התמסר למשימתך!
איך אתה מרגיש כשאתה מקבל מכתב מעודד מחבר טוב? התלמיד המשיחי טימותיאוס קיבל מהשליח פאולוס איגרת כזו, המוכרת לנו כיום כאיגרת השנייה אל טימותיאוס. אין ספק שטימותיאוס חיפש מקום שקט לקרוא בו את מה שהיה לחברו היקר לומר. ייתכן שחשב לעצמו: ’מה שלום פאולוס? האם יש לו עצות שיעזרו לי להחזיק בהשקפה הנכונה על משימותיי? האם איגרת זו יכולה לעזור לי להצליח בשירותי המשיחי ולהושיט עזרה לאחרים?’ כפי שנראה, באיגרת חשובה זו מצא טימותיאוס תשובות לשאלות אלה וכן נקודות רבות נוספות. נתמקד תחילה בכמה עצות מועילות שנוכל למצוא באיגרת.
”אני ממשיך לסבול הכול”
כאשר החל טימותיאוס לקרוא את המילים הראשונות באיגרת, הוא מייד נזכר ביחסים ההדוקים שיש לו עם פאולוס. פאולוס קרא לו בחמימות ”בני האהוב” (טימ״ב א׳:2). בסביבות 65 לספירה, כאשר קיבל את האיגרת, טימותיאוס היה ככל הנראה בשנות השלושים לחייו, אך הוא כבר היה זקן־קהילה מנוסה. קודם לכן שירת לצד פאולוס למעלה מעשור ולמד ממנו רבות.
טימותיאוס ודאי התעודד עד מאוד לקרוא שפאולוס מתמודד עם צרותיו בנאמנות. פאולוס היה כבול בשרשראות ברומא וניצב מול המוות (טימ״ב א׳:15, 16; ד׳:6–8). טימותיאוס יכול היה להבחין באומץ ליבו של השליח מדבריו: ”אני ממשיך לסבול הכול” (טימ״ב ב׳:8–13). בדומה לטימותיאוס נוכל לשאוב כוח מהמופת שהציב לנו פאולוס להתמדה.
”ללבות את מתנת אלוהים”
פאולוס האיץ בטימותיאוס לראות במשימתו בשירות אלוהים דבר יקר מאוד. הוא רצה שטימותיאוס ’ילבה את מתנת אלוהים’ אשר הייתה בו (טימ״ב א׳:6). המילה שבה השתמש פאולוס ל”מתנה” היא כריזמה. המילה היוונית מתייחסת ביסודו של דבר למתנת חסד הניתנת לאדם ללא תשלום, דבר שלא הורווח כשכר ושהוא אף אינו ראוי לו. טימותיאוס קיבל מתנה זו כאשר הובדל לשירות מיוחד בקהילה (טימ״א ד׳:14).
מה היה על טימותיאוס לעשות עם המתנה? כאשר קרא את המילה ”ללבות” אולי הצטיירה במחשבותיו אש שהובערה בבתים ולעיתים דעכה עד כי נותרו רק גחלים לוחשות. היה צריך ללבות את הגחלים כדי להצית להבות ולהגביר את החום. בלקסיקון אחד נאמר שהפועל היווני שבו השתמש פאולוס (אנאזופיראו) משמעו ”להצית מחדש, לחדש, להחיות את הלהבות”, ומכאן באופן סמלי ”לעורר לפעילות מחודשת”. למעשה, פאולוס יעץ לטימותיאוס: ’התמסר למשימתך!’ ודאי תסכים שגם אנחנו צריכים לעשות כיום אותו דבר — להתאמץ ולהיות נלהבים בשירותנו.
”שמור את הפיקדון הטוב הזה”
בעודו ממשיך לקרוא את האיגרת שקיבל מידידו היקר, נתקל טימותיאוס בביטוי נוסף שיעזור לו להצליח בשירותו. פאולוס כתב: ”שמור את הפיקדון הטוב הזה בעזרת רוח הקודש השוכנת בנו” (טימ״ב א׳:14). במה מדובר? איזה פיקדון הופקד בידי טימותיאוס? בפסוק הקודם הזכיר פאולוס את ”המילים הבריאות”, האמת המצויה בכתבי־הקודש (טימ״ב א׳:13). במסגרת משימותיו בשירות המשיחי היה צריך טימותיאוס להכריז את האמת הן בקהילה והן מחוצה לה (טימ״ב ד׳:1–5). כמו כן, טימותיאוס מונה לזקן־קהילה כדי לרעות את עדר אלוהים (פט״א ה׳:2). כדי לשמור את פיקדונו — האמת שהיה עליו ללמד — טימותיאוס היה צריך להישען על רוח הקודש ועל דברו של יהוה (טימ״ב ג׳:14–17).
גם בידינו הופקדה האמת שאנו חולקים עם אחרים במסגרת השירות המשיחי (מתי כ״ח:19, 20). נוכל לשמור על ההערכה שלנו לפיקדון נפלא זה אם נתמיד בתפילה ונטפח הרגלים טובים של לימוד דבר־אלוהים (רומ׳ י״ב:11, 12; טימ״א ד׳:13, 15, 16). אולי יש לנו משימה נוספת ואנו משרתים כזקני־קהילה או במסגרת השירות המורחב. פיקדון כזה צריך ללמד אותנו שיעור בענווה ולעזור לנו להכיר בתלות שיש לנו באלוהים. מכאן שנוכל להגן על פיקדוננו אם נוקיר אותו ונישען על יהוה שיעזור לנו לשמור עליו.
”את הדברים ששמעת... הפקד בידי אנשים נאמנים”
המשימות שקיבל טימותיאוס לא נגעו אך ורק לו. גם אחרים היו מעורבים בכך, לכן פאולוס קרא לטימותיאוס: ”את הדברים ששמעת ממני... הפקד בידי אנשים נאמנים, וכך יהיו הם כשירים דיים ללמד אחרים” (טימ״ב ב׳:2). ואכן, טימותיאוס היה צריך ללמד אחים אחרים את כל הדברים שלמד. חשוב שכל משגיח בקהילה המשיחית כיום יתאמץ לעשות זאת. משגיח טוב אינו שומר לעצמו את הידע שצבר על משימה כלשהי, אלא מלמד אחרים כדי שיוכלו גם הם לבצעה. הוא אינו חושש שיאפילו עליו בידע רב יותר או ביכולות טובות יותר. לכן המשגיח אינו מלמד רק את הקווים הכלליים של המשימה. הוא רוצה לעזור למי שאותם הוא מכשיר לפתח שיקול דעת בריא ותובנה — לגדול מבחינה רוחנית. כך ה’אנשים הנאמנים’ שאותם הוא מלמד יהיו מועילים יותר לקהילה.
אין ספק שטימותיאוס הוקיר את האיגרת המעודדת שקיבל מפאולוס. אנו יכולים בקלות לדמיין אותו קורא שוב ושוב את העצות היקרות וחושב כיצד ליישם אותן כמיטב יכולתו במסגרת משימותיו.
גם אנו רוצים לאמץ עצות אלה לליבנו. כיצד? אנו יכולים לעשות כל שביכולתנו כדי ללבות את מתנתנו, לשמור את פיקדוננו ולהפקיד את הניסיון והידע שצברנו בידי אחרים. כך, כפי שאמר פאולוס לטימותיאוס, נוכל ’לבצע את שירותנו במלואו’ (טימ״ב ד׳:5).