האם זה באמת אי־יושר?
”ספרי שמישהו אחר נהג, והכול יהיה בסדר”.
”אתה לא חייב לדווח על כל דבר למס הכנסה”.
”מה שחשוב זה שלא יתפסו אותך”.
”למה לשלם אם אתה יכול להשיג את זה בחינם?”
אולי שמעת משפטים כגון אלה מפי אנשים שרצו לייעץ לך בענייני כספים או בעניינים אחרים. נראה כי לאנשים מסוימים יש ”פתרונות” מחוכמים לכל מצב. השאלה היא, האם אדם הפועל על־פיהם באמת נוהג ביושר?
כיוון שאי־יושר כה נפוץ כיום בעולם, אנשים רבים רואים בשקרים, ברמאות ובגניבה דרכים מקובלות להתחמק מעונש, להרוויח כסף או להתקדם בחיים. פעמים רבות מציבים אנשי ציבור בולטים דוגמה שלילית בכל הנוגע ליושר. באחת מארצות אירופה נרשמה בין השנים 2005 ל־2006 עלייה של יותר מ־85 אחוז במעשי ההונאה ובמקרי המעילות. נתון זה אינו כולל מקרי אי־יושר רבים אשר בעיני כמה מצטיירים כ”חטאים קטנים”. לכן אין זה מפתיע שבכירים בצמרת העסקית והפוליטית במדינה זו היו מעורבים בשערורייה שבה נחשף שהם השתמשו בתארים מזויפים על מנת לקדם את הקריירה שלהם.
אך למרות האי־יושר הפושה בעולם, רבים עדיין רוצים לעשות את הטוב והישר. סביר להניח שאתה אחד מהם. אתה ודאי אוהב את אלוהים ולכן אתה רוצה לעשות את הישר בעיניו (יוחנן א׳. ה׳:3). אולי אתה מזדהה עם דבריו של השליח פאולוס, שכתב: ”בטוחים אנו כי שלם מצפוננו; רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18). מסיבה זו, אנו מעודדים אותך לתת דעתך לכמה מצבים העלולים לבחון את נחישותך לנהוג ”ביושר בכל דבר”. נתייחס גם למספר עקרונות מקראיים היכולים לסייע לך במצבים מעין אלה.
מי צריך לשלם על נזקי התאונה?
בחורה צעירה בשם ליסהa נהגה ברכבה והתנגשה בלי כוונה ברכב אחר. איש לא נפצע בתאונה, אך נגרם נזק לשני הרכבים. במדינה שבה היא מתגוררת נדרשים נהגים צעירים לשלם דמי ביטוח גבוהים, ולאחר כל תאונה תעריפי הביטוח עולים עוד יותר. כיוון שגרגור, בן דודה של ליסה המבוגר יותר ממנה, היה עימה ברכב, מציע חבר שהם ידווחו שגרגור הוא זה שנהג ברכב. כך תוכל ליסה להתחמק מתשלום דמי ביטוח גבוהים יותר. הפתרון נראה כפתרון טוב. מה עליה לעשות?
חברות הביטוח משתמשות בדמי הביטוח הנגבים מהמבוטחים כדי להסדיר תביעות, והן מעלות את תעריפי הביטוח כדי לפצות על הפסדים הנגרמים להן. לכן אם ליסה תקשיב לעצתו של החבר, היא למעשה תאלץ מבוטחים אחרים לשלם דמי ביטוח גבוהים יותר כדי לכסות את נזקי התאונה שלה. היא לא רק תשקר לחברת הביטוח אלא גם תגנוב מאחרים. אותו הדבר נכון גם לגבי מסירת הצהרה כוזבת לחברת הביטוח כדי לזכות בפיצויים גבוהים יותר.
העונשים הקבועים בחוק עשויים להרתיע אנשים מפני ביצוע עבירות מעין אלה. אך דבר־אלוהים נותן לנו סיבה טובה יותר להימנע מאי־יושר. באחד מעשרת הדיברות נאמר: ”לא תגנוב” (שמות כ׳:15). השליח פאולוס חזר על צו זה באומרו למשיחיים: ”הגונב אל יוסיף לגנוב” (אפסים ד׳:28). אם תישמע לדבר־אלוהים בעניינים הנוגעים לביטוח, תימנע מלעשות דבר שאלוהים מגנה. כך גם תראה אהבה וכבוד כלפי חוקי אלוהים והזולת (תהלים קי״ט:97).
”תנו לקיסר את אשר לקיסר”
פיטר הוא איש עסקים. רואה החשבון שלו מציע שהוא יבקש ניכוי מס על ”רכישה” של ציוד מחשבים יקר. רכישה כזו אינה נחשבת לדבר חריג עבור עסק כמו העסק של פיטר. הוא אומנם מעולם לא ביצע את הרכישה הזו, אך סביר להניח שהרשויות לא יבדקו את העניין. ניכוי זה יכול להפחית במידה ניכרת את סכומי המס שעליו לשלם. מה עליו לעשות? אילו עקרונות יכולים לעזור לו לקבל החלטה נבונה?
השליח פאולוס אמר למשיחיים בימיו: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון, ... תנו לכל אדם מה שמגיע לו: מס למי שעל המס; מכס למי שעל המכס” (רומים י״ג:1, 7). מי שרוצים לשאת חן בעיני אלוהים צריכים לשלם את כל המיסים הנדרשים על־פי חוק. מצד שני, אם חוקי המדינה מאפשרים לאנשים או לעסקים מסוימים לקבל הפחתה במס, אין כל פסול לבקש הטבות כאלו אם הם עומדים בדרישות הקבועות בחוק.
הנה מצב נוסף הקשור לתשלום מיסים. דוד מועסק בתור נגר בעסק מקומי. חבריו ושכניו מבקשים ממנו לבנות עבורם ארונות ורהיטים לביתם, והוא עושה זאת לאחר שעות העבודה. הם מציעים לשלם לו סכום גבוה יותר מהסכום שהוא מרוויח בעבודתו הרגילה, אך בתנאי שהוא יעבוד בלי חשבונית. במצב זה אף אחד אינו מדווח על העבודה, ואיש אינו משלם מיסים. רבים חושבים שהדבר הוגן כיוון ששני הצדדים מרוויחים מהסידור. מה צריכה להיות השקפתו של דוד לגבי ”עבודה בשחור” אם ברצונו להשביע את רצון אלוהים?
אדם העושה זאת אולי לא ייתפס, אך הוא אינו משלם את המיסים שהרשויות זכאיות לגבות ממנו. ישוע ציווה: ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מתי כ״ב:17–21). ישוע אמר זאת על מנת לתקן את צורת החשיבה של מאזיניו בכל הנוגע לתשלומי מיסים. רשויות השלטון, שאותן כינה ישוע קיסר, רואות לעצמן זכות חוקית לגבות מיסים. לכן תלמידיו של ישוע מבינים שזוהי חובתם המקראית לשלם את כל המיסים.
לרמות במבחנים
תלמידת תיכון בשם מרתה עומדת לפני בחינות הבגרות. הסיכויים שלה להשיג עבודה טובה תלויים בקבלת ציונים גבוהים, ולכן היא משקיעה שעות רבות בהתכוננות לבחינות הבגרות. חלק מחבריה לכיתה מתכוננים גם הם — אך בדרך שונה. הם מתכוונים לרמות בבחינות ולהשתמש באיתוריות, בטלפונים ניידים ובאמצעים טכנולוגיים אחרים כדי להשיג ציונים גבוהים. האם כדאי למרתה לעשות את מה ש”כולם” עושים כדי להבטיח שהיא תקבל ציונים טובים?
כיוון שמעשי רמייה הם דבר כה נפוץ, רבים סבורים שאין בכך כל פסול. לטענתם, ”מה שחשוב זה שלא יתפסו אותך”. אך חשיבה שכזו אינה מקובלת על המשיחיים האמיתיים. המורה אולי לא ישים לב שתלמיד כלשהו מרמה, אך יש מישהו שכן יבחין בכך. יהוה אלוהים מודע למעשינו והוא ידרוש מאיתנו לתת עליהם דין וחשבון. פאולוס כתב: ”אין שום נברא נסתר מעיניו; הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון” (עברים ד׳:13). האם הידיעה שאלוהים מתבונן בנו כי חשוב לו שננהג ביושר אינה מהווה מניע חזק עבורנו לא לרמות בזמן בחינות?
מה תעשה?
ליסה, גרגור, פיטר, דוד ומרתה הבינו שהמצב שאיתו נאלצו להתמודד אינו עניין של מה בכך. הם החליטו לנהוג ביושר וכך לשמור על מצפון נקי ועל טוהר מוסרי. מה אתה תעשה אם תאלץ להתמודד עם מצבים דומים?
עמיתיך לעבודה, חבריך לכיתה ושכניך אולי לא יהססו לשקר, לרמות או לגנוב. למעשה הם אולי ילעגו לך וינסו לגרום לך לנהוג כמותם. מה יכול לסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה על אף הלחץ לנהוג באי־יושר?
זכור, אם תנהג על־פי רצון אלוהים יהיה לך מצפון נקי ואתה תסב לאלוהים קורת רוח ותזכה לברכתו. המלך דוד כתב: ”מי יגור באוהלך? מי ישכון בהר קודשך? הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו. ... עושה אלה לא ימוט לעולם” (תהלים ט״ו:1–5). מצפון נקי וידידות עם אלוהים חשובים הרבה יותר מכל רווח חומרי שהושג בדרכי רמייה.
[הערת שוליים]
a חלק מהשמות בדויים.
[קטע מוגדל בעמוד 24]
”הגונב אל יוסיף לגנוב”.
כבוד כלפי חוקי אלוהים ואהבת הזולת מניעים אותנו לנהוג ביושר בעניינים הנוגעים לביטוח
[קטע מוגדל בעמוד 24]
”תנו לכל אדם מה שמגיע לו: מס למי שעל המס”.
על מנת להשביע את רצון אלוהים, אנו משלמים את כל המיסים הנדרשים על־פי חוק
[קטע מוגדל בעמוד 25]
”הכול... גלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון”.
המורים אולי לא יתפסו אותנו אם נרמה בבחינות, אבל אנחנו רוצים להיות ישרים בעיני אלוהים
[תיבה/תמונות בעמוד 26]
גניבה ”סמויה”
חברך רכש את הגרסה האחרונה של תוכנת מחשב כלשהי, וגם אתה רוצה את התוכנה הזו. הוא מציע להעתיק אותה עבורך ובכך לחסוך לך כסף. האם תנהג ביושר אם תסכים להצעתו?
כאשר מישהו רוכש תוכנת מחשב, הוא מסכים לנהוג על־פי תנאי הסכם הרישיון לתוכנה זו. רשיון התוכנה אולי מאפשר לרוכש להתקין את התוכנה על מחשב אחד בלבד. במקרה כזה, העתקת התוכנה עבור אדם אחר מהווה הפרה של הסכם הרישיון, והיא למעשה לא־חוקית (רומים י״ג:4). העתקת התוכנה נחשבת גם לגניבה, כיוון שבעל זכויות היוצרים אינו מקבל את הכסף המגיע לו (אפסים ד׳:28).
יש שאולי מתרצים ואומרים: ’אף אחד לעולם לא ידע על כך’. ייתכן שזה נכון, אך עלינו לזכור את דבריו של ישוע: ”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). כולנו רוצים לקבל את השכר המגיע לנו עבור עבודתנו, וחשוב לנו שאחרים יכבדו את הרכוש שלנו. מכאן שעלינו לנהוג באותו אופן כלפי אחרים. אנו נמנעים מגניבה ”סמויה”, כגון שימוש בלתי מורשה בקניין רוחניb (שמות כ״ב:6–8).
[הערת שוליים]
b קניין רוחני כולל חומרים מוגנים על־ידי זכויות יוצרים, כגון מוזיקה, ספרים או תוכנות, בין אם הם מודפסים על גבי נייר ובין אם הם מאוחסנים אלקטרונית. סימנים מסחריים, פטנטים, סודות מסחריים והזכות לפרסום, כלולים גם הם בקטגוריה זו.