה ביקרו ראלף ומשפחתו בסניף במקסיקו. שם הראו להם האחים מפה של המדינה כולה ואמרו להם: ”זה השטח שלכם!” המשפחה התיישבה בסן מיגֶל דֶה אָיֶינְדֶה, עיר ובה אוכלוסיית זרים גדולה, השוכנת כ־240 קילומטר צפונית מערבית למקסיקו סיטי. שלוש שנים לאחר בואם הוקמה בעיר קהילה דוברת אנגלית שמנתה 19 מבשרים. זו הייתה קהילת דוברי האנגלית הראשונה במקסיקו — אבל עוד נותרה מלאכה רבה.
מעריכים שכמיליון אזרחי ארצות־הברית מתגוררים במקסיקו. יתרה מזו, הרבה אנשי מקצוע וסטודנטים מקסיקניים מדברים אנגלית כשפה שנייה. ראלף מספר: ”התפללנו לאלוהים שישלח לנו עוד פועלים. תמיד דאגנו לכך שיהיה בביתנו חדר שינה נוסף שיוכל לשמש את האחים והאחיות שבאים לאזורנו כדי ’לתור את הארץ’ כביכול” (במד’ י״ג:2).
הם פישטו את חייהם כדי להרחיב את שירותם
לא חלף זמן רב ובאו אחים ואחיות נוספים שרצו להרחיב את שירותם. ביניהם היו ביל וקת’י מארצות־הברית. הם כבר שירתו במשך 25 שנה באזורים שהיה בהם צורך גדול במבשרים. הם תכננו ללמוד ספרדית, אך תוכניותיהם השתנו עם מעברם לעיירה אחיחיק השוכנת על גדות אגם צ׳אפּאלָה, מקום מגורים אהוב במיוחד על גמלאים מארצות־הברית. ביל מספר: ”באחיחיק היינו מעורבים יותר מתמיד בחיפוש אחר דוברי אנגלית שרצו ללמוד את האמת”. כשנתיים אחרי בואם לעיר, נוסדה לשמחתם של ביל וקת’י קהילה חדשה — קהילת דוברי האנגלית השנייה במקסיקו.
קן וג׳ואן מקנדה רצו לפשט את חייהם ולפנות יותר זמן להכרזת בשורת המלכות. גם הם עברו למקסיקו. קן מסביר: ”לקח לנו זמן להתרגל לחיים באזור שבו לפעמים אין מים חמים, חשמל ושירותי טלפון במשך ימים”. אבל השתתפותם בבשורה שימחה אותם. עד מהרה התמנה קן למשרת עוזר, וכעבור שנתיים לזקן־קהילה. בהתחלה היה קשה לבתם בריטני להיות חלק מקהילת דוברי אנגלית קטנה שבה היו מעט צעירים. אולם לאחר שהחלה להשתתף בפרויקטים לבניית אולמי מלכות, רכשה חברים טובים רבים מרחבי המדינה כולה.
פטריק ורוקסן ממדינת טקסס שבארצות־הברית שמחו לשמוע על שטח בתולי לא־רחוק ממדינתם שבו גרים דוברי אנגלית. ”אחרי שביקרנו במונטֵרי, עיר בצפון מזרח מקסיקו, הרגשנו שיהוה מכוון אותנו לשם כדי להעניק עזרה”, אומר פטריק. תוך חמישה ימים מכרו את ביתם בטקסס ועברו כביכול ”אל מקדוניה” (מה״ש ט״ז:9). לא היה להם קל להתפרנס במקסיקו, אבל תוך שנתיים בלבד הם שמחו לראות את הקבוצה הקטנה אשר מנתה 17 עדים תופחת והופכת לקהילה בת 40 מבשרים.
ג׳ף ודבּ הם זוג נוסף שפישט את חייו כדי להרחיב את השירות. הם מכרו את ביתם הגדול שבארצות־הברית ועברו לגור בדירה קטנה בקַנקוּן, עיר השוכנת לחופה המזרחי של מקסיקו. בעבר היו רגילים לנכוח בכינוסים שנערכו במבנים ממוזגים וקרובים לבית. כעת היה עליהם לנסוע שמונה שעות כדי לנכוח בכינוס הקרוב ביותר שנערך בשפה האנגלית, אשר התקיים באצטדיון פתוח. אך הם חשו סיפוק רב כאשר חזו בהקמתה של קהילה בת 50 מבשרים לערך בקנקון.
היו גם מספר אחים ואחיות מקסיקניים אשר החלו לתמוך בפעילות הבישור בשפה האנגלית. לדוגמה, כאשר נודע לרוּבּן ולמשפחתו על הקמתה של קהילת דוברי האנגלית הראשונה בסן מיגל דה איינדה וששטח ההטפה של הקהילה הזו היה כל מקסיקו, הם מייד החליטו להגיש עזרה. זה דרש מהם ללמוד אנגלית, להסתגל לתרבות שונה ולגמוא מרחקים ארוכים — 800 קילומטר בכל שבוע — כדי לנכוח באסיפות. רובן מספר: ”נהנינו לבשר לתושבים זרים שחיו במקסיקו כבר שנים אבל לא שמעו את הבשורה הטובה בשפתם לפני כן. כמה מהם הביעו את הערכתם כלפינו בעיניים דומעות”. לאחר שתמכו בקהילה בסן מיגל דה איינדה, שירתו רובן ומשפחתו כחלוצים בעיר גואנחואטו שבמרכז מקסיקו וסייעו בהקמת קהילה דוברת אנגלית המורכבת מלמעלה מ־30 מבשרים. היום הם משרתים בקבוצת דוברי אנגלית באִירַפְּוַטוֹ, עיר הקרובה לגואנחואטו.
להגיע אל מי שקשה להגיע אליהם
נוסף על תושבים זרים דוברי אנגלית, ישנם במדינה מקסיקנים רבים המדברים אנגלית. לעיתים קרובות קשה לחלוק עימם את מסר המלכות מכיוון שהם חיים באזורים עשירים שבהם המשרתות ניגשות לפתוח את הדלת. גם אם בעלי הבתים עצמם ניגשים אל הדלת, הם לא תמיד מוכנים להקשיב למסר שלנו כי הם סבורים שעדי־יהוה הם כת מקומית קטנה. עם זאת, כאשר פונים אליהם אחים שבאו מארצות אחרות, כמה מהם מוכנים להקשיב.
תן דעתך לסיפורה של גלוריה מהעיר קֶרֶטארוֹ שבמרכז מקסיקו. היא מספרת: ”עדי־יהוה דוברי ספרדית כבר ניגשו אליי בעבר ולא הקשבתי להם. אולם, כאשר משפחתי וחבריי נקלעו לבעיות, נכנסתי לדיכאון ופניתי לאלוהים בתפילה והתחננתי בפניו שיראה לי את דרך המוצא. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה אישה דוברת אנגלית לדלת ביתי. היא שאלה אם מישהו בבית מדבר אנגלית. היא הייתה זרה ולכן עוררה את סקרנותי. אמרתי לה שאני מדברת אנגלית. בזמן שהיא דיברה, חשבתי לעצמי, ’מה האמריקאית המשוגעת הזו עושה בשכונה שלי?’ אבל כבר ביקשתי מאלוהים שייתן לי סימן. אז אולי הזרה הזו הייתה המענה של אלוהים לתפילתי”. גלוריה הסכימה לקבל שיעורי מקרא. היא התקדמה מהר מאוד ונטבלה, למרות ההתנגדות מצד משפחתה. כיום משרתת גלוריה כחלוצה רגילה, וגם בעלה ובנה משרתים את יהוה.
הרחבת השירות והברכות שבצידה
שירות באזורים שבהם יש צורך גדול יותר במבשרי מלכות כרוך אומנם בקשיים, אך ברכות רבות בצידו. ראלף, שהוזכר בתחילת המאמר, מציין: ”נתנו שיעורי מקרא לאנשים מבריטניה, מסין, מג׳מייקה, משוודיה ואפילו למספר אנשי אליטה מגאנה. כמה מתלמידי המקרא האלה הצטרפו בעצמם לשירות המורחב. במהלך השנים שחלפו, הייתה משפחתנו עדה להקמתן של שבע קהילות דוברות אנגלית. שני בנינו החלו לשרת ביחד איתנו כחלוצים, וכעת הם משרתים בבית־אל בארצות־הברית”.
נכון להיום, ישנן 88 קהילות והרבה קבוצות של דוברי אנגלית במקסיקו. מה הביא לגידול כה מהיר? רבים מדוברי האנגלית במקסיקו לא באו במגע עם עדי־יהוה קודם לכן. אחרים היטו אוזן מכיוון שלא חשו בלחץ החברתי שאולי עצר בעדם במולדתם. ויש שהיו מוכנים ללמוד את המקרא מפני שיצאו לגמלאות והיה להם זמן לעסוק בעניינים רוחניים. יתרה מזו, יותר משליש מהמבשרים בקהילות דוברות אנגלית משרתים כחלוצים — מה שתורם רבות לרוח ההתלהבות ולצמיחה בקהילות הללו.
מצפות לך שפע ברכות
אין ספק שעוד ועוד אנשים ברחבי תבל יגיבו בחיוב למסר המלכות שיגיע אליהם בשפתם. אם כן, מחמם את הלב לראות אחים ואחיות רבים בעלי חשיבה רוחנית — צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים — אשר נכונים לעבור לאזורים שבהם יש צורך רב במכריזי מלכות. אמת, ייתכן שהם מתמודדים עם קשיים, אך אלה מתגמדים בהשוואה לאושר שהם חשים במוצאם אנשים ישרי לב אשר מאמצים את האמת המקראית אל ליבם. האם אתה יכול לערוך שינויים אשר יאפשרו לך לעבור לשטח אחר בארצך או לארץ זרה שבהם הצורך במבשרי מלכות רב יותר? (לוקס י״ד:28–30; קור״א ט״ז:9)a אם כן, הייה סמוך ובטוח שמצפות לך שפע ברכות.
[הערת שוליים]
a למידע נוסף על שירות באזור שבו הצורך רב יותר, ראה מאורגנים לעשיית רצון יהוה, עמודים 111, 112.
[תיבה בעמוד 21]
גמלאים מאושרים מעוררים סקרנות
בריל היגרה מבריטניה לקנדה. שם עבדה כמנהלת במספר חברות בינלאומיות. היא גם הייתה רוכבת סוסים מקצועית ואף נבחרה לייצג את קנדה באולימפיאדת 1980. אחרי צאתם לגמלאות עברו היא ובעלה לצ׳אפאלה שבמקסיקו, ושם נהגו לסעוד במסעדות המקומיות. כאשר הבחינה בגמלאים דוברי אנגלית שנראים מאושרים, הציגה את עצמה בפניהם ושאלה אותם למעשיהם במקסיקו. כמעט תמיד הסועדים המאושרים היו עדי־יהוה. בריל ובעלה הסיקו שאם אושר ותכלית בחיים באים מידיעת האל, אז גם הם רוצים להכירו. אחרי שנכחה באסיפות המשיחיות במשך מספר חודשים, הסכימה בריל ללמוד את המקרא והפכה לעדת־יהוה. למשך כמה שנים נתאפשר לה לשרת כחלוצה רגילה.
[תיבה בעמוד 22]
”הם ברכה של ממש עבורנו”
מי שעובר לארצות שבהן יש צורך גדול יותר במבשרי מלכות זוכים להערכה רבה מצד האחים המקומיים. אחד ממשרדי הסניף באיים הקריביים כתב: ”אם מאות הזרים המשרתים כאן יעזבו, זה ישפיע על יציבות הקהילות. הם ברכה של ממש עבורנו”.
דבר־אלוהים מציין כי ”המבשרות צבא רב” (תהל׳ ס״ח:12). לכן, אין זה מפתיע שישנן אחיות רווקות רבות מבין המשרתים בארצות זרות. אחיות אלה, המגלות רוח של הקרבה עצמית, הן עזרה רבה לקהילות. אחד ממשרדי הסניף במזרח אירופה דיווח: ”בקהילות רבות יש שיעור די גבוה של אחיות, לעיתים עד 70 אחוז מכלל המבשרים. רובן חדשות בָּאמת, אבל חלוצות רווקות שהגיעו מארצות אחרות מכשירות את האחיות החדשות ומספקות בזאת עזרה יקרה לאין ערוך. האחיות שהגיעו מחוץ לארץ הן מתנה משמיים!”
כיצד חשות אחיות אלו באשר לשירות בארצות זרות? ”יש הרבה קשיים”, אומרת אנג׳ליקה, אחות באמצע שנות ה־30 לחייה ששירתה מספר שנים במדינה זרה כחלוצה רווקה. ”באחד האזורים שבהם שירתי, הייתי צועדת בכבדות יום אחר יום בדרכים בוציות ורואה מסביבי מחזות מדכאים של סבל אנושי. למרות זאת, חשתי סיפוק בשירות ממתן עזרה לאנשים. בנוסף לכך, ביטויי ההערכה הרבים מצד האחיות המקומיות נגעו לליבי. הן כל הזמן הודו לי על כך שבאתי לעזור להן. אחות אחת אמרה לי שהדוגמה שהצבתי בכך שהגעתי לארצה מארץ רחוקה בשביל לשרת כחלוצה, הניעה אותה לבחור בשירות המורחב”.
סוּ, חלוצה בשנות ה־50 המוקדמות לחייה, אומרת: ”אתה בהחלט נתקל בקשיים, אבל הם לא יכולים להשתוות לברכות שלהן אתה זוכה. השירות מרגש! מאחר שאני מבשרת כל כך הרבה זמן עם אחיות צעירות, אני חולקת עימן את מה שלמדתי מהמקרא ומהספרות שלנו על האופן שבו ניתן להתמודד עם מכשולים. לעיתים תכופות הן אומרות לי שהדוגמה הטובה שאני מציבה בהתמודדות עם בעיות לאורך שנים רבות של שירות כחלוצה רווקה עוזרת להן לראות שגם הן יכולות להתגבר על הקשיים שלהן. הסיוע לאחיות האלה מעניק לי תחושת סיפוק עצומה”.
[מפה בעמוד 20]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מקסיקו
מונטֵרי
גואנחואטו
אִירַפְּוַטוֹ
אחיחיק
צ׳אפּאלָה
אגם צ׳אפּאלָה
סן מיגֶל דֶה אָיֶינְדֶה
קֶרֶטארוֹ
מקסיקו סיטי
קַנקוּן
[תמונה בעמוד 23]
יש אחים שנהנים מן האפשרות לבשר לתושבים זרים שלא שמעו את הבשורה הטובה לפני כן