חקה את יהוה ונהג בהתחשבות ובטוב לב
”אשרי משכיל [מגלה התחשבות] אל דל” (תהל׳ מ״א:2).
1. כיצד ניכרת האהבה בקרב משרתי אלוהים?
משרתי אלוהים הם משפחה רוחנית המתאפיינת באהבה (יוח״א ד׳:16, 21). בדרך כלל אהבה זו אינה באה לידי ביטוי במעשי גבורה הנעשים לעיתים רחוקות, אלא באינספור מעשים קטנים יותר כגון מילים מתחשבות ומעשים אוהבים. כאשר אנו נוהגים באחרים בטוב לב ובהתחשבות, אנו ’מחקים את אלוהים כילדים אהובים’ (אפ׳ ה׳:1).
2. כיצד גילה ישוע אהבה כדוגמת אלוהים?
2 ישוע חיקה את אביו בצורה מושלמת. ”בואו אליי, כל העמלים והעמוסים”, אמר, ”ואני ארענן את נפשותיכם... כי עניו אני ושפל רוח” (מתי י״א:28, 29). כאשר אנו מחקים את דוגמתו של המשיח ו’מגלים התחשבות בדל’, אנו זוכים לחסדו של אבינו השמימי ולאושר רב (תהל׳ מ״א:2). הבה נראה כיצד נוכל לגלות התחשבות במסגרת המשפחה, הקהילה ושירות השדה.
גלה התחשבות במסגרת המשפחה
3. כיצד צריך הבעל לגלות הבנה והתחשבות? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
3 בעלים צריכים לשמש דוגמה ומופת בגילוי התחשבות בבני משפחתם (אפ׳ ה׳:25; ו׳:4). לדוגמה, הם נקראים לחיות עם נשיהם ”על־פי ידע” – ביטוי שניתן לתרגמו גם כ’לנהוג בהן בהתחשבות; בהבנה’ (פט״א ג׳:7, הערת שוליים). הבנה והתחשבות הולכות יד ביד זו עם זו. לדוגמה, בעל מבין יודע שאשתו, המשמשת עזר כנגדו, שונה ממנו במובנים רבים, אך אינה נחותה ממנו כלל וכלל (בר׳ ב׳:18). לכן הוא מתחשב ברגשותיה ונוהג בה בכבוד ובהוקרה. רעיה מקנדה אומרת באשר לבעלה: ”הוא לעולם לא מזלזל ברגשותיי או אומר: ’את לא צריכה להרגיש ככה’. הוא גם מאזין טוב. כאשר הוא עוזר לי לתקן את ההשקפה שלי על נושא מסוים, הוא עושה זאת בטוב לב”.
4. כיצד על הבעל להתחשב באשתו בכל הנוגע ליחסים עם נשים אחרות?
4 בעל מתחשב מביא בחשבון את רגשותיה של אשתו גם ביחסיו עם נשים אחרות. הוא לעולם אינו מפלרטט איתן או מגלה בהן התעניינות לא־הולמת; הוא גם אינו מגלה התעניינות מעין זו כאשר הוא גולש ברשתות חברתיות או באתרי אינטרנט (איוב ל״א:1). ובכן, הוא נותר נאמן לאשתו, לא רק בשל אהבתו אליה, אלא גם בשל אהבתו לאלוהים ושנאתו כלפי הרע (קרא תהלים י״ט:15; צ״ז:10).
5. כיצד יכולה רעיה להתחשב בבעלה?
5 כאשר הבעל מחקה את המופת שמציב ישוע המשיח, מי שמשמש עבורו כראש, הוא מסייע לאשתו לטפח כלפיו ”כבוד עמוק” (אפ׳ ה׳:22–25, 33). הכבוד שהיא רוחשת לבעלה יניע אותה להתחשב בו, אולי בעת שעליו להקדיש זמן נוסף לתפקידים תיאוקרטיים או כאשר בעיות טורדות את שכלו. ”לפעמים אשתי תבחין בעקבות שינוי בהתנהגותי שמשהו מטריד אותי”, אומר בעל מבריטניה. ”אז היא תיישם את העיקרון המצוי במשלי כ׳:5, גם אם משמע הדבר שיהיה עליה לחכות לזמן המתאים ’לדלות’ את מחשבותיי, במידה ואני רשאי לשוחח איתה על כך”.
6. כיצד כולנו יכולים לעודד את הילדים להתחשב באחרים, ואיזו תועלת יפיקו מכך הילדים?
6 כאשר הורים מתחשבים זה בזה, הם מציבים דוגמה טובה לילדיהם. על ההורים מוטלת עיקר האחריות ללמד את ילדיהם להתחשב באחרים. לדוגמה, ההורים יכולים ללמד אותם לא לרוץ ברחבי אולם המלכות. במפגשים חברתיים יכולים ההורים לומר לילדיהם לאפשר למבוגרים מהם לגשת לפניהם לתור למזון. כמובן, כולם בקהילה יכולים לתמוך בהורים. למשל, כאשר ילד מתחשב בנו – אולי פותח לנו את הדלת – עלינו לשבח אותו. הדבר עשוי להשפיע על הצעיר לטובה ולחקוק בליבו את העובדה ש”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מה״ש כ׳:35).
”נשים לב איש אל רעהו” במסגרת הקהילה
7. כיצד גילה ישוע התחשבות באדם חירש, ואילו לקחים נוכל ללמוד מדוגמתו?
7 פעם אחת, כשהיה ישוע באזור דקפוליס, ”הביאו אליו איש חירש שהתקשה בדיבור” (מר׳ ז׳:31–35). במקום לרפא אותו בפומבי, ישוע ”לקח אותו הצידה” ורק אז ריפא אותו. מדוע? נכותו של האיש אולי גרמה לו לחוש לא בנוח בקרב קהל רב. ייתכן שישוע הבחין בכך, ולכן ריפא אותו ביחידות. כמובן, איננו יכולים לחולל ניסי ריפוי. אבל אנו יכולים להתחשב בצורכיהם וברגשותיהם של אחינו לאמונה, וזוהי גם חובתנו. השליח פאולוס כתב: ”הבה נשים לב איש אל רעהו כדי לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים” (עב׳ י׳:24). ישוע הבין כיצד הרגיש אותו חירש ונהג בו בהתחשבות. איזו דוגמה נפלאה עבורנו!
8, 9. באילו דרכים אנו יכולים לגלות התחשבות בקשישים ובמוגבלים? הבא דוגמאות.
8 גלה התחשבות בקשישים ובמוגבלים. מאפיינה העיקרי של הקהילה המשיחית הוא אהבה, ולא יעילות (יוח׳ י״ג:34, 35). אהבה זו מניעה אותנו לעשות כל מאמץ לסייע למבוגרים ולבעלי מוגבלויות לנכוח באסיפות המשיחיות ולבשר את הבשורה הטובה. אנו עושים זאת גם אם אין ביכולתם לעשות הרבה (מתי י״ג:23). מייקל, המרותק לכיסא גלגלים, מוקיר מעומק לב את העזרה שהוא מקבל ממשפחתו ומהאחים בקבוצת השירות שלו. ”תודות לעזרה שהם נותנים לי”, הוא אומר, ”מתאפשר לי להגיע לרוב האסיפות ולצאת לשירות באופן קבוע. אני אוהב במיוחד את פעילות הבישור במקומות ציבוריים”.
9 בבתי־אל רבים ישנם אחים קשישים ומוגבלים. משגיחים אכפתיים מתחשבים באותם משרתים נאמנים ומארגנים עבורם את האפשרות לבשר באמצעות מכתבים וטלפון. ”אנחנו מוקירים את הזכות שיש לנו לכתוב מכתבים”, אומר ביל בן ה־86 הכותב לאנשים המתגוררים באזורים מבודדים. ננסי, המתקרבת לגיל 90, מציינת: ”אני לא רואה בכתיבת מכתבים מלאכה שבה אני פשוט מכניסה משהו למעטפות. זה חלק מהשירות. אנשים צריכים לדעת את האמת!” אֶתֶל, שנולדה בשנת 1921, אומרת: ”הכאב הוא חלק מחיי. יש ימים שבהם קשה לי אפילו להתלבש”. למרות זאת, היא נהנית לבשר בטלפון ויש לה כמה ביקורים חוזרים טובים. ברברה בת ה־85 מסבירה: ”בשל בריאותי הלקויה קשה לי מאוד ליטול חלק בהיבטים הרגילים של שירות השדה. אבל פעילות הבישור בטלפון מאפשרת לי לבשר לאחרים. תודה יהוה!” במהלך פחות משנה קבוצה של קשישים יקרים הקדישה 228,1 שעות לשירות. הם כתבו 265,6 מכתבים, ערכו למעלה מ־000,2 שיחות טלפון וחילקו 315,6 פרסומים! אין ספק שמאמץ זה שימח את ליבו של יהוה! (מש׳ כ״ז:11).
10. כיצד נוכל לסייע לאחינו להפיק את מלוא התועלת מאסיפות הקהילה?
10 גלה התחשבות במסגרת אסיפות הקהילה. אנו רוצים שאחינו יפיקו את מלוא התועלת מהאסיפות. ההתחשבות שאנו מגלים בהם יכולה לעזור להם לעשות כן. אחת הדרכים לגלות התחשבות היא להגיע בזמן כדי לא ליצור הסחות דעת מיותרות. כמובן, מצבים בלתי צפויים עלולים לעכב אותנו לפעמים. אך אם אנו נוהגים לאחר, עלינו להקדיש מחשבה למה שנוכל לעשות כדי לנהוג בהתחשבות רבה יותר. זכור גם שמארחינו הם יהוה ובנו (מתי י״ח:20). אין ספק שהם ראויים לכבוד עמוק מצידנו!
11. מדוע צריכים אחים המגישים חלקים באסיפה ליישם את ההנחיה המצויה בקורינתים א׳. י״ד:40?
11 על מנת לגלות התחשבות באחינו, עלינו גם להישמע להוראה: ”ייעשה נא הכול כיאות ובצורה מסודרת” (קור״א י״ד:40). אחים המגישים חלקים באסיפה מצייתים להנחיה זו בכך שאין הם חורגים מהזמן המוקצב. בעשותם כן הם מגלים התחשבות לא רק כלפי הנואם שיגיש את החלק הבא, אלא גם כלפי הקהילה כולה. יש אחים הצריכים לנסוע מרחק גדול לביתם. אחרים תלויים בתחבורה ציבורית. כמו כן, יש הנשואים לבני זוג לא־מאמינים הממתינים בקוצר רוח לשובם.
12. מדוע זקני־קהילה העמלים רבות ראויים לכך ש’נאהב ונוקיר אותם עד מאוד’? (ראה התיבה ”הוקר את מי שנושאים בתפקידי אחריות”.)
12 רועים רוחניים העמלים רבות בקהילה ומציבים דוגמה ומופת בקנאותם בשירות ראויים גם הם להוקרה מיוחדת. (קרא תסלוניקים א׳. ה׳:12, 13.) אין ספק שאתה מוקיר את המאמצים שעושים למענך הזקנים. לכן היה נחוש להראות זאת בשיתוף פעולתך ובתמיכתך בהם. אחרי הכול, ’משגיחים הם על נפשותינו כמי שייתנו דין וחשבון’ (עב׳ י״ג:7, 17).
גלה התחשבות במסגרת השירות
13. מה נוכל ללמוד מן האופן שבו נהג ישוע באחרים?
13 באשר לישוע ניבא ישעיהו: ”קנה רצוץ לא ישבור; ופשתה כהה לא יכבנה” (יש׳ מ״ב:3). האהבה שרחש ישוע לאנשים גרמה לו לחוש אמפתיה. הוא הבין את רגשותיהם של מי שהיו במובן ציורי כקנה סדוק וכפתילה של מנורת שמן שעמדה להיכבות. כתוצאה מכך, נהג בהתחשבות, בטוב לב ובסבלנות. אפילו ילדים ביקשו את קרבתו (מר׳ י׳:14). כמובן, אין לנו התובנה וכושר ההוראה שהיו לישוע. אך אנו יכולים לנהוג בהתחשבות באנשים שבשטחנו, וזוהי גם חובתנו. הדבר כולל שלושה היבטים: כיצד אנו מדברים איתם, מתי ולמשך כמה זמן.
14. מדוע עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן שבו אנו מדברים עם אנשים?
14 כיצד עלינו לדבר עם אנשים? כיום, בעקבות מעשיהם של מנהיגי דת, פוליטיקאים ואנשי עסקים הנוהגים בשחיתות ובאכזריות, מיליוני אנשים לאינספור ”פצועים ועזובים” (מתי ט׳:36). כתוצאה מכך, רבים הפכו לצינים ולחסרי תקווה. עד כמה חשוב, אם כן, שנהיה טובי לב ומתחשבים במילים שאנו בוחרים לומר ובטון דיבורנו! למעשה, רבים נמשכים למסר שבפינו לא רק בשל הידע המקראי שלנו או טיעונינו ההגיוניים, אלא גם בשל התעניינותנו הכנה בהם וגישתנו המתחשבת.
15. באילו דרכים מעשיות נוכל לנהוג כדי להתחשב באנשים אשר להם אנו מבשרים?
15 קיימות דרכים מעשיות רבות לגלות התחשבות באנשים אשר להם אנו מבשרים. שאלות, למשל, הן כלי הוראה מצוין. עלינו לנסח את שאלותינו בעדינות ובכבוד. חלוץ שבשטחו התגוררו אנשים סגורים וביישנים רבים למד לא לשאול שאלות שעלולות להביך אותם, לרבות שאלות שהאדם אולי לא יהיה מסוגל להשיב עליהן או שהוא עלול להשיב עליהן תשובה לא־נכונה. לדוגמה, הוא נמנע משאלות כגון: ’האם אתה יודע מהו שם אלוהים?’ או ’האם אתה יודע מהי מלכות אלוהים?’ במקום זאת, ניסח את דבריו כך: ”למדתי מהמקרא שלאלוהים יש שם פרטי. האם אוכל להראות לך מהו שמו?” כמובן, תרבויות ואנשים משתנים ממקום למקום, לכן אין צורך שנקבע כללים בנושא. אולם עלינו לנהוג תמיד בהתחשבות ובכבוד. כדי לעשות כן, עלינו להכיר היטב את האנשים בשטח המקומי.
16, 17. הסבר כיצד נוכל לגלות התחשבות ברעינו בהיבטים הבאים: (א) העת שבה אנו מבקרים בביתם. (ב) למשך כמה זמן אנו משוחחים איתם.
16 מתי עלינו להגיע לבתיהם של רעינו? כשאנו מבשרים מבית לבית, אנו נחשבים לאורחים בלתי קרואים. לכן עד כמה חשוב שנבקר אנשים בזמן שבו גדולים יותר הסיכויים שישוחחו עימנו (מתי ז׳:12). לדוגמה, האם אנשים בשטחך אוהבים לישון עד שעה מאוחרת יותר בסופי השבוע? אם כן, אולי תוכל להתחיל את שירותך ברחוב, במקומות ציבוריים או בעריכת ביקורים חוזרים אצל אנשים שאתה יודע שיהיו ערים.
17 למשך כמה זמן עלינו להישאר? רבים עסוקים מאוד, לכן אולי יהא זה מתאים לערוך ביקורים קצרים, לפחות בתחילה. מוטב לסיים את השיחה מוקדם יותר מאשר להישאר זמן רב מדי (קור״א ט׳:20–23). כאשר אנשים רואים שאנו מודעים לנסיבותיהם וללוח הזמנים העמוס שלהם, גדולים יותר הסיכויים שיסכימו שנבקר אותם בשנית. ברור אפוא שעלינו לשקף את פרי רוח אלוהים בשירותנו. כשאנו עושים כן, אנו באמת הופכים ל”שותפיו של אלוהים לעבודה” – אפילו לכלי שדרכו יכול יהוה למשוך אחרים לאמת (קור״א ג׳:6, 7, 9).
18. לאילו ברכות אנו מייחלים בעודנו נוהגים בהתחשבות באחרים?
18 הבה נעשה כל מאמץ לנהוג בהתחשבות באחרים – במשפחה, בקהילה ובשירות השדה. אם נעשה כן, נזכה לברכות רבות כעת ובעתיד. בתהלים מ״א:2, 3 נאמר: ”אשרי משכיל אל דל; ביום רעה ימלטהו יהוה. ... ואֻשַר באָרץ”, כלומר יאמרו עליו שהוא מאושר.