מדוע עלינו לעשות את הטוב והישר?
אדם מלומד אמר: ”לרצות אני יכול, אך לעשות את הטוב אינני יכול. כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו, אלא את הרע שאינני חפץ בו — אותו אני עושה”. מדוע התקשה לעשות את הטוב שבו חפץ? הוא הסביר: ”לפיכך אני מוצא את החוק הזה: רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפניי. באדם הפנימי שבי אני שמח בתורת אלוהים. אך באיבריי אני רואה חוק אחר, והוא נלחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השורר באיבריי” (רומים ז׳:18, 19, 21–23).
מילים אלו מפי השליח פאולוס שנכתבו לפני 000,2 שנה בערך, ממחישות מדוע עשיית הטוב והישר היא משימה קשה עבור אדם לא־מושלם. כדי לדבוק בעקרונות הצדק, בייחוד במצבים קשים, נדרש חוסן מוסרי. לפיכך, כדאי שנשאל, מהי הסיבה הראשונה במעלה לעשות את הטוב והישר?
שים לב מה תהיה אחריתו של אדם ישר לפי הכתוב במקרא. בתהלים ל״ז:37, 38 נאמר: ”שמור תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום. ופושעים נשמדו יחדיו, אחרית רשעים נכרתה”. במשלי ב׳:21, 22 כתוב: ”ישרים ישכנו ארץ, ותמימים ייוותרו בה. ורשעים, מארץ ייכרתו; ובוגדים יִסְחו ממנה”.
הבטחות אלו ואחרות הנאמרות מעל דפי המקרא מהוות תמריץ לדבוק בדרך הרצויה לפני אלוהים, אך אינן מהוות את הסיבה היסודית לעשות כן. הסיבה קשורה לסוגיה הנוגעת אישית לכל היצורים התבוניים. מהי אותה סוגיה, וכיצד היא משפיעה עלינו? בזאת ידון המאמר הבא.