צעירים שואלים
מדוע אני תמיד אומר את הדבר הלא־נכון?
”בדרך כלל אני מצליח לשלוט בלשון שלי, אבל לפעמים נראה שהפה שלי ממשיך לדבר ללא עזרה מהמוח שלי!” (ג׳יימס).
”כשאני מתרגשת אני מדברת בלי לחשוב, וכשאני רגועה אני מדברת יותר מדי. אז בעצם אני כל הזמן מפשלת” (מרי).
המקרא אומר: ”הלשון אש היא” ו”איזו אש קטנה יכולה להבעיר יער גדול!” (יעקב ג׳:5, 6) האם המילים שאתה אומר בדרך כלל מסבכות אותך בצרות? אם כן, המאמר הזה יכול לעזור לך.
מדוע אני תמיד אומר את הדבר הלא־נכון?
אי־שלמות. המקרא אומר: ”הן כולנו מרבים להיכשל. מי שאינו נכשל בדיבור אדם מושלם הוא” (יעקב ג׳:2). חולשותינו כבני אדם גורמות לנו לא רק למעוד אלא גם להיכשל בלשוננו.
”מכיוון שהמוח שלי והלשון שלי לא־מושלמים, זה לא מציאותי שתהיה לי שליטה מוחלטת על שניהם” (אנה).
כשמדברים יותר מדי. המקרא אומר: ”ברוב דברים לא יחדל פשע” (משלי י׳:19). אנשים שמדברים יותר מדי ולא מקשיבים מספיק נוטים להעליב אחרים בגלל שהם אומרים את הדבר הלא־נכון.
”האנשים הכי חכמים בחדר הם לא תמיד אלה שמדברים. ישוע הוא האדם החכם ביותר שחי אי פעם על כדור הארץ, אבל לפעמים הוא העדיף לשתוק” (ג׳וליה).
ציניות. המקרא אומר: ”יש בוטה כמדקרות חרב” (משלי י״ב:18). ציניות היא דוגמה לדיבור בוטה. ציניות משמעה שימוש במילים פוגעניות המבטאות זלזול באחרים. אנשים שמדברים בציניות בדרך כלל אומרים ”רק צחקתי!” אבל האמת היא שלהשפיל אחרים זה בכלל לא מצחיק. המקרא אומר לנו להסיר מאיתנו ”דיבור פוגעני וכל דבר מזיק” (אפסים ד׳:31).
”בגלל שאני אוהבת להיות שנונה ולהצחיק אחרים, אני נוטה לדבר בציניות. זה הרבה פעמים מסבך אותי” (אוקסנה).
אחרי שאנחנו אומרים משהו, אי אפשר לקחת את זה בחזרה, כמו שאי אפשר להחזיר משחת שיניים לתוך שפופרת
לשלוט בלשון
ללמוד לשלוט בלשון שלך זה לא דבר פשוט, אך עקרונות מקראיים יכולים לעזור. תן דעתך לנקודות הבאות.
”אמרו בלבבכם... ודומו” (תהלים ד׳:5).
לפעמים הדבר החכם לעשות הוא לא להשיב כלל. ”מה שאני מרגישה כשאני כועסת זה לא בהכרח מה שאני מרגישה זמן מה לאחר מכן”, מספרת צעירה בשם לאורה. ”אחרי שאני נרגעת, אני בדרך כלל שמחה שלא אמרתי את מה שרציתי להגיד”. אפילו אם אתה עוצר לכמה שניות, זה יכול למנוע ממך מלהגיד משהו לא־נכון.
”הלוא אוזן מילין תבחן, וחיך אוכל יטעם לו?” (איוב י״ב:11).
תוכל לחסוך מעצמך סבל רב אם תבחן את מה שאתה רוצה להגיד בעזרת השאלות הבאות:
האם זה נכון? האם זה אוהב? האם זה הכרחי? (רומים י״ד:19).
כיצד הייתי מרגיש אם מישהו היה אומר את זה לי? (מתי ז׳:12).
האם זה יכבד את השקפתו של האדם האחר? (רומים י״ב:10).
האם זו הסיטואציה המתאימה להגיד את זה? (קהלת ג׳:7).
”בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם” (פיליפים ב׳:3).
עצה זו תסייע לך לחשוב בצורה חיובית על אחרים, וזה יעזור לך לשלוט בלשונך ולחשוב לפני שתדבר. אפילו במקרה שכבר אמרת משהו פוגעני, ענווה תעזור לך להתנצל — ולעשות זאת כמה שיותר מהר! (מתי ה׳:23, 24) אחר כך היה נחוש לרסן בצורה טובה יותר את לשונך.