האם עדי־יהוה נרדפו בתקופת השואה?
מתוך קרוב ל־000,35 עדי־יהוה שחיו בתקופת השואה בגרמניה ובמדינות שנכבשו על־ידי הנאצים, מצאו כ־500,1 עדי־יהוה את מותם. סיבת המוות אינה ידועה בכל המקרים. מכיוון שהנושא עדיין נחקר, הנתונים והפרטים ממשיכים להתעדכן מעת לעת.
אילו גורמים הובילו למותם?
גיליוטינה ששימשה את הנאצים
הוצאות להורג: קרוב ל־400 עדי־יהוה הוצאו להורג בגרמניה ובמדינות שנכבשו על־ידי הנאצים. מרבית הקורבנות הועמדו למשפט, נידונו למוות והוצאו להורג בעריפת ראש. אחרים נורו או נתלו ללא משפט רשמי.
תנאי כליאה מחפירים: למעלה מ־000,1 עדי־יהוה מתו במחנות ריכוז נאציים ובבתי סוהר. הם הועבדו בפרך עד מוות או מתו בעקבות עינויים, הרעבה, חשיפה לקור, מחלות או היעדר טיפול רפואי. אחרים מתו זמן קצר לאחר שחרורם בתום מלחמת העולם השנייה בשל היחס האכזרי שחוו.
גורמים אחרים: מספר עדי־יהוה נרצחו בתאי גזים, מתו בעקבות ניסויים רפואיים או קיבלו זריקות רעל.
מדוע הם נרדפו?
עדי־יהוה נרדפו בשל נאמנותם לעקרונות המקרא. כאשר המשטר הנאצי דרש מעדי־יהוה לפעול בניגוד למקרא, הם סירבו בתוקף. הם בחרו ”לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29). להלן שני תחומים שבהם באה לידי ביטוי הבחירה שלהם:
הם שמרו על ניטרליות פוליטית. בדומה לעדי־יהוה בכל העולם כיום, עדי־יהוה שחיו תחת המשטר הנאצי שמרו על ניטרליות בעניינים פוליטיים (יוחנן י״ח:36). לפיכך הם סירבו...
לשרת בצבא או לתמוך במאמץ המלחמתי (ישעיהו ב׳:4; מתי כ״ו:52).
להצביע בבחירות או להצטרף לארגונים נאציים (יוחנן י״ז:16).
להצדיע לצלב הקרס או לומר ”הייל היטלר!” (מתי כ״ג:10; קורינתים א׳. י׳:14).
הם קיימו את דתם. חרף העובדה שאסרו עליהם לקיים את דתם, עדי־יהוה המשיכו...
להתאסף כדי להתפלל ולעבוד את אלוהים (עברים י׳:24, 25).
לשוחח עם אחרים על המקרא ולחלק ספרות המבוססת על המקרא (מתי כ״ח:19, 20).
לנהוג בטוב לב בזולת, כולל ביהודים (מרקוס י״ב:31).
לדבוק באמונתם ולסרב לחתום על מסמך התכחשות לדתם (מרקוס י״ב:30).
פרופסור רוברט גרוורט הגיע למסקנה שעדי־יהוה היו ”הקבוצה היחידה ברייך השלישי שנרדפה רק על בסיס אמונותיה הדתיות”.a אסירים ששהו יחד עם עדי־יהוה במחנות הריכוז התרשמו עמוקות מעמדתם האיתנה. אסיר אוסטרי אחד ציין: ”הם אינם נלחמים. הם מעדיפים להיהרג ולא להרוג”.
היכן הם מצאו את מותם?
מחנות ריכוז: מרבית עדי־יהוה מתו במחנות ריכוז. הם נכלאו במחנות כגון: אושוויץ, בוכנוולד, דכאו, זקסנהאוזן, מאוטהאוזן, נוינגמה, נידרהאגן, פְלוסנבורג ורוונסבריק. במחנה זקסנהאוזן לבדו, אומתו כ־200 מקרי מוות של עדי־יהוה.
בתי סוהר: חלק מעדי־יהוה עונו למוות בבתי סוהר. אחרים מתו מפצעיהם לאחר החקירות האכזריות.
אתרי הוצאה להורג: עדי־יהוה הוצאו להורג בעיקר בבתי הסוהר ברלין־פלצנזה, ברנדנבורג והַאלֶה/זאלֶה. בנוסף, יש תיעוד לגבי כ־70 מקומות אחרים שבהם עדי־יהוה הוצאו להורג.
חלק מהמוצאים להורג
שם: הלנה גוטהולד
מקום ההוצאה להורג: פלצנזה (ברלין)
הלנה, רעיה ואם לשני ילדים, נעצרה מספר פעמים. ב־1937 הכו אותה כה קשות במהלך חקירה שבעקבות זאת היא חוותה הפלה. ב־8 בדצמבר 1944 ערפו את ראשה בגיליוטינה בכלא פלצנזה, ברלין.
שם: גרהארד ליבולד
מקום ההוצאה להורג: ברנדנבורג
ב־6 במאי 1943 הוצא גרהארד להורג בעריפת ראש. הוא היה בן 20. היה זה שנתיים לאחר שאביו הוצא להורג באותה השיטה באותו הכלא. במכתב הפרידה שלו הוא כתב למשפחתו ולארוסתו: ”ללא כוחו של האדון, לא הייתי מסוגל לצעוד בדרך זו”.
שם: רודולף אושנר
מקום ההוצאה להורג: הַאלֶה/זאלֶה
רודולף היה רק בן 17 כאשר הוצא להורג בעריפת ראש ב־22 בספטמבר 1944. במכתב הפרידה שלו הוא כתב לאימו: ”אחים רבים צעדו בדרך זו, וגם אני אעשה זאת”.
a תליינו של היטלר: חייו של היידריך (Hitler’s Hangman: The Life of Heydrich), עמוד 105.