מצא הארה אמיתית
היה זה ה־18 בדצמבר שנת 1810. הלילה עמד לרדת. בתנאי ים סוער, מול חופה הדרום־מזרחי של סקוטלנד, איבדה ספינה של הצי הבריטי, הפאלאס, את התכווינים. החשיכה ההולכת וגוברת והשלג הכבד הקשו על אנשי הצוות לאתר את סימני האור שנדרשו להם כדי להנחות את ספינתם לחוף מבטחים. תאר לך איזו הקלה חשו כשהבחינו לבסוף במקורות אור וניווטו את הספינה לעברם! למרבה הצער, אלו לא היו אורות ההכוונה המתאימים. האורות נבעו למעשה ממדורות שהבעירו פועלים בקרבת החוף. הפאלאס עלתה על שרטון ונהרסה כליל. אחד עשר מלחים טבעו במצולות. איזו טרגדיה!
טעות ניווט הביאה לאסון הפאלאס. ואולם, במקרים אחרים עמדו יורדי־ים בפני סכנות גדולות אף יותר — אורות ”הכוונה” כוזבים. המטרה הייתה למשוך את הספינות אל חופים מסולעים כדי להביא להתרסקותן ואחר כך לבזוז אותן, נאמר בספר ספינות טרופות, בוזזים ומחלצים (Wrecks, Wreckers and Rescuers).
’כתבי קודש היכולים להחכימך לישועה’
בחיפושך אחר הארה הינך ניצב בפני סכנות דומות. אתה עלול לפעול על־פי מידע מוטעה, או ליפול קורבן להונאה מכוונת. כל אחת מן הדרכים סופה אסון. מה תוכל לעשות להגנתך? ודא שמקור ההארה אמיתי ואמין. זה יותר מ־125 שנה שכתב עת זה מלמד זכות על דברו של אלוהים שנכתב בהשראה, המקרא, כמקור המהימן בה8א הידיעה להארה, הואיל ותכניו הם ’כתבי קודש היכולים להחכימך לישועה’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15–17).
כמובן, כדי שתיתן אמון במקרא והוא ישמש נר לרגלך מן ההיגיון שתבחן את מהימנותו (תהלים קי״ט:105; משלי י״ד:15). אל תהסס לפנות למוציאים לאור של כתב עת זה כדי לרכוש את הידע ששכנע מיליונים להאמין כי המקרא אכן נכתב בהשראת אלוהים. קרא, למשל, את החוברת ספר לכל אדם.a היא מציגה מידע רב המוכיח כי המקרא מדויק, מהימן ונכתב בהשראה אלוהית.
אמיתות יסוד
אם כן, אילו אמיתות יסוד מכילים ’כתבי קודש’ אלה? תן דעתך לדוגמאות הבאות:
ישנו אל כול־יכול אחד שברא את הכול (בראשית א׳:1). אנו באנו לידי קיום ’כי הוא [אלוהים] ברא את הכול’ ונתן לנו חיים (ההתגלות ד׳:11). זו הסיבה שהוא לבדו ראוי לכך שנעבוד אותו. הבורא הוא המקור הבלעדי לכל הארה (תהלים ל״ו:10; ישעיהו ל׳:20, 21; מ״ח:17, 18). יש לו שם פרטי והוא מעוניין שנשתמש בו (שמות ג׳:15). שמו של אלוהים, יהוה, מופיע יותר מ־000,7 פעם במקרא (תהלים פ״ג:19).
יהוה ברא את האדם כדי לחיות לנצח בתנאי גן עדן כאן עלי אדמות. הוא חנן את המין האנושי בתכונות רוחניות אשר משקפות את תכונותיו שלו. כמו כן, הוא העניק לאדם כישורים ויכולות שיאפשרו לו ליהנות מחיי נצח מספקים על הארץ (בראשית א׳:26–28). הוא מעולם לא התכוון שכדור־הארץ ישמש מעין שטח ניסוי עבור גברים ונשים — ”קרש קפיצה” לחיים רוחניים בשמיים, ושרק שם כביכול יוכלו ליהנות מיחסי קרבה עם אלוהים.
כשאדם וחוה נבראו לא היה בהם שמץ של רוע. הרוע החל למעשה כאשר כמה מברואי אלוהים — בשמיים ובארץ — ניצלו לרעה את הבחירה החופשית שהייתה בידם ומרדו באלוהים (דברים ל״ב:5). הורינו הראשונים נטלו לידם את הזכות להחליט בעצמם מה טוב ומה רע (בראשית ב׳:17; ג׳:1–5). הדבר הביא מוות על המשפחה האנושית כולה (בראשית ג׳:19; רומים ה׳:12). על מנת ליישב את הסוגיות שהועלו בעקבות המרד, החליט יהוה לאפשר לרֶשע להתקיים באופן זמני. אך מטרתו לגבי כדור־הארץ ולגבי המשפחה האנושית נותרה בעינה (ישעיהו מ״ה:18). גברים ונשים עוד יחיו לנצח בתנאי גן עדן בעולם מטוהר (מתי ו׳:10; ההתגלות כ״א:1–5).
ישוע המשיח אינו האל הכול־יכול, אלא בן אלוהים. ישוע המשיח עצמו לימד את תלמידיו להתפלל: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). הוא מעולם לא התיימר להיות שווה לאלוהים. תחת זאת אמר: ”האב גדול ממני” (יוחנן י״ד:28).
לישוע תפקיד חיוני במימוש מטרת אלוהים. אלוהים שלח אותו כ’אור’ לעולם ’כדי שכל המאמין בו לא ישכון בחושך’ (יוחנן י״ב:46). לדברי השליח פטרוס, ”אין הישועה באחר” (מעשי השליחים ד׳:12, דל’). ואכן, ישועתנו תלויה בדמו היקר של המשיח (פטרוס א׳. א׳:18, 19). ישוע המשיח הקריב את חייו כקורבן כופר על מנת לפדות את בני האדם מהחטא שהורינו הראשונים, אדם וחוה, הורישו למשפחה האנושית (מתי כ׳:28; טימותיאוס א׳. ב׳:6). כמו כן, באמצעות ישוע חשף אלוהים את רצונו ואת מטרתו (יוחנן ח׳:12, 32, 46, 47; י״ד:6; מעשי השליחים כ״ו:23).
אלוהים כונן מלכות או ממשלה שמימית, המורכבת מישוע המשיח ומקבוצה שנבחרה מקרב האנושות למלוך עימו. מוטיב מרכזי זה שזור כחוט השני במקרא כולו. אלוהים העניק לממשלה זו את התפקיד להבטיח שרצונו ייעשה כבשמיים כן בארץ (מתי ו׳:10). לפי מטרתו המקורית של אלוהים שום אדם לא אמור היה לעלות השמיימה. בני אדם נועדו לחיות על פני כדור־הארץ. אך בעקבות נפילתו של האדם במלכודת החטא קבע אלוהים דבר חדש. הוא בחר אנשים ”מבני כל שבט ולשון, מכל עם ואומה” אשר ”ימלכו” עם המשיח בממשלה שמימית (ההתגלות ה׳:9, 10). מלכות זו ’תשים קץ’ לכל צורות השלטון של האדם אשר הסבו צער ומכאובים רבים למשפחה האנושית (דניאל ב׳:44).
הנפש בת־תמותה. אמת מקראית בסיסית זו מבהירה רבות בעניין האדם ועתידו. היא גם מסלקת אי־הבנות, ומפריכה דעות מוטעות המבלבלות רבים באשר למצב המתים.
הספר הראשון במקרא מוסר לנו: ”וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה” (בראשית ב׳:7). האם אתה מבין מה משמעות הדבר? הנפש אינה ישות ערטילאית השוכנת בגוף האדם. לאדם אין נפש. הוא בעצמו נפש — שילוב של יסודות הנמצאים ב”עפר מהאדמה” ושל כוח החיים שמקורו באלוהים. הנפש אינה אלמותית. במות האדם, מתה הנפש (בראשית ג׳:19; קהלת ט׳:5, 10).
תהיה תחיית מתים. לאחר שיחלוף הזמן שקצב אלוהים לקיום הרשע, ”כל שוכני קבר ישמעו את קולו [של ישוע] ויצאו עושי הטוב לתקומה של חיים ועושי הרע לתקומה של משפט” (יוחנן ה׳:28, 29; מעשי השליחים כ״ד:15). בתחייה, ישובו המתים לחיות כבני אנוש בגן עדן עלי אדמות, וייהנו מן החיים שהועיד אלוהים למשפחה האנושית מלכתחילה.
בחן לעומק את כתבי־הקודש מדי יום
ראה עד כמה חשוב לדעת אמיתות יסוד אלו. בימינו הטרופים והסוערים, ידע זה יכול להגן עליך מפני מה ”שבכזב מכונה ’דעת’”, ידע שאותו מפיץ השטן. הוא מתחפש ”למלאך אור”, ושליחיו מתחזים ”למשרתי הצדק” (טימותיאוס א׳. ו׳:20; קורינתים ב׳. י״א:13–15). ידע מקראי מדויק יגן עליך מפני הארה מדומה המבוססת על פילוסופיות פרי הגותם של ”החכמים והנבונים” בעיני העולם אשר ’מואסים בדבר יהוה’ (מתי י״א:25; ירמיהו ח׳:9).
בשל תורות ופילוסופיות מטעות רבות שנלמדו בימיו, הזהיר השליח יוחנן את המשיחיים במאה הראשונה: ”אל תאמינו לכל רוח”. הוא אמר: ”בחנו את הרוחות אם מאלוהים הן” (יוחנן א׳. ד׳:1). הנה דוגמא: נניח שקיבלת מסר כלשהו שיכול להשפיע עמוקות על חייך, האם היית מקבל אותו ללא היסוס רק משום שנראה כי הגיע ממקור אמין? ודאי שלא. מן הסתם היית בודק את המקור ובוחן את תוכן המסר ורק אחר כך פועל על־פיו.
אלוהים סיפק בהשראתו מסר כתוב המכיל אמיתות יסוד, וכך הוא מאפשר לך ’לבחון’ ולבדוק שאורות ההכוונה שלפיהם תנחה את צעדיך אכן אמינים (תסלוניקים א׳. ה׳:21). אנשים אצילי רוח בני המאה הראשונה לספירה זכו לשבח על ש’בדקו יום יום בכתובים’ כדי לוודא שהדברים אשר למדו נכונים (מעשי השליחים י״ז:11). תוכל לחקות את דוגמתם. הנח למקרא לכוון את דרכך בבטחה כ”נר מאיר במקום אופל” (פטרוס ב׳. א׳:19–21). אם תעשה כן, ’תמצא את דעת אלוהים’, דעת הנושאת בחובה הארה אמיתית (משלי ב׳:5).
[הערת שוליים]
a יצאה לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונה בעמוד 4]
דבר־אלוהים מאיר כנר
[תמונה בעמוד 5]
מהו שם אלוהים?
[תמונה בעמוד 5]
מה צופן העתיד לאנושות?
[תמונה בעמוד 6]
האם ישוע הוא האל הכול־יכול?
[תמונה בעמוד 6]
היכן נמצאים המתים?
[תמונה בעמוד 7]
תחיית המתים הינה אחת מאמיתות היסוד שמלמד המקרא