המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ15 4/‏1 עמ׳ 8–9
  • שלוש שאלות ששינו את חיי

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • שלוש שאלות ששינו את חיי
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2015
  • חומר דומה
  • כיצד הם קיבלו תשובות
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2003
  • מעולם לא הפסקתי ללמוד
    המצפה מכריז על מלכות יהוה (‏לימודי)‏ — 2024
  • בחיפוש אחר גן־עדן
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1999
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2015
מ15 4/‏1 עמ׳ 8–9

בכוחו של המקרא לשנות חיים

שלוש שאלות ששינו את חיי

סיפורה של דוריס אלדרד

  • שנת לידה:‏ 1949

  • ארץ לידה:‏ ארצות הברית

  • עבר:‏ חיפשה משמעות בחיים

דוריס אלדרד כמורה צעירה

רקע:‏

גדלתי באנקרם,‏ עיירה קטנה במדינת ניו יורק.‏ בעיירה היו מחלבות רבות.‏ למעשה,‏ היו בה יותר פרות מבני אדם.‏

משפחתנו נהגה לפקוד את הכנסייה היחידה בעיירה.‏ בימי ראשון בבוקר צחצח סבי את נעליי,‏ ואז לקחתי את המקרא הקטן הלבן שנתנה לי סבתי והלכתי לשיעורי דת בכנסייה.‏ חינכו אותי ואת אחיי לעבוד קשה,‏ לכבד את הזולת,‏ לעזור לאחרים ולהעריך את כל הברכות שקיבלנו בחיים.‏

כשגדלתי עזבתי את הבית והפכתי למורה.‏ היו לי הרבה שאלות על אלוהים ועל החיים.‏ חלק מתלמידיי היו כישרוניים מאוד,‏ ואילו אחרים פחות,‏ אבל הם התאמצו מאוד להצליח.‏ היו תלמידים שסבלו ממגבלות גופניות,‏ ואילו אחרים היו בעלי כושר גופני מעולה.‏ זה נראה לי לא־הוגן.‏ לפעמים הורים של תלמידים בעלי מוגבלויות אמרו משפטים כמו:‏ ”‏ככה אלוהים רצה שהילד שלי יהיה”‏.‏ שאלתי את עצמי למה אלוהים מרשה שתינוקות ייוולדו עם מוגבלויות.‏ הרי הם לא עשו כל רע.‏

מלבד זאת גם תהיתי:‏ ’‏איזו מטרה משמעותית אני אמורה להשיג בחיים?‏’‏ הרגשתי שחיי חולפים מהר.‏ אומנם גדלתי במשפחה אוהבת,‏ רכשתי השכלה טובה ועסקתי במקצוע שמעניין אותי,‏ אבל במבט קדימה החיים שלי נראו ריקים מתוכן.‏ לכל היותר יכולתי להתחתן,‏ לקנות בית יפה,‏ להביא ילדים לעולם,‏ להמשיך לעבוד עד הפרישה ולבסוף להגיע לבית אבות.‏ שאלתי את עצמי אם בחיים טמון יותר מכך.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

קיץ אחד נסעתי לטייל באירופה עם כמה מורות אחרות.‏ ביקרנו בכנסיית וסטמינסטר,‏ בקתדראלת נוטרדאם שבפריז,‏ בוותיקן ובכמה כנסיות קטנות יותר.‏ בכל כנסייה שאלתי את השאלות שהעסיקו אותי.‏ גם לאחר שחזרתי לביתי בסלוטסבורג,‏ ניו יורק,‏ ביקרתי בכמה כנסיות.‏ אבל באף אחת מהן לא קיבלתי תשובות שהניחו את דעתי.‏

יום אחד ניגשה אליי תלמידה בת 12 ושאלה אותי שלוש שאלות.‏ ראשית,‏ היא שאלה אותי אם אני יודעת שהיא אחת מעדי־יהוה.‏ השבתי שכן.‏ שנית,‏ היא שאלה אם הייתי רוצה לדעת עוד על עדי־יהוה.‏ שוב אמרתי כן.‏ שלישית,‏ היא שאלה אותי איפה אני גרה.‏ כשנתתי לה את הכתובת שלי,‏ התברר לנו שאני גרה ממש קרוב לביתה.‏ לא תיארתי לעצמי ששלוש שאלות של ילדה קטנה ישנו את חיי לתמיד.‏

זמן קצר אחרי כן היא החלה להגיע לביתי באופניים כדי ללמד אותי את המקרא.‏ שאלתי אותה את אותן השאלות ששאלתי מנהיגי דת רבים.‏ אך בניגוד אליהם היא נתנה לי תשובות ברורות ומספקות מהמקרא שלי — תשובות שמעולם לא שמעתי קודם לכן!‏

הדברים שלמדתי מהמקרא הסבו לי שמחה וסיפוק.‏ כל כך נדהמתי כשקראתי את הכתוב ביוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏:‏ ”‏העולם כולו נתון לשליטת הרָשע”‏.‏ חשתי הקלה עצומה כשהבנתי שהשטן,‏ ולא אלוהים,‏ הוא הגורם לכל הכאב שאנו רואים סביבנו ושבעתיד יתקן אלוהים את המצב (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ שמתי לב שהמקרא הוא ספר הגיוני כשמסבירים אותו בצורה ברורה.‏ למרות שמי שלימדה אותי הייתה רק בת 12,‏ ידעתי שהאמת היא האמת,‏ ואין זה משנה מי מלמד אותה.‏

אבל רציתי לבדוק אם עדי־יהוה חיים לפי מה שהם מלמדים.‏ למשל,‏ המורה הצעירה שלי הדגישה בפניי שעובדי האל האמיתיים צריכים לגלות תכונות כמו סבלנות וטוב לב (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ החלטתי לבחון אותה כדי לראות אם היא נוהגת כך בעצמה.‏ פעם אחת איחרתי בכוונה לשיעור שלי.‏ הייתי סקרנית לראות אם היא תחכה לי ואם היא תכעס שאיחרתי.‏ כשנכנסתי לחניה,‏ ראיתי אותה יושבת על מדרגות הכניסה של ביתי ומחכה לי.‏ היא רצה לרכב ואמרה:‏ ”‏עמדתי ללכת הביתה ולבקש מאימא שתתקשר לבתי החולים ולמשטרה כדי לראות שלא קרה לך כלום,‏ כי את אף פעם לא מאחרת לשיעורים.‏ כל כך דאגתי לך!‏”‏

במקרה אחר שאלתי אותה שאלה קשה מדי לגילה.‏ רציתי לראות אם היא תנסה להמציא תשובה משל עצמה.‏ כשהעליתי את השאלה שלי,‏ היא נתנה בי מבט רציני ואמרה:‏ ”‏זאת שאלה קשה.‏ אני אכתוב אותה ואשאל את ההורים שלי”‏.‏ וכבר בשיעור הבא היא הביאה הוצאה של המצפה שבה הייתה התשובה לשאלה שלי.‏ זה מה שמצא חן בעיניי אצל עדי־יהוה — שמצאתי בפרסומים שלהם תשובות מהמקרא לכל השאלות שלי.‏ המשכתי לקבל שיעורים ממורתי הצעירה,‏ וכעבור שנה נטבלתי כאחת מעדי־יהוה.‏a

דוריס אלדרד כיום

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

כשסוף סוף מצאתי תשובות מספקות לשאלות שלי,‏ השתוקקתי לספר לכל אחד על מה שלמדתי (‏מתי י״ב:‏35‏)‏.‏ בהתחלה המשפחה שלי התנגדה לאמונתי החדשה.‏ אך עם הזמן הם התרככו.‏ אמי החלה ללמוד את המקרא זמן קצר לפני מותה.‏ אני בטוחה שהיא החליטה לשרת את יהוה אף־על־פי שהיא לא הספיקה להיטבל.‏

בשנת 1978 נישאתי לעד־יהוה ששמו אליאס קזאן.‏ ב־1981 הוזמנו להצטרך למשפחת בית־אלb בארצות הברית.‏ למרבה הצער,‏ אחרי ארבע שנים בלבד,‏ נפטר אליאס.‏ למרות שנותרתי אלמנה,‏ המשכתי בתפקידי בבית־אל,‏ וזה נתן לי משהו להתמקד בו וניחם אותי במידת מה.‏

בשנת 2006 התחתנתי עם חבר בית־אל ששמו ריצ׳ארד אלדרד.‏ ריצ׳ארד ואני מוקירים את הזכות לשרת יחד בבית־אל‏.‏ כעת,‏ לאחר שלמדתי את האמת על אלוהים,‏ אני משוכנעת שמצאתי לא רק את התשובות שחיפשתי,‏ אלא גם משמעות אמיתית לחיי — וכל זה התחיל בשלוש שאלות ששאלה אותי ילדה קטנה.‏

a ילדה זו ואחיה עזרו לחמישה ממוריהם ללמוד את המקרא ולהפוך למשרתי יהוה.‏

b עדי־יהוה מכנים את הסניפים שלהם ברחבי העולם ”‏בית־אל”‏,‏ כלומר ”‏בית אלוהים”‏ (‏בראשית כ״ח:‏17,‏ 19‏)‏.‏ חברי משפחת בית־אל ממלאים תפקידים שונים לקידום פעילות ההוראה של עדי־יהוה.‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף