שאלות של קוראים
מה צריכה להיות עמדתנו כמשיחיים לגבי העברת תוכנות מחשב מסחריות?
יש שינסו באופן מוטעה להצדיק זאת ולצטט את דברי ישוע: ”חינם קיבלתם, חינם תתנו”. כמובן, ישוע לא דיבר על מתן העתקים של ספרים או תוכנות מחשב שיש עליהם זכויות יוצרים, חומר שהשימוש בו כפוף לחוקי המדינה. הוא התכוון לנתינה במסגרת פעילות ההטפה. לפני ששליחיו יצאו לערים ולכפרים אמר להם ישוע שעליהם לבשר את המלכות, לרפא חולים ולגרש שדים. הוא הורה להם ’לתת בחינם’ ולא לבקש תשלום (מתי י׳:7, 8).
קיים מספר הולך וגדל של מחשבים בבתים ובעסקים, ויותר ויותר אנשים זקוקים לתוכנות. את התוכנות צריך בדרך כלל לקנות. נכון, יש הכותבים תוכנות שאותן הם מעמידים לרשות הציבור חינם אין כסף ומודיעים כי ניתן להעתיקן או להעבירן לאחרים. אלא שרוב תוכנות המחשב נכתבות למטרות מסחר. המשתמש אמור לקנות אותן, לשלם עליהן, ואין זה משנה אם הוא זקוק להן לשימוש אישי או עסקי. מי שלוקח או מעתיק תוכנת מחשב בלי לשלם, עובר על החוק, כשם שצילום המוני של ספרים מהווה עבירה על החוק, גם אם מחלקים את הספרים בחינם.
לרוב תוכנות המחשב (כולל משחקים) מצורף רישיון, והרוכש/המשתמש נדרש לקבל את תנאי הרישיון. בחלק ניכר מן הרישיונות נאמר כי רק אדם אחד רשאי להתקין את התוכנה ולהשתמש בה — וההתקנה תתבצע בדרך כלל על מחשב אחד בלבד, אם בבית, בעסק או בבית־ספר. רשיונות מסוימים מציינים כי הרוכש רשאי להחזיק ברשותו העתק גיבוי, אך אסור לו להעתיק את התוכנה לשימוש אחרים. אם הרוכש מעוניין להעביר את התוכנה (כולל הרישיון והמסמכים הנלווים), הוא רשאי לעשות כן. אך בזאת הוא מאבד את זכותו להשתמש בה. לכל רישיון תנאים משלו, לכן אחריותו של הרוכש או המקבל היא לברר את תנאי הרישיון.
מדינות רבות שותפות להסכמי זכויות יוצרים המגנים על ”קניינים אינטלקטואלים” כגון תוכנות מחשב, והן מנסות לאכוף את חוקי זכויות היוצרים. למשל, העיתון ניו־יורק טיימס מ־14 בינואר 2000 דיווח כי ”שוטרים גרמנים ודניים עצרו אנשים החברים, להגדרתם, בכנופייה גדולה להפצה פיראטית של תוכנות”, אשר שיכפלה והפיצה תוכנות ומשחקי מחשב, ואף מכרה את חלקם באינטרנט.
מה עמדתה של הקהילה המשיחית בנידון? ובכן, ישוע אמר: ”את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים” (מרקוס י״ב:17). מכאן שהמשיחיים חייבים לציית לחוקי המדינה כל עוד אין הם מתנגשים עם חוקי אלוהים. באשר לממשלות כתב השליח פאולוס: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון... כל המתקומם נגד השלטון מתנגד לצו אלוהים, והמתנגדים יביאו על עצמם משפט” (רומים י״ג:1, 2).
אין זה מאחריותם של זקני־הקהילה לבדוק מחשבים פרטיים של אחרים, ואין בידם הרשות לפרש ולאכוף חוקי זכויות יוצרים. אך הם מאמינים ומלמדים שאל למשיחיים לקחת דבר שאינו בבעלותם, ושעליהם להיות שומרי חוק. עמדה זו מגינה על המשיחיים מלהיענש כמפירי חוק ומאפשרת להם להתייצב במצפון נקי לפני אלוהים. פאולוס כתב: ”לכן עליך להיכנע לא רק בגלל הזעם, אלא גם בגלל המצפון” (רומים י״ג:5). ברוח דומה הביע פאולוס את רצונו של כל משיחי אמיתי במילים: ”בטוחים אנו כי שלם מצפוננו; רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18).
[תיבה בעמוד 29]
בתי עסק ובתי־ספר מסוימים רוכשים רשיונות למשתמשים רבים, ובהם נקוב מספר מרבי של משתמשים המורשים להשתמש בתוכנה. ב־1995 דנו קהילות עדי־יהוה במאמר שבין השאר ציין:
”מרבית החברות המייצרות תוכנות מחשב ומוכרות אותן, מגינות עליהן בזכות יוצרים, ומספקות רישיון המציין את האופן שבו יש להשתמש בתוכנות כחוק. בדרך כלל הרישיון מציין שאסור לבעל התוכנה למסור לאחרים העתקים ממנה; למעשה, החוק הבינלאומי לזכויות יוצרים קובע שזו עבירה על החוק. ... חברות גדולות אחדות מוכרות מחשבים שהותקנו בהם תוכנות עם רישיון. אולם, חנויות מחשבים מסוימות אינן מספקות רשיונות, משום שהתוכנות שהותקנו במחשבים הן העתקים לא־חוקיים. משמע הדבר, שהרוכש המשתמש בתוכנות אלו עובר על החוק. בהקשר לכך, אל למשיחי להתקין או להוריד קבצים מסוימים שמוגנים בזכות יוצרים (כמו פרסומי החברה) ואשר הועתקו ללא רשות חוקית מטעם הבעלים”.