מיכּאל אגריקוּלה — ”איש השחר העולה”
מאת כתב עורו! בפינלנד
”לא קיים ספר שנודעה לו השפעה גדולה יותר על התרבות הפינית, ערכיה וחשיבתה, מאשר המקרא” (”ביבליה 350 — המקרא והתרבות הפיניים” [Biblia 350 — The Finnish Bible and Culture]).
האם המקרא מצוי בשפתך? סביר להניח שכן. המקרא, בשלמותו או בחלקו, קיים ביותר מ־000,2 שפות. אך אין זה צירוף מקרים. לאורך ההיסטוריה קמו גברים ונשים רבים אשר תרגמו בעמל רב את המקרא לשפות העם, גם לנוכח מכשולים גדולים. אחד מהם היה מיכאל אגריקולה.
אגריקולה היה למדן שנטל על עצמו את המשימה לתרגם את המקרא לפינית. יצירותיו הספרותיות תרמו להתפתחותה של התרבות הפינית הנוכחית. אין פלא שהוא מכונה איש השחר העולה!
אגריקולה נולד בערך ב־1510 בכפר טורסבי שבדרום פינלנד. אביו היה בעל חווה, מה שמסביר את שם המשפחה אגריקולה, מונח שמקורו במילה לטינית שמשמעה ”חקלאי”. אגריקולה גדל בסביבה דו־לשונית, וסביר להניח ששלט בשבדית ובפינית. הוא העשיר את כישוריו הלשוניים כשלמד בבית־ספר לטיני בעיר וִיבּוֹרְג. בהמשך עבר לטוּרקוּ, שהייתה בשעתו המרכז המנהלי של פינלנד, ושם שימש כמזכירו של מרטי סְקוּטֶה, הבישוף הקתולי הראשי של פינלנד.
המצב הדתי והפוליטי בימיו
בתקופתו של אגריקולה, הייתה סקנדינביה כמרקחה. שבדיה נאבקה כדי להשתחרר מאיחוד קַלְמַר, אשר איגד בתוכו את המדינות הסקנדינביות. בשנת 1523 הוכתר גוסטב ה־1 למלך שבדיה. לדבר נודעה השפעה ניכרת על פינלנד, שהייתה אז מחוז בחסות שבדיה.
המלך החדש היה נחוש בדעתו להעצים את כוחו. לשם כך, אימץ את הרפורמציה שפשטה ברחבי צפון אירופה. בשינוי דתה של ממלכתו מקתוליות ללותרניזם, ניתק המלך את קשריו עם הוותיקן, החליש את סמכותם של הבישופים הקתולים ונטל לידיו את אוצרות הכנסייה. עד היום מרבית תושבי שבדיה ופינלנד הם לותרנים.
אחת המטרות העיקריות של הפרוטסטנטיוּת הייתה שטקסי הכנסייה יתקיימו בשפות העם ולא בלטינית. לכן, בשנת 1526 יצאו לאור בשבדית כתבי־הקודש המשיחיים, ”הברית החדשה”. עם זאת, רוחות הפרוטסטנטיוּת לא נשבו בעוצמה חזקה בפינלנד. בעת ההיא לא היה עניין רב בתרגום המקרא לפינית. מדוע?
מלאכה ”קשה ומייגעת”
אחת הסיבות העיקריות היא שלא הייתה כמעט שום ספרות בפינית. עד למחצית המאה ה־16 נכתבו בשפה זו תפילות קתוליות ספורות בלבד. משום כך, כדי לתרגם את כתבי־הקודש לפינית היה צורך ביצירת נוסח כתוב למילים רבות ובהמצאת מילים וביטויים חדשים לגמרי. וכל זה חייב היה להיעשות ללא ספרי לשון. למרות זאת, אגריקולה החל לתרגם את המקרא!
בשנת 1536 שלח סקוטה, הבישוף הקתולי של פינלנד, את אגריקולה לוִיטֶנְבֶּרְג שבגרמניה כדי שימשיך בלימודי תיאולוגיה ושפות. מספרים כי בעיר זו הדהדו 20 שנה קודם לכן מהלומות הפטיש של לותר. מקורות שונים מדווחים כי לותר נעץ את 95 התזות המפורסמות שלו בדלת כנסיית הטירה.
בוִיטֶנְבֶּרְג לא שקד אגריקולה אך ורק על לימודיו. הוא החל במפעל אדירים — בתרגום המקרא לפינית. בשנת 1537, באיגרת אל מלך שבדיה, כתב: ”כל עוד מנחה אלוהים את לימודיי, אנסה, כבעבר, להמשיך לתרגם את הברית החדשה ללשון העם הפיני”. עם שובו לפינלנד המשיך במלאכת התרגום ובמקביל לכך שימש כמנהל בית־ספר.
כדרכם של מתרגמי מקרא קודמים, נדרשו מאגריקולה מאמצים כבירים בתרגום המקרא. לותר הצהיר בכבודו ובעצמו: ”עד כמה קשה ומייגע לאלץ כותבים עבריים לדבר גרמנית”! לרשות אגריקולה אומנם עמדו תרגומי מקרא אחרים, אך המשוכה הקשה מכול שהיה עליו לעבור הייתה השפה הפינית עצמה. למעשה בקושי היה לה כתב!
היה זה כאילו אגריקולה בנה בית ללא תוכנית בניין ובעזרת קומץ חומרים הפזורים פה ושם. כיצד ביצע את המלאכה? אגריקולה החל ללקט מילים מניבים פיניים שונים וכתב אותן על־פי הגייתן. סביר להניח שהיה זה אגריקולה שטבע את המילים הפיניות ל”ממשלה”, ”צבוע”, ”כתב יד”, ”כוח צבאי”, ”מופת” ו”סופר”. הוא יצר הֶלחמים (מילים מורכבות) ונגזרות ושאל משפות אחרות, בעיקר משבדית. חלק מן המילים השאולות הן אֶנְקֶלִי (מלאך), היסטוריה, לַאמְפּוּ (מנורה), מַרְטִירי (קדוש מעונה) ופַּאלְמוּ (דקל).
דבר־אלוהים לעם הפשוט
לבסוף, בשנת 1548, יצא החלק הראשון מיצירתו של אגריקולה, סה אוסי טסטאמנטי (הברית החדשה). יש הסבורים שהתרגום הושלם חמש שנים קודם לכן, אך בהיעדר תקציב התעכבה הוצאתו לאור. אגריקולה מימן ככל הנראה מכיסו את מרבית עבודות ההדפסה.
כעבור שלוש שנים יצא הדווידין פסלטארי (תהלים), שאותו אגריקולה תרגם ככל הנראה בעזרת עמיתיו. הוא גם עמד בראש מלאכת התרגום של חלק מספרי התורה והנביאים.
אגריקולה היה צנוע בהערכתו וכתב בגילוי לב: ”מי ייתן ושום משיחי ואדם ירא אלוהים או כל קורא אחר של כתבי־הקודש לא ייפגע, אם בתרגום ביכורים זה יימצא דבר שגוי או מוזר או סר טעם או מנוסח בצורה חדשה”. גם אם קיימים שיבושים מסוימים בתרגומיו של אגריקולה, קנאותו חסרת הפשרות להפוך את המקרא לספר הנגיש לפשוטי העם ראויה מאוד לשבח.
מורשתו של אגריקולה
בשנת 1557 הצטרף אגריקולה — שעד אז כבר היה לותרני ונתמנה לבישוף של טורקו — אל משלחת שעשתה דרכה למוסקבה כדי ליישב סכסוכי גבולות בין שבדיה לרוסיה. המשימה הוכתרה בהצלחה. בשל תלאות המסע חזרה, נפל אגריקולה למשכב באופן בלתי צפוי. הוא נפטר בדרכו לביתו, בערך בגיל 47.
בחייו הקצרים יחסית, הוציא אגריקולה מתחת ידו כעשרה פרסומים בפינית, אשר בסיכום כולל מחזיקים כ־400,2 עמודים. בכל אופן, רבים מאמינים שאדם זה, ”איש השחר העולה”, עורר את צמיחתה של התרבות הפינית. מאז ואילך עשו השפה הפינית ודובריה כברת דרך ארוכה באומנות ובמדע.
גדולה מזו, מיכאל אגריקולה סייע בעלייתו של שחר מסוג אחר. בעזרתו התבהר אורו של דבר־אלוהים לדוברי הפינית. עובדה זו מתומצתת בשיר שחובר לזכרו בלטינית אחרי מותו: ”לא ירושה רגילה הותיר אחריו. מורשתו היא יצירתו — הוא תירגם ספרי קודש לפינית — ויצירתו ראויה לשבח והלל”.
[תיבה/תמונה בעמוד 22]
המקרא הפיני
המקרא הפיני השלם הראשון, המבוסס ברובו על יצירתו של מיכאל אגריקולה, ראה אור בשנת 1642. ברבות הימים, הפך תרגום זה למקרא הרשמי של הכנסייה הלותרנית הפינית. במשך השנים נעשו תיקונים קלים בטקסט, אך הנוסח נותר בעצם כמות שהוא עד 1938. הנוסח המתוקן האחרון יצא לאור ב־1992.
המקרא השלם היחידי הנוסף בפינית הוא תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש שיצא לאור ב־1995 מטעם עדי־יהוה. עשרים שנה קודם לכן, ב־1975, פרסמו העדים את תרגומם לכתבי־הקודש המשיחיים. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש נאמן ככל האפשר לנוסח המקורי. עד כה הודפסו כ־000,000,130 עותקים.
[תמונה בעמוד 22]
”הברית החדשה” של אגריקולה
[תמונה בעמוד 23]
מיכאל אגריקולה והמקרא הפיני הראשון. גלויה מ־1910
[שלמי תודה]
National Board of Antiquities/Ritva Bäckman
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]
National Board of Antiquities