מיכּאל אגריקוּלה — ”‏איש השחר העולה”‏

מאת כתב עורו!‏ בפינלנד

‏”‏לא קיים ספר שנודעה לו השפעה גדולה יותר על התרבות הפינית,‏ ערכיה וחשיבתה,‏ מאשר המקרא”‏ (‏‏”‏ביבליה 350 — המקרא והתרבות הפיניים”‏ [‏Biblia 350 — The Finnish Bible and Culture]‏)‏.‏

האם המקרא מצוי בשפתך?‏ סביר להניח שכן.‏ המקרא,‏ בשלמותו או בחלקו,‏ קיים ביותר מ־000,‏2 שפות.‏ אך אין זה צירוף מקרים.‏ לאורך ההיסטוריה קמו גברים ונשים רבים אשר תרגמו בעמל רב את המקרא לשפות העם,‏ גם לנוכח מכשולים גדולים.‏ אחד מהם היה מיכאל אגריקולה.‏

אגריקולה היה למדן שנטל על עצמו את המשימה לתרגם את המקרא לפינית.‏ יצירותיו הספרותיות תרמו להתפתחותה של התרבות הפינית הנוכחית.‏ אין פלא שהוא מכונה איש השחר העולה!‏

אגריקולה נולד בערך ב־1510 בכפר טורסבי שבדרום פינלנד.‏ אביו היה בעל חווה,‏ מה שמסביר את שם המשפחה אגריקולה,‏ מונח שמקורו במילה לטינית שמשמעה ”‏חקלאי”‏.‏ אגריקולה גדל בסביבה דו־לשונית,‏ וסביר להניח ששלט בשבדית ובפינית.‏ הוא העשיר את כישוריו הלשוניים כשלמד בבית־ספר לטיני בעיר וִיבּוֹרְג.‏ בהמשך עבר לטוּרקוּ,‏ שהייתה בשעתו המרכז המנהלי של פינלנד,‏ ושם שימש כמזכירו של מרטי סְקוּטֶה,‏ הבישוף הקתולי הראשי של פינלנד.‏

המצב הדתי והפוליטי בימיו

בתקופתו של אגריקולה,‏ הייתה סקנדינביה כמרקחה.‏ שבדיה נאבקה כדי להשתחרר מאיחוד קַלְמַר,‏ אשר איגד בתוכו את המדינות הסקנדינביות.‏ בשנת 1523 הוכתר גוסטב ה־1 למלך שבדיה.‏ לדבר נודעה השפעה ניכרת על פינלנד,‏ שהייתה אז מחוז בחסות שבדיה.‏

המלך החדש היה נחוש בדעתו להעצים את כוחו.‏ לשם כך,‏ אימץ את הרפורמציה שפשטה ברחבי צפון אירופה.‏ בשינוי דתה של ממלכתו מקתוליות ללותרניזם,‏ ניתק המלך את קשריו עם הוותיקן,‏ החליש את סמכותם של הבישופים הקתולים ונטל לידיו את אוצרות הכנסייה.‏ עד היום מרבית תושבי שבדיה ופינלנד הם לותרנים.‏

אחת המטרות העיקריות של הפרוטסטנטיוּת הייתה שטקסי הכנסייה יתקיימו בשפות העם ולא בלטינית.‏ לכן,‏ בשנת 1526 יצאו לאור בשבדית כתבי־הקודש המשיחיים,‏ ”‏הברית החדשה”‏.‏ עם זאת,‏ רוחות הפרוטסטנטיוּת לא נשבו בעוצמה חזקה בפינלנד.‏ בעת ההיא לא היה עניין רב בתרגום המקרא לפינית.‏ מדוע?‏

מלאכה ”‏קשה ומייגעת”‏

אחת הסיבות העיקריות היא שלא הייתה כמעט שום ספרות בפינית.‏ עד למחצית המאה ה־16 נכתבו בשפה זו תפילות קתוליות ספורות בלבד.‏ משום כך,‏ כדי לתרגם את כתבי־הקודש לפינית היה צורך ביצירת נוסח כתוב למילים רבות ובהמצאת מילים וביטויים חדשים לגמרי.‏ וכל זה חייב היה להיעשות ללא ספרי לשון.‏ למרות זאת,‏ אגריקולה החל לתרגם את המקרא!‏

בשנת 1536 שלח סקוטה,‏ הבישוף הקתולי של פינלנד,‏ את אגריקולה לוִיטֶנְבֶּרְג שבגרמניה כדי שימשיך בלימודי תיאולוגיה ושפות.‏ מספרים כי בעיר זו הדהדו 20 שנה קודם לכן מהלומות הפטיש של לותר.‏ מקורות שונים מדווחים כי לותר נעץ את 95 התזות המפורסמות שלו בדלת כנסיית הטירה.‏

בוִיטֶנְבֶּרְג לא שקד אגריקולה אך ורק על לימודיו.‏ הוא החל במפעל אדירים — בתרגום המקרא לפינית.‏ בשנת 1537,‏ באיגרת אל מלך שבדיה,‏ כתב:‏ ”‏כל עוד מנחה אלוהים את לימודיי,‏ אנסה,‏ כבעבר,‏ להמשיך לתרגם את הברית החדשה ללשון העם הפיני”‏.‏ עם שובו לפינלנד המשיך במלאכת התרגום ובמקביל לכך שימש כמנהל בית־ספר.‏

כדרכם של מתרגמי מקרא קודמים,‏ נדרשו מאגריקולה מאמצים כבירים בתרגום המקרא.‏ לותר הצהיר בכבודו ובעצמו:‏ ”‏עד כמה קשה ומייגע לאלץ כותבים עבריים לדבר גרמנית”‏!‏ לרשות אגריקולה אומנם עמדו תרגומי מקרא אחרים,‏ אך המשוכה הקשה מכול שהיה עליו לעבור הייתה השפה הפינית עצמה.‏ למעשה בקושי היה לה כתב!‏

היה זה כאילו אגריקולה בנה בית ללא תוכנית בניין ובעזרת קומץ חומרים הפזורים פה ושם.‏ כיצד ביצע את המלאכה?‏ אגריקולה החל ללקט מילים מניבים פיניים שונים וכתב אותן על־פי הגייתן.‏ סביר להניח שהיה זה אגריקולה שטבע את המילים הפיניות ל”‏ממשלה”‏,‏ ”‏צבוע”‏,‏ ”‏כתב יד”‏,‏ ”‏כוח צבאי”‏,‏ ”‏מופת”‏ ו”‏סופר”‏.‏ הוא יצר הֶלחמים (‏מילים מורכבות)‏ ונגזרות ושאל משפות אחרות,‏ בעיקר משבדית.‏ חלק מן המילים השאולות הן אֶנְקֶלִי (‏מלאך)‏,‏ היסטוריה,‏ לַאמְפּוּ (‏מנורה)‏,‏ מַרְטִירי (‏קדוש מעונה)‏ ופַּאלְמוּ (‏דקל)‏.‏

דבר־אלוהים לעם הפשוט

לבסוף,‏ בשנת 1548,‏ יצא החלק הראשון מיצירתו של אגריקולה,‏ סה אוסי טסטאמנטי (‏הברית החדשה)‏.‏ יש הסבורים שהתרגום הושלם חמש שנים קודם לכן,‏ אך בהיעדר תקציב התעכבה הוצאתו לאור.‏ אגריקולה מימן ככל הנראה מכיסו את מרבית עבודות ההדפסה.‏

כעבור שלוש שנים יצא הדווידין פסלטארי (‏תהלים)‏,‏ שאותו אגריקולה תרגם ככל הנראה בעזרת עמיתיו.‏ הוא גם עמד בראש מלאכת התרגום של חלק מספרי התורה והנביאים.‏

אגריקולה היה צנוע בהערכתו וכתב בגילוי לב:‏ ”‏מי ייתן ושום משיחי ואדם ירא אלוהים או כל קורא אחר של כתבי־הקודש לא ייפגע,‏ אם בתרגום ביכורים זה יימצא דבר שגוי או מוזר או סר טעם או מנוסח בצורה חדשה”‏.‏ גם אם קיימים שיבושים מסוימים בתרגומיו של אגריקולה,‏ קנאותו חסרת הפשרות להפוך את המקרא לספר הנגיש לפשוטי העם ראויה מאוד לשבח.‏

מורשתו של אגריקולה

בשנת 1557 הצטרף אגריקולה — שעד אז כבר היה לותרני ונתמנה לבישוף של טורקו — אל משלחת שעשתה דרכה למוסקבה כדי ליישב סכסוכי גבולות בין שבדיה לרוסיה.‏ המשימה הוכתרה בהצלחה.‏ בשל תלאות המסע חזרה,‏ נפל אגריקולה למשכב באופן בלתי צפוי.‏ הוא נפטר בדרכו לביתו,‏ בערך בגיל 47.‏

בחייו הקצרים יחסית,‏ הוציא אגריקולה מתחת ידו כעשרה פרסומים בפינית,‏ אשר בסיכום כולל מחזיקים כ־400,‏2 עמודים.‏ בכל אופן,‏ רבים מאמינים שאדם זה,‏ ”‏איש השחר העולה”‏,‏ עורר את צמיחתה של התרבות הפינית.‏ מאז ואילך עשו השפה הפינית ודובריה כברת דרך ארוכה באומנות ובמדע.‏

גדולה מזו,‏ מיכאל אגריקולה סייע בעלייתו של שחר מסוג אחר.‏ בעזרתו התבהר אורו של דבר־אלוהים לדוברי הפינית.‏ עובדה זו מתומצתת בשיר שחובר לזכרו בלטינית אחרי מותו:‏ ”‏לא ירושה רגילה הותיר אחריו.‏ מורשתו היא יצירתו — הוא תירגם ספרי קודש לפינית — ויצירתו ראויה לשבח והלל”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 22]‏

המקרא הפיני

המקרא הפיני השלם הראשון,‏ המבוסס ברובו על יצירתו של מיכאל אגריקולה,‏ ראה אור בשנת 1642.‏ ברבות הימים,‏ הפך תרגום זה למקרא הרשמי של הכנסייה הלותרנית הפינית.‏ במשך השנים נעשו תיקונים קלים בטקסט,‏ אך הנוסח נותר בעצם כמות שהוא עד 1938.‏ הנוסח המתוקן האחרון יצא לאור ב־1992.‏

המקרא השלם היחידי הנוסף בפינית הוא תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש שיצא לאור ב־1995 מטעם עדי־יהוה.‏ עשרים שנה קודם לכן,‏ ב־1975,‏ פרסמו העדים את תרגומם לכתבי־הקודש המשיחיים.‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש נאמן ככל האפשר לנוסח המקורי.‏ עד כה הודפסו כ־000,‏000,‏130 עותקים.‏

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

‏”‏הברית החדשה”‏ של אגריקולה

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

מיכאל אגריקולה והמקרא הפיני הראשון.‏ גלויה מ־1910

‏[‏שלמי תודה]‏

National Board of Antiquities/Ritva Bäckman

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]‏

National Board of Antiquities