כיצד ממלכת לוּדיה הקדומה משפיעה עלינו כיום?
ייתכן שמעולם לא שמעת על ממלכת לודיה הקדומה, ועל כן אולי תופתע כי תגלית שנתגלתה שם שינתה את פני עולם העסקים. קוראי המקרא יופתעו גם לגלות שהלוּדים המציאו המצאה שבזכותה מתבהרת נבואה מקראית הנחשבת סתומה בעיני רבים. מה גילו בני לודיה? לפני שנשיב על כך, יהיה זה מעניין ללמוד קצת על התקופה ועל אופי החיים באימפריה זו, שכמעט שקעה בתהום הנשייה.
מלכי לודיה ישבו בעיר הבירה, סרדיס, השוכנת במערב אסיה הקטנה, או טורקיה של ימינו. אחרון מלכי לודיה, קרויסוס, צבר עושר עצום. אך בערך בשנת 546 לפה״ס נפלה האימפריה שלו בידי כורש הגדול מלך פרס, ששנים מספר לאחר מכן כבש גם את האימפריה הבבלית.
נראה כי אנשי העסקים של לודיה, שחיפשו ללא הרף חידושים והמצאות, היו בין הראשונים שהשתמשו במטבעות. זה דורי דורות שימשו הזהב והכסף כאמצעֵי חליפין. אולם למטילי הזהב ולטבעות הזהב לא היה גודל אחיד, והיה צורך לשוקלם בכל פעם שהתבצעה עסקה כלשהי. בישראל, למשל, ירמיהו הנביא קנה חלקת אדמה וכתב: ”ואשקֲלה לו את הכסף, שבעה שקלים ועשרה הכסף” (ירמיהו ל״ב:9).
בלודיה מצאו בני דורו של ירמיהו שיטה שהקלה את המסחר — שימוש במטבעות שעל כל אחד מהם הוטבעה חותמת רשמית לציון משקלם הסטנדרטי. המטבעות הראשונים שהתקינו בלודיה היו מטבעות אלקטרום — נתך טבעי של זהב וכסף. כאשר עלה על כס המלוכה, החליף קרויסוס מטבעות אלו במטבעות זהב ובמטבעות כסף כמעט טהורים. הלודים המציאו מערכת מטבע דו־מתכתית, ובה 12 מטבעות בעלי ערך נמוך שווים למטבע אחד ממתכת יקרה יותר. אך מטבעות מזויפים, העשויים מזהב בתערובת עם מתכות זולות יותר, היוו איום על מערכת זו. הסוחרים נזקקו לדרך פשוטה לבחון את טוהר הזהב.
הלודים גילו שסוג של אבן מקומית שחורה הוא המענה לבעייתם. כאשר משפשפים מטבע באבן חלקה זו המחוספסת קלות, נשאר סימן על גבי האבן. כאשר משווים את צבע הסימן הזה לצבע הסימנים שמשאירות מחטי מתכת המכילות אחוז זהב ידוע, מתגלה כמות הזהב במטבע. בזכות תגלית זו — אבן הבוחן — הפך השימוש במטבעות לשיטת סחר אמינה. כיצד ידע זה על אבני בוחן עוזר לנו להבין את המקרא?
אבני בוחן והמקרא
מאחר שבדיקת טוהר הזהב באמצעות אבן בוחן הפכה למנהג נפוץ בקרב הסוחרים, המונח ”אבן בוחן” קיבל משמעות של שיטת בדיקה. ביוונית, השפה שבה נכתב חלק מהמקרא, נוספה למונח זה עוד הוראה — ייסוריהם של אנשים הנחקרים בעינויים.
מילה אחרת שנגזרה מהמונח ”אבן בוחן” מובנה בין היתר ”סוהרים”, משום שהללו נהגו לייסר את השבויים. לפיכך, במספר תרגומי מקרא, הסוהרים שאליהם נמסר העבד חסר הכרת התודה שבמשלו של ישוע נקראים ”מייסרים” (מתי י״ח:34, דל’). בנוגע לפסוק זה מציינת האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא: ”ככל הנראה, המאסר עצמו נתפס כעינוי (כפי שללא ספק אכן היה), וה’מייסרים’ אינם אלא סוהרים”. עובדה זו עוזרת לנו להבין פסוק מעורר סקרנות.
פתרון החידה
זה זמן רב תהו קוראי מקרא כנים על גורלו של השטן. נאמר במקרא: ”השטן... הושלך אל אגם האש והגופרית, אשר שם גם החיה ונביא השקר, ויעונו יומם ולילה לעולמי עולמים” (ההתגלות כ׳:10). אין ספק שיהוה לא ידון איש לייסורי עולם, שכן צעד כזה מתנגש באהבתו ובצדקתו (ירמיהו ז׳:31). בנוסף, לפי המקרא חיי עולם הם מתנה, ולא עונש (רומים ו׳:23). ברור אפוא שהפסוק כתוב בלשון ציורית. החיה ואגם האש הם סמליים (ההתגלות י״ג:2; כ׳:14). האם גם העינוי סמלי? מה כוונת הפסוק?
כפי שכבר ראינו, המילה היוונית שמשמעה ”עינוי” או ”ייסורים” נגזרה מהמונח ”אבן בוחן” ועשויה להורות על הייסורים הכרוכים במאסר. אם כן, כאשר נאמר שהשטן יעונה לעולמי עולמים הכוונה היא שיהיה אסור לנצח בכלא השמור ביותר — המוות עצמו.
השיטה לבדיקת טוהר הזהב באבן בוחן, שהומצאה בלודיה, עוזרת לנו להבין היבט נוסף לגבי ”ייסורי” העולם של השטן, היבט העולה בקנה אחד עם אהבת אלוהים. בכמה שפות, וביניהן עברית, המונח ”אבן בוחן” מובנו אמת מידה להערכת דברים, מבחן או קריטריון לקביעת איכות דבר או אמיתותו. מכאן ש”ייסורי” העולם של השטן הם רמז לכך שגזר דינו לעולם ישמש כאבן בוחן, או כתקדים משפטי, למקרה שאי־פעם יפרוץ מרד ביהוה. היה ומישהו יערער שוב על ריבונות יהוה, לא יהיה צורך לבחון את טענותיו לאורך זמן כדי להוכיח שטעות בידו.
כאשר מבינים את הטעמים שבגינם אימצו סוחרי תבל את אבן הבוחן של הלודים כשיטת לבדיקת טוהר הזהב, ואת המשמעויות הנוספות שצמחו למונח זה, מתבהר לנו גורלו של השטן. עונשו יהווה אבן בוחן נצחית, ולעולם לא יצטרך עוד אלוהים להתיר לאף גורם למרוד בו (רומים ח׳:20).
[קטע מוגדל בעמוד 23]
עינוייו הסמליים של השטן הם רמז לכך שגזר דינו לעולם ישמש כאבן בוחן
[מפה בעמוד 21]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
הים השחור
לוּדיה
סרדיס
הים התיכון
[תמונה בעמוד 21]
חורבות סרדיס הקדומה
[תמונה בעמוד 22]
בימי קדם שקלו במאזניים מתכות ששימשו אמצעי חליפין
[שלמי תודה]
NY ,Strouhal/Werner Forman/Art Resource .E
[תמונות בעמודים 22, 23]
בדיקת טוהר הזהב באבן בוחן נהוגה גם בימינו
[שלמי תודה]
מטבעות: Science Museum/Science & Society Picture Library :touchstone ;.Inc ,Courtesy Classical Numismatic Group
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]
מטבע אלקטרום: .Inc ,Courtesy Classical Numismatic Group