ישעיהו
נז הַצַּדִּיק אָבַד,
אַךְ אִישׁ אֵינוֹ נוֹתֵן לְכָךְ אֶת לִבּוֹ.
2 הוּא נִכְנָס אֶל הַשָּׁלוֹם.
הֵם נָחִים עַל מִשְׁכָּבָם,* כָּל הַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר.
4 לְמִי אַתֶּם לוֹעֲגִים?
עַל מִי אַתֶּם פּוֹעֲרִים פִּיכֶם וְחוֹרְצִים לָשׁוֹן?
הַאֵינְכֶם יַלְדֵי פֶּשַׁע,
יַלְדֵי מִרְמָה,
5 הַבּוֹעֲרִים בִּתְשׁוּקָה בֵּין הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים,
תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן,
שׁוֹחֲטֵי הַיְּלָדִים בַּנְּחָלִים,*
תַּחַת נְקִיקֵי הַסְּלָעִים?
6 עִם חַלּוּקֵי הַנַּחַל חֶלְקֵךְ.
כֵּן, הֵם גּוֹרָלֵךְ.
אֲפִלּוּ לָהֶם אַתְּ שׁוֹפֶכֶת נְסָכִים וּמַעֲלָה מְנָחוֹת.
הַאִם אֵלֶּה יִהְיוּ לִרְצוֹנִי?*
7 עַל הַר גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא הֵכַנְתְּ אֶת מִשְׁכָּבֵךְ,
וּלְשָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זֶבַח.
8 מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה* הִצַּבְתְּ אֶת זִכְרוֹנֵךְ.*
אוֹתִי עָזַבְתְּ וְהִתְעַרְטַלְתְּ;
עָלִית וְהִרְחַבְתְּ אֶת מִשְׁכָּבֵךְ.
וְכָרַתְּ בְּרִית עִמָּם.
אָהַבְתְּ לַחְלֹק אֶת מִשְׁכָּבָם,
וְהִתְבּוֹנַנְתְּ בְּאֵיבַר הַזַּכְרוּת.*
שָׁלַחְתְּ צִירַיִךְ עַד לְמֵרָחוֹק,
עַד כִּי יָרַדְתְּ אֶל הַשְּׁאוֹל.*
10 יָגַעְתְּ בְּלֶכְתֵּךְ בִּדְרָכַיִךְ הָרַבּוֹת,
אַךְ לֹא אָמַרְתְּ, ’אֵין בְּכָךְ שׁוּם תּוֹעֶלֶת!’
מָצָאת כּוֹחַ מְחֻדָּשׁ.
עַל כֵּן אֵינֵךְ אוֹמֶרֶת נוֹאָשׁ.*
11 מִפְּנֵי מִי פָּחַדְתְּ וְיָרֵאת
כָּךְ שֶׁהִתְחַלְתְּ לְשַׁקֵּר?
אוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ.
לֹא שַׂמְתְּ דָּבָר עַל לִבֵּךְ.
הַאִם לֹא הֶחְרַשְׁתִּי וְהִתְעַלַּמְתִּי?*
לָכֵן אוֹתִי לֹא יָרֵאת.
12 אֲנִי אֲסַפֵּר אֶת ’צִדְקָתֵךְ’ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ,
וְהֵם לֹא יוֹעִילוּ לָךְ.
13 כַּאֲשֶׁר תִּזְעֲקִי לְעֶזְרָה,
אֹסֶף אֱלִילַיִךְ לֹא יַצִּילֵךְ.
אֶת כֻּלָּם תִּשָּׂא רוּחַ,
הֶבֶל פֶּה יְפַזֵּר אוֹתָם,
אַךְ הַחוֹסֶה בִּי יִנְחַל אֶת הָאָרֶץ
וְיִירַשׁ אֶת הַר קָדְשִׁי.
14 וְיֵאָמֵר, ’סִלְלוּ, סִלְלוּ דֶּרֶךְ! הָכִינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ!
הָסִירוּ כָּל מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי’”.
”בַּמָּרוֹם וּבַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ אֲנִי שׁוֹכֵן,
אַךְ גַּם עִם הַנִּדְכָּאִים וְשִׁפְלֵי הָרוּחַ,
כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת רוּחַ הַשְּׁפָלִים
וּלְהַחֲיוֹת אֶת לֵב הַנִּדְכָּאִים.
16 כִּי לֹא לְעוֹלָם אֶתְנַגֵּד לָהֶם
וְלֹא לָנֶצַח אֶזְעַם;
כִּי רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם תֵּחָלֵשׁ מִפָּנַי,
גַּם הַיְּצוּרִים הַנּוֹשְׁמִים* אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
17 זָעַמְתִּי עַל עֲווֹן רְדִיפָתוֹ אַחַר בֶּצַע,
וְלָכֵן הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, הִסְתַּרְתִּי פָּנַי וְזָעַמְתִּי.
אַךְ הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת כְּמוֹרֵד, וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.
18 אֶת דְּרָכָיו רָאִיתִי,
אַךְ אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתוֹ וְאַנְחֶה אוֹתוֹ
וְאָשִׁיב נֶחָמָה* לוֹ וְלַאֲבֵלָיו”.
19 ”אֲנִי בּוֹרֵא אֶת פְּרִי הַשְּׂפָתַיִם.
שָׁלוֹם מְמֻשָּׁךְ יִנָּתֵן לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב”, אוֹמֵר יְהֹוָה,
”וַאֲנִי אֲרַפְּאֵהוּ”.
20 ”אַךְ הָרְשָׁעִים הֵם כְּיָם גּוֹעֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁקֹט,
וּמֵימָיו מוֹסִיפִים לְהַעֲלוֹת אַצּוֹת וְטִיט.
21 אֵין שָׁלוֹם”, אוֹמֵר אֱלֹהַי, ”לָרְשָׁעִים”.