הבטחת אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שינתה את חיי!‏

רקע:‏

נולדתי בריגה,‏ בירת לטביה.‏ אמי גידלה אותי ואת אחותי לבדה.‏ אף שהיא הייתה קתולית,‏ הלכנו לכנסייה רק בחגים.‏ אומנם תמיד האמנתי שקיים כוח עליון,‏ אבל בנעוריי הייתי שקוע בתחומי עניין רבים אחרים.‏

כשהייתי ילד אמי שמה לב שניחנתי בכישרון לפרק דברים ולהרכיבם מחדש.‏ היא תמיד חששה להשאיר אותי לבד בבית כי היו שם הרבה דברים שאפשר היה לפרק.‏ לכן היא קנתה לי ערכת בנייה ממתכת,‏ ואהבתי להרכיב את החלקים השונים ולפרקם.‏ כישרון זה השתלב היטב עם תחום עניין נוסף שלי — אופנועים.‏ אמי רשמה אותי למירוץ אופניים ממונעים שנקרא זלטה מופדס.‏ השתתפתי בכמה תחרויות אופניים ממונעים ואחרי כן התחלתי להתחרות במירוצי אופנועים.‏

עד מהרה רכשתי מיומנות בענף ספורט מסוכן זה ונהייתי רוכב אופנועים מצליח מאוד.‏ זכיתי שלוש פעמים באליפות לטביה במרוצי אופנועים שונים ופעמיים באליפות של המדינות הבלטיות.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

כשהקריירה שלי הגיעה לשיאה,‏ החברה שלי אֶביה (‏שבהמשך הפכה לאשתי)‏ יצרה קשר עם עדי־יהוה.‏ היא מצאה כמה פרסומים שלהם ומילאה את הספח המצורף לקבלת שיעורי מקרא.‏ זמן קצר לאחר ששלחה את הספח הגיעו אליה שתי עדות־יהוה,‏ והיא התחילה ללמוד את המקרא.‏ זה לא הפריע לי,‏ אבל בזמנו לא התעניינתי במיוחד בדברים רוחניים.‏

בהמשך הן הזמינו אותי להצטרף לאחד השיעורים של אביה.‏ הסכמתי להצעה ואהבתי את מה ששמעתי בשיעור.‏ למדתי מתוך המקרא שאלוהים מבטיח שכדור הארץ יהפוך לגן עדן,‏ וזה נגע מאוד ללבי.‏ לדוגמה,‏ ראיתי את הכתוב בתהלים ל״ז:‏10,‏ 11‏:‏ ”‏ועוד מעט ואין רשע,‏ והתבוננת על מקומו ואיננו;‏ וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”‏.‏ הבטחה זו ריגשה אותי מאוד.‏

עם הזמן התחלתי לגלות יותר ויותר עניין בדברים רוחניים.‏ נוכחתי לדעת שקיימים בעולם שקרים דתיים רבים.‏ בניגוד לכך,‏ הופתעתי לראות עד כמה אמיתות המקרא מרעננות,‏ הגיוניות וברורות.‏

בהמשך לימודיי הבנתי שיהוה מייחס ערך רב לחיים ורואה בהם דבר יקר ביותר (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏ עובדה זו גרמה לי להפסיק להשתתף במירוצי אופנועים.‏ כבר לא רציתי לסכן את חיי,‏ אלא השתוקקתי להשתמש בהם כדי להסב כבוד ליהוה.‏ משום כך הפרסום,‏ התהילה והריגושים שבמירוצים איבדו מחשיבותם.‏

בשנת 1996 נכחתי בכינוס בינלאומי של עדי־יהוה בטאלין שבאסטוניה,‏ לא הרחק מאצטדיון מירוצים שנהגתי להתחרות בו.‏ בכינוס ראיתי אנשים ממדינות רבות מתרועעים יחד באחדות ובשלום.‏ כשאחת הנוכחות איבדה את התיק שלה,‏ חשבתי לעצמי שהיא לעולם לא תמצא אותו.‏ אבל תוך זמן קצר נמצא התיק והוחזר אליה,‏ ושום דבר לא היה חסר.‏ הייתי בהלם.‏ ברגע זה הבנתי שעדי־יהוה באמת חיים על־פי אמות המידה הגבוהות שבמקרא.‏ אביה ואני המשכנו להתקדם בלימודינו,‏ ובשנת 1997 נטבלנו כעדי־יהוה.‏

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

כמה מחבריי מתו כתוצאה מאורח החיים הפרוע שלהם כנהגי מירוצי אופנועים.‏ כשלמדתי את המקרא הבנתי שיש לי אחריות בפני יהוה,‏ מקור החיים.‏ אני חושב שהבנה זו הצילה את חיי.‏

במשך ארבע שנים הייתה לאשתי ולי הזכות לשרת במלוא זמננו בסניף של עדי־יהוה בריגה.‏ כיום אנחנו הורים מאושרים.‏ אנחנו מגדלים את בתנו,‏ אליסה,‏ ועוזרים לה ללמוד לאהוב את יהוה.‏ יש לי גם הזכות להקדיש יום בשבוע לתיקון מכוניות וחפצים אחרים המשמשים את משרד התרגום המקומי של עדי־יהוה.‏ אני שמח מאוד לנצל את הכישורים שרכשתי כילד למטרה טובה.‏ אני עדיין מפרק דברים ומרכיב אותם בחזרה.‏

הודות למה שלמדתי מהמקרא יש לי ולמשפחתי הזכות להיות עדיו של אל האמת היחיד,‏ ואני אסיר תודה על כך מעומק לבי.‏ הבטחת אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שינתה את חיי!‏