צעירים שואלים...
מה רע בלהתגנב מהבית?
”היינו מתגנבים החוצה בחצות והולכים לבית קפה כדי לבלות עם החבר’ה. אחר כך התחלנו להיפגש בגבעה. כולם עישנו, אבל אני לא עישנתי אף פעם. היינו יושבים ומדברים על כל מיני דברים, והקשבנו להבי מטל. חזרנו הביתה ב־00:5 בבוקר, לפני שההורים שלי התעוררו” (טרה).a
”כשאבא שלי היה הולך לעבודה ואמא ישנה, הייתי יוצא בשקט דרך דלת הכניסה. הייתי משאיר את הדלת פתוחה כדי שאמא לא תשמע שאני סוגר אותה, כי זו דלת פלדה. ביליתי עם החברים שלי כל הלילה. ובבוקר, כשהשמש זרחה, נכנסתי הביתה בשקט. לפעמים אמא גילתה שיצאתי ונעלה אותי בחוץ” (ג׳וזף).
להתגנב החוצה — זה נשמע מרגש וכיף. זוהי הזדמנות לחוות חוויות לבד לכמה שעות, הזדמנות לעשות מה שבא לך ולהיות עם מי שאתה רוצה מבלי למסור דין וחשבון לאף אחד. חוץ מזה, בטח שמעת את החברים שלך מתרברבים על הדברים שהם עושים וכמה שהם מכייפים כשהם חומקים בסתר מהבית בלילה. זה יכול להוות פיתוי גדול עבורך להצטרף אליהם.
בסקר שנערך בקרב תלמידי חטיבת ביניים ותיכוניסטים באמריקה הצפונית, הודו 55 מתוך 110 הנסקרים שהם חמקו מהבית פעם אחת לפחות. רובם עשו זאת בפעם הראשונה בגיל 14. הבעיה כה חמורה, שמומחים המליצו להורים להתקין בביתם מערכות אזעקה אלקטרוניות כדי למנוע מילדיהם לצאת מהבית בחשאי. אך מדוע צעירים כה רבים מסתכנים בכעס של ההורים ומתגנבים מהבית?
למה הם עושים זאת
לפעמים בני נוער מתגנבים מהבית פשוט מפני שהם משועממים ורוצים לעשות חיים עם החברים. הספר מתבגרים ונעורים (Adolescents and Youth) מסביר שייתכן שצעירים חומקים מהבית ”בשל כל מיני הגבלות, למשל אם עליהם לחזור הביתה מוקדם או שקיבלו עונש והם מקורקעים, סיבות שבעטיין היו עלולים להפסיד אירוע חברתי כלשהו. הצעירים הלכו לאירוע ולפעמים אפילו שבו מבלי שהוריהם הבחינו בכך”. נערה בת 16 מנמקת את סיבותיה להתגנב מהבית: ”אני מרגישה שמתייחסים אלי כמו לתינוקת ושאין לי חיים משלי”, היא אומרת. ”אני חייבת לחזור הביתה הרבה יותר מוקדם מכולם, וההורים שלי לא מרשים לי ללכת לאן שהולכים החברים שלי... אז בטח שאני הולכת לשם ומשקרת להם”. ג׳וזף, שהוזכר בהתחלה, החל להתגנב מהבית כבר בגיל 14, כשהמרה את פי הוריו והלך למופע ראפ.
נכון, רוב הנוער אינם עושים זאת מתוך מניע שלילי. טרה, נערה שצוטטה בפתיח, אמרה: ”הדבר הראשון שחשבנו עליו לא היה ’בואו נעשה משהו רע’. סך הכל רציתי להיות עם אחותי, והיא רצתה לצאת ולבלות קצת עם החברים שלה”. ג׳וזף אמר: ”רק הסתובבנו בחוץ. רציתי להיות עם החברים שלי ולדבר איתם”. אף שרק לעתים רחוקות בילוי עם החברים מוביל לביצוע פשעים חמורים, צעירים רבים מסתבכים בצרות צרורות.
הסכנות
ד״ר לין א. פּונטון, מומחית לבריאות הנפש, טוענת: ”זה נורמלי שבני נוער לוקחים סיכונים”. ד״ר פּונטון ממשיכה ומסבירה שזה טבעי ואולי אפילו בריא שצעירים ירצו להיות עצמאיים, לנסות דברים חדשים ולהיתקל במצבים חדשים ומעניינים. זהו חלק מתהליך ההתבגרות. אך צעירים רבים לוקחים סיכונים לא הגיוניים, במיוחד כשהם רחוקים מעינם הצופייה של ההורים. בכתב־העת גיל העשרֵה (Teen) נאמר: ”שילוב של לחץ חברתי, שעמום, אנרגיה בלתי מנותבת ואולי זרז נוסף כמו בירה... עלול לגרום לצעירים לקחת את הסיכון הלא נכון, ולשלם על כך בחייהם”. אחד הסקרים מנה בין פעילויות מסוכנות אלה של בני העשרֵה נסיעה במהירות מופרזת, ונדליזם, נהיגה בגילופין וגניבות.
לאחר שטעמת את טעמה של הפרת משמעת, קל להידרדר לעבירות יותר רציניות. צדק ישוע באומרו בלוקס ט״ז:10: ”מי שאיננו ישר במעט מזער גם בהרבה איננו ישר”. אין זה פלא איפוא, שהתגנבות מן הבית עם חברים עלולה להוביל לחטאים חמורים. טרה, הסתבכה באי־מוסריות מינית. ג׳וזף החל לסחור בסמים, נעצר וריצה את עונשו בכלא. צעיר משיחי ושמו ג׳ון החל לצרוך סמים וגנב מכוניות. למרבה הצער, צעירים רבים גם קוצרים פיזית את מה שזרעו — היריונות בלתי רצויים, מחלות מין, אלכוהוליזם או התמכרות לסמים (גלטים ו׳:7, 8).
הנזק
הנזק הרגשי הרסני הרבה יותר מהנזק הגופני. מצפון לא נקי עלול לגרום לכאב לב רב (תהלים ל״ח:4, 5). ג׳וזף מספר: ”יש פתגם שאומר שאתה לא יודע להעריך את מה שיש לך עד שאתה מאבד את זה. לפעמים אני חושב על העבר ולא מאמין איזה עיוור הייתי”.
דבר נוסף שאסור להתעלם ממנו הוא הפגיעה בשם הטוב שלך. בקהלת י׳:1 נאמר: ”זבובי מוות יבאיש, יביע שמן רוקח. [כך גורמת לאדם] יקר מחוכמה [ו]מכבוד סכלות מעט”. בעבר הרחוק, שמן יקר או בושם היו מתקלקלים אם חדר לתוכם דבר זעיר כמו זבוב מת. בדומה לכך אתה עלול להרוס את שמך הטוב, שהשגת בעמל רב, בגלל ”סכלות מעט”. ואם אתה משיחי, התנהגותך הנלוזה תמנע ממך ללא ספק קבלת זכויות בקהילה. שהרי כיצד תוכל לעודד אחרים למלא אחר עקרונות המקרא בשעה שידוע להם שאינך נוהג כך בעצמך? (רומים ב׳:1–3).
ולבסוף, חשוב על הצער שתגרום להוריך כשיגלו שחמקת החוצה בחשאי. אֵם אחת מתארת כיצד נתקפה פחד נוראי כשגילתה שבתה בת ה־15 נעדרת מהבית. היא מספרת שהיא ובעלה יצאו מדעתם מרוב דאגה משום שלא ידעו לאן הלכה בתם. האם היית רוצה להכאיב להוריך ולצער אותם כל כך? (משלי י׳:1).
להשיג יותר חופש פעולה
אפשר להבין את התסכול שלך מכך שהוריך אולי מחמירים איתך מדי. אך האם התגנבות מהבית היא הפתרון? ברוב המקרים יגלו לבסוף שיצאת. ואפילו אם תצליח להערים על הוריך, יהוה אלוהים רואה את מעשיך, גם אם הם נעשים בחסות החשיכה (איוב ל״ד:21). כך שבמוקדם או במאוחר יתגלו מעשיך, וסביר להניח שזה יערער את האמון של הוריך בך. ומה תהיה התוצאה? תאבד הרבה ממה שרצית יותר מכל — מהחופש שלך!
זכור: כדי לזכות לחופש עליך לרכוש את האמון של הוריך. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא לשמוע בקולם (אפסים ו׳:1–3). אם לדעתך הוריך מגזימים בעניין מסוים, שוחח עימם על כך בגילוי לב ובכבוד. אין ספק שהם יתייחסו ברצינות לדבריך. מצד שני, אולי תיווכח שיש להם סיבות טובות להגביל אותך קצת. גם אם אינך מסכים איתם, אל תשכח שהם אוהבים אותך ומעוניינים בטובתך בכל לבם. הגדל את האמון שהם רוחשים לך, ובבוא הזמן תזכה לחופש שאליו אתה נכסף.b
’אל תלך איתם’
עוד מימים ימימה, ניצבו צעירים יראי אלוהים בפני הפיתוי להצטרף אל חבריהם להתנהגות פרועה. לכן האיץ שלמה המלך בצעירים: ”בני, אם יפתוך חטאים אל תובֵא... אל תלך בדרך איתם” (משלי א׳:10, 15). שעה לעצה זו כאשר ידידים כביכול מנסים לשכנע אותך לחמוק מהבית. שלמה המשיך והזהיר: ”ערום ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו” (משלי כ״ב:3).
אם כבר התחלת בהרגל להתגנב מהבית, חדל! בסופו של דבר אתה פוגע רק בעצמך. ספר להוריך על מעשיך והתמודד עם עונש או הגבלות שהם יטילו עליך. במידת הצורך, בחר לעצמך חברים חדשים שישפיעו עליך לטובה (משלי י״ג:20). חפש דרכים טובות ופחות מסוכנות ליהנות.
והכי חשוב, טפח את הרוחניות שלך על־ידי קריאת המקרא ונוכחות באסיפות הקהילה. ”במה יזַכה נער את אורחו?” שואל מחבר התהלים. הוא משיב: ”לשמור כדברך [דבר אלוהים]” (תהלים קי״ט:9). כאשר תגיע בהדרגה להחלטה נחושה להתנהג כראוי, תסיק שלמרות הכיף וההתרגשות שבהתגנבות מהבית, זה לא שווה את הסיכון.
[הערות שוליים]
a השמות בדויים.
b למידע נוסף כיצד להשיג יותר חופש פעולה, ראה פרק 3 בספר צעירים שואלים... תשובות מעשיות, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[קטע מוגדל בעמוד 13]
”ההורים שלי לא מרשים לי ללכת לאן שהולכים החברים שלי . . . אני הולכת לשם ומשקרת להם”
[תמונה בעמוד 12]
התגנבות מהבית מובילה בדרך כלל לצרות צרורות