כלי עזר מועיל לתרגום
מחבר המקרא, יהוה אלוהים, חפץ שהבשורה הטובה על מלכותו תוכרז ”לכל אומה ושבט ולשון ועם” (ההתגלות י״ד:6). הוא מעוניין שדברו הכתוב יהיה בהישג ידה של האנושות כולה. להשגת מטרה זו תורגם המקרא ליותר שפות מכל ספר אחר בעולם כולו. אלפי מתרגמים לא חסכו זמן ומאמצים במגמה להעביר את מחשבות אלוהים ללשון אחרת.
ואולם, המקרא אינו טקסט לתרגום גרידא. פעם אחר פעם שימש בעצמו אמצעי עזר לתרגום טקסטים אחרים. מתרגמים רבים ערכו השוואות בין תרגומים של מונחים מקראיים בשפות שונות על מנת להוציא תחת ידם תרגום איכותי של מילים מסוימות. ניתן עתה להשתמש בתכונותיו של המקרא ככלי עזר לתרגום באמצעות מחשב.
מאוד קשה להפיק תרגום ממוחשב. מספר מומחים אפילו סברו שתרגום הוא מעבר ליכולתו של המחשב. מדוע? מכיוון ששפה אינה אוסף מילים ותו לא. כל שפה מורכבת מצירופי מילים ייחודיים לה, מכללים, מיוצאים מן הכלל, מניבים ומכינויי רמז. מאמצים לתכנת כל זאת במחשב לא הוכתרו בהצלחה. רוב התרגומים שנעשו על־ידי המחשב היו כמעט בלתי מובנים.
ואולם, מדעני מחשב תרים כיום אחר דרכים חדשות. ”בשיטה שלנו נעשה שימוש בתבניות סטטיסטיות כדי למצוא את התרגום הסביר ביותר”, אומר פרנץ יוֹזֶף הוץ’, מומחה מוביל בתרגום באמצעות מחשב. למשל, אם אתה רוצה לתרגם מהינדית לאנגלית בחר קודם כול בטקסט הקיים בשתי השפות. עתה שתול את הטקסטים במחשב. המחשב ישווה בין התמלילים. לדוגמה, כאשר המחשב מוצא מילה הינדית מסוימת בכמה מקומות ובכל פעם מופיעה במשפטים המקבילים המילה ”בית” באנגלית, המחשב מסיק שפירושה של המילה הזו בהינדית היא ”בית”. וסביר להניח שהמילים הצמודות לה הן תואר השם, כגון ”גדול”, ”קטן”, ”ישן” או ”חדש”. בשיטה זו המחשב מפיק רשימת מונחים מקבילים וצירופי מילים. לאחר ”הכשרה” זו, שנדרשים לה מספר ימים או שבועות בלבד, המחשב מסוגל ליישם את מה ”שלמד” בטקסט חדש. אמת, התרגום המתקבל הוא ברמה נמוכה מבחינת דקדוק וסגנון, אך ברוב המקרים הוא קריא דיו ומעביר את המשמעות ואת הפרטים החשובים.
איכות התרגום תלויה במידה רבה בכמות ובאיכות הטקסט שהוזן למחשב מלכתחילה. וכאן נכנס המקרא לתמונה. הוא תורגם בהקפדה רבה לשפות רבות, הוא זמין ומכיל כמות נכבדה של טקסט. אין תימה אפוא, שבחירתו הראשונה של החוקר בעת שהזין את המחשב בשפה חדשה הייתה לא אחרת מאשר המקרא.