לבטוח או לא לבטוח

דבריו של שייקספיר עולים בקנה אחד עם מילותיו של המלך החכם שלמה,‏ שכתב לפני כ־000,‏3 שנה:‏ ”‏פתי יאמין לכל דבר,‏ וערום [‏פיקח]‏ יבין לאשורו [‏שוקל את צעדיו]‏”‏ (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏ רק כסיל יקבל ללא עוררין כל דבר שהוא שומע ויבסס את החלטותיו ואת מעשיו על עצות ריקות מתוכן או על הדרכות משוללות כל יסוד.‏ אדם השם את מבטחו בגורם הלא־נכון הוא כאדם הדורך על קורות עץ רקובות,‏ דבר שעלול להסתיים באסון.‏ אפשר שאתה תוהה,‏ ’‏האם קיים איזשהו מקור הדרכה הראוי לאמוננו?‏’‏

מיליונים ברחבי העולם שמים את מלוא מבטחם בספר עתיק — המקרא — ומכוונים את צעדיהם על־פיו.‏ הם מחליטים את החלטותיהם על־פי עצותיו ופועלים בהתאם להדרכותיו.‏ האם הם דורכים כביכול על קורות עץ רקובות?‏ התשובה לשאלה זו תלויה רבות בתשובה לשאלה אחרת והיא:‏ היש סיבות טובות לבטוח במקרא?‏ הוצאה מיוחדת זו של עורו!‏ בוחנת את הראיות.‏

מטרת כתב העת שבידך אינה לכפות עליך אמונות או השקפות דתיות,‏ אלא להציג בפניך ראיות מוצקות המשכנעות מיליונים שהמקרא אכן ראוי לאמון.‏ לאחר שתקרא את המאמרים הבאים,‏ תוכל להחליט בעצמך אם אכן ניתן לבטוח במקרא.‏

נושא זה ראוי ליותר מהתעניינות שטחית.‏ אחרי הכול,‏ אם המקרא הוא אכן מקור הדרכה אמין מאת בוראנו,‏ תצמח לך וליקיריך תועלת רבה אם תביא בחשבון את מה שיש לו לומר.‏

אולם הרשה לנו קודם כול לציין מספר עובדות מרשימות בנוגע למקרא.‏ לכל הפחות זהו בהחלט ספר מיוחד במינו.‏