אנשים המבשרים את הבשורה הטובה — מבשרים המבצעים את פעילותם ברוח נדיבה

1,‏ 2.‏ על איזו פעילות אדירה ניבא ישוע,‏ ואיזו שאלה חשובה עולה?‏

מנהיגים פוליטיים נוטים לא אחת להבטיח הבטחות מבלי לקיימן.‏ גם אנשים בעלי הכוונות הטובות ביותר אינם מסוגלים לפעמים לבצע את מה שהבטיחו.‏ בניגוד לכך,‏ עד כמה מרענן לדעת שישוע,‏ המלך המשיח,‏ תמיד עומד בדיבורו!‏

² לאחר שעלה על כס המלוכה ב־1914 היה ישוע ערוך ומוכן להגשים את הנבואה שהוא עצמו ניבא כ־900,‏1 שנה קודם לכן.‏ זמן קצר לפני מותו חזה:‏ ”‏בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ התגשמות מילים אלו נועדה להיות חלק מאות נוכחותו כמלך.‏ אלא שמכאן עולה שאלה חשובה:‏ כיצד יצליח המלך להקים צבא של מבשרים מתנדבים באחרית הימים — תקופה שתתאפיין ברוח של אנוכיות וחוסר אהבה ובאווירה אנטי דתית?‏ (‏מתי כ״ד:‏12;‏ טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏ עלינו למצוא את המענה לשאלה,‏ שכן התשובה נוגעת לכל המשיחיים.‏

3.‏ איזה ביטחון ביטא ישוע,‏ ומניין רכש ביטחון זה?‏

³ עיין שוב בדבריו הנבואיים של ישוע.‏ האם המילה ‏”‏תוכרז”‏ מבטאת ביטחון?‏ אכן כן!‏ ישוע היה בטוח שיהיו באחרית הימים אשר יתמכו בו בנפש חפצה.‏ מניין רכש ישוע ביטחון זה?‏ הוא למד זאת מאביו (‏יוח׳ י״ב:‏45;‏ י״ד:‏9‏)‏.‏ בקיומו הקדם־אנושי ראה ישוע בעצמו שיהוה סמוך ובטוח שעובדיו יגלו רוח של התנדבות.‏ הבה נראה כיצד נתן יהוה ביטוי לביטחון זה.‏

‏”‏עמך נדבות”‏

4.‏ באיזו מלאכה הזמין יהוה את בני ישראל לתמוך,‏ וכיצד הגיבו?‏

⁴ היזכר במה שאירע לאחר שהורה יהוה למשה לבנות את המשכן,‏ אוהל מועד,‏ שנועד להיות המרכז הפולחני של עם ישראל.‏ ביד משה הזמין יהוה את כל העם לתמוך במלאכה.‏ משה אמר להם:‏ ”‏כל נדיב לבו יְבִיאֶהָ את תרומת יהוה”‏.‏ מה קרה בעקבות זאת?‏ העם ”‏הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר [‏מדי בוקר]‏”‏.‏ הם תרמו כל כך הרבה שהיה צורך לעצור בעדם מלהביא עוד (‏שמ׳ ל״ה:‏5;‏ ל״ו:‏3,‏ 6‏)‏.‏ בני ישראל הצדיקו את הביטחון שנתן בהם יהוה.‏

5,‏ 6.‏ לפי הכתוב בתהלים ק״י:‏1–3‏,‏ איזו גישה ציפה יהוה,‏ ומן הסתם גם ישוע,‏ למצוא בקרב עובדיו האמיתיים בעת הקץ?‏

⁵ האם ציפה יהוה למצוא רוח נדיבה כזו בקרב עובדיו באחרית הימים?‏ כן!‏ יותר מ־000,‏1 שנה לפני לידת ישוע,‏ כתב דוד בהשראת רוח יהוה על הזמן שבו יחל המשיח למלוך.‏ ‏(‏קרא תהלים ק״י:‏1–3‏.‏)‏ בתחילת שלטונו יהיו למלך ישוע אויבים שיתנגדו לו,‏ אך יהיה לו גם צבא של תומכים.‏ לא יהיה צורך לאלץ אותם לשרת את המלך.‏ אפילו הצעירים מביניהם יתנדבו מרצון,‏ ובשל מספרם הרב ניתן יהיה להשוותם לאינספור אגלי הטל המכסים את האדמה עם עלות השחר.‏a

⁶ ישוע ידע שהנבואה בתהלים ק״י תתגשם בו (‏מתי כ״ב:‏42–45‏)‏.‏ משום כך,‏ הייתה לו כל סיבה להיות בטוח שיהיו לו תומכים נאמנים אשר יתנדבו מרצון לבשר את הבשורה הטובה בכל רחבי תבל.‏ על מה מעידות העובדות ההיסטוריות?‏ האם המלך באמת הקים צבא של מבשרים מתנדבים באחרית ימים זו?‏

‏”‏זו זכותי וחובתי להכריז בשורה זו”‏

7.‏ אילו צעדים נקט ישוע לאחר הכתרתו למלך כדי להכין את תלמידיו למלאכה שנכונה להם?‏

⁷ זמן קצר לאחר שהוכתר למלך נקט ישוע צעדים שתכליתם להכין את תלמידיו למלאכה האדירה שנכונה להם.‏ כפי שראינו בפרק 2‏,‏ הוא בחן וטיהר את משרתיו מאז 1914 ועד לראשית 1919 (‏מל׳ ג׳:‏1–4‏)‏.‏ ואז,‏ בהמשך שנת 1919,‏ הוא מינה את העבד הנאמן להנהיג את תלמידיו (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ במיוחד מאז ואילך החל העבד לספק מזון רוחני — באמצעות נאומי כינוסים וספרות מודפסת — אשר שב והדגיש את אחריותו של כל אחד ואחד מן המשיחיים ליטול חלק בפעילות הבישור.‏

8–10.‏ איזו דחיפה העניקו הכינוסים לפעילות הבישור?‏ הבא דוגמה.‏ (‏ראה גם התיבה ”‏כינוסים שנתנו דחיפה לפעילות הבישור‏”‏.‏)‏

⁸ נאומי כינוסים.‏ תלמידי המקרא,‏ שהיו צמאים להדרכה,‏ התכנסו בסידר פוינט שבאוהיו,‏ ארה״ב,‏ מה־1 עד ה־8 בספטמבר 1919 בכינוס הגדול הראשון שקיימו אחרי מלחמת העולם הראשונה.‏ ביום השני נשא אח רתרפורד נאום שבו הדגיש בפני באי הכינוס:‏ ”‏שליחותו של המשיחי עלי אדמות.‏.‏.‏ היא להכריז את בשורת מלכות האדון”‏.‏

⁹ אירוע השיא בכינוס חל כעבור שלושה ימים כאשר נאם אח רתרפורד נאום שכותרתו ”‏אל הפועלים השותפים”‏,‏ אשר התפרסם בכתב העת המצפה תחת הכותרת ”‏הכרזת בשורת המלכות”‏.‏ הוא אמר:‏ ”‏ברגעים של מחשבה צלולה שואל המשיחי את עצמו מטבע הדברים,‏ ’‏מדוע אני כאן?‏’‏ והתשובה המתבקשת היא:‏ האדון בחסדו מינה אותי לשגרירו על מנת שאשא את בשורת הפיוס של אלוהים אל העולם,‏ וזו זכותי וחובתי להכריז בשורה זו”‏.‏

¹⁰ בנאום היסטורי זה הודיע אח רתרפורד על צאתו לאור של כתב עת חדש,‏ תור הזהב (‏כיום עורו!‏‏)‏,‏ אשר ישמש ככלי שיעזור לאנשים לראות במלכות את תקוותה הבלעדית של האנושות.‏ אחר כך הוא שאל את הקהל כמה מהם רוצים להשתתף בחלוקת כתב עת זה.‏ בדוח שנכתב על הכינוס נמסר:‏ ”‏התגובה הייתה מראה מעורר השראה.‏ ששת אלפים אנשים נעמדו על רגליהם כאיש אחד”‏.‏b ברור אפוא שלמלך היו תומכים מתנדבים הלהוטים לבשר על מלכותו!‏

11,‏ 12.‏ מה אמר המצפה ב־1920 לגבי מועד ביצוע המלאכה שעליה ניבא ישוע?‏

¹¹ ספרות מודפסת.‏ בדפי המצפה הובהרה יותר ויותר חשיבותה של המלאכה שעליה ניבא ישוע — הכרזת הבשורה הטובה על המלכות.‏ תן דעתך למספר דוגמאות מראשית שנות ה־20.‏

¹² איזו בשורה תוכרז כהתגשמות הכתוב במתי כ״ד:‏14‏?‏ ומתי תתבצע פעילות זו?‏ בהוצאת המצפה מ־1 ביולי 1920 במאמר ”‏בשורת המלכות”‏ הוסבר מהי הבשורה:‏ ”‏הבשורה הטובה כאן נוגעת לקץ סדר־הדברים הישן ולייסוד מלכות המשיח”‏.‏ המאמר ציין בבירור מתי תוכרז בשורה זו:‏ ”‏יש להכריז בשורה זו בין התקופה של מלחמת העולם הגדולה [‏מלחמת העולם הראשונה]‏ ותקופת ’‏הצרה הגדולה’‏”‏.‏ על כן המאמר ציין:‏ ”‏זו העת.‏.‏.‏ להכריז בשורה טובה זו בכל רחבי העולם הנוצרי”‏.‏

13.‏ כיצד התייחס המצפה ב־1921 לרוח הנדיבה של המשיחיים המשוחים?‏

¹³ האם יהיה צורך להכריח את משרתי אלוהים לבצע את המלאכה שנחזתה על־ידי ישוע?‏ לא.‏ המאמר ”‏חִזקו ואִמצו”‏ בהוצאת המצפה מ־15 במרס 1921 התייחס לרוח הנדיבה של המשיחיים המשוחים.‏ כל אחד מהם נקרא לשאול את עצמו:‏ ”‏האין זו זכותי הגדולה ביותר,‏ וגם חובתי,‏ להשתתף בפעילות זו?‏”‏ המאמר הוסיף:‏ ”‏אנו סמוכים ובטוחים שכאשר תראו זאת כך [‏כזכות להשתתף בפעילות זו]‏ אתם תהיו כירמיהו,‏ אשר דבר האדון היה בלבו ’‏כאש בוערת,‏ עצור בעצמותיו’‏,‏ והוא לא יכול היה שלא לדבר”‏ (‏יר׳ כ׳:‏9‏)‏.‏ עידוד לבבי זה שיקף את הביטחון שהיה ליהוה ולישוע בתומכי המלכות הנאמנים.‏

14,‏ 15.‏ איזו שיטת בישור עודד המצפה ב־1922 את המשיחיים המשוחים לאמץ?‏

¹⁴ כיצד צריכים המשיחיים האמיתיים להגיע לאחרים עם בשורת המלכות?‏ המאמר הקצר אך רב־ההשפעה ”‏תפקידו החיוני של השירות”‏ בהוצאת המצפה מ־15 באוגוסט 1922 האיץ במשיחיים המשוחים ”‏להפיץ במרץ בקרב בני האדם את המסר המודפס ולשוחח עמם בבתיהם על מנת להעיד באוזניהם כי קרובה מלכות השמיים”‏.‏

¹⁵ המסקנה הברורה היא שמאז 1919 משתמש המשיח בעבדו הנאמן והנבון כדי להדגיש חזור והדגש שזו זכותו וחובתו של המשיחי להכריז את בשורת המלכות.‏ אך כיצד הגיבו תלמידי המקרא דאז לקריאה להשתתף במלאכת הכרזת המלכות?‏

‏”‏הנאמנים יהיו מתנדבים”‏

16.‏ כיצד הגיבו כמה מזקני־הקהילה שנבחרו באופן דמוקרטי לרעיון שכל המשיחיים צריכים ליטול חלק בשירות?‏

¹⁶ בשנות ה־20 ובשנות ה־30 היו שהתנגדו לרעיון שכל המשיחיים המשוחים צריכים ליטול חלק בשירות.‏ המצפה מ־1 בנובמבר 1927 הסביר את מה שהתרחש:‏ ”‏ישנם כיום [‏בקהילה]‏ המשמשים כזקני־קהילה.‏.‏.‏ אשר ממאנים לעודד את האחים ליטול חלק בשירות וממאנים להשתתף בעצמם בפעילות זו.‏ .‏.‏.‏ הם בזים לרעיון ללכת מבית לבית ולבשר לאנשים את הבשורה על אלוהים,‏ על מלכו ועל מלכותו”‏.‏ המאמר ציין חד וחלק:‏ ”‏הגיעה העת שהנאמנים יציינו אותם ויתרחקו מהם,‏ ויאמרו להם שלא נפקיד עוד בידיהם את האחריות לשמש כזקני־קהילה”‏.‏c

17,‏ 18.‏ כיצד הגיבו רוב חברי הקהילות להנחיית המשרדים הראשיים,‏ ומה עשו מיליוני אנשים במרוצת 100 השנים האחרונות?‏

¹⁷ למרבה השמחה,‏ רוב חברי הקהילות נענו בהתלהבות להנחיית המשרדים הראשיים.‏ הם החשיבו זאת לזכות לחלוק את בשורת המלכות עם אחרים.‏ המצפה מ־15 במרס 1926 מנסח זאת כך:‏ ”‏הנאמנים יהיו מתנדבים.‏.‏.‏ אשר יכריזו בשורה זו לאנשים”‏.‏ נאמנים אלה הגשימו את הנבואה שבתהלים ק״י:‏3 והוכיחו עצמם כמי שתומכים בנפש חפצה במלך המשיח.‏

¹⁸ במרוצת 100 השנים האחרונות התנדבו מיליונים לביצוע מלאכת ההכרזה על המלכות.‏ בפרקים הבאים נראה כיצד הם בישרו — השיטות והכלים ששימשו אותם — ואילו תוצאות היו להם.‏ אך הבה נדון תחילה בשאלה מדוע מיליונים משתתפים בהתנדבות במלאכת ההכרזה על המלכות למרות האווירה האנוכית בעולמנו.‏ כשנדון בשאלה זו,‏ כדאי שתשאל את עצמך,‏ ’‏מדוע אני מבשר את הבשורה?‏’‏

‏”‏תמיד חפשו תחילה את המלכות”‏

19.‏ מדוע אנו נשמעים לקריאתו של ישוע ”‏תמיד חפשו תחילה את המלכות”‏?‏

¹⁹ ישוע הורה לתלמידיו ’‏תמיד לחפש תחילה את המלכות’‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ מדוע אנו נשמעים לקריאה זו?‏ ביסודו של דבר,‏ הסיבה היא שאנו מכירים בחשיבותה של המלכות ומבינים שהיא ממלאת תפקיד מרכזי במטרת אלוהים.‏ כפי שראינו בפרק הקודם,‏ רוח הקודש חשפה בהדרגה אמיתות מרגשות לגבי המלכות.‏ כאשר האמיתות היקרות הללו חודרות ללבנו,‏ ניעור בנו הדחף לחפש תחילה את המלכות.‏

20.‏ לפי משלו של ישוע,‏ כיצד יגיבו תלמידיו לקריאה ”‏תמיד חפשו תחילה את המלכות”‏?‏

²⁰ ישוע ידע כיצד יגיבו תלמידיו לקריאה להתמיד לחפש תחילה את המלכות.‏ תן דעתך למשלו על האוצר הטמון בשדה.‏ ‏(‏קרא מתי י״ג:‏44‏.‏)‏ במהלך עבודתו השגרתית,‏ עובד האדמה במשל מוצא במקרה אוצר הטמון בשדה ומייד עומד על ערכו.‏ מה הוא עושה?‏ ”‏מרוב שמחה הוא הולך ומוכר את כל אשר לו וקונה את השדה ההוא”‏.‏ מהו הלקח עבורנו?‏ כאשר אנו מוצאים את אמת המלכות ועומדים על ערכה,‏ אנו מוכנים לעשות בשמחה את כל ההקרבות הדרושות כדי לתת לענייני המלכות את המקום הראוי להם — את המקום הראשון בחיינו.‏d

21,‏ 22.‏ כיצד מוכיחים תומכי המלכות הנאמנים שהם מחפשים תחילה את המלכות?‏ הבא דוגמה.‏

²¹ תומכי המלכות הנאמנים מוכיחים לא רק במילים אלא גם במעשים שהם מחפשים תחילה את המלכות.‏ הם מקדישים את חייהם,‏ את יכולותיהם ואת משאביהם לפעילות ההכרזה על המלכות.‏ רבים הקריבו רבות על מנת לשרת בשירות המורחב.‏ כל אותם מבשרים מתנדבים נוכחו מניסיונם האישי שיהוה מברך את מי שמציבים את המלכות במקום הראשון.‏ תן דעתך לדוגמה הבאה.‏

²² אֵיוורי ולוֹבִינְיָה בריסטו שירתו יחד החל משנות ה־20 המאוחרות כקולפורטרים (‏חלוצים)‏ בדרום ארצות הברית.‏ בחלוף שנים סיפרה לוביניה:‏ ”‏לאֵיוורי ולי היו הרבה שנים מאושרות ביחד בשירות החלוצי.‏ פעמים רבות לא ידענו מאיפה נשיג כסף לדלק או למצרכים.‏ אבל איכשהו יהוה תמיד דאג לנו.‏ פשוט המשכנו קדימה.‏ תמיד היה לנו את מה שבאמת היינו צריכים”‏.‏ לוביניה נזכרה במקרה שקרה כאשר הם שירתו בפֶּנְסַקוֹלָה שבפלורידה ולא היה להם מספיק כסף ומצרכים.‏ הם חזרו הביתה לקרוון הנייד שלהם ומצאו שתי שקיות מצרכים גדולות עם פתק מצורף:‏ ”‏באהבה מקהילת פנסקולה”‏.‏ בהתייחסה לעשרות שנות שירותם בשירות המורחב אמרה לוביניה:‏ ”‏יהוה אף פעם לא זנח אותנו ואף פעם לא הפר את האמון שנתנו בו”‏.‏

23.‏ מה אתה חש לגבי אמיתות המלכות שמצאת,‏ ומה אתה נחוש לעשות?‏

²³ כמובן,‏ לא כל אחד מאתנו יכול לבשר באותה מידה;‏ איש איש ונסיבותיו הוא.‏ אך כולנו יכולים לראות זאת כזכות להכריז את הבשורה הטובה בכל נפשנו (‏קול׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ אנו מוקירים את אמיתות המלכות היקרות שמצאנו ולכן אנו מוכנים — ואף להוטים — להקריב מעצמנו ככל האפשר כדי לעשות את המרב בשירות.‏ האם גם אתה נחוש לעשות כן?‏

24.‏ מהו אחד מהישגיה הגדולים ביותר של המלכות באחרית הימים?‏

²⁴ אכן,‏ במאה השנים האחרונות הגשים המלך את הנבואה שבמתי כ״ד:‏14‏,‏ ועשה זאת ללא כפייה.‏ תלמידיו יצאו מעולם אנוכי זה והתנדבו לבשר.‏ הכרזת הבשורה הטובה ברחבי תבל היא חלק מאות נוכחותו של ישוע כמלך ואחד מהישגיה הגדולים ביותר של המלכות באחרית הימים.‏