עזות מצח מובילה לקלון
”בא זדון [עזות מצח]? ויבוא קלון; ואת צנועים חוכמה” (משלי י״א:2).
1, 2. מהי עזות מצח, וכיצד הובילה לאסונות?
לוי קנאי עומד בראש קבוצה המורדת בסמכותם של אנשים שמינה יהוה. נסיך שאפתן זומם מזימה נלוזה לגזול את המלוכה מידי אביו. מלך חסר סבלנות מתעלם מהוראותיו המפורשות של נביא אלוהים. לשלושתם היה משהו מן המשותף: עזות מצח.
2 עזות מצח היא תכונה המהווה איום רציני לכל (תהלים י״ט:14). אדם עז מצח נוטל לעצמו חירויות בלי רשות, ולא אחת מסתיים הדבר באסון. עזות מצח הובילה לנפילת מלכים ולקריסת מעצמות (ירמיהו נ׳:29, 31, 32; דניאל ה׳:20). היא אף לכדה ברשתה כמה ממשרתי יהוה וגרמה לאובדנם.
3. כיצד נוכל ללמוד על הסכנות שבעזות מצח?
3 לא בכדי אומר המקרא: ”בא זדון [עזות מצח]? ויבוא קלון; ואת צנועים חוכמה” (משלי י״א:2). במקרא מתועדים מקרים המעידים על אמיתות הפסוק. נבחן כמה מהם ודוגמאות אלו יעזרו לנו לראות את הסכנה שבחריגה מגבולות המותר. נראה כיצד קנאה, שאפתנות וחוסר סבלנות גרמו לשלוש הדמויות שהוזכרו בפתיח לנהוג בעזות מצח והביאו עליהם קלון.
קורח — מורד קנאי
4. (א) מי היה קורח, ובאילו אירועים היסטוריים ללא ספק השתתף? (ב) איזה מעשה בזוי יזם קורח בגיל מבוגר יותר?
4 קורח היה לוי מבני קהת ודודן ראשון של משה ואהרון. סביר להניח שבמשך עשרות שנים היה נאמן ליהוה. הוא זכה להיות בין אלו שחצו את ים סוף בדרך נס, ומן הסתם נטל חלק בביצוע הדין שגזר יהוה על עובדי העגל למרגלות הר סיני (שמות ל״ב:26). אלא שקורח הנהיג את המרד במשה ובאהרון לצד דתן, אבירם ואון משבט ראובן, יחד עם 250 נשיאים.a ”רב לכם”, אמרו למשה ולאהרון, ”כי כל העדה קדושים ובתוכם יהוה. ומדוע תתנשאו על קהל יהוה?” (במדבר ט״ז:1–3).
5, 6. (א) מדוע מרד קורח במשה ובאהרון? (ב) מניין לנו שקורח כנראה המעיט מערך תפקידו במסגרת שקבע אלוהים?
5 מדוע מרד קורח אחרי שנים של נאמנות? אין ספק שמשה לא הנהיג את בני ישראל ביד ברזל, שהרי הוא היה ”עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה” (במדבר י״ב:3). נראה כי קורח קינא במשה ובאהרון, ומעמדם הבכיר עורר את זעמו. מתוך כך טען — בטעות — שהם רוממו עצמם באופן שרירותי ואנוכיי מעל קהל ישראל (תהלים ק״ו:16).
6 קרוב לוודאי שאחת הבעיות של קורח היתה שהוא לא הוקיר את הזכויות שהיו לו במסגרת שקבע אלוהים. הלוויים מבני קהת אומנם לא היו כוהנים, אבל הם לימדו את תורת אלוהים. הם גם נשאו את כלי המשכן כשהיה צורך להעבירם ממקום למקום. זה לא היה תפקיד חסר חשיבות, שכן רק אנשים טהורים מבחינה דתית ומוסרית רשאיים היו לשאת את כלי הקודש (ישעיהו נ״ב:11). לפיכך, כאשר פנה משה אל קורח הוא בעצם שאל אותו, האם אתה רואה בתפקידיך דבר שולי ומשום כך אתה מבקש גם את הכהונה? (במדבר ט״ז:9, 10) קורח לא הבין שהכבוד הגדול ביותר הוא לשרת את יהוה בנאמנות במסגרת שהוא קובע — ולא להשיג מעמד או תפקיד מיוחד כלשהו (תהלים פ״ד:11).
7. (א) כיצד טיפל משה בקורח ובבני עדתו? (ב) לאיזו תוצאה הרת אסון הוביל מרדו של קורח?
7 משה הזמין את קורח ואת בני עדתו לבוא למחרת בבוקר אל פתח אוהל מועד ולהביא עימם מחתות וקטורת. אסור היה להם להקטיר קטורת, מפני שהם לא היו כוהנים. אם יבואו עם מחתות וקטורת, יעיד הדבר בעליל כי הם עדיין סבורים שיש להם זכות למלא את תפקיד הכוהנים — וזאת אחרי לילה שלם שבו יוכלו לשקול את הנושא מחדש. כשהגיעו למחרת בבוקר, נתן יהוה ביטוי לזעמו המוצדק. ’הארץ פצתה את פיה ובלעה’ את בני ראובן. אחרי כן יצאה אש מאת אלוהים ואכלה את היתר, כולל קורח (דברים י״א:6; במדבר ט״ז:16–35; כ״ו:10). עזות המצח מצד קורח הובילה לקלון מוחלט — היא הכעיסה את אלוהים!
דחה את ”הנטייה לקנא”
8. כיצד עלולה ה”נטייה לקנא” למצוא ביטוי בקרב המשיחיים?
8 פרשת קורח משמשת לנו אזהרה. מאחר ש”הנטייה לקנא” שוכנת בבני־אדם לא־מושלמים, היא עלולה למצוא ביטוי גם בקהילה המשיחית (יעקב ד׳:5, ע״ח). אולי נושא המעמד חשוב לנו. אנו עלולים, כמו קורח, לקנא במי שמחזיקים בזכויות שבהן חפצה נפשנו. אנו עלולים גם להיות כמו דִיוטְרֶפֶס, משיחי בן המאה הראשונה לספירה. הוא יצא חוצץ נגד סמכות השליחים. נראה כי רצה לנהל את העניינים בעצמו. יוחנן כתב שדיוטרפס ”מתאווה להיות... לראש” (יוחנן ג׳. פסוק 9).
9. (א) מאיזו גישה כלפי תפקידים בקהילה עלינו להימנע? (ב) מהי ההתייחסות הנכונה לגבי מקומנו במסגרת שקבע יהוה?
9 כמובן, אין זה שלילי מצד אח משיחי לשאוף לתפקידים אחראיים בקהילה. פאולוס אף עודד זאת (טימותיאוס א׳. ג׳:1). אך אל לנו לראות בזכויות אותות הצטיינות, כאילו כל זכות חדשה מקדמת אותנו שלב נוסף בסולם ההצלחה. אל תשכח את מה שאמר ישוע: ”החפץ להיות גדול בכם יהא משרת שלכם, והחפץ להיות ראשון ביניכם יהא עבד לכם” (מתי כ׳:26, 27). תהא זו טעות לקנא בבעלי תפקידים אחראיים יותר, ולחשוב שערכנו בעיני אלוהים תלוי ב”מעמד” שיש לנו בארגונו. ישוע אמר: ”אתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8). לכל המשרתים את יהוה בלב ובנפש — מבשר או חלוץ, חדש בָּאמת או ותיק — יש מקום יקר במסגרת שקבע אלוהים (לוקס י׳:27; י״ב:6, 7; גלטים ג׳:28; עברים ו׳:10). זו ברכה של ממש לעבוד שכם אחד עם מיליונים המשתדלים ליישם את עצת המקרא: ”חיגרו כולכם נמיכות רוח איש כלפי רעהו” (פטרוס א׳. ה׳:5).
אבשלום — אופורטוניסט שאפתן
10. מי היה אבשלום, וכיצד ניסה להגדיל את חִנו בעיני בני העם שבאו להישפט אצל המלך?
10 חייו של אבשלום, בנו השלישי של דוד המלך, הם שיעור בשאפתנות. אופורטוניסט תככן זה ניסה להגדיל את חִנו בעיני בני העם שבאו להישפט אצל המלך. בתחילה רמז שדוד אדיש לצורכיהם, ואחר כך חשף את פרצופו האמיתי ודיבר ישר לעניין. ”מי ישמני שופט בארץ”, אמר אבשלום ביומרנות, ”ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט! והצדקתיו”. אבשלום לא ידע גבולות בתכסיסיו הפוליטיים הערמומיים. ”והיה בקרוב איש להשתחוות לו”, מספר המקרא, ”ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו. ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבואו למשפט אל המלך”. ומה היתה התוצאה? ”ויגנוב אבשלום את לב בני ישראל” (שמואל ב׳. ט״ו:1–6).
11. כיצד ניסה אבשלום להפקיע את המלוכה מידי דוד אביו?
11 אבשלום היה נחוש בדעתו להפקיע את המלוכה מידי אביו. חמש שנים קודם לכן, פקד שירצחו את אמנון, בנו בכורו של דוד, כדי לנקום בו כביכול על שאנס את אחותו תמר (שמואל ב׳. י״ג:28, 29). ייתכן מאוד שכבר אז לטש אבשלום עיניים אל כס המלוכה וראה ברצח אמנון דרך נוחה להיפטר מיריב.b מכל מקום, בהזדמנות הנאותה עשה אבשלום מעשה. הוא דאג שיכריזו בכל הארץ כי הוא המלך (שמואל ב׳. ט״ו:10).
12. ספר כיצד עזות המצח מצד אבשלום הביאה עליו קלון.
12 לזמן מה האירה ההצלחה פנים לאבשלום, שכן כתוב: ”ויהי הקשר אמיץ, והעם הולך ורב את אבשלום”. בשלב מסוים נאלץ דוד המלך לנוס על נפשו (שמואל ב׳. ט״ו:12–17). ואולם כעבור זמן קצר נקטעה הקריירה של אבשלום. הוא הומת בידי אנשי יואב, וגופתו הושלכה לבור וכוסתה באבנים. אדם שאפתן זה שרצה להיות מלך לא זכה אף לקבורה מכובדת!c עזות המצח מצדו אכן הביאה עליו קלון (שמואל ב׳. י״ח:9–17).
רחק משאפתנות אנוכית
13. כיצד עלולה רוח השאפתנות להכות שורשים בלב המשיחי?
13 יש לנו מה ללמוד מעלייתו ונפילתו של אבשלום. בעולמנו האכזרי אין זה נדיר שאנשים מחניפים לממונים עליהם, ומשתדלים להתחבב עליהם כדי להרשים אותם או כדי להשיג איזו טובת הנאה או קידום. במקביל, הם עשויים להתרברב באוזני הכפופים להם בתקווה למצוא חן בעיניהם וליהנות מתמיכתם. אם לא נעמוד על המשמר, עלולה רוח השאפתנות להכות שורשים בלבנו. זה קרה לאחדים במאה הראשונה לספירה, ולשליחים לא היתה ברירה אלא להזהיר בתוקף מפניהם (גלטים ד׳:17; יוחנן ג׳. פסוקים 9, 10).
14. מדוע עלינו להימנע מרוח של שאפתנות והאדרה עצמית?
14 יהוה אינו מותיר מקום בארגונו לחורשי מזימות החותרים לרומם את עצמם ומנסים ’לחקור את כבודם’, כלומר, לרדוף אחר כבוד (משלי כ״ה:27). המקרא מזהיר: ”יַכרֵת יהוה כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות” (תהלים י״ב:4). לאבשלום היו שפתי חלקות. הוא החניף לאנשים כדי למצוא חן בעיניהם — והכל כדי להשיג מעמד סמכותי נחשק. עד כמה מבורכים אנו להיות חלק מאגודת אחים הפועלת על־פי עצת פאולוס: ”אל תעשו דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות רוח יחשוב איש איש את רעהו לנכבד ממנו” (פיליפים ב׳:3).
שאול — מלך חסר סבלנות
15. מניין לנו שבתקופה מסוימת בחייו היה שאול אדם צנוע?
15 בתקופה מסוימת בחייו היה שאול, שלימים נעשה מלך ישראל, אדם צנוע. ראה, למשל, מה אירע בצעירותו. כשדיבר שמואל בשבחו, אמר שאול בענווה: ”הלוא בן־ימיני אנוכי מקטני שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין. ולמה דיברת אלי כדבר הזה?” (שמואל א׳. ט׳:21).
16. כיצד גילה שאול חוסר סבלנות?
16 ברבות הימים נמוגה צניעותו. במלחמה עם הפלישתים נסוג שאול אל הגִלגל, ושם היה עליו לחכות לשמואל כדי שיזבח לאלוהים ויבקש את עזרתו. כשראה כי שמואל בושש לבוא, פעל שאול בעזות מצח והעלה את העולה בעצמו. בדיוק כשסיים להעלות את העולה בא שמואל. ”מה עשית?” שאל שמואל. השיב שאול: ”ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים... ואתאפק ואעלה העולה” (שמואל א׳. י״ג:8–12).
17. (א) מדוע ממבט ראשון מעשהו של שאול נראה מוצדק? (ב) מדוע העניש יהוה את שאול על חוסר סבלנותו?
17 ממבט ראשון, מעשהו של שאול נראה מוצדק. אחרי הכל, ”צר” היה לעם ו”ניגש”, כלומר, העם נלחץ ונדחק ונחרד ממצבו הנואש (שמואל א׳. י״ג:6, 7). אין זה רע, כמובן, ליטול יוזמה כשהנסיבות מצדיקות זאת.d אך אל תשכח שיהוה רואה ללבב ומבחין במניעינו הכמוסים ביותר (שמואל א׳. ט״ז:7). ייתכן שראה כמה דברים בשאול שאינם מוזכרים במקרא. אולי יהוה הבחין שחוסר הסבלנות מצד שאול נבע מגאווה. אפשר ששאול כעס מאוד על כך שהוא — מלך ישראל — צריך לחכות למישהו שהצטייר בעיניו כנביא קשיש המעכב את מהלך העניינים. בכל אופן, שאול חשב כי האיחור מצד שמואל מקנה לו את הזכות לפעול על דעת עצמו ולהתעלם מההוראות המפורשות שקיבל. ומה היתה התוצאה? שמואל לא ראה בעין יפה את היוזמה שנקט שאול. להיפך, הוא גער בו ואמר: ”ממלכתך לא תקום... כי לא שמרת את אשר ציווך יהוה” (שמואל א׳. י״ג:13, 14). זהו מקרה נוסף שבו עזות מצח הובילה לקלון.
הישמר מפני חוסר סבלנות
18, 19. (א) הסבר כיצד עלול כיום משרת אלוהים לנהוג בעזות מצח מתוך חוסר סבלנות. (ב) מה עלינו לזכור באשר לתפקודה של הקהילה המשיחית?
18 המקרה שבו גילה שאול עזות המצח מתועד בדבר־אלוהים לתועלתנו (קורינתים א׳. י׳:11). קל לנו להתרגז בשל חולשותיהם של אחינו. אנו עלולים, כמו שאול, לאבד את הסבלנות ולחוש שכדי שהעניינים יטופלו כהלכה אנו חייבים ליטול את הטיפול בהם לידינו. לדוגמה, נניח שאח אחד מצטיין בכישורים ארגוניים. הוא דייקן, מעודכן בכל הקשור לנהלים הקהילתיים ומוכשר בדיבור ובהוראה. במקביל, הוא חש כי האחרים אינם עומדים בסטנדרטים הקפדניים שלו, ורחוקים מלהיות יעילים במידה המשביעה את רצונו. האם זה נותן לו את הזכות לגלות חוסר סבלנות? האם יאה מצדו למתוח ביקורת על אחיו, ולרמוז שלולא מאמציו שום דבר לא היה יוצא אל הפועל והקהילה לא היתה יציבה? זוהי עזות מצח!
19 הרי מהו הדבק המלכד את המשיחיים בקהילה? כישורים ניהוליים? יעילות? ידע רב? כל הדברים האלו תורמים, כמובן, לתפקודה התקין של הקהילה (קורינתים א׳. י״ד:40; פיליפים ג׳:16; פטרוס ב׳. ג׳:18). אך ישוע אמר שהאהבה היא תהיה סימן הזיהוי העיקרי של תלמידיו (יוחנן י״ג:35). זו הסיבה שזקנים אוהבים ומסודרים מבינים שהקהילה אינה עסק הזקוק להנהלה נוקשה; היא מורכבת מצאן הזקוק לטיפול אוהב ועדין (ישעיהו ל״ב:1, 2; מ׳:11). התעלמות מעקרונות אלו, דבר המעיד על עזות מצח, מולידה סכסוכים, ואילו סדר שהוא לרצון אלוהים מניב שלום (קורינתים א׳. י״ד:33; גלטים ו׳:16).
20. במה יעסוק המאמר הבא?
20 המקרים של קורח, אבשלום ושאול מראים בבירור שעזות מצח מובילה לקלון, ככתוב במשלי י״א:2. בהמשך אומר הפסוק: ”ואת צנועים חוכמה”. מהי צניעות? אילו דוגמאות מן המקרא עוזרות לנו להבין את התכונה הזו, וכיצד נוכל לגלות צניעות? בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.
[הערות שוליים]
a הואיל וראובן היה בנו בכורו של יעקב, סביר להניח שאותם בני ראובן שחברו לקורח כעסו על כך שמשה — שהיה מבני לוי — מפעיל עליהם סמכות.
b כִּלְאָב, בנו השני של דוד, אינו מוזכר אחרי לידתו. אפשר שמת זמן מה לפני המרד שארגן אבשלום.
c בימי המקרא נודעה לקבורה חשיבות רבה. לפיכך, כאשר מישהו לא זכה לקבורה מכובדת, נחשב הדבר לאסון ובמקרים רבים היה זה ביטוי לכעסו של יהוה (ירמיהו כ״ה:32, 33).
d למשל, פינחס פעל ללא דיחוי כדי לעצור את המגיפה שחיסלה עשרות אלפים מבני ישראל, ודוד עודד את אנשיו הרעבים לאכול מלחם הפנים ב”בית אלוהים”. בשני המקרים לא גינה אלוהים את מעשיהם ולא ראה בהם עזות מצח (מתי י״ב:2–4; במדבר כ״ה:7–9; שמואל א׳. כ״א:2–7).
האם אתה זוכר?
• מהי עזות מצח?
• כיצד גרמה הקנאה לקורח להתנהג בעזות מצח?
• מה אנו לומדים מסיפורו של אבשלום השאפתן?
• כיצד נוכל להימנע מחוסר הסבלנות שגילה שאול?
[תמונה בעמוד 10]
שאול איבד את סבלנותו ופעל בעזות מצח