הוא החזיק מעמד לנוכח אי־צדק

אליהו פסע לאורך עמק הירדן.‏ מספר שבועות קודם לכן הוא יצא למסע צפונה מאזור הר חורב.‏ בשובו לישראל הוא הבחין בהתפתחויות חדשות במולדתו.‏ השפעותיה של הבצורת הממושכת החלו להתפוגג.‏ ממטרי הסתיו העדינים כבר החלו לרדת על הארץ,‏ והאיכרים חרשו את שדותיהם.‏ הנביא ודאי התנחם בראותו את אדמת ארצו הולכת ומשתקמת,‏ אך דאגתו העיקרית הייתה נתונה לבני עמו,‏ שמצבם הרוחני היה בכי רע.‏ פולחנו המתועב של הבעל עדיין רווח בארץ,‏ ונכונה לאליהו עוד מלאכה רבה.‏a

בקרבת העיר אָבֵל מְחוֹלָה הבחין אליהו במלאכת חרישה נרחבת שהתבצעה במקום.‏ הוא ראה עשרים וארבעה שוורים חורשים את השדה בזוגות.‏ שנים עשר הצמדים עבדו זה לצד זה וחרצו תלמים מקבילים באדמה הלחה.‏ הוא חיפש את מי שעמד מאחורי צמד השוורים האחרון.‏ היה זה אלישע,‏ האדם שבו בחר יהוה ליורשו של אליהו.‏ לפני כן חשב הנביא שהוא היחיד שנותר נאמן לאלוהים.‏ לכן הוא ללא ספק השתוקק לפגוש את אלישע (‏מלכים א׳.‏ י״ח:‏22;‏ י״ט:‏14–19‏)‏.‏

האם היסס אליהו להאציל מסמכויותיו לאדם אחר או חשש שמישהו יתפוס את מקומו ביום מן הימים?‏ אין ביכולתנו להשיב על כך,‏ אך גם אין לשלול את האפשרות שחששות כאלה התעוררו במוחו.‏ אחרי הכול,‏ אליהו היה ”‏אדם בעל רגשות כשלנו”‏ (‏יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏ על כל פנים,‏ המקרא מציין:‏ ”‏ויעבור אליהו אליו,‏ וישלך אדרתו [‏עליו]‏”‏ (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏19‏)‏.‏ אדרתו של אליהו — שככל הנראה הייתה עשויה מעור כבשים או עזים — הייתה סמל לתפקיד המיוחד שהעניק לו יהוה.‏ מכאן שהשלכת האדרת על כתפי אלישע הייתה מחווה מלאת משמעות.‏ אליהו מילא ברצון אחר צו יהוה ומינה את אלישע ליורשו,‏ ובזאת הראה שהוא בוטח באלוהים ומציית לו.‏

אלישע הצעיר היה להוט לעזור לנביא המבוגר.‏ אלישע לא נועד למלא מייד את מקומו של אליהו.‏ במשך כשש שנים הוא התלווה אל אליהו ושירת אותו בענווה,‏ ולימים נודע כמי ש”‏יצק מים על ידי אליהו”‏ (‏מלכים ב׳.‏ ג׳:‏11‏)‏.‏ אליהו ודאי מצא נחמה בכך שעמד לצדו אדם כשיר ותומך,‏ והשניים הפכו לחברים טובים.‏ הם תמכו איש ברעהו וסייעו זה לזה להחזיק מעמד לנוכח העוולות המשוועות שרווחו בארץ,‏ ובמיוחד לנוכח התנהגותו המרושעת של המלך אחאב,‏ שרק הלכה והידרדרה.‏

האם אי פעם נעשה לך עוול?‏ רובנו נאלצים להתמודד עם אי־צדק בעולם מושחת זה.‏ אך אם תרכוש לעצמך חברים שאוהבים את אלוהים,‏ הם יוכלו לעזור לך להחזיק מעמד.‏ כמו כן,‏ אתה יכול ללמוד רבות מאמונתו של אליהו באשר להתמודדות עם אי־צדק.‏

‏”‏קום,‏ רד לקראת אחאב”‏

אליהו ואלישע עמלו רבות כדי לבנות את העם מבחינה רוחנית.‏ הם ככל הנראה הכשירו נביאים אחרים ולימדו אותם במסגרות שדמו לבתי־ספר.‏ לימים קיבל אליהו משימה חדשה מיהוה:‏ ”‏קום,‏ רד לקראת אחאב מלך ישראל”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏18‏)‏.‏ מדוע היה עליו לפגוש את אחאב?‏

זמן רב קודם לכן אחאב כבר פנה עורף לאלוהים.‏ הוא עשה את הרע בעיני יהוה יותר מכל אלה שמלכו לפניו.‏ הוא התחתן עם איזבל,‏ והביא לשגשוג פולחן הבעל בארץ.‏ הוא אף השתחווה לבעל בעצמו (‏מלכים א׳.‏ ט״ז:‏31–33‏)‏.‏ פולחן הבעל כלל טקסי פוריות,‏ זנות פולחנית ואף הקרבת ילדים.‏ בנוסף,‏ אחאב הפר את צו יהוה וסירב להוציא להורג את בן הדד,‏ מלך ארם המרושע,‏ כנראה מתוך שאיפה להשיג רווח כספי (‏מלכים א׳,‏ פרק כ׳‏‏)‏.‏ אך עתה תאוות הבצע,‏ החומרנות והכוחנות של אחאב ואיזבל הגיעו לדרגת שפל חדשה.‏

לאחאב היה ארמון בעיר שומרון — והיה זה מבנה עצום ממדים!‏ היה לו ארמון נוסף ביזרעאל,‏ מרחק של כ־37 קילומטר משומרון.‏ בסמוך לארמון זה שכן כרם.‏ אחאב חמד פיסת אדמה זו שהייתה שייכת לאדם ששמו נבות.‏ המלך זימן אותו אליו והציע לקנות ממנו את כרמו או לתת לו כרם אחר תחתיו.‏ אולם נבות אמר לו:‏ ”‏חלילה לי מיהוה,‏ מִתתי את נחלת אבותיי לך”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏3‏)‏.‏ האם נבות היה עקשן?‏ האם הוא היה פזיז?‏ רבים סבורים שכן.‏ אך למעשה הוא ציית לתורת יהוה שאסרה על בני ישראל למכור לצמיתות את נחלת אבותיהם (‏ויקרא כ״ה:‏23–28‏)‏.‏ נבות לא יכול היה להעלות בדעתו להפר את תורת אלוהים.‏ הוא היה איש אמונה אמיץ,‏ שהרי הוא ידע עד כמה מסוכן לסרב לאחאב.‏

בניגוד לנבות,‏ אחאב לא ייחס כל חשיבות לתורת יהוה.‏ הוא חזר לביתו ”‏סר וזעֵף”‏ מכיוון שלא קיבל את מבוקשו.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏וישכב על מיטתו ויסב את פניו,‏ ולא אכל לחם”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏4‏)‏.‏ כאשר ראתה איזבל שבעלה מחמיץ פנים כמו ילד נרגז,‏ היא מייד רקמה מזימה כדי להשיג את מבוקשו — ובתוך כך גם להביא לאובדנה של משפחה יראת אלוהים.‏

קשה לקרוא על מזימתה מבלי להזדעזע מגודל רשעותה.‏ המלכה איזבל ידעה שעל־פי תורת אלוהים נדרשה עדות של שני עדים כדי לבסס הרשעה חמורה (‏דברים י״ט:‏15‏)‏.‏ לכן היא כתבה איגרות בשמו של אחאב לאנשים נכבדים ביזרעאל והורתה להם למצוא שני אנשים שיהיו מוכנים לשמש כעדי שקר נגד נבות ולהאשימו בחילול שם אלוהים,‏ אשמה שעונשה מוות.‏ מזימתה הוכתרה בהצלחה.‏ שני ”‏בני בלייעל”‏ העידו נגד נבות עדות שקר,‏ וכתוצאה מכך הוא נסקל למוות,‏ ולא זו בלבד אלא שגם בניו הוצאו להורג!‏b (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏5–14;‏ ויקרא כ״ד:‏16;‏ מלכים ב׳.‏ ט׳:‏26‏)‏ אחאב למעשה התנער מסמכותו כראש משפחה והרשה לאשתו לעשות ככל העולה על רוחה ולהמית אנשים חפים מפשע.‏

תאר לעצמך כיצד חש אליהו כאשר גילה לו יהוה מה עשו המלך והמלכה.‏ אין זה אלא טבעי להיתקף ייאוש כאשר נראה שהרשעים גוברים על החפים מפשע (‏תהלים ע״ג:‏3–5,‏ 12,‏ 13‏)‏.‏ כיום אנו רואים סביבנו עוולות משוועות רבות — לעיתים אפילו מצד אנשים רבי־השפעה המתיימרים לייצג את אלוהים.‏ אך נוכל לשאוב נחמה מפרשה מקראית זו המזכירה לנו ששום דבר אינו נסתר מיהוה.‏ הכול גלוי לעיניו (‏עברים ד׳:‏13‏)‏.‏ כיצד הוא פועל בתגובה למעשי הרשעה שהוא רואה?‏

‏”‏הַמצאתני,‏ אויבי?‏”‏

יהוה שלח את אליהו לאחאב.‏ הוא אמר לו מפורשות:‏ ”‏הנה [‏הוא]‏ בכרם נבות”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏18‏)‏.‏ כאשר הודיעה איזבל לאחאב שהכרם עבר לבעלותו,‏ הוא מייד קם והלך להתענג על חלקת אדמתו החדשה.‏ הוא התעלם לחלוטין מן העובדה שיהוה ראה את כל מה שאירע.‏ חשוב על ההבעה שהייתה נסוכה על פניו כאשר ישב בכרם ודמיין לעצמו כיצד יהפוך את המקום לגן מרהיב.‏ אך לפתע הופיע אליהו!‏ ארשת פניו השתנתה,‏ והוא נתמלא זעם ושנאה וסינן מבין שיניו:‏ ”‏הַמצאתני,‏ אויבי?‏”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏20‏)‏.‏

דבריו של אחאב חשפו את אווילותו.‏ ראשית,‏ באמרו לאליהו ”‏מצאתני”‏,‏ הראה אחאב שהוא עיוור מבחינה רוחנית.‏ יהוה ’‏מצא’‏ אותו עוד קודם לכן.‏ הוא ראה כיצד אחאב משתמש לרעה במתת הבחירה החופשית שלו ונהנה מפרי מעלליה הזדוניים של אשתו.‏ אלוהים ראה מה מתחולל בלבו של אחאב ושם לב שאהבתו לדברים חומריים האפילה על תכונות כמו רחמים,‏ צדק וחמלה.‏ שנית,‏ באמרו לאליהו ”‏אויבי”‏,‏ חשף אחאב את שנאתו כלפי אדם שהיה ידידו של יהוה אלוהים ושיכול היה לעזור לו לשנות את דרכיו ההרסניות.‏

אנו יכולים להפיק לקחים חיוניים מהתנהגותו האווילית של אחאב.‏ לעולם אל לנו לשכוח שהכול גלוי לעיני יהוה אלוהים.‏ אם אנו סוטים מדרך הישר הוא מבחין בכך,‏ ובתור אב אוהב הוא חפץ שנשנה את דרכינו.‏ כדי לסייע לנו הוא משתמש לא אחת בידידיו — אנשים נאמנים שמכריזים לזולתם את דבריו בדומה לאליהו.‏ תהיה זו טעות מרה להתייחס לידידיו של אלוהים כאל אויבים (‏תהלים קמ״א:‏5‏)‏.‏

דמיין לעצמך את אליהו משיב לאחאב:‏ ”‏מצאתי”‏.‏ הוא חשף את פרצופו האמיתי של אחאב,‏ שהיה פושע,‏ רוצח ואויב של יהוה אלוהים.‏ כמה אומץ נדרש מאליהו כדי להתייצב מול אחאב המרושע!‏ אליהו הודיע לאחאב איזה גזר דין חרץ עליו אלוהים.‏ יהוה היה מודע לכל מה שאירע.‏ הוא ידע שמשפחתו של אחאב היא המקור לרשע שפשט כמגפה בקרב העם.‏ לכן אליהו הודיע לאחאב שאלוהים ’‏יבער’‏,‏ כלומר ישמיד,‏ את כל שושלתו,‏ ושגם איזבל תקבל את העונש הראוי לה (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏20–26‏)‏.‏

בעולם של ימינו קל לאמץ השקפה צינית ולחשוב שהרשעים תמיד מצליחים לחמוק מעונש על מעשי העוולה שלהם.‏ אך לא כך חשב אליהו.‏ פרשה מקראית זו אינה רק מזכירה לנו שיהוה אלוהים מודע לכל המתרחש,‏ אלא שהוא גם יביא משפט צדק במועד שקבע.‏ דברו מבטיח לנו שבקרוב הוא ימגר את האי־צדק לנצח!‏ (‏תהלים ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏ עם זאת,‏ אולי אתה תוהה:‏ ’‏האם משפטיו של אלוהים כרוכים רק בעונש?‏ האם הם גם משקפים רחמים?‏’‏

‏”‏הֲראית כי נכנע אחאב מלפניי?‏”‏

ייתכן שאליהו היה מופתע מתגובתו של אחאב לעונש שגזר עליו אלוהים.‏ הכתוב מציין:‏ ”‏ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה,‏ ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו;‏ ויצום וישכב בשק ויהלך אט”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏27‏)‏.‏ האם התחרט אחאב על מעשיו?‏

ניתן לומר שהוא נקט לפחות צעד חיובי אחד.‏ אחאב השפיל את עצמו,‏ ובתור איש יהיר ומתנשא ודאי לא היה זה קל עבורו.‏ אך האם הייתה זו חרטה אמיתית?‏ לשם השוואה ראה את דוגמתו של מנשה,‏ מלך מתקופה מאוחרת יותר שאולי אף עלה על אחאב ברשעותו.‏ כאשר העניש יהוה את מנשה,‏ הוא נכנע מלפניו ושיווע לעזרתו.‏ אך הוא עשה יותר מכך.‏ הוא שינה את דרכיו מן הקצה אל הקצה — הוא הסיר את האלילים שבנה,‏ שירת את יהוה בכל מאודו ואף קרא לנתיניו לנהוג כדוגמתו (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ג:‏1–17‏)‏.‏ האם גם אחאב נהג כך?‏ למרבה הצער,‏ לא.‏

האם הבחין יהוה בהפגנת הצער של אחאב?‏ יהוה אמר לאליהו:‏ ”‏הראית כי נכנע אחאב מלפניי?‏ יען כי נכנע מפניי,‏ לא אביא הרעה בימיו.‏ בימי בנו אביא הרעה על ביתו”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏29‏)‏.‏ האם חטאיו של אחאב נסלחו לו?‏ לא,‏ יהוה היה מוחל לאחאב רק אם הוא היה מגלה חרטה אמיתית (‏יחזקאל ל״ג:‏14–16‏)‏.‏ עם זאת,‏ מאחר שאחאב הביע מידה מסוימת של חרטה,‏ יהוה נהג בו במידה מסוימת של רחמים וחסך ממנו חוויה מזוויעה — לחזות בהשמדתם של כל בני ביתו.‏

על כל פנים,‏ גזר הדין שחרץ יהוה על אחאב נותר בעינו.‏ בהמשך התייעץ יהוה עם מלאכיו לגבי הדרך הטובה ביותר לגרום לאחאב לצאת לקרב שבו ימצא את מותו.‏ זמן קצר לאחר מכן התממש גזר הדין שחרץ יהוה על אחאב:‏ הוא נפצע בקרב ודימם למוות במרכבתו.‏ הכתוב מוסיף את הפרט העגום הבא:‏ כאשר שטפו את המרכבה המלכותית,‏ מספר כלבים ליקקו את דמו של המלך.‏ כך התגשמו הדברים שמסר יהוה לאחאב באמצעות אליהו:‏ ”‏במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות,‏ ילוקו הכלבים את דמך גם אתה”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏19;‏ כ״ב:‏19–22,‏ 34–38‏)‏.‏

אליהו,‏ אלישע וכל הנאמנים האחרים מקרב עם אלוהים ראו בסופו של אחאב תזכורת מנחמת לכך שיהוה לא שכח את אומץ לבו ואת אמונתו של נבות.‏ אלוהי הצדק לעולם אינו מניח לרשעים לחמוק מעונש,‏ אלא במוקדם או במאוחר הוא משיב להם כגמולם.‏ אך יחד עם זאת משפטיו מלווים ברחמים כאשר יש בסיס לכך (‏במדבר י״ד:‏18‏)‏.‏ היה זה לקח רב־עוצמה עבור אליהו,‏ אשר החזיק מעמד במשך עשרות שנים תחת שלטונו של אחאב המרושע!‏ האם נפלת פעם קורבן לאי־צדק?‏ האם אתה מייחל ליום שבו יתקן אלוהים את המצב?‏ אם כן,‏ חקה את אמונתו של אליהו.‏ יחד עם עמיתו הנאמן אלישע,‏ אליהו החזיק מעמד לנוכח אי־צדק והמשיך להכריז את דברי אלוהים.‏