למה עדי־יהוה לא מתגייסים לצבא?
עדי־יהוה אינם מתגייסים לצבא מהסיבות הבאות:
אנו שומעים בקול אלוהים. במקרא נאמר שמשרתי אלוהים ’יכתתו חרבותם לאִתים’ ו”לא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4).
אנו מצייתים לישוע. ישוע אמר לשליח פטרוס: ”השב את חרבך למקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב ייהרגו” (מתי כ״ו:52). בזאת הראה ישוע שתלמידיו לא יישאו נשק.
תלמידי ישוע נשמעים למצוותו ש’לא להיות חלק מן העולם’ ולפיכך הם שומרים על ניטרליות מוחלטת בכל הקשור לעניינים פוליטיים (יוחנן י״ז:16). הם אינם נוקטים צעדי מחאה נגד פעולות צבאיות ואינם מנסים להניא אנשים מהחלטתם לשרת בצבא.
אנו אוהבים את הזולת. ישוע ציווה על תלמידיו ”לאהוב זה את זה” (יוחנן י״ג:34, 35). הם נועדו להיות חלק מאגודת אחים בינלאומית שבה איש לא יילחם באחיו לאמונה (יוחנן א׳. ג׳:10–12).
אנו מחקים את דוגמתם של המשיחיים הקדומים. באנציקלופדיה לדת ומלחמה (The Encyclopedia of Religion and War) נאמר: ”תלמידיו הקדומים ביותר של ישוע לא נטלו חלק במלחמות ולא התגייסו לצבא”, תוך הכרה בכך שמעשים אלה ”אינם עולים בקנה אחד עם אתיקת האהבה שלימד ישוע ועם המצווה לאהוב את האויב”. בדומה לכך, התיאולוג הגרמני פיטר מיינהולד אמר על אותם תלמידים קדומים של ישוע: ”להיות [משיחי] ולשרת כחייל נחשבו למושגים שלא יכלו לדור בכפיפה אחת”.
תרומתנו לחברה
עדי־יהוה הם אזרחים מועילים שאינם מהווים איום לביטחון המדינות שבהן הם מתגוררים. אנו מכבדים את סמכות הממשלה, וזאת בהתאם לציוויים המקראיים שלהלן:
”כל נפש תיכנע לסמכויות הנעלות” (רומים י״ג:1).
”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מתי כ״ב:21).
מסיבה זו אנו שומרים על החוק, משלמים מסים ומשתפים פעולה עם הצעדים שנוקטת הממשלה לרווחת הציבור.