מאמצים נועזים לקידום המקרא

הוא נפח את נשמתו בערבות העשב הקפואות שבמזרח סיביר,‏ מושמץ ועטוי קלון.‏ מתי מעט זוכרים שהיה הוא מן הדמויות המרכזיות שתרמו להתקדמותם הרוחנית של בני עמו היוונים.‏ שמו של פורץ דרך זה שלא זכה להכרה היה סֶרַפִים,‏ ומאמציו הנועזים לקידום המקרא הובילו למותו.‏

סֶרַפִים חי בתקופה שבה יוון הייתה חלק מן האימפריה העות’‏מַאנית.‏ על־​פי מטלינוס,‏ חוקר יווני־​אורתודוקסי,‏ תקופה זו עמדה בסימן של ”‏מחסור בבתי־​ספר טובים”‏ ו”‏חוסר השכלה בקרב מרבית האוכלוסייה”‏,‏ כולל אנשי הכמורה.‏

תהום עמוקה נפערה בין הקוֹינֵי (‏היוונית המשותפת)‏ לבין היוונית שהייתה מדוברת אז על ניביה הרבים.‏ הפער היה עצום עד כדי כך שהקוֹינֵי,‏ שבה נכתבו כתבי־​הקודש המשיחיים,‏ כבר לא הייתה מובנת לאנשים נטולי השכלה פורמאלית.‏ במחלוקת שנולדה בעקבות זאת,‏ בחרה הכנסייה לקדם את הקוֹינֵי הבלתי מובנת.‏

לתוך אווירה זו נולד סטפנוס איוֹאניס פּוֹגוֹנַאטוֹס,‏ בן למשפחה ידועה באי לֶסבּוֹס שביוון.‏ היה זה בערך בשנת 1670.‏ העוני והבערות משלו באי.‏ בשל המחסור בבתי־​ספר נאלץ סטפנוס לרכוש חינוך יסודי במנזר מקומי.‏ בגיל צעיר מאוד הוסמך לכומר בכנסייה היוונית־​אורתודוקסית וזכה לשם סֶרַפִים.‏

מתוך צמאונו לידע הגיע סֶרַפִים בשנת 1693 בקירוב לקונסטנטינופול (‏היום איסטנבול,‏ טורקיה)‏.‏ ברבות הימים זיכו אותו כישוריו בכבוד מצד נכבדי יוון.‏ עד מהרה נשלח על־​ידי תנועה לאומנית יוונית חשאית כציר לפֶטר הגדול צאר רוסיה.‏ במסעו למוסקבה ובדרך חזרה עבר סֶרַפִים בחלקים רבים באירופה ונחשף לרוחות השינוי שנשבו בעולם הדת וההשכלה.‏ בשנת 1698 הגיע לאנגליה ויצר קשרים חשובים בלונדון ובאוקספורד.‏ הוא הוצג בפני הארכיבישוף של קֶנטֶרבּרי,‏ ראש הכנסייה האנגליקנית,‏ והקשר שנרקם ביניהם פעל בתוך זמן קצר לטובתו של סֶרַפִים.‏

הוצאת תרגום מקרא

בתקופת שהותו באנגליה הגיע סֶרַפִים למסקנה שהיוונים זקוקים נואשות לתרגום חדש וקל להבנה של ”‏הברית החדשה”‏ (‏כתבי־​הקודש המשיחיים)‏.‏ בהתבססו על תרגום שהופק יותר מחמישים שנה קודם לכן בידי הנזיר מקסימוס,‏ נרתם סֶרַפִים למלאכה להוציא לאור תרגום נקי מטעויות וקל יותר להבנה.‏ הוא החל בעבודתו במלוא המרץ אך עד מהרה נותר ללא מימון.‏ העתיד נראה ורוד יותר בעקבות הבטחת הארכיבישוף של קֶנטֶרבּרי להעניק לו את התמיכה הכספית הנחוצה.‏ כולו מעוּדד,‏ רכש סֶרַפִים נייר דפוס וניהל משא ומתן עם דַפָּס.‏

אלא שההדפסה נמשכה עד למחצית ספר לוקס.‏ בעקבות שינויים פוליטיים באנגליה חדל הארכיבישוף של קֶנטֶרבּרי להזרים לו כספים נוספים.‏ סֶרַפִים לא אמר נואש וגייס את עזרתם של כמה נותני חסות עשירים,‏ ובסופו של דבר בשנת 1703 הוציא לאור את הנוסח המתוקן.‏ חלק מן ההוצאות כוסו על־ידי ”‏החברה להפצת הבשורה בארצות זרות”‏.‏

תרגומו הקדום יותר של מקסימוס,‏ תרגום בן שני כרכים,‏ כלל את הנוסח היווני המקורי.‏ היו אלה כרכים גדולים וכבדים.‏ הנוסח המתוקן של סֶרַפִים היה דק יותר וזול יותר:‏ הוא הודפס באותיות קטנות יותר והכיל אך ורק תרגום ליוונית מודרנית.‏

מוסיף שמן למדורה

‏”‏תרגום עדכני זה מילא צורך ממשי”‏,‏ מציין החוקר ג׳ורג׳ מֶטַלינוֹס.‏ ”‏אך סֶרַפִים ניצל את ההזדמנות על מנת להתנגח בקבוצה של כמרים אשר התנגדו לתרגום [‏המקרא]‏”‏.‏ במבוא ציין סֶרַפִים שתרגומו ’‏מיועד במיוחד לכמה כמרים וזקני עדה שאינם מבינים יוונית [‏קוֹינֵי]‏,‏ כדי שבעזרת רוח הקודש יוכלו לקרוא ולהבין דבר מה מן הנוסח המקורי,‏ ויעבירו זאת לנוצרים מן השורה’‏ (‏תרגום המקרא ליוונית מודרנית במאה ה־19 [‏The Translation of the Bible Into Modern Greek—During the 19th Century]‏)‏. הכמורה רתחה מזעם.‏ כך נקלע סֶרַפִים לעין הסערה סביב תרגום המקרא,‏ סערה שהשתוללה בשורות הכנסייה היוונית־​אורתודוקסית.‏

מן העבר האחד ניצבו אותם אנשים אשר הבינו שהתקדמות רוחנית ומוסרית תלויה בחשיפה למקרא.‏ עוד טענו כי אנשי הכמורה חייבים לשפר את ידיעותיהם במקרא.‏ חסידי תרגום המקרא החזיקו בדעה שאת האמיתות המקראיות ניתן להביע בכל שפה (‏ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏

מתנגדי תרגום המקרא נאחזו באמתלה שכל תרגום מקרא יסלף את תכניו ויערער את סמכות הכנסייה בענייני פרשנות ודוֹגמות.‏ אך חששם האמיתי היה שהפרוטסטנטים ינצלו את תרגום המקרא במטרה להשיג דריסת רגל בכנסייה היוונית־​אורתודוקסית.‏ כמרים רבים סברו שמחובתם להתייצב נגד כל מגמה העלולה לשחק לידיהם של הפרוטסטנטים,‏ לרבות המאמצים להפוך את המקרא מובן לאנשים מן השורה.‏ תרגום המקרא הפך אפוא לנקודת הרתיחה בסכסוך בין הכנסייה הפרוטסטנטית לבין הכנסייה האורתודוקסית.‏

אף שלא הייתה לו שום כוונה לעזוב את הכנסייה האורתודוקסית,‏ דיבר סֶרַפִים על בערותם וקנאותם העיוורת של מתנגדיו מקרב הכמורה.‏ במבוא ל”‏ברית החדשה”‏ שיצאה מתחת ידו,‏ כתב:‏ ”‏כל נוצרי ירא שמיים צריך לקרוא את כתבי־​הקודש”‏ למען ”‏יחקה את המשיח ויישמע לתורתו”‏.‏ סֶרַפִים טען שהאיסור ללמוד את כתבי־​הקודש מקורו בשטן.‏

גל של רדיפות

כשהגיע תרגום סֶרַפִים ליוון,‏ הצית הדבר את חמתו של הממסד הדתי.‏ התרגום החדש הוחרם,‏ עותקים ממנו הועלו על המוקד וכל מי שהחזיק או קרא בו היה בסכנת נידוי.‏ הפטריארך גבריאל ה־3 אסר על הפצת תרגום סֶרַפִים וכינה אותו מיותר וחסר ערך.‏

סֶרַפִים לא הרים ידיים,‏ אבל הבין שעליו לנהוג משנה זהירות.‏ למרות החרם הרשמי מטעם הכנסייה,‏ אימצו מספר כמרים ואנשים מן השורה את תרגומו והוא הופץ בהצלחה יתרה.‏ אך עוד נכונו לו קרבות קשים עם מתנגדים רבי השפעה.‏

תחילת הסוף

סֶרַפִים לא רק קידם את הפצת המקרא,‏ אלא גם נעשה מעורב בתנועות מהפכניות ולאומניות.‏ לשם כך,‏ בקיץ 1704 שב למוסקבה.‏ הוא הפך לאיש אמונו של פטר הגדול ולזמן מה כיהן כפרופסור באקדמיה המלכותית הרוסית.‏ מחשש לגורל תרגומו,‏ חזר סֶרַפִים לקונסטנטינופול בשנת 1705.‏

באותה שנה שב והדפיס סֶרַפִים את תרגומו,‏ אך לא לפני שהסיר את המבוא הביקורתי שהופיע בהדפסה המקורית.‏ הוא הוסיף הקדמה פשוטה שעודדה את קריאת המקרא.‏ מהדורה זו זכתה לתפוצה נרחבת,‏ ואין כל עדות לתגובה עוינת מצד הפטריארכיה.‏

והנה,‏ בשנת 1714,‏ ניחתה עליו מהלומה קשה מצד אלכסנדר אֵלדיוס,‏ איש מסעות יווני וממתנגדי תרגום המקרא.‏ בספרו מצבה העכשווי של הכנסייה היוונית (‏The Current Status of the Greek Church)‏, תקף בחריפות את המתרגמים ואת תרגומי המקרא הקיימים.‏ אֵלדיוס ייחד פרק שלם על סֶרַפִים והציג אותו כנוכל נבער מדעת וכגנב ורמאי מושחת.‏ האם היה שמץ של אמת בהאשמותיו?‏ הסופר סטיליאנוס בַּייראקטאריס מבטא את הדעה המלומדת של חוקרים רבים ומכנה את סֶרַפִים ’‏איש רב פעלים ופורץ דרך נאור’‏ אשר הותקף משום שהקדים את זמנו.‏ ספרו של אֵלדיוס הוביל לסופו המר של סֶרַפִים.‏

ענן של חשדות

בשנת 1731 חזר סֶרַפִים לרוסיה,‏ ועד אז כבר הלך פטר הגדול לעולמו.‏ בעקבות זאת,‏ לא נהנה הדיאקון היווני מהגנה רשמית.‏ הקיסרית אנה אִיוַנוֹבְנָה נזהרה מאוד מכל פעילות שעלולה הייתה לערער את היציבות בממלכתה.‏ בינואר 1732 פשטה השמועה בסנט פטרבורג שמסתובב מרגל יווני באימפריה.‏ החשד נפל על סֶרַפִים.‏ הוא נעצר ונשלח למנזר נוייבסקי לחקירה.‏ במנזר היה עותק מספרו של אֵלדיוס אשר בו מואשם סֶרַפִים בשורה של פשעים.‏ בשלושה כתבי הגנה ניסה הדיאקון להדוף את האשמות.‏ החקירה ארכה כחמישה חודשים,‏ וקשה היה לפזר את ענן החשדות שריחף מעל סֶרַפִים.‏

מאחר שלא הוצגו נגדו ראיות של ממש,‏ לא נגזר עליו עונש מוות.‏ אולם בשל ההשמצות שהטיח בו אלדיוס,‏ מיאנו הרשויות להוציא את סֶרַפִים לחופשי.‏ הדיאקון היווני נידון לגלות עולם בסיביר.‏ בפסק הדין נאמר כי ההרשעה מבוססת על ההאשמות מתוך ”‏המסה שחיבר הסופר היווני אלדיוס”‏.‏ ביולי 1732 הגיע סֶרַפִים למזרח סיביר כבול באזיקים והושלך לכלא אוחצק שנודע לשמצה.‏

כעבור שלוש שנים בערך מת סֶרַפִים עזוב ושכוח.‏ החלטותיו ודרכי פעולתו היו לעתים מוטעות ונמהרות,‏ אבל תרגומו הוא מבין תרגומי המקרא הרבים הקיימים כיום ביוונית מודרנית.‏a עימם נמנה התרגום הקל להבנה,‏ תרגום עולם חדש לכתבי־הקודש,‏ המצוי בשפות לועזיות נוספות.‏ עד כמה עלינו להכיר תודה ליהוה אלוהים על כך ששימר את דברו כדי שבני אדם באשר הם יוכלו ’‏להגיע להכרת האמת’‏!‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

פטר הגדול

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]‏

תמונה:‏ באדיבות American Bible Society