מיושן או מקדים את זמנו?
מדע
על אף שהמקרא אינו ספר לימוד מדעי, הוא מכיל אמירות המקדימות בהרבה את זמנן. תן דעתך לכמה דוגמאות.
האם ליקום הגשמי הייתה התחלה?
מדענים מובילים היו משוכנעים בעבר שהתשובה שלילית. כיום רובם מסכימים שליקום הייתה התחלה. המקרא ציין זאת בבירור לפני זמן רב (בראשית א׳:1).
מהי צורתה של הארץ?
בימי קדם האמינו רבים שהארץ שטוחה. במאה החמישית לפה״ס הסיקו מדענים יוונים כי צורתה של הארץ היא כדור. אולם זמן רב לפני כן – במאה השמינית לפה״ס – התייחס ישעיהו, אחד מכותבי המקרא, ל”חוג הארץ” והשתמש במילה שמשמעה גם עיגול או כדור (ישעיהו מ׳:22).
האם השמיים הגשמיים יכולים להתכלות?
אריסטו, מדען יווני בן המאה הרביעית לפה״ס, לימד שכדור הארץ הוא היחיד היכול להתכלות, ואילו השמיים זרועי הכוכבים לעולם אינם משתנים או מתכלים. השקפה זו רווחה במשך מאות שנים. אולם במאה ה־19 הגו מדענים את מושג האנטרופיה, לפיו כל חומר, בשמיים או עלי אדמות, נוטה להתכלות. לורד קלווין, אחד המדענים שקידם רעיון זה, התייחס לכתוב במקרא באשר לשמיים והארץ: ”וכולם כבגד יִבְלוּ” (תהלים ק״ב:26, 27). קלווין האמין, כפי שמלמד המקרא, שאלוהים יכול לבחור למנוע את תהליך הכיליון בבריאתו (קהלת א׳:4).
מה מחזיק את כוכבי הלכת, כגון כדור הארץ?
אריסטו לימד שכל גרמי השמיים טבועים בכדורים שקופים, המוצמדים זה לזה בחוזקה, כשכדור הארץ ניצב במרכז. בסביבות המאה ה־18 לספירה קיבלו המדענים את הרעיון לפיו ייתכן שהכוכבים וכוכבי הלכת תלויים על רִיק. אולם בספר איוב, שנכתב במאה ה־15 לפה״ס, אנו קוראים שהבורא ”תולה ארץ על בלי מה”, כלומר על חלל ריק (איוב כ״ו:7).
רפואה
המקרא, אף שאינו ספר לימוד רפואי, מכיל מספר עקרונות המעידים על ידע מתקדם בתחום הבריאות.
בידוד חולים.
תורת משה הורתה לבודד את המצורעים. רק לאחר המגפות של ימי הביניים החלו הרופאים ליישם עקרון זה, האפקטיבי גם בימינו (ספר ויקרא, פרקים י״ג וי״ד).
רחצה לאחר מגע בגופה.
עד שלהי המאה ה־19 באו לא אחת הרופאים במגע עם גופות ומייד אחרי כן נגעו בחולים, מבלי לשטוף את ידיהם. הרגל זה הביא למקרי מוות רבים. עם זאת, התורה קבעה שכל הנוגע בגופה נחשב לטמא. היא גם הורתה שבמקרים הללו יש לרחוץ במים על מנת להיטהר. אין ספק שהיו למנהגים דתיים אלו גם יתרונות בריאותיים (במדבר י״ט:11, 19).
סילוק צואה.
מדי שנה למעלה מחצי מיליון ילדים מתים משלשול, בעיקר בעקבות חשיפה לצואת אדם שלא סולקה כהלכה. התורה הורתה לקבור צואת אדם הרחק ממגורי אדם (דברים כ״ג:14).
מועד המילה.
תורת אלוהים קבעה שיש למול כל זכר ביום השמיני לחייו (ויקרא י״ב:3). נמצא כי היכולת של הדם להיקרש בקרב תינוקות מגיעה לרמה תקינה לאחר השבוע הראשון לחייהם. בימי המקרא, לפני שטיפולים רפואיים מתקדמים היו זמינים, המתנה של למעלה משבוע בטרם ביצוע המילה הייתה קו פעולה נבון שהגן על התינוק.
הקשר שבין בריאות הנפש לבריאות הגוף.
חוקרים בתחום הרפואה ומדענים סבורים שרגשות חיוביים, כגון שמחה, תקווה, הכרת תודה ונכונות לסלוח מועילים במידה מסוימת לבריאותנו. במקרא נאמר: ”לב שמח ייטיב גֵהָה [בריאות], ורוח נכאה תייבש גָרֶם [עצם]” (משלי י״ז:22).