נפילת מחשבים בשנת 2000 — האם תשפיע עליך?
נאמר שכאשר הופיע לראשונה המחשב בזירה העולמית, היה הוא ההמצאה הגדולה ביותר מאז החל האדם להשתמש בחשמל. כיום, כעבור כמה עשורים, תוהים רבים כיצד הסתדרו ללא מחשבים. כתב־העת שבידך הוכן באמצעותם. המחשבים אוגרים בזיכרונם מידע ומאפשרים גישה מיידית אליו. הו, מחשבים, מחשבים! כמה שהם נפלאים! מה היה עושה העולם בלעדיהם?
כמעט כל תחום בחיי האדם מושפע ממחשבים בדרך כלשהי באזורי העולם המפותחים. פנסיית גמלאי, גמלת נכות מהממשלה, החזר מס ודמי ביטוח או רשימה ארוכה של תשלומים מסוג זה, קבלתך אותם תלויה במחשב. אם אתה שכיר, קרוב לוודאי שאת תלוש המשכורת שלך מפיק המחשב. במחשב מנוהל רישום של הכסף שהופקד במערכת הבנקאית ושל הריבית המגיעה ללקוח. אינספור מתקנים כמו מחוללי חשמל ומטהרי מים בבתים המודרניים מופעלים בבקרת מחשב. המחשב הוא ברכה לרופאים, למרפאות ולבתי־החולים. הוא עוזר לאבחן בעיות בריאות ולהציל חיים. הוא עוקב אחר תנאי מזג־האוויר ועוזר למנוע התנגשות מטוסים באוויר.
עד כמה נבונים הם?
המחשבים אינם נבונים יותר מהאדם שתכנת אותם. המחשב מסוגל לפתור בעיות בדרך שתוכנת בלבד. הוא אינו ניחן בשכל הישר. כשהוא שוגה, מעיד הדבר שאנשים לא מושלמים תכנתו אותו וקבעו את התצורה שלו. כשהוא מעבד נכון את הנתונים, נזקף הדבר לזכות מתכנתיו. ביצועי המחשב אומנם מהירים משל האדם, אך פתרון בעיות הוא מעבר ליכולתו, אלא אם כן טבע בו האדם שיטה לספק פתרונות.
ראיית הנולד של האדם לקתה בחסר כאשר תכנת לראשונה מחשבים מסוימים בשנות ה־50’ וה־60’. עלות זיכרון המחשב היתה גבוהה באותם ימים, ולכן חיפשו המתכנתים דרכים לחסוך בזיכרון. כל אות או ספרה תופסים מקום. כדי לחסוך מקום בשמירת תאריכים, המציאו ראשוני המתכנתים קוד מקוצר שלפיו יוצג רכיב השנה של התאריך עם שתי ספרות. לדוגמה, שנת 1965 קוצרה ל”65”, 1985 קוצרה ל”85”, 1999 ל”99” וכן הלאה. היה די קל להצמיד את הקידומת ”19” למספר ”85” ולקבל את שנת 1985 בהדפסת התאריך. מיליוני תוכניות מחשב שנכתבו בעשורים האחרונים השתמשו בקיצור זה. רק מעטים מבין המתכנתים סברו של’קיצור דרך’ זה, שנראה לא מזיק יהיו השלכות חמורות, משום שהם לא תיארו לעצמם שהתוכניות שכתבו עדיין יהיו בשימוש במאה הבאה. אך בכל זאת עוֹבדות כיום תוכניות המשתמשות בקיצור זה, והן תרשומנה בקבצים שלהן את שנת 2000 כשנת ”00”.
חלק מן המחשבים יפרשו את הנתון ”00” כשנת 1900! תאר לעצמך איזה בלבול ייווצר בתוכנית המחשב, כאשר למשל תאריך הגבייה של התשלום האחרון על הלוואה בת חמש שנים שפרעונה מתחיל ב־1999 יחושב לשנת 1904! במקרים אחרים חישובי התאריכים יפסיקו את העיבוד והתוכנית תוציא הודעת תקלה. וחמור מכך, התוכנית עלולה ’לעוף’.
”השבב הזעיר הוביל אותנו למהפכה תעשייתית שאינה נופלת מהמצאת החשמל”, נאמר בעיתון טורונטו סטאר. ”וגם הוא הפך אותנו לפגיעים הרבה יותר ממה שדמיינו לעצמם אי־פעם ממציאיו”. ועוד קבע העיתון: ”קיימים ברחבי העולם מערכות מחשבים ושבבים זעירים שאינם מסוגלים להבחין בין השנים 1900 ו־2000. אם לא יזוהו וישונו מערכות אלה, ישרור תוהו ובוהו עולמי”.
מתחזיות בני־סמכא
”הכל, כולל אותי, רק מנחשים עד כמה חמור יהיה המצב”, אמר הסנטור האמריקני רוברט בנט מיוטה. ”איש לא יֵדע זאת בוודאות עד ה־1 בינואר 2000 או שבוע־שבועיים לאחריו”. אחד מעוזרי נשיא ארצות־הברית ציין ש”יש בעצם יסוד כלשהו לומר... שיהיו לכך השלכות קשות ביותר על המשק ועל האנשים”.
”אנו מודאגים מהשיבושים האפשריים באספקת החשמל, בטלקומוניקציה ובשירותים הבנקאיים”, התבטאה דוברת סוכנות הביון המרכזית בארה״ב (סִי־אַי־אֵי). דיווחים מרחבי העולם מוסרים, שכבר צצו בעיות בכמה מחשבים כאשר התאריכים שעובדו הגיעו לשנת 2000 או יותר.
”בני־סמכא צופים בעיות נוספות במגזר הרפואי”, דיווח יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט. ”חיובֵי מטופלים ורשומות ביטוח בבתי־חולים או בחברות המספקות ביטוח רפואי מקיף עלולים להינזק. צפויים שיבושים גם בחלק מהציוד הביו־רפואי, ובכללו מוניטורים למעקב אחר מצב המטופלים. רבות מחברות החשמל לא התחילו לטפל בבעיה בזמן, ולכן יש סכנה להפסקות חשמל אזוריות”. עיתון קנדי חושש גם הוא: ”בתי־החולים והטכנולוגיות הרפואיות שלנו מסתמכים על השבב הזעיר המצוי בכל מקום. לפיכך קריסת מערכות המחשבים עלולה להרוג אנשים”. מנהל בית־חולים קבל על כך ואמר, ”אופי התחום שבו אנו עוסקים מחייב אותנו להתייחס לדברים בפרספקטיבה אחרת לגמרי. במגזרים אחרים אין זו שאלה של חיים או מוות”.
אנשי מחשבים פסימיים יותר חוזים מפולת בשוק המניות, פשיטת רגל של בתי־עסק קטנים ו’בהלת בנקים’ אצל לקוחות חששנים. סגן מזכיר הביטחון בארצות־הברית כינה את ה’באג’ הכלל־עולמי ’המקביל האלקטרוני לתופעת מזג־האוויר ”אל ניניו”’ והוסיף: ”אקדים ואומר שנכונות לנו כמה הפתעות לא נעימות”.
”לעסקים ברוסיה צפוי נזק נוראי אם לא יתוקנו התוכנות לפני ה־1 בינואר 2000”, אמר נשיא לשכת המסחר האמריקנית. וסוכנות הידיעות רוֹיטֶרס מדווחת: ”החברות הגרמניות נוהגות כסהרוריות בנוגע לפצצת הזמן בעולם המחשבים שתתפוצץ באלף הבא, ושתוצאות הלוואי שלה עלולות לגרום אנדרלמוסיה באירופה כולה”. לדברי מנהל מחקר בתחום זה, ”אותה ביקורת נכונה לגבי אוסטריה, שווייץ, ספרד, צרפת ואיטליה”.
העיתון בנגקוק פוסט מזדעק גם הוא לנוכח בעיית המחשבים בתאילנד: ”לדברי שירותי המידע של האומות המאוחדות, האלף הבא מציב אתגר כפול ללשכות הלאומיות לסטטיסטיקה באיזור — פתרון בעיית שנת 2000 (Y2K) במערכות המחשבים שלהן והיערכות לקראת סבב חדש של מפקדי אוכלוסין”. בעיות אלה משותפות גם לאוסטרליה, אירלנד, אנגליה, הונג קונג, יפן, ניו־זילנד וסין. זוהי בהחלט בעיה כלל־עולמית הזועקת לפתרון.
עלות אדירה
מומחים מעריכים את עלות הסבת התוכנות בהון תועפות. למשל, לפי אומדנים של המשרד האמריקני לניהול ותקציב יידרשו 7.4 מיליארד דולר לנפות שגיאות בתוכנות מחשבי הממשלה הפדראלית בלבד. קבוצת בני־סמכא טוענת, שלפי אומדן מציאותי יותר מחיר התיקון במחשבים אלה יסתכם ב־30 מיליארד דולר. בכמה מוערכת עלות ההוצאות העולמית? בהון עתק של ”600 מיליארד דולר לתיקון התוכנה וטריליון דולר לכיסוי התביעות המשפטיות הבלתי נמנעות שיוגשו כאשר ייכשלו חלק מניסיונות התיקון”, מוסר העיתון ניו־יורק פוסט. קבוצת מומחים אחרת חישבה ומצאה ש”עלויות התיקונים, המשפטים וההפסד העסקי עשויות להגיע ל־4 טריליון דולר”. ניו־יורק פוסט מציין ש”בעיית שנת 2000 עומדת להיות היקרה שבבעיות ההיסטוריה האנושית”. דיווח נוסף מתאר זאת כ”פרויקט שהוא אולי הגדול ביותר, המסוכן ביותר והיקר ביותר שעל האדם לבצע”.
הדעות חלוקות
כיצד ישפיע כל זאת עליך? התשובה לכך תלויה באיזור מגוריך ובמידת המאמצים שישקיעו המוסדות המטפלים בך. ייתכן שלא תושפע כלל, אפשר שתתרעם מעט או שההתמודדות עם המצב תהיה קשה מאוד, במיוחד בשבועות הראשונים שלאחר ה־1 בינואר 2000. אם מדובר בתחום הנוגע לך כמו ציוד רפואי שאתה משתמש בו, צור קשר עם החברה או המוסד המספקים שירות זה וברר כיצד תשפיע שנת 2000 על הציוד או השירות המוענקים לך.
בשנים האחרונות דשו רבות בבעיית שנת 2000. יש אומרים שזו בעיה חמורה ביותר. לעומתם יש הטוענים שאלה תרחישים מוגזמים. יש הגורסים שיתמוטטו הבנקים, בעוד שלדברי מומחים לבנקאות עד שנת 2000 תיפתרנה רוב הבעיות. ”איש אינו מאמין שרשת הטלפונים מתקדמת לעבר קריסה הרסנית”, אמר ראש הוועדה הפדראלית לתקשורת בארה״ב. עם זאת, הוא נאלץ להודות שיהיו שיבושים בטלפונים בפרוס המאה הבאה, אך לדבריו יהיו אלה הפרעות קלות ולא משהו חמור. ארגונים רבים עורכים כעת סימולציות של חישובי תאריכים בתנאי מעבדה. כך ניתן למנוע הרבה בעיות. אך ימים יגידו עד כמה חמורה תהא בעיית שנת 2000.