דוד ואביגיל

האם אתה יודע מי היא האשה היפה שבתמונה,‏ הבאה לקראת דוד?‏ שמה אביגיל.‏ היא היתה אשה נבונה,‏ והיא מנעה מדוד לעשות מעשה רע.‏ אבל לפני שנלמד על כך,‏ הבה נראה מה קרה בינתיים לדוד.‏

לאחר שדוד ברח מפני שאול,‏ הוא התחבא במערה.‏ אֶחָיו ושאר בני־משפחתו הצטרפו אליו שם.‏ בסך־הכל באו אליו כ־400 איש,‏ והוא נעשה מנהיגם.‏ אחר־כך,‏ דוד הלך אל מלך מואב ואמר לו:‏ ’‏אנא,‏ הרשה לאבי ולאמי להישאר איתכם עד שאראה מה יקרה לי’‏.‏ ואז התחילו דוד ואנשיו להסתתר בגבעות.‏

אחרי הדברים האלה פגש דוד באביגיל.‏ בעלה,‏ נבל,‏ היה בעל־אדמות עשיר.‏ היו לו 000,‏3 צאן ו־000,‏1 עיזים.‏ נבל היה אדם רע.‏ אבל אשתו אביגיל היתה אשה יפת־תואר,‏ והיא גם ידעה להתנהג בחוכמה.‏ פעם היא אפילו הצילה את משפחתה.‏ הבה נראה כיצד.‏

דוד ואנשיו היו אדיבים כלפי נבל.‏ הם עזרו לרועים שלו להגן על הצאן.‏ יום אחד שלח דוד כמה מאנשיו כדי לבקש מנבל טובה.‏ אנשי דוד באו אל נבל בזמן שהוא ונעריו גזזו את הצמר של הכבשים.‏ זה היה יום־חג,‏ ולנבל היו הרבה מאכלים טעימים.‏ וכך אמרו אנשי דוד לנבל:‏ ’‏היינו טובים אליך.‏ לא גנבנו אף כבשה אחת ממך,‏ אלא עזרנו להשגיח על צאנך.‏ לכן,‏ תן נא לנו מעט אוכל’‏.‏

‏’‏לא אתן את האוכל שלי לאנשים כמוכם’‏,‏ ענה נבל.‏ הוא דיבר בצורה גסה מאוד,‏ ואמר דברים רעים על דוד.‏ כאשר חזרו האנשים וסיפרו על כך לדוד,‏ כעס דוד מאוד.‏ ’‏חיגרו את חרבותיכם!‏’‏ אמר לאנשיו.‏ והם יצאו לדרך כדי להרוג את נבל ואת אנשיו.‏

אחד מאנשי נבל,‏ ששמע את הדברים הרעים שדיבר נבל,‏ סיפר לאביגיל מה קרה.‏ אביגיל הכינה מייד אוכל,‏ לחם ויין.‏ היא שמה את הכל על החמורים.‏ כאשר ראתה את דוד,‏ היא ירדה מעל החמור,‏ השתחוותה לו ואמרה:‏ ’‏אנא,‏ אדוני,‏ אל נא תשים לב לבעלי נבל.‏ הוא איש בליעל,‏ והוא עושה הרבה דברים שפלים.‏ קבל נא את המתנות האלה,‏ וסלח לנו על מה שקרה’‏.‏

‏’‏אשה נבונה את’‏,‏ ענה דוד.‏ ’‏מנעת ממני להרוג את נבל ולנקום בו על רוע־לבו.‏ לכי לביתך בשלום’‏.‏ אחר־כך,‏ כאשר מת נבל,‏ נעשתה אביגיל לאחת מנשותיו של דוד.‏