אהבה וכבוד בריסון הלשון
”איש איש יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו; והאישה תירא את בעלה [”תרחש כבוד רב לבעלה”, ע״ח] (אפסים ה׳:33).
1, 2. איזו שאלה חשובה ראוי שכל הנשואים ישאלו את עצמם, ומדוע?
תאר לעצמך שאתה מקבל חבילה עטופה כמתנה ועליה תווית האומרת: ”שביר”. כיצד תנהג בה? ודאי תנקוט כל אמצעי זהירות אפשרי. מה לגבי מתת הנישואין?
2 אל עפרה ורות הצעירות אמרה האלמנה העבריה נעמי: ”יתן יהוה לכם [מתנה] ומְצֶאןָ מנוחה אישה בית אישהּ” (רות א׳:3–9). על הרעיה הטובה נאמר במקרא: ”בית והון נחלת אבות, ומיהוה אישה מַשְׂכָּלֶת” (משלי י״ט:14). אם אתם נשואים, עליכם לראות זה בזה מתנה מאת אלוהים. איך אתם נוהגים במתנה הזו שנתן לכם אלוהים?
3. איזו עצה מפי פאולוס ראוי שהבעלים והנשים יישמו?
3 באיגרתו אל המשיחיים במאה הראשונה אמר השליח פאולוס: ”איש איש יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו; והאישה תירא את בעלה [”תרחש כבוד רב לבעלה, ע״ח]” (אפסים ה׳:33). הבה נראה כיצד בעלים ונשים יכולים להישמע לעצה זו בכל הנוגע לשימוש בלשונם.
הישמרו מלשון ’רעה וחסרת מעצור’
4. כיצד יכולה הלשון להיות גורם השפעה חיובי או שלילי?
4 יעקב, מכותבי המקרא, אומר כי הלשון ”רעה היא וחסרת מעצור, ומלאה ארס מוות” (יעקב ג׳:8). הוא היה מודע לעובדה חשובה: לשון משולחת רסן היא לשון הרסנית. אין ספק שהכיר את המשל המקראי המדמה מילים חסרות התחשבות ל”מדקרות חרב”. בניגוד לכך, באותו משל נאמר ש”לשון חכמים מרפא” (משלי י״ב:18). אכן, גדול כוחן של מילים. הן יכולות לפגוע או לרפא. כבעל ואישה, איזו השפעה יש למילותיכם זה על זה? אם תפנו את השאלה איש לרעהו, איזו תשובה תקבלו?
5, 6. אילו גורמים מקשים על כמה לרסן את לשונם?
5 אם דיבור פוגע הסתנן לתוך נישואיכם, יש מה לעשות לשיפור המצב, אלא שהדבר דורש מאמצים. מדוע? ראשית, עלינו להתמודד עם האי־שלמות הטבועה בנו. החטא התורשתי משפיע לרעה על האופן שבו אנו חושבים זה על זה ומדברים איש אל רעהו. ”מי שאינו נכשל בדיבור”, כתב יעקב, ”איש מושלם הוא ויכול לשים רסן לכל גופו” (יעקב ג׳:2).
6 בנוסף לאי־שלמות, הסביבה המשפחתית תורמת את חלקה לשימוש הבלתי הולם בלשון. יש שגדלו להורים ”בלתי מתרצים... חסרי שליטה עצמית, אכזרים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3, ע״ח). ילדים רבים אשר גדלו בסביבה כזו מפגינים בבגרותם תכונות דומות. כמובן, אין לראות באי־שלמות ובחינוך קלוקל עילה מוצדקת לדיבור פוגע. יחד עם זאת, המודעות לגורמים הללו מסייעת לנו להבין מדוע לכמה קשה במיוחד לרסן את לשונם ולא להוציא מפיהם מילים פוגעות.
’הסירו מעליכם לשון הרע’
7. למה התכוון פטרוס בקוראו למשיחיים ’להסיר מעליהם כל לשון הרע’?
7 דיבור פוגע בנישואין, יהיה הגורם אשר יהיה, עלול להעיד על חוסר אהבה וחוסר כבוד. לא בכדי קרא פטרוס למשיחיים ’להסיר מעליהם כל לשון הרע’ (פטרוס א׳. ב׳:1). המילה היוונית המתורגמת ל”לשון הרע” משמעה ”דיבור מעליב”. הרעיון הגלום בה הוא ’לירות מילים באנשים’. איזה תיאור הולם של נזקי הלשון חסרת המעצורים!
8, 9. מה עלול להיגרם מדיבור מעליב, ומדוע יש להימנע מכך בנישואין?
8 אולי נדמה כי דיבור מעליב איננו דבר כה חמור, אבל חשוֹב על מה שקורה בחילופי עלבונות בין הבעל והאישה. כאשר אחד מבני הזוג מכנה את רעהו טיפש, עצלן או אנוכיי, הוא למעשה אומר שאת כל אישיותו של האחר ניתן לתייג במילה משפילה אחת, וזה אכזרי ופוגע. ומה באשר לקביעות מוגזמות וגורפות המבליטות את מגרעותיו של האחר? האם אמירות כמו ”את תמיד מאחרת” או ”אתה אף פעם לא מקשיב לי” אינן בגדר הגזמה? התבטאויות כאלו נוטות להכניס את האחר לעמדת מגננה, והרי לך מתכון לוויכוח סוער (יעקב ג׳:5).
9 חילופי דברים המלווים בדיבור מעליב יוצרים בנישואין מתחים שעלולים לגבות מחיר כבד. במשלי כ״ה:24 נאמר: ”טוב שבת על פינת גג מאשת מדְיָנים [מחרחר ריב] ובית חָבֶר”. כמובן, אותו הדבר ניתן לומר על בעל מדינים. עם הזמן, מילים עוקצניות ופוגעות מפי הבעל או האישה שוחקות את היחסים וגורמות לשני הצדדים לחוש בלתי נאהבים או אפילו כמי שאינם ראויים לאהבה. עד כמה חשוב אפוא לשים רסן ללשון. כיצד ניתן לעשות כן?
’שים רסן ללשון’
10. מדוע חשוב לרסן את הלשון?
10 ביעקב ג׳:8 נאמר: ”הלשון אין אדם יכול להשתלט עליה”. למרות זאת, כפי שאדם הרוכב על סוס מרסן אותו כדי לשלוט בתנועותיו, כך עלינו לעשות כל מאמץ לרסן את לשוננו. ”מי שסבור שהוא עובד אלוהים, ואיננו שם רסן ללשונו כי אם מתעה את לבו, עבודתו אינה אלא הבל” (יעקב א׳:26; ג׳:2, 3). ממילים אלו מתברר שהשימוש בלשון אינו עניין של מה בכך ואינו נוגע אך ורק ליחסיכם זה עם זה. הוא משפיע על יחסיכם האישיים עם יהוה אלוהים (פטרוס א׳. ג׳:7).
11. מה ניתן לעשות כדי למנוע הידרדרות של אי־הסכמה לוויכוח סוער?
11 מן החוכמה שתשימו לב איך אתם מדברים זה אל זה. במצבי לחץ ומועקה, השתדלו להפיג את המתח. הבה נבחן מצב מסוים שהתעורר בחייהם של יצחק ורבקה כמסופר בבראשית כ״ז:46 עד כ״ח:4. ”ותאמר רבקה אל יצחק: ’קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לוקח יעקב אישה מבנות חת כאלה מבנות הארץ, למה לי חיים?” אין כל רמז לכך שיצחק הגיב בגסות. תחת זאת, שילח את בנו יעקב למצוא אישה יראת אלוהים שמן הסתם לא תסב צער לרבקה. נניח שמתעוררת אי־הסמכה בין בעל ואישה. מעבר עדין מהמילים ”את” או ”אתה” אל המילה ”אני” יכול למנוע הידרדרות של אי־הסכמה שולית לוויכוח סוער. לדוגמה, במקום לומר ”אתה אף פעם לא מקדיש לי זמן”, מדוע שלא לומר, ”אני מאוד רוצה שיהיה לנו יותר זמן ביחד”? התמקדו בבעיה ולא רק באדם. אל תיכנעו לנטייה למצוא מי צודק ומי טועה. ”נחתור נא אל דברים שמביאים לידי שלום, ואל דברים שבאמצעותם יבנה איש את רעהו”, נאמר ברומים י״ד:19.
”הסירו מכם כל מרירות וחמה וכעס”
12. מה עלינו לבקש בתפילה כדי לשים רסן ללשון, ומדוע?
12 כדי לרסן את הלשון אין די בכך שנברור מילים. הרי המילים יוצאות למעשה מן הלב ולא מהפה. ישוע אמר: ”האיש הטוב, מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב, והאיש הרע, מאוצר לבו הרע מפיק את הרע; כי מתוך השופע בלב מדבר פיו” (לוקס ו׳:45). על כן, כדי לשים רסן ללשונך, עליך להתפלל כדוגמת דוד: ”לב טהור ברא לי, אלוהים, ורוח נכון חַדֵש בקרבי” (תהלים נ״א:12).
13. כיצד מרירות, חמה וכעס עלולים להוביל לדיבור פוגע?
13 פאולוס קרא לאפסים להימנע לא רק מן המילים הפוגעות אלא גם מן הרגשות המונחים ביסודן. הוא כתב: ”הסירו מכם כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). שים לב שעוד לפני שאמר ”צעקה וגידוף”, הזכיר פאולוס ”מרירות וחימה וכעס”. הזעם הגועש וגואה בלב האדם הוא שמאיים לפרוץ בקילוח של מילים פוגעות. אם כן, שאל את עצמך: ’האם יש בלבי מרירות וחימה’? האם אני ”בעל חימה”?’ (משלי כ״ט:22) אם תשובתך חיובית, התפלל לאלוהים שיעזור לך להתגבר על הנטיות הללו ולשלוט בעצמך לבל תתפרץ בזעם. בתהלים ד׳:5 נאמר: ”ריגזו ואל תחטאו, אימרו בלבבכם על משכבכם ודומו”. אם האווירה מתלהטת ואתה עומד לצאת מהכלים, נהג על־פי הכתוב במשלי י״ז:14: ”לפני התגלע הריב, נטוש”. התרחק זמנית מהמצב הטעון עד חלוף הסכנה.
14. כיצד המרירות עלולה להשפיע על הנישואין?
14 אין זה קל להתמודד עם זעם וכעס, בייחוד אם הם נובעים מ”מרירות”. המילה היוונית שפאולוס השתמש בה מוגדרת כמונח המאפיין ”רוח תרעומת הממאנת להתרצות” ו’טינה עם פנקס פתוח ויד רושמת’. לעתים קיימת בין בעל ואישה עוינות החוצצת ביניהם כערפל כבד, והמצב נמשך זמן רב. טענות והאשמות שלא לובנו עלולות להוביל לבוז וליחס מתנכר. עם זאת, אין טעם לשמור טינה על טעויות העבר. את הנעשה אין להשיב. חטא שנסלח צריך להישכח. האהבה ”לא תחשוב רעה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5).
15. מה יעזור למי שרגילים לדבר בשפה נוקבת ומשתלחת, לשנות את סגנון דיבורם?
15 מה אם נהוג היה במשפחתך להשתלח זה בזה וכבר התרגלת לסגנון דיבור כזה? בכל זאת תוכל לחולל שינויים. כבר הצבת לעצמך גבולות במספר תחומים בחיים אשר לא תרשה לעצמך לחרוג מהם. היכן תציב את הגבול בכל הנוגע לשימוש בלשונך? האם תפסיק לפני שהמילים מתחילות לפצוע? מוטב לך לאמץ את הגבול המוגדר באפסים ד׳:29: ”אל יצא מפיכם כל דבר ניבול”. לשם כך, ’פשוט את האדם הישן עם מעשיו ולבש את האדם החדש, ההולך ומתחדש בדעת לפי צלם בוראו’ (קולוסים ג׳:9, 10).
הצורך בהידברות כנה וגלוית לב
16. מדוע חוסר נכונות לדבר זה עם זה מזיק לנישואין?
16 ישנם בעלים ונשים שגוזרים על עצמם שתיקה ומסרבים לדבר זה עם זה. מכך לא תצמח להם תועלת רבה, והם אף עלולים לגרום נזקים. לא תמיד מדובר בהענשת האחר שכן השתיקה נובעת לעתים מתסכול או ייאוש. עם זאת, חוסר נכונות לדבר רק מחריף את המתחים ואינו פותר בעיות. כשם שאישה אחת אומרת: ”בכל פעם שאנחנו חוזרים לדבר, אנחנו אף פעם לא מדברים על הבעיות”.
17. מה בני זוג משיחיים צריכים לעשות אם יש מתח ביניהם?
17 כאשר המתח בין בני זוג אינו מתפוגג, אין קיצורי דרך. במשלי ט״ו:22 נאמר: ”הָפֵר מחשבות באין סוד [שיחה בגילוי לב], וברוב יועצים תקום”. עליכם לשבת ולשוחח על הנושא. הקשיבו זה לזה מבלי לאטום את הראש ואת הלב. אם הדבר נראה לכם כבלתי אפשרי, אולי כדאי שתיעזרו בזקני־הקהילה. הם מכירים את כתבי־הקודש ומנוסים ביישום עקרונות המקרא. הללו הם ”כמחבא רוח וסתר זרם” (ישעיהו ל״ב:2).
הניצחון אפשרי
18. איזה מאבק מתואר ברומים ז׳:18–23?
18 ריסון הלשון כמו גם ריסון ההתנהגות, כרוך במאבק. בהתייחסו לקושי שניצב מולו כתב השליח פאולוס: ”אני יודע כי בי, כלומר בבשרי, לא שוכן הטוב. אומנם לרצות אני יכול, אך לעשות את הטוב אינני יכול; כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו, אלא את הרע שאינני חפץ בו — אותו אני עושה. ואם אני עושה את מה שבניגוד לרצוני, הרי שלא עוד אני עושה אותו, אלא החטא השוכן בי”. בשל ”חוק החטא” השורר באיברינו אנו נוטים להשתמש לרעה בלשוננו ובאיברים אחרים בגופנו (רומים ז׳:18–23). אך את המלחמה הזו יש להילחם, והניצחון אפשרי בעזרת אלוהים.
19, 20. כיצד יכולה דוגמתו של ישוע לעזור לבעלים ולנשים לשים רסן ללשונם?
19 ביחסים המאופיינים באהבה ובכבוד, אין מקום למילים נוקבות וחסרות התחשבות. תן דעתך לדוגמה שהציב ישוע בעניין זה. ישוע מעולם לא הטיח עלבונות בתלמידיו. אפילו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, בשעה ששליחיו רבו ביניהם מי נחשב לגדול ביותר, לא גער בהם בן אלוהים (לוקס כ״ב:24–27). המקרא פונה לבעלים ואומר: ”אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה” (אפסים ה׳:25).
20 ומה באשר לאישה? היא ”תרחש כבוד רב לבעלה” (אפסים ה׳:33, ע״ח). האם אישה המכבדת את בעלה תצרח עליו במילים פוגעות? ”רצוני שתדעו”, כתב פאולוס, ”כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האישה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלוהים” (קורינתים א׳. י״א:3). על הנשים להיכנע לראשות הבעל כפי שהמשיח נכנע לראשות אלוהים (קולוסים ג׳:18). אדם לא־מושלם אינו מסוגל לחקות באופן מושלם את ישוע, ואולם המאמצים ’ללכת בעקבותיו’ יעזרו לבעלים ולנשים לנצח במאבק כנגד שימוש לא־הולם בלשון (פטרוס א׳. ב׳:21).
מה למדת?
• כיצד לשון חסרת מעצור פוגעת בנישואין?
• מדוע קשה לרסן את הלשון?
• מה עוזר לנו לשים רסן ללשוננו?
• מה עליכם כבעל ואישה לעשות אם יש מתחים ביניכם?
[תמונה בעמוד 24]
זקני־הקהילה מספקים עזרה על בסיס המקרא