האם יום מותנו נקבע מראש?
תשובת המקרא
לא, יום מותנו לא נקבע מראש. המקרא אינו תומך באמונה בגורל, אלא מציין שבמקרים רבים המוות הוא תוצאה של אירועים בלתי צפויים, ככתוב ”עת ופגע יקרה את כולם” (קהלת ט׳:11).
מדוע במקרא נאמר שיש ”עת למות”?
אומנם בקהלת ג׳:2 נאמר שיש ”עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע”, אך כשבוחנים את ההקשר של הפסוק מבינים שפרק זה מזכיר מצבים שגרתיים המאפיינים את חיי האדם (קהלת ג׳:1–8). אלוהים לא קבע מראש באיזה יום נמות ממש כשם שהוא לא קבע מתי בדיוק ינטע האיכר את זרעיו. תחת זאת, הלקח הנלמד מפסוקים אלה הוא שעלינו להימנע מלהיות טרודים בענייני היומיום עד כדי כך שנשכח מבוראנו (קהלת ג׳:11; י״ב:1, 13).
ניתן להאריך את תוחלת החיים
על אף האי־ודאות שבחיים ניתן על פי רוב להאריך את החיים אם מחליטים החלטות נבונות. המקרא אומר: ”תורת חכם מקור חיים, לסור ממוקשי מוות” (משלי י״ג:14). בדומה לכך, משה אמר לבני ישראל שאם הם ישמרו את מצוותיו של אלוהים, ’יאריכון ימיהם’ (דברים ו׳:2). לעומת זאת, חוסר זהירות ומעשים רעים או טיפשיים עלולים לקצר את חיינו (קהלת ז׳:17).
אולם אין זה משנה עד כמה נהיה נבונים או זהירים, לא נוכל לחמוק מן המוות (רומים ה׳:12). אך מצב זה עומד להשתנות מכיוון שהמקרא מבטיח שתבוא תקופה שבה ”המוות לא יהיה עוד” (ההתגלות כ״א:4).