מנקודת־המבט המקראית

האם הפך המדע את המקרא למיושן?‏

האם הפך המדע,‏ עקב התקדמותו בהבנת מהות היקום,‏ את המקרא לקובץ של מיתוסים ואגדות?‏ אנשים רבים כיום סבורים שכן.‏ האם גם אתה סבור כך?‏

יתכן שכרבים אחרים,‏ לימדו אותך לחשוב כך מנעוריך ומעולם לא פיקפקת בדבר.‏ אנו מזמינים אותך לבחון את הנושא עתה.‏ חשוֹב על דוגמה אחת בלבד,‏ ההצהרה שמצהיר המקרא בנוגע ליקום הגשמי.‏ לא רק שהצהרה זו סתרה לחלוטין את מה שאמרו מומחי התקופה,‏ אלא גם את מה שמדענים המשיכו לומר אלפי שנים אחר־כך.‏

עניין של כוח־משיכה

על מה מונח כדור־הארץ?‏ מה מחזיק את השמש,‏ הירח והכוכבים במקומם?‏ שאלות אלה גירו את סקרנותו של האדם משך אלפי שנים.‏ באשר לכדור־הארץ,‏ תשובת המקרא פשוטה.‏ באיוב כ״ו:‏7 נאמר,‏ שאלהים ”‏תולה ארץ על בלימה.‏”‏ בעברית הקדומה,‏ משמעה המילולי של המלה ”‏בלימה”‏ הוא ”‏בלי מה”‏,‏ וזאת הפעם היחידה שהיא מופיעה במקרא.‏ מלומדים מודים בכך שפסוק זה,‏ המתאר את כדור־הארץ כמוקף חלל ריק,‏ הינו ”‏חזון ראוי־לציון”‏,‏ במיוחד בהתחשב בזמן בו נכתב.‏a

אך,‏ באותם ימים,‏ מרבית האנשים לא ראו כך את היקום.‏ השקפה קדומה אחת היתה,‏ שכדור־הארץ נתמך על־ידי פילים הניצבים על גבו של צב ענק.‏

אריסטוטלס,‏ פילוסוף ומדען יווני ידוע בן המאה הרביעית לפה״ס,‏ גרס שלא יתכן שכדור־הארץ יהיה תלוי בחלל ריק.‏ הוא לימד,‏ שכל אחד מגַרמי השמים קבוע בפני השטח של כדורים מוצקים,‏ שקופים.‏ כדור בתוך כדור.‏ כדור־הארץ הוא הפנימי ביותר;‏ הכדור החיצוני ביותר מחזיק את הכוכבים.‏ בשעה שהכדורים נעים זה בתוך זה,‏ הגְרָמים שעל פניהם — השמש,‏ הירח וכוכבי־הלכת — חוצים את פני הרקיע.‏

הצהרת המקרא שכדור־הארץ בעצם ’‏תלוי על בלימה’‏,‏ קדמה לזו של אריסטוטלס ביותר מ־100,‏1 שנים.‏ אך,‏ אריסטוטלס נחשב לגדול האנשים החושבים בזמנו.‏ את השקפותיו המשיכו ללמד כעובדה,‏ קרוב ל־000,‏2 שנה לאחר מותו!‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מציינת,‏ כי במאות ה־16 וה־17 לספירה,‏ השקפות אריסטוטלס ”‏הגיעו למעמד של תורה דתית”‏ בעיני הכנסיה.‏

הפילוסוף בן המאה השש־עשרה,‏ ג׳יורדנו ברוּנו,‏ העז לקרוא תיגר על ההנחה שהכוכבים ”‏כאילו משובצים בכיפת־גג אחת ויחידה.‏”‏ הוא כתב שזאת ”‏הנחה מגוחכת שאותה עשויים לדמיין ילדים,‏ בסברם שאילו הכוכבים לא היו מחוברים אל פני הרקיע באמצעות דבק מעולה,‏ או מסומרים לשם בעזרת מסמרים חזקים,‏ הם היו נוחתים עלינו כמו ברד.‏”‏ באותם ימים היה זה משחק מסוכן שלא להסכים עם אריסטוטלס.‏ הכנסיה דאגה לכך שברוּנו יועלה על המוקד,‏ על שהפיץ את רעיונותיו הלא־מקובלים בנוגע ליקום.‏

במרק הקוסמי

עם המצאת הטלסקופ,‏ החלו יותר ויותר אסטרונומים להטיל ספק בתורת אריסטוטלס.‏ אם השמש,‏ הירח והכוכבים אינם מחוברים לכדורים הסובבים את כדור־הארץ,‏ כי אז מה מחזיק אותם במרומים וגורם להם לנוע סביב סביב?‏ רֵנֶה דאקָרט,‏ מתמטיקאי בן המאה השבע־עשרה,‏ חשב שבידיו התשובה.‏ הוא הסכים עם אריסטוטלס,‏ שלא יתכן שהחלל המפריד בינינו לבין שאר הגופים השמימיים הוא ריק.‏ לכן,‏ הוא הניח שהיקום מלא בנוזל שקוף — מין מרק קוסמי.‏

נראה היה,‏ שתיאוריה זו פותרת שתי בעיות.‏ ראשית,‏ היא סיפקה משהו ’‏המחזיק במרומים’‏ את הגופים השמימיים,‏ שהרי כולם ריחפו באותו מרק!‏ שנית,‏ היא הסבירה את תנועות כוכבי־הלכת.‏ דאקָרט סבר שכוכבי־הלכת לכודים במערבולות בתוך הנוזל,‏ דבר שגרם להם להתערבל סחור־סחור במסלוליהם.‏ ”‏תיאוריית המערבולות”‏,‏ כפי שזו נקראה,‏ עשויה להיראות לנו כיום מגוחכת למדי.‏ אך,‏ זו היתה התיאוריה השלֶטֶת בחקר היקום משך יותר ממאה שנים במספר ארצות.‏

מדענים רבים העדיפו אותה על התיאוריה החדשה:‏ חוק כוח־המשיכה האוניברסלי,‏ של אייזק ניוטון,‏ שהתפרסם ב־1687.‏ ניוטון גרס,‏ שלכוכבי־הלכת אין כל צורך בעצמים או בחומרים מוחשיים מיכניים,‏ כדי שיוכלו להיאחז במרומים.‏ היה זה חוק כוח־המשיכה אשר שלט בתנועותיהם והחזיק אותם במסלולם.‏ בעצם,‏ הם תלויים בחלל הריק על בלי־מה.‏ רבים מעמיתיו למקצוע של ניוטון ליגלגו על השערתו בעניין כוח־המשיכה.‏ ואפילו לניוטון עצמו היה קשה להאמין שהחלל היה ריק,‏ ריק ברובו מחומר.‏

אך,‏ בסופו־של־דבר,‏ ניצחו דעותיו של ניוטון.‏ כיום,‏ קל לנו לשכוח שהשאלה לגבי מה שמחזיק את הכוכבים במסילותיהם,‏ עוררה ויכוחים סוערים בקרב מדענים מלומדים ומבריקים כ־200,‏3 שנה לאחר שהמקרא הצהיר בפשטות מפליאה,‏ שכדור־הארץ ’‏תלוי על בלימה’‏.‏ כיצד יכול היה איוב לדעת לנסח את הדברים בדיוק כך?‏ מדוע אמר ששום דבר מוצק איננו מחזיק את כדור־הארץ,‏ שעה שה”‏מומחים”‏ היו זקוקים ליותר מ־000,‏3 שנה כדי להגיע לאותה מסקנה?‏

מדוע מקדים המקרא את זמנו?‏

המקרא מכיל את המענֶה ההגיוני.‏ דוד המלך,‏ למשל,‏ אמר בשמואל ב׳.‏ כ״ג:‏2‏:‏ ”‏רוח יהוה דיבר בי,‏ ומִלָתו על לשוני.‏”‏ אם כן,‏ אין המקרא מהווה תוצר של חכמת־אנוש,‏ אלא הוא מעביר באורח מדויק את מחשבות הבורא אלינו.‏

חשוב ביותר שתיווכח בעצמך אם טענת המקרא צודקת.‏ (‏תהלים קי״ט:‏105,‏ 160‏)‏ כך תוכל להגיע אל מחשבות היֵשות אשר עיצבה ובראה אותנו.‏ איזה מקור טוב יותר יכול לספר לנו מה צפוּן בחיק העתיד,‏ וכיצד לנהל חיים מאושרים,‏ יצרניים,‏ בעולם רווי־מצוקה זה?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 28]‏

ברשות הספריה הבריטית