מהי השקפת אלוהים על פעילות בין־דתית?‏

מי שדוגלים בשיתוף פעולה בין־דתי חושבים אחרת.‏ ”‏איזו דת אינה מטיפה לחמלה,‏ .‏.‏.‏ אינה דואגת לסביבה,‏ .‏.‏.‏ אינה מעודדת הכנסת אורחים?‏”‏ שאל אבו פאטל,‏ מייסד תנועה בין־דתית (‏Interfaith Youth Core)‏.‏

ואכן,‏ בודהיסטים,‏ קתולים,‏ פרוטסטנטים,‏ הינדים,‏ מוסלמים ורבים אחרים איחדו לא אחת כוחות כדי להיאבק בעוני,‏ לקדם זכויות אדם,‏ לאסור הטמנת מוקשים ולהעלות את המודעות הציבורית לאיכות הסביבה.‏ ברחבי העולם מתקיימים מפגשים בין־דתיים רבים בניסיון להגיע להבנה ולשם העשרה הדדית.‏ מטרת המפגשים הללו היא להדגיש את הרבגוניות של הדתות השונות באמצעות טקסי הדלקת נרות,‏ חגיגות,‏ מוזיקה,‏ תפילות וכדומה.‏

האם שיתוף פעולה בין הדתות הוא הדרך ליישוב המחלוקות ביניהן?‏ האם זוהי דרכו של אלוהים ליצור עולם טוב יותר?‏

אחדות — אך באיזה מחיר?‏

אחת התנועות הגדולות לקידום שיתוף פעולה בין־דתי מתגאה בכך שחבריה מייצגים למעלה מ־200 זרמים דתיים ושהיא פעילה ב־76 ארצות.‏ התנועה הצהירה שמטרתה ”‏לקדם שיתוף פעולה יומיומי ומתמשך בין הדתות”‏.‏ אולם עם הזמן התברר שאין זה קל לממש מטרה זו.‏ לדוגמה,‏ מייסדי התנועה סיפרו שהיה עליהם לנסח את האמנה שלהם בקפידה רבה כדי שהיא לא תפגע ברגשותיהם של חברי הקבוצות הדתיות הרבות שחתמו עליה.‏ מדוע?‏ בין היתר מפני שהם היו חלוקים ביניהם בשאלה אם יש להזכיר את אלוהים באמנה.‏ בסופו של דבר אלוהים לא הוזכר שם כלל.‏

אם אלוהים נשאר מחוץ לתמונה,‏ איזה תפקיד נותר לדת?‏ יתר על כן,‏ מה ההבדל בין תנועה בין־דתית כזו לבין ארגונים הומניטאריים או פילנתרופיים חילוניים אחרים?‏ אין פלא אפוא שהתנועה הבין־דתית המוזכרת לעיל אינה מגדירה את עצמה כתנועה דתית,‏ אלא כ”‏תנועה מגשרת”‏.‏

האם די בקידום ערכים טובים?‏

‏”‏כל המסורות הדתיות הגדולות נושאות ביסודן את אותו המסר,‏ שהנו אהבה,‏ חמלה וסליחה”‏,‏ אמר הדלאי לאמה,‏ אחד התומכים הבולטים בפעילות בין־דתית.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏הדבר החשוב הוא שמסר זה יהיה חלק מחיינו היומיומיים”‏.‏

לא ניתן להפריז בחשיבותם של ערכים כמו אהבה,‏ חמלה וסלחנות.‏ ישוע הגה כלל התנהגות המכונה ”‏כלל הזהב”‏ באמרו:‏ ”‏כל מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם,‏ כך עשו להם גם אתם”‏ (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ אולם האם אמונה אמיתית מסתכמת אך ורק בקידום ערכים טובים?‏

השליח פאולוס אמר באשר לרבים שהתיימרו להיות משרתי אלוהים בימיו:‏ ”‏אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים,‏ אבל לא על־פי ידע מדויק”‏.‏ במה הייתה נעוצה הבעיה?‏ ”‏מאחר שלא ידעו מהי צדקת אלוהים”‏,‏ אמר פאולוס,‏ הם ”‏חתרו להקים צדקה משלהם”‏ (‏רומים י׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הואיל ולא היה להם ידע מדויק באשר לרצון אלוהים,‏ קנאותם ואמונתם היו לשווא (‏מתי ז׳:‏21–23‏)‏.‏

השקפת המקרא על פעילות בין־דתית

‏”‏אשרי רודפי שלום”‏,‏ אמר ישוע (‏מתי ה׳:‏9‏)‏.‏ ישוע נאה דרש ונאה קיים.‏ הוא עודד את הזולת לא לנקוט באלימות והכריז מסר של שלום לאנשים ממגוון רקעים דתיים (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏ בין מי שאימצו את המסר שלו נרקמו קשרי אהבה איתנים (‏קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏ אולם האם מטרתו העיקרית של ישוע הייתה לגשר בין אנשים מרקעים שונים על מנת שיוכלו לחיות בשלום איש עם רעהו?‏ האם הוא נטל חלק במנהגיהם הדתיים של אחרים?‏

מנהיגי כת הפרושים וכת הצדוקים התנגדו בצורה חריפה לישוע ואפילו רצו להרגו.‏ כיצד הוא הגיב?‏ ישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏הניחו להם.‏ מורי דרך עיוורים הם”‏ (‏מתי ט״ו:‏14‏)‏.‏ ישוע לא שאף לכונן אחווה רוחנית עם האנשים הללו.‏

בתקופה מאוחרת יותר נוסדה קהילה משיחית בקורינתוס — עיר יוונית שנודעה בתרבותה הפלורליסטית ובמגוון הדתי שלה.‏ כיצד היה על המשיחיים לנהוג בסביבה זו?‏ השליח פאולוס הורה להם:‏ ”‏אל תירתמו לעול אחד עם הלא־מאמינים”‏.‏ מדוע?‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏איזו התאמה קיימת בין המשיח לבלייעל?‏ או מה משותף בין אדם נאמן לבין אדם לא־מאמין?‏”‏ בהמשך הוא אמר:‏ ”‏על כן צאו מתוכם והיבדלו”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14,‏ 15,‏ 17‏)‏.‏

ברור אפוא שפעילות בין־דתית מוצגת באור שלילי במקרא.‏ אך ייתכן שאתה תוהה:‏ ’‏אם כך,‏ באיזו דרך ניתן להשיג אחדות אמיתית?‏’‏

יצירת אחדות אמיתית

תחנת החלל הבינלאומית — פלא טכנולוגי החג סביב כדור הארץ — היא פרי מאמציהן המשותפים של כ־15 מדינות.‏ האם לדעתך המדינות הללו היו מצליחות להשלים את הפרויקט אם הן היו חלוקות ביניהן באשר לתוכנית הבנייה של תחנת החלל?‏

חשוב כעת על המצב השורר בתנועות בין־דתיות.‏ אף־על־פי שהן מעודדות שיתוף פעולה וכבוד,‏ אין להן עיקרי אמונה מוסכמים.‏ כתוצאה מכך הן נותרות חלוקות בענייני מוסר ואמונה.‏

המקרא מכיל את אמות המידה של אלוהים,‏ שניתן לדמותן לתוכנית בנייה.‏ אנו יכולים לבנות את חיינו על סמך הכתוב במקרא.‏ מי שאימצו את המקרא ללבם התגברו על דעות קדומות על בסיס גזע ודת ולמדו לחיות עם הזולת בשלום ובאחדות.‏ אלוהים חזה זאת:‏ ”‏אהפוך אל עמים שפה ברורה [‏טהורה]‏,‏ לקרוא כולם בשם יהוה,‏ לעבדו שכם אחד”‏.‏ ’‏השפה הברורה’‏ — הדרך שקבע אלוהים שיש לעבדו — מולידה אחדות (‏צפניה ג׳:‏9;‏ ישעיהו ב׳:‏2–4‏)‏.‏

אתה מוזמן לבקר באולם המלכות של עדי־יהוה באזור מגוריך.‏ שם תוכל לראות במו עיניך את השלום והאחדות יוצאי הדופן השוררים ביניהם (‏תהלים קל״ג:‏1‏)‏.‏