מוסר – עדות לאהבתו של אלוהים
”יהוה מטיל מוסר על מי שהוא אוהב” (עב׳ י״ב:6).
1. כיצד מוצג המוסר לעיתים קרובות במקרא?
מה עולה במוחך לשמע המילה ”מוסר”? ייתכן שאתה מייד חושב על ענישה, אך במוסר כרוך הרבה מעבר לכך. לא אחת מוצג המוסר במקרא באור חיובי; לעיתים הוא מוזכר לצד דעת, חוכמה, אהבה וחיים (מש׳ א׳:2–7; ד׳:11–13). זאת משום שמוסר מאת אלוהים הינו ביטוי לאהבתו כלפינו ולרצונו שנירש חיי עולם (עב׳ י״ב:6). אומנם המוסר שהוא מטיל עשוי לכלול ענישה, אך הוא לעולם אינו פוגעני או אכזרי. למעשה, המשמעות העומדת מאחורי המילה ”מוסר” מתייחסת בעיקר לחינוך, כמו זה שמעניקים ההורים לילד אהוב.
2, 3. כיצד כולל המוסר גם הדרכה וגם ענישה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
2 חשוב על הדוגמה הבאה: ילד קטן ששמו ג׳וני משחק בכדור בבית. אימו אומרת: ”ג’וני, אתה יודע שאסור לך לשחק בכדור בתוך הבית! אתה עלול לשבור משהו”. אך הוא מתעלם מדברי אימו, ממשיך לשחק בכדור ולפתע שובר אגרטל. כיצד תטיל עליו אימו מוסר? יהיה עליה לכלול גם דברי הוראה וגם מידה מסוימת של עונש. כאשר תשוחח עם ג׳וני, היא ודאי תזכיר לו מדוע התנהגותו הייתה פסולה. היא תרצה להבהיר לו שמן החוכמה לציית להוריו, ותסביר שהחוקים שהם קובעים הכרחיים והגיוניים. על מנת לחזק את דבריה, ייתכן שתראה לנכון להטיל עליו עונש מתאים. לדוגמה, היא אולי תחרים לג׳וני את הכדור לזמן מה. הדבר עשוי להדגיש בפניו שלאי־ציות יש השלכות.
3 כחברי הקהילה המשיחית אנו בני ביתו של אלוהים (טימ״א ג׳:15). לכן אנו מכבדים את זכותו של יהוה לקבוע אמות מידה, וכן להטיל עלינו מוסר אוהב אם אנו מפרים אותן. בנוסף, אם למעשינו היו השלכות שליליות, יעזור לנו המוסר שמאת אבינו השמימי לזכור עד כמה חשוב לשמוע בקולו (גל׳ ו׳:7). לאלוהים אכפת מאיתנו עד מאוד והוא רוצה לחסוך מאיתנו כאב לב (פט״א ה׳:6, 7).
4. (א) איזה סוג של הכשרה מברך יהוה? (ב) במה נדון במאמר?
4 כאשר אנו מעניקים מוסר המבוסס על המקרא, אנו יכולים לסייע לילדנו או לתלמיד מקרא להשיג את המטרה ולהפוך לתלמיד של המשיח. דבר־אלוהים, כלי ההכשרה העיקרי שלנו, מאפשר לנו ’להטיל מוסר בצדקה’. כך נוכל לסייע לילדנו או לתלמיד מקרא להבין ’ולקיים את כל מה שציווה עלינו ישוע’ (טימ״ב ג׳:16; מתי כ״ח:19, 20). יהוה מברך סוג זה של הכשרה, המציידת את התלמידים במה שדרוש להם כדי שיוכלו גם הם לעשות תלמידים של המשיח. (קרא טיטוס ב׳:11–14.) נדון כעת בתשובות לשלוש שאלות חשובות: (1) כיצד משקף המוסר שמאת אלוהים את אהבתו כלפינו? (2) מה נוכל ללמוד מדוגמתם של מי שעליהם הטיל בעבר אלוהים מוסר? (3) כיצד נוכל לחקות את דוגמתם של יהוה ובנו כאשר אנו מטילים מוסר?
אלוהים מטיל מוסר באהבה
5. באילו דרכים משקף המוסר שמאת יהוה את אהבתו כלפינו?
5 בשל אהבתו מתקן, מחנך ומכשיר אותנו יהוה על מנת שנוכל להישמר באהבתו ולהמשיך להתהלך בדרך המובילה לחיים (יוח״א ד׳:16). הוא לעולם אינו משפיל אותנו או מטיח בנו עלבונות, ואינו גורם לנו להטיל ספק בערך העצמי שלנו (מש׳ י״ב:18). במקום זאת, נוהג בנו יהוה בכבוד, מתמקד במעלותינו ומכבד את בחירתנו החופשית. האם כך אתה רואה את מוסר אלוהים, ואין זה משנה אם מקורו בדברו, בפרסומים המבוססים על המקרא, בהוריך המשיחיים או בזקני־הקהילה? ואכן, זקנים המנסים לתקן אותנו בעדינות ובאהבה כשאנו נוקטים ”צעד מוטעה” מבלי שאולי שמנו לב לכך, משקפים את אהבתו של יהוה כלפינו (גל׳ ו׳:1).
6. כאשר בעקבות המוסר מוטלות הגבלות, כיצד משקף הדבר את אהבתו של אלוהים?
6 אולם מוסר לעיתים עשוי לכלול יותר מאשר עצה או דברי תיקון. אם מדובר בחטאים חמורים יותר, ייתכן שהוא יהיה כרוך באובדן זכויות בקהילה. גם במצב כזה משקף המוסר את אהבתו של אלוהים כלפינו. אובדן זכויות, למשל, יכול לעזור לפרט להבין עד כמה חשוב שיתמקד יותר בלימוד אישי, בהרהורים ובתפילות. הדבר יסייע לו להתחזק מבחינה רוחנית (תהל׳ י״ט:8). עם הזמן ייתכן שיושבו אליו זכויותיו. סידור הנידוי משקף אף הוא את אהבתו של יהוה, שכן הוא מגן על הקהילה מפני השפעות שליליות (קור״א ה׳:6, 7, 11). הואיל ואלוהים מטיל מוסר במידה הנכונה, הנידוי יכול גם להדגיש בפני החוטא את חומרת חטאו ולהניעו לגלות חרטה (מה״ש ג׳:19).
הוא הפיק תועלת ממוסר יהוה
7. מי היה שבנא, ואיזו תכונה שלילית פיתח?
7 כדי להבליט את ערכו של המוסר, הבה נדון בשני אנשים שעליהם הטיל יהוה מוסר: שבנא, שחי בימי חזקיהו המלך, וגרהאם, אח לאמונה בן זמננו. בתור סוכן ”אשר על הבית” – קרוב לוודאי בביתו של חזקיהו – הייתה לשבנא סמכות רבה (יש׳ כ״ב:15). אך למרבה הצער הוא הפך לגאוותן וביקש לעצמו כבוד. הוא אף הכין לעצמו קבר מפואר ורָכַב ב’מרכבות כבוד’ (יש׳ כ״ב:16–18).
אם נשנה בענווה את גישתנו נזכה לברכת אלוהים (ראה סעיפים 8–10)
8. כיצד הטיל יהוה מוסר על שבנא, ומה הייתה התוצאה?
8 הואיל ושבנא ביקש תהילה לעצמו, הסיר אותו אלוהים ’ממעמדו’ ומינה במקומו את אליקים (יש׳ כ״ב:19–21). שינוי זה התחולל בעת שהתכונן המלך האשורי סנחריב לתקוף את ירושלים. בחלוף זמן מה שלח המלך פקידים בכירים לירושלים, בליווי צבא רב, על מנת לייאש את היהודים ולעורר חרדה בחזקיהו כדי שייכנע (מל״ב י״ח:17–25). אליקים נשלח לשוחח עם הפקידים, אך הוא לא היה לבדו. התלוו אליו שני אנשים ואחד מהם היה שבנא, ששירת כעת כמזכיר. האם לא ניתן מכאן להניח ששבנא לא נתן מקום למרירות ולתרעומת, והיה מוכן למלא מתוך ענווה תפקידים בעלי אחריות פחותה? אם כן, אילו לקחים נוכל ללמוד מדוגמתו? נדון בשלושה.
9–11. (א) אילו לקחים חשובים נוכל ללמוד מדוגמתו של שבנא? (ב) איזה עידוד תוכל לשאוב מהאופן שבו נהג יהוה בשבנא?
9 ראשית, שבנא איבד את מעמדו. דוגמתו מוכיחה שהאזהרה הבאה אכן נכונה: ”לפני שבר גאון [גאווה], ולפני כישלון גובה רוח” (מש׳ ט״ז:18). אם אתה נהנה מזכויות בקהילה, ואולי אף מעמדה בולטת מסוימת, האם תעשה כל מאמץ להישאר עניו? האם תזקוף לזכות יהוה כל כישרון או הישג? (קור״א ד׳:7) השליח פאולוס כתב: ”אומר אני לכל אחד מכם: איש אל יחשוב את עצמו ליותר ממה שצריך, אלא יחשוב כאדם מיושב בדעתו” (רומ׳ י״ב:3).
10 שנית, כאשר הוכיח יהוה את שבנא בחומרה, ייתכן שהראה שאין הוא רואה בו מקרה אבוד (מש׳ ג׳:11, 12). זהו לקח נפלא עבור מי שאיבדו זכויות שירות בקהילתו של אלוהים בימינו. במקום לשקוע בכעס ובמרירות, הם יכולים להמשיך לשרת את אלוהים כמיטב יכולתם בנסיבותיהם החדשות, ולראות במוסר עדות לאהבתו של יהוה. זכור שאבינו לא יראה בנו חסרי תקנה אם נשפיל את עצמנו לפניו. (קרא פטרוס א׳. ה׳:6, 7.) מוסר אוהב עשוי להיות דרכו של אלוהים לעצב אותנו. לכן הבה נמשיך להיות נוחים לעיצוב בידיו.
11 שלישית, האופן שבו נהג יהוה בשבנא משמש כלקח חיוני עבור מי שיש בידם הסמכות להטיל מוסר, כגון הורים ומשגיחים משיחיים. באיזה לקח מדובר? בעוד שמוסר יהוה משקף את שנאתו כלפי החטא, הוא גם מעיד על דאגתו כלפי החוטא. אם בתור הורה או משגיח עליך להטיל מוסר, האם תחקה את יהוה – תשנא את הרע ויחד עם זאת תחפש את הטוב בילדך או באחִיך לאמונה? (יהד׳ 22, 23).
12–14. (א) באילו דרכים מגיבים כמה למוסר שמאת אלוהים? (ב) כיצד עזר דבר־אלוהים לאח אחד לשנות את גישתו, ומה היו התוצאות?
12 למרבה הצער יש שלאחר שקיבלו מוסר אינם מצליחים לראות מעבר לכאב ואף מתרחקים מאלוהים וממשרתיו (עב׳ ג׳:12, 13). האם משמע הדבר שלא ניתן לסייע לאנשים הללו? תן דעתך לגרהאם, אשר נודה בעבר, ולאחר זמן מה הוחזר אל חיק הקהילה. בהמשך הפך ללא־פעיל מבחינה רוחנית. כעבור כמה שנים ביקש מזקן־קהילה שעימו התיידד שילמד אותו את המקרא.
13 זקן־הקהילה מספר: ”לגרהאם הייתה בעיה של גאווה. הוא היה ביקורתי כלפי הזקנים שהיו מעורבים בהליך הנידוי שלו. לכן במשך כמה שיעורים דנו בפסוקים הנוגעים לגאווה ולהשלכותיה. גרהאם החל לראות את עצמו בבירור במראָה של דבר־אלוהים, ולא אהב את מה שראה. התוצאה הייתה מדהימה! לאחר שהבין שהתעוור על־ידי ’קורת’ הגאווה ושגישתו הביקורתית הייתה הבעיה שלו, החל מייד להשתנות לטובה. הוא החל לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה, ללמוד את דבר־אלוהים בשקדנות ולהפוך את התפילות להרגל יומיומי. כמו כן, למרבה שמחתם של אשתו וילדיו, הוא מילא את תפקידי האחריות הרוחניים שלו כראש משפחה” (לוקס ו׳:41, 42; יעקב א׳:23–25).
14 זקן־הקהילה ממשיך: ”יום אחד גרהאם אמר לי משהו שנגע לליבי. ’אני מכיר את האמת כבר שנים’, אמר, ’ואפילו שירתי בעבר כחלוץ. אבל רק עכשיו אני יכול לומר בכנות שאני אוהב את יהוה’. עד מהרה התבקש להגיש מיקרופונים באולם המלכות – זכות שהוקיר עמוקות. למדתי מדוגמתו שכאשר אדם משפיל את עצמו לפני אלוהים ונכנע למוסר שמטעמו, הוא זוכה לשפע של ברכות!”
חקה את אלוהים ואת המשיח בהטלת מוסר
15. מה עלינו לעשות אם אנו חפצים שהמוסר שאנו מטילים על אחרים ייגע לליבם?
15 כדי להיות מורים טובים עלינו תחילה להיות תלמידים טובים (טימ״א ד׳:15, 16). באופן דומה, מי שבידם הפקיד אלוהים את האחריות להטיל מוסר צריכים בעצמם להמשיך להיכנע ברצון להדרכת יהוה. תודות לענוותם ולכניעתם הם זוכים לכבוד ולחופש דיבור כאשר הם מכשירים אחרים או מתקנים אותם. נדון בדוגמתו של ישוע.
16. אילו לקחים באשר למוסר מתאים ולהוראה יעילה נוכל ללמוד מישוע?
16 ישוע תמיד ציית לאביו, גם כאשר היה לו קשה מאוד לעשות זאת (מתי כ״ו:39). כמו כן, הוא זקף לזכות אביו את כל הקרדיט על הוראתו וחוכמתו (יוח׳ ה׳:19, 30). ענוותו וצייתנותו משכו אליו את ישרי הלב וגרמו לו להיות מורה רחמן ורב־חמלה. (קרא לוקס ד׳:22.) מילותיו האדיבות רוממו את רוחם של מי שהיו במובן ציורי כקנה סדוק וכפתילה של מנורת שמן שעמדה לִכבות (מתי י״ב:20). גם כאשר הועמדה סבלנותו למבחן, היה ישוע אדיב ואוהב. הדבר ניכר בתיקון שנתן לשליחיו שנהגו באנוכיות ובשאפתנות (מר׳ ט׳:33–37; לוקס כ״ב:24–27).
17. אילו מעלות יסייעו לזקנים להיות רועים יעילים של צאן אלוהים?
17 כל מי שהופקדה בידם האחריות להטיל מוסר מקראי יפעלו בחוכמה אם יחקו את דוגמתו של ישוע. למעשה, בעשותם כן הם מראים שרצונם שאלוהים ובנו יעצבו אותם. השליח פטרוס כתב: ”רעו את עדר אלוהים המופקד בידיכם, לא מתוך כפייה אלא ברצון; גם לא מתוך רדיפה אחר רווחים בלתי כשרים אלא בלהיטות; ולא כמי ששולטים באלה שהם נחלת אלוהים אלא כמופת לצאן” (פט״א ה׳:2–4). אין ספק שכאשר המשגיחים נכנעים בשמחה לאלוהים ולמשיח, ראש הקהילה, הדבר מועיל להם ולנתונים להשגחתם (יש׳ ל״ב:1, 2, 17, 18).
18. (א) מה דורש יהוה מן ההורים? (ב) כיצד מסייע אלוהים להורים למלא את אחריותם?
18 עקרונות בסיסיים אלה נוגעים גם למשפחה. המקרא מורה לראשי משפחות: ”אל תרגיזו את ילדיכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפ׳ ו׳:4). עד כמה חשוב הדבר? במשלי י״ט:18 נאמר: ”יַסר [חנך] בנך כי יש תקווה, ואֶל הֲמיתו אל תישא נפשך” כלומר, אל תישא באחריות למותו. ואכן, יהוה ידרוש דין וחשבון מהורים שיימנעו מהטלת מוסר נחוץ על ילדם! (שמ״א ג׳:12–14). אולם אם ההורים יתפללו ליהוה בענווה ובתחנונים ויחפשו את הדרכתו באמצעות דברו ורוח קודשו, הוא יעניק להם את החוכמה והכוח הדרושים להם (קרא יעקב א׳:5).
לומדים כיצד לחיות לנצח בשלום
19, 20. (א) אילו ברכות נובעות מקבלת המוסר שמאת אלוהים? (ב) במה נדון במאמר הבא?
19 קשה למנות את כל הברכות הנובעות מקבלת מוסר מאת אלוהים ומחיקוי דוגמתם של יהוה וישוע בהטלת מוסר. משפחות וקהילות יהיו שלוות; וכל אחד יחוש אהוב, מוערך ובטוח – טעימה מהברכות העתידות לבוא (תהל׳ ע״ב:7). ואכן, לא יהיה זה מוגזם לומר שמוסר מאת יהוה מלמדנו כיצד לחיות לנצח יחדיו בשלום ובהרמוניה כמשפחה הנתונה להשגחתו האבהית. (קרא ישעיהו י״א:9.) כאשר אנו רואים את המוסר שמאת אלוהים בצורה זו, גדלים הסיכויים שנוקיר אותו בשל מה שהוא באמת: עדות נפלאה לאהבתו של אלוהים כלפינו, אהבה שאין שני לה.
20 במאמר הבא נדון בהרחבה בכמה היבטים של מוסר הניתן במסגרת המשפחה והקהילה. נלמד גם על משמעת עצמית, וכן על דבר העלול להיות גרוע מכל כאב זמני שיכול מוסר להסב.