הייה גמיש, כנוע ומאוזן
”הזכר להם... להיות סבירים” (טיט׳ ג׳:1, 2, ע״ח).
1, 2. מה נאמר בכתבי־הקודש לגבי הצורך להיות גמיש וכנוע, ומדוע ראוי הדבר?
יהוה, אבינו האוהב שבשמיים, חכם לאין שיעור. בתור ברואיו, אנו נושאים עינינו אליו כדי שידריך אותנו בחיים (תהל׳ מ״ח:15). התלמיד המשיחי יעקב אומר כי ”החוכמה אשר ממעל, ראשית טהורה היא; לאחר זאת אוהבת שלום, סובלנית [”סבירה”, ע״ח], נוחה להתרצות, מלאה רחמים ופרי טוב, ואין עימה משוא פנים וצביעות” (יעקב ג׳:17).
2 ”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם”, קורא השליח פאולוסa (פיל׳ ד׳:5, ע״ח). המשיח ישוע הוא ראש הקהילה המשיחית ואדונה (אפ׳ ה׳:23). עד כמה חשוב שכולנו נתנהג בסבירות, כלומר, ניכנע להדרכת המשיח ונהיה גמישים וכנועים במגעינו עם הזולת!
3, 4. (א) הבא דוגמאות הממחישות את התועלת שצומחת מן הנכונות לוותר ולהיכנע. (ב) במה נדון בהמשך?
3 הנכונות להיות גמישים וכנועים בצורה מאוזנת מצמיחה תועלת רבה. הנה דוגמאות להמחשת הנקודה: לאחר שסוכל פיגוע טרור בבריטניה, צייתו רוב נוסעי חברות התעופה לתקנות האוסרות להעלות על המטוס חפצים שבעבר מותר היה להעלותם. כאשר אנו נוהגים במכונית, יש צורך לוותר לנהגים אחרים, למשל כשנכנסים לכיכר, כדי לא לסכן איש וכדי שהתנועה תזרום ללא הפרעה.
4 אך רבים מאיתנו מתקשים להיות גמישים וכנועים. כדי שנוכל להשתפר בגילוי תכונות אלה, הבה נדון בשלושה היבטים: מהו המניע הנכון, מהי גישתנו כלפי סמכות ובאיזו מידה עלינו לוותר ולהיכנע.
מדוע להיות גמיש וכנוע?
5. איזה מניע יכול היה לדחוף עבד במסגרת תורת משה להחליט להישאר אצל אדונו?
5 ישנה דוגמה אחת מתקופת התנ״ך המבליטה את המניע הנכון שצריך לדחוף אותנו להיות גמישים וכנועים. במסגרת תורת משה צריך היה לשחרר עבדים עבריים בשנה השביעית לעבודתם או בשנת היובל, תלוי מה בא קודם. עם זאת, העבד רשאי היה להחליט להישאר עבד. (קרא שמות כ״א:5, 6.) מאיזה מניע אפשרי עשה כן? ייתכן כי מתוך אהבה החליט העבד להישאר בעבדותו ולהיות כפוף לאדונו המתחשב.
6. כיצד קשורה האהבה לגמישות?
6 בדומה לכך, אהבתנו ליהוה מניעה אותנו להקדיש לו את חיינו ולקיים את הקדשתנו (רומ׳ י״ד:7, 8). ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות”, כתב השליח יוחנן (יוח״א ה׳:3). אהבה זו אינה דורשת טובת עצמה (קור״א י״ג:4, 5). במגעינו עם הזולת מניעה אותנו אהבת הרֵע לוותר ולחשוב קודם כול על טובת האחר. אין אנו נותנים לאנוכיות לשלוט בנו, אלא דואגים לענייני הזולת (פיל׳ ב׳:2, 3).
7. איזה תפקיד ממלאת הגמישות בשירותנו?
7 אל לנו, לא במילים ולא במעשים, להכשיל את רענו (אפ׳ ד׳:29). האהבה דוחקת בנו להימנע מעשיית דבר העלול להפריע לבני תרבויות או רקעים שונים להתקדם בשירות יהוה. לשם כך, עלינו במקרים רבים לגלות גמישות. למשל, שליחות משיחיות הרגילות להתאפר או לגרוב גרבי ניילון לא יעמדו על כך במקומות שבהם עשוי הדבר לגרום לתושבים לפקפק במוסריותן ולהכשיל את הזולת (קור״א י׳:31–33).
8. כיצד אהבתנו לאלוהים מסייעת לנו להתנהג כ’קטנים’?
8 אהבתנו ליהוה מסייעת לנו להתגבר על הגאווה. לאחר שהתלמידים התווכחו זה עם זה מי הגדול שבהם, העמיד ביניהם ישוע ילד קטן והסביר: ”כל המקבל את הילד הזה בשמי, אותי הוא מקבל; והמקבל אותי מקבל את אשר שלחני. הקטון שבכולכם הוא הגדול” (לוקס ט׳:48; מר׳ ט׳:36). אולי קשה לנו אישית להתנהג כ’קטנים’. ייתכן שהאי־שלמות התורשתית והנטייה לגאווה דוחקות בנו לשאוף לגדוּלה, אבל הענווה תעזור לנו להיות גמישים וכנועים (רומ׳ י״ב:10).
9. במה עלינו להכיר כדי להיות גמישים וכנועים?
9 כדי להיות גמישים וכנועים עלינו להכיר בסמכות שמקורה באלוהים. כל המשיחיים האמיתיים מקבלים את עקרון הראשות. השליח פאולוס הגדיר בבירור עיקרון חשוב זה למשיחיים: ”רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האישה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלוהים” (קור״א י״א:3).
10. על מה מעידה כניעתנו לסמכות יהוה?
10 הכניעה לסמכות אלוהים מעידה על בטחוננו ואמוננו בו כאבינו האוהב. הוא מודע לכל המתרחש ובכוחו לגמול לנו בהתאם. כדאי מאוד לזכור זאת כאשר מתייחסים אלינו בחוסר כבוד או מתפרצים עלינו בזעם. פאולוס כתב: ”עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם”. פאולוס הדגיש זאת בציווי: ”אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם אמר יהוה’” (רומ׳ י״ב:18, 19).
11. כיצד נוכל להוכיח שאנו נכנעים לראשות המשיח?
11 גם במסגרת הקהילה המשיחית צריך להכיר בסמכות שמקורה באלוהים. בההתגלות פרק א׳ מתואר המשיח ישוע כאוחז ביד ימינו את ’כוכבי’ הקהילות (ההת׳ א׳:16, 20). באופן כללי מסמלים ה”כוכבים” את מועצות הזקנים או המשגיחים בקהילות. משגיחים ממונים אלו נכנעים למנהיגות המשיח ונוהגים בזולת בנועם כדוגמתו. כל חברי הקהילה נכנעים לסידור שארגן ישוע לפיו ”העבד הנאמן” והנבון מספק מזון רוחני בעיתו (מתי כ״ד:45–47). הנכונות מצידנו ללמוד וליישם את החומר הזה ממחישה שאנו אישית נכנעים לראשות המשיח, והדבר תורם לשלום ולאחדות (רומ׳ י״ד:13, 19).
באיזו מידה עלינו לוותר ולהיכנע?
12. מדוע עלינו להיות גמישים וכנועים רק עד גבול מסוים?
12 לוותר ולהיכנע אין משמעו להתפשר על אמונתנו או על עקרונותינו המקראיים. איזו עמדה נקטו המשיחיים הקדומים כשציוו עליהם מנהיגי הדת שלא לבשר בשם ישוע? באומץ לב אמרו פטרוס ויתר השליחים: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מה״ש ד׳:18–20; ה׳:28, 29). גם היום, כאשר רשויות השלטון מנסות לאלץ אותנו שלא להכריז את הבשורה, איננו חדלים משירותנו אלא לעתים משנים את שיטותינו על מנת להתמודד עם המצב בטקט. אם מוטלות הגבלות על פעילותנו מבית לבית, ניתן לחפש דרכים חלופיות ליצור קשר עם בעלי הבתים ולהמשיך לעשות את מה שהטיל עלינו אלוהים. באותו אופן, כאשר ”רשויות השלטון” אוסרות עלינו לקיים אסיפות, אנו מתכנסים בקבוצות קטנות מבלי למשוך תשומת לב יתרה (רומ׳ י״ג:1; עב׳ י׳:24, 25).
13. מה אמר ישוע על כניעה לבעלי סמכות?
13 בדרשת ההר הדגיש ישוע את הצורך להיכנע לסמכות: ”מי שרוצה לתבוע אותך לדין כדי לקחת את כותנתך, הנח לו גם את מעילך. ומי שמאלץ אותך ללכת איתו מרחק של מיל אחד, לך איתו שניים” (מתי ה׳:40, 41).b גם ההתחשבות באחר והרצון להיות לו לעזר מניעים אותנו ללכת איתו כביכול עוד מיל אחד (קור״א י״ג:5; טיט׳ ג׳:1, 2).
14. מדוע אל לנו להיכנע לכפירה?
14 למרות הרצון להיות גמישים וכנועים בל נרשה לעצמנו לנקוט עמדה פשרנית כלפי כופרים. עמדתנו הברורה והאיתנה בעניין זה חיונית לשימור טוהר האמת ואחדות הקהילה. בעניין ”אחי שקר” כתב פאולוס: ”לא נכנענו להם אף לרגע, וזאת למען תעמוד בקרבכם אמת הבשורה” (גל׳ ב׳:4, 5). במקרים נדירים של כפירה, מתייצבים המשיחיים המסורים לצד האמת.
גמישות וכניעה מצד המשגיחים
15. באילו דרכים יכולים המשגיחים המשיחיים להיות גמישים וכנועים בישיבותיהם?
15 אחת התכונות הנדרשות מן המשגיחים היא הנכונות לוותר ולהיכנע. פאולוס כתב: ”לכן המנהיג [”המשגיח”, ע״ח] צריך להיות איש... הנוהג בסובלנות [”בסבירות”, ע״ח]” (טימ״א ג׳:2, 3). הדבר חיוני במיוחד כאשר האחים שבתפקיד נועדים יחדיו ודנים בעניינים קהילתיים. לפני שהם מגיעים להחלטה, רשאי כל אחד להביע ברורות את דעתו, אם כי אין זו חובה שכל זקן יעיר הערה. במהלך הדיון עשוי הזקן לשנות את דעתו לאחר שעמיתיו יצביעו על עקרונות מקראיים רלוונטיים. זקן־קהילה בוגר אינו דוחה את דעת חברו ואינו עומד על דעתו האישית, אלא מגלה גמישות וכניעה. בתחילת הדיון אולי ישנן דעות מנוגדות, אבל כאשר שוקלים את הנושא הנידון בליווי תפילות, תורם הדבר לאחדות בקרב זקני־קהילה צנועים, גמישים וכנועים (קור״א א׳:10; קרא אפסים ד׳:1–3).
16. איזו גישה צריכה לאפיין את המשגיח המשיחי?
16 בכל דבר צריך זקן־הקהילה המשיחי לפעול לקידום הסדר התיאוקרטי. גישה זו תתבטא גם ברעיית העדר ותעזור לזקן להתייחס לזולת בהתחשבות ובעדינות. ”רעו את עדר אלוהים הנמצא עימכם והשגיחו עליו”, כתב פטרוס, ”לא מתוך כפייה כי אם ברצון, כרצוי לאלוהים; לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה” (פט״א ה׳:2).
17. כיצד יכולים כל חברי הקהילה להיות כנועים וגמישים במגעיהם זה עם זה?
17 חברי הקהילה הקשישים מוקירים את העזרה החשובה שהצעירים יותר מעניקים להם, ומתייחסים אליהם בכבוד. הצעירים מנגד מכבדים את הקשישים שצברו ניסיון ארוך שנים בשירות יהוה (טימ״א ה׳:1, 2). זקני־הקהילה מטילים תפקידים על אחים כשירים, למען ילמדו לדאוג לעדר אלוהים (טימ״ב ב׳:1, 2). כל משיחי ומשיחי חייב להוקיר את העצה שנתן פאולוס ברוח אלוהים: ”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם, כי משגיחים הם על נפשותיכם כעתידים לתת דין וחשבון; נהגו כך, למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן אין זה לתועלת לכם” (עב׳ י״ג:17).
להיות גמישים וכנועים במסגרת המשפחה
18. מדוע חשוב להיות גמישים וכנועים במסגרת המשפחה?
18 הנכונות לוותר ולהיכנע צריכה להתקיים גם במסגרת המשפחה. (קרא קולוסים ג׳:18–21.) המקרא מגדיר את תפקידיו של כל אחד מבני הבית המשיחי. הבעל הוא ראש האישה והאחראי העיקרי לחינוך הילדים. האישה צריכה להכיר בסמכות בעלה, והילדים צריכים לעשות כל מאמץ לשמוע בקול הוריהם, כי זהו לרצון בעיני האדון. כל אחד מבני המשפחה יכול לתרום לשלום ולאחדות בבית על־ידי כך שיהיה גמיש וכנוע בצורה נאותה ומאוזנת. כעת נדון במספר דוגמאות מקראיות הממחישות את הנקודה.
19, 20. (א) הראה את הניגוד בין דוגמתו של עלי לבין דוגמתו של יהוה בגילוי גמישות. (ב) אילו לקחים יכולים ההורים ללמוד מדוגמאות אלו?
19 בהיות שמואל ילד צעיר לימים, שירת עלי ככוהן גדול בישראל. ואולם, בני עלי, חופני ופינחס, היו ”בני בלייעל” שלא ”ידעו את יהוה”. עלי שמע עליהם רעות ואף נודע לו שהם שוכבים עם נשים ששירתו בפתח אוהל מועד. כיצד הגיב? עלי אמר להם שאם יחטאו ליהוה, לא יהיה מי שיתפלל בעדם. אך הוא לא תיקן אותם ולא הטיל עליהם מוסר. כתוצאה מכך המשיכו בני עלי לעשות את הרע. לבסוף, קבע יהוה בצדק כי הם ראויים למיתה. עם היוודע לו דבר מותם, מת עלי בו במקום. איזה סוף מצער! עלי התייחס בוותרנות יתרה למעשיהם המרושעים בזה שנתן להם להמשיך בכך, וברור שלא פעל כשורה (שמ״א ב׳:12–17, 22–25, 34, 35; ד׳:17, 18).
20 בניגוד לכך, רְאֵה איך נוהג אלוהים בבניו הרוחניים. הנביא מיכיהו ראה חזון מרשים שבו נועד יהוה עם מלאכיו. יהוה שאל מי מהם יוכל לפתות את אחאב מלך ישראל ולהביא למפלתו של מלך מרושע זה, ואחר כך הקשיב להצעות שהעלו בניו הרוחניים. אז נעמד מלאך אחד והצהיר שבכוחו לעשות כן. יהוה שאל אותו באיזו דרך. תשובת המלאך הניחה את דעתו של יהוה, והוא הטיל עליו לבצע את המשימה (מל״א כ״ב:19–23). האם יכולות המשפחות להפיק לקחים מפרשה זו לגבי הצורך להיות גמישים וכנועים? בעל ואב משיחי ייטיב לעשות אם ישקול את הרעיונות וההצעות של אשתו וילדיו. מאידך, נשים וילדים צריכים להבין שלאחר שישמיעו את דעתם או את העדפתם, עליהם להיכנע ולכבד את ההחלטה של הבעל, אשר על־פי המקרא מופקדת בידו הסמכות לקבל החלטות.
21. במה נדון במאמר הבא?
21 עד כמה אסירי תודה אנו על תזכורותיו האוהבות והנבונות של יהוה לגבי הצורך להיות גמישים וכנועים! (תהל׳ קי״ט:99) במאמר הבא נראה שאם נהיה גמישים וכנועים בצורה מאוזנת יתרום הדבר למציאת אושר בנישואין.
[הערות שוליים]
a השליח פאולוס השתמש במילה שקשה לתרגמה למילה אחת. בספר עיון אחד נאמר שבמילה זו ”כרוכה הנכונות לוותר על זכויות אישיות ולנהוג בזולת בהתחשבות ובעדינות”. לכן משמעה בין היתר להיות גמיש וסביר ולא להקפיד על קוצו של יוד או לעמוד בכל תוקף על זכויותינו. בפסוקים רבים המילים המקוריות שבהן השתמש פאולוס, המתורגמות בתרגום עולם חדש לסביר או סבירוּת, משמען גמיש וכנוע.
b ראה המאמר ”מי שמאלץ אותך לשרת” בחוברת המצפה מ־15 בפברואר 2005, עמודים 23–26.
השב על השאלות
• איזו תועלת צומחת מן הנכונות להיות גמישים וכנועים?
• כיצד יכולים המשגיחים להיות גמישים וכנועים?
• מדוע הנכונות לוותר ולהיכנע צריכה להתקיים גם במסגרת המשפחה?
[תמונה בעמוד 4]
זקני־הקהילה נוהגים בנועם עם הזולת כדוגמת המשיח
[תמונה בעמוד 6]
זקני־קהילה הנועדים יחדיו תורמים לאחדות ביניהם על־ידי כך שהם שוקלים את הנושאים הנידונים בליווי תפילות ומגלים נכונות לוותר ולהיכנע